רונית תירוש היא מישהי שתמיד חלמה בגדול. מי ששימשה כמנהלת תיכון עירוני ט' בת"א, טיפסה לתפקיד מנכ"לית משרד החינוך וגם שימשה כתפקיד חברת כנסת מטעם "קדימה", הציבה לעצמה כיעד את תפקיד שרת החינוך של ישראל. בגיל 68 היא טרם הגשימה את החלום, אבל בשלוש השנים האחרונות היא צללה לזירה חדשה עבורה – הכדורגל הישראלי – והפכה לאישה הראשונה שכיהנה כיו"ר איגוד השופטים.
בעיתוי תמוה־משהו, ממש בעוד שלושה שבועות כשהעונה מגיעה אל הישורת האחרונה, תירוש תסיים את תפקידה. תירוש הגיעה לתפקיד עם הרבה להט ונתפסה כבשורה מרעננת לאיגוד שידוע בתככים בומאבקי הכוח הרבים בתוכו. בחלוף שלוש שנים היא מבינה כי למעשה מדובר בג'וב ללא שיניים, ללא יותר מדי סמכויות בהתחשב בהגדרותיו ולאור הקמת המינהלת, בו קשה להוביל רפורמות משמעותיות.
מעבר לכך, תירוש עוזבת בתקופה לא פשוטה עבור השופטים בישראל, עונת כדורגל שעדיין בעיצומה וכבר כללה את פארסת דגלי הקוונים, טעויות בלתי פוסקות, חוסר אחידות ותחושה קשה של חוסר אמון כלפי האנשים עם המשרוקית.
אם היית יודעת לפני שלוש שנים כמה מצומצמות יהיו הסמכויות שלך ובאילו קירות תתקלי, היית נכנס לזה?
"לא הייתי נכנסת לזה, ממש לא. אני מבקשת שלא תהיה כותרת שאני מצטערת שהגעתי. כל עוד הגעתי למקום הזה לקחתי את כל האחריות, לא ברחתי בקשיים או בתסכולים ועשיתי דברים כנגד המכשלות והיו ברוך השם. גאה בדברים שעשיתי. לא היה לי קל להתנהל וזה לא היה מהר כמו שרציתי, לא יכולתי לנהל את האיגוד כמו שאני חשבתי, יש מנכ"ל עם סמכויות משמעותיות ולמדנו לעבוד יחד".
"אותי לא מסרסים"
ההתנדבות כיו"ר איגוד השופטים פגעה בתדמית שלך?
"אין ספק שבניגוד לכל היגיון בריא, תפקיד שעושים בהתנדבות במקום שמגדיר אותי כיו"ר, אז זה לא המעמד שציפיתי לו. ואני לא אומרת את זה מטעמי התנשאות או כיבודים, זו ירידה ולא הייתי רוצה את זה לעצמי.
"אם הייתי יודעת שאלו מגבלות התפקיד, לא הייתי לוקחת אותו, הייתי מתנה בשינוי התקנון או בתוספת סמכויות. אתה מוזמן לראות כמה סמכויות יש ליו"ר וכמה למנכ"ל"
"שוב, אני לא מצטערת שהגעתי, הייתי חברה בהנהלת איגוד השופטים ולא ידעתי כהוא זה מהן הגדרות התפקיד לעומת מה שנתקלתי בו במציאות. אם הייתי יודעת שאלו מגבלות התפקיד לא הייתי לוקחת אותו, הייתי מתנה את זה בשינוי התקנון או בתוספת סמכויות. אתה מוזמן לראות כמה סמכויות יש ליו"ר וכמה למנכ"ל. יריב טפר נטוע בתפקיד המנכ"ל ואני רק שלוש שנים בתפקיד. יש פה מבנה בעייתי. אמרו לי שאהיה היו"ר, אבל אז אמרו לי 'בזה את לא מתעסקת, ובזה את לא נוגעת', ובסוף יושב מנכ"ל האיגוד בראש ועדת האיתור ליו"ר הבא, זה מראה את מעמד היו"ר. יו"ר איגוד השופטים זה תפקיד מיותר שלא צריך אותו".
את לא נאיבית, לא ידעת שאלו הגדרות התפקיד?
"אני לא נאיבית, אבל אמרו לי יו"ר, אני צריכה לבדוק מה זה יו"ר? בשום מקום בעולם אין דבר כזה. הגעתי מתפקידים בכירים בשירות הציבורי, לא חשבתי שאני צריכה להיכנס לתקנון ולבדוק את ההגדרות של התפקיד טרם בואי, טעות שלי. אולי הייתי צריכה להכין יותר שיעורי בית, כי אני לא אחת שלוקחת שום תפקיד שאין לי בו שליטה מלאה".
נשמע כמו בלגן מוחלט.
"מדובר במבנה אנכרוניסטי, שאין שני לו. אני לא מכירה כזה בשירות הציבורי וגם לא באופ"א, שם השופטים הם חלק מההתאחדות הכללית. כנראה שבגלל התרבות המאוד מיוחדת שלנו, האיגוד פה הוקם בנפרד בכדי שלא תהיה כל השפעה על שיבוץ שופטים ובכלל מצד בעלי קבוצות שהם חלק מההתאחדות.
"אבל מרגע הקמת המינהלת זה השתנה, ולכן מתבקש היה שיוותרו על מבנה עצמאי של איגוד שופטים והוא יהפוך למחלקה או אגף בתוך ההתאחדות. יש פה משהו אבסורדי, ארגון בתוך ארגון, למשל כשרציתי להתערב בשכר שופטים, אמרו שהם עובדי התאחדות".
ואולי באיגוד השופטים היה קשה לעכל דמות דומיננטית שמעזה להצהיר על שינויים?
"אני לא חושבת שלא כיבדו אותי. אין ספק שהיו הרמות גבה בהתחלה וזה לא הלך קל, ולא בגלל מי שאני, אלא בגלל בעיה במבנה. ברמה האישית אני מניחה שהמעורבות הרבה שלי, הנוכחות האינטנסיבית, הייתה דבר שלא היה קיים קודם ואולי הייתי כמו עצם שתקועה בגרון לכמה אנשים".
7 צפייה בגלריה
"פריצת הדרך החשובה שלה תימדד על המגרש בקריטריונים מקצועיים". ספיר ברמן
(צילום: עוז מועלם)
סירסו אותך?
"אותי לא מסרסים. אם הייתי מרגישה ככה, הייתי קמה והולכת. אני מסכימה שהקצב של מימוש היעדים והמטרות היה שונה מכפי שכיוונתי אליו והורגלתי אליו בסגנון עבודתי. בגלל המבנה המסורבל, עבדתי כמו משוגעת, שבעה ימים בשבוע, הייתי אוזן קשבת ונגישה מאוד, לצד שיבוץ שופטים שאף פעם לא אישרתי באופן אוטומטי".
היו רגעים ששקלת להרים ידיים? עכשיו את עוזבת רגע לפני סיום העונה, בשלב קריטי.
"אני בן אדם שהולך עם האמת שלו לאורך כל הדרך. אם אני לא מועילה, אני לא שם. איזו סיבה הייתה לי להיאחז בכיסא? שלא ישתמע שאני רוצה להישאר, מילאתי את ימיי ולא אשאר יום אחד נוסף, אבל ברור שזו טעות לסיים בשלב קריטי של העונה. על מה זה מראה? לא אענה".
מכה תדמיתית
"בוא נדבר על דברים חיוביים, אני רוצה לזכור בעיקר אותם והיו הרבה כאלו", מבקשת תירוש. "בתנאים אחרים הייתי יכולה לעשות עוד הרבה יותר, אבל בוא נראה. הצבתי מטרה בהטמעת ה־VAR, לחצתי שאני רוצה יותר משחק נטו, שיפרנו את רף ההתערבות ב־VAR וקיצור לוחות זמנים בצפייה במסך, הממוצע ירד מ־80 שניות ל־30. נושא השקיפות הוא אחד הדברים החשובים עבורי. היא לא נעלמה, זה נכון שעם כניסת ה־VAR הסברנו פומבית, אבל עכשיו כשהציבור כבר מבין, אנחנו משקפים רק אירועים שנויים במחלוקת.
"כשנכנסתי לאיגוד התפוצצתי עם הרצון לעשות פוליגרף, לבדוק הדלפות. להגיד לך שהצלחתי להעלים את התופעה?! לא, אבל אולי זה לא בגדר תופעה, אולי אני תמימה"
"גם לשופטים ברורות ההשלכות של הטעויות שלהם, נגמרה התחושה שלזה מוותרים כי הוא בן חסות של זה או אחר, כולם אותו הדבר. נושא הנשים היה חשוב לי מאוד וחל שינוי אדיר: מיתר שמש מועמדת להגיע למעלה, הקמנו פרויקט מצוינות לשופטות עם מאמן כושר, פסיכולוג, כמו לכל שופט אחר. תראה למשל סממן חיצוני, במשך שנים שופטות לא קיבלו תלבושת של נשים, ונתנו להן מידת SMALL של גברים. גם זה שונה. כל תחום הנשים באיגוד השתנה. כן יש לנו בעיה עם העתודה".
איך היא באה לידי ביטוי?
"יש לנו מחסור עצום בעתודה. נושא השיפוט לא זוכה להילה או תהילה, מה גם שמקבלים שכר נמוך בליגות הנמוכות, והיחס מצד ההורים שמגיעים למשחקי נוער לא עוזר למי שרוצה להגיע לשם. יש את הצבא שגורם להפסיק באמצע, כך שקשה לשמר עתודה".
ראינו הרבה מאוד טעויות של שופטים, ויש כבר חוסר אמון בהחלטות שלהם.
"אני צופה הרבה בליגה האנגלית, ואומרת לך שלעומתם השופטים שלנו טובים מהם פי כמה. אני רואה את הטעויות בשיפוט שם, החלטות מוזרות, אצלנו אין את הכמויות האלו. בליגה האנגלית המצב על הפנים. אני לא מסכימה עם חוסר ההערכה לשופטים שלנו, אני יודעת מה הם שווים. אני מודעת לזה שיש פיקים, שיש רצף של טעויות, אז גם יכולה להבין את התחושה, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. כשיש אירוע כמו סיפור הדגלים זו בעיה תדמיתית קשה, אבל טיפלנו בזה משמעתית. בכנס החורף עשינו סיכום של 19 המחזורים הראשונים: ב־12 האחרונים לא היו בעיות שיפוט, ואז הגיע ארז פפיר במשחק של באר־שבע נגד מכבי פ"ת ועוד טעויות, ושוב גל".
ה־VAR אמור להיות כלי מסייע, אבל בפועל הוא מעכב את המשחק. שופטים לא תמיד מקבלים את ההערות מלמעלה, השופט המרכזי כבר לא הדומיננטי.
"יש יותר מעורבות של ה־VAR והתגובה מהירה משמעותית, אבל ברור ששיפוט המסך גרע ממשקלו של השופט המרכזי. פתאום זה לא שופט שהוא כל־יכול, שמתקבלת החלטה וזהו, ה־VAR חושף אותו אונליין בטעויות. פתאום הדילמה בין שיפוט המסך לשופט המרכזי הופכת לדילמה גם בקרב הצופים ובזמן אמת, זו בעיה".
"השתלחויות נוראיות"
אחת ההתמודדויות הקשות של שופטים קשורה לאלימות נגדם ברשתות החברתיות. במקביל יש את ההתפרצויות של אנשי צוות ושחקנים כלפיהם.
"אין ספק שבתקופת הקדנציה שלי יש עלייה בדבר הזה. עם ישראל בתקופה קשה עם הקורונה, יש חוסר סובלנות, יותר בוטות, וזה בא לידי ביטוי גם בהשתלחויות נוראיות כלפי השופטים. נתנו הנחיה של מדיניות הכלה, לא לעצור יותר מדי או לשלוף במהירות כרטיסים, אבל היא לא הוסיפה מזור וזה היה בעוכרינו. הבעיה היא שגם שחקנים ובעלי תפקידים פירשו את זה כחולשה ולכן הפכנו את ההנחיות, אפס הכלה. יש לנו אמנם צוות צעיר, אין להם אומץ לשלוף כרטיסים ולהעמיד אותם במקום, אבל זה צריך לקרות. השופטים חייבים להחזיר לעצמם את הסמכות. אתה יודע איזה תפקיד חשוב יש לשופט הרביעי?! אמור להיות לו עמוד שדרה, להראות שהוא בעל בית, להתמודד עם ספסלים. ואז צצה עוד תופעה של קבוצות ששולחות מכתבים חצופים".
7 צפייה בגלריה
יש חוסר סובלנות, יותר בוטות, וזה בא לידי ביטוי גם בהשתלחויות נוראיות כלפי השופטים"
(צילום: אורן אהרוני)
כמה זה איכזב אותך?
"אני בעד שכשיש תחושה של אי־צדק שיכתבו לי, ואני גם דואגת שיקבלו תשובות מקצועיות, אבל אני לא אוהבת סגנון מאיים ומתלהם. קח את המכתב של מכבי ת"א, הם דרשו ממני שאודיע מה עשיתי. לא מקבלת סגנון כזה, אני לא עובדת אצלם ועוד עם מכתב שמופיע בתקשורת לפני שמגיע אלינו. מה המסר לקהל שלהם? יאללה, תנו להם בראש. אנחנו לא מנותקים מהעם, תראה את השיימינג ברשתות החברתיות, אנחנו בתרבות ממש רעה".
איך את מרגישה עם חוסר הקולגיאליות של השופטים?
"כשנכנסתי לאיגוד התפוצצתי עם הרצון לעשות פוליגרף, לבדוק הדלפות, היו לי אמירות ברורות שבזות למדליפים. זה לא מכבד אותם וזה דבר שמוטמע בעיקר בקרב ותיקי האיגוד, לפחות הצעירים עוצבו אחרת. להגיד לך שהצלחתי להעלים את התופעה?! לא, אבל אולי זה לא בגדר תופעה, אולי אני תמימה. ידעתי להעניש שופטים בגלל פגיעה בקולגה מכל מיני סיבות, כולל אם הרגשתי שמישהו לא קורא למישהו ל־VAR בכדי שיישאר עם הטעות שלו, ואז הענשנו".
אז מה למעשה השתנה? התככים נשארו.
"אנחנו בארגון תחרותי ויש קרבות ברורים, אבל עכשיו כבר אין שליטה מוחלטת של הוותיקים. הצעירים הגיעו מתרבות אחרת, עוצבו על ידי רועי ריינשרייבר וזיו אדלר בפרויקט המצוינות. אני מאמינה שהכניסה של הצעירים תשנה את האווירה".
רגע לפני פרידה, במשמרת שלך התרחשה היסטוריה ענקית – השופטת הטראנסית הראשונה בעולם.
"היה לנו חשוב לתת לספיר ברמן את מלוא הכלים להצליח. זה קרה ברגע שהיא עידכנה אותי. מהיום הראשון ספיר יודעת שפריצת הדרך החשובה שלה תימדד על המגרש בקריטריונים מקצועיים. היא התעקשה לעשות מבחנים של שופטים, לא ויתרה לעצמה ועמדה בזה. היא גאווה גדולה".
