בכר ושרי מדברים לקראת המשחק מול מכבי ת"א
(ONE)
העונה של מכבי חיפה שונה מאוד מזו של מכבי ת"א. הירוקים הגיעו לשלב הבתים של ליגת האלופות ומצויים על סף אליפות שלישית ברציפות, ואילו הצהובים כשלו בכל מפעל. במשחק ביניהן הערב (20:30) בסמי עופר יישבו ביציע שתי דמויות מקצועיות משמעותיות שההבדל ביניהן מסמל, אולי באופן הטוב ביותר, את הפער.
מצד אחד נמצא גל אלברמן, המנהל המקצועי של מכבי חיפה והאיש הקרוב ביותר ליעקב שחר. מהצד האחר ברק יצחקי, ראש מחלקת הספורט במכבי ת"א, שבמעמדו חל בימים האחרונים פיחות עם חזרת בן מנספורד למועדון. דרך שניהם ניתן לנתח את השוני בין המועדונים בשנים האחרונות.
מעמד מול הבעלים
אלברמן הוא חלק מהמטבחון המצומצם של הבעלים, יחד עם הבן אור שחר וסגן הנשיא עוזי מור. הוא מנהל מגעים כספיים עם שחקנים, יוצא לפגישות עם מועמדים לחיזוק, מכתיב אג'נדה מקצועית. כלומר, מנהל מקצועי אמיתי כפי שנהוג בליגות הגדולות בעולם. אלברמן סומן מראש כמי שיהיה ראש המערכת המקצועית. המועדון שלח אותו להשתלמויות, הכשרות בניהול ספורט ועוד.
זהו ניגוד גמור לדרך שבה נכנס לתפקידו יצחקי, שלא הוגדר מלכתחילה כמנהל מקצועי, אלא כראש מחלקת הכדורגל – תפקיד שאפילו מבחינת התואר נשמע פחות סמכותי מ"מנהל מקצועי". לא רק מיץ' גולדהאר נמצא מעל יצחקי, וצריך לאשר כל מהלך מקצועי, אלא גם ג'ק אנגלידיס. עכשיו, עם חזרת מנספורד, סמכויותיו יפחתו עוד יותר.
מנספורד היה המנכ"ל שזכה באליפויות, תוך התמודדות עם המגבלות התקציביות של הפייר־פליי. הוא אמנם חוזר לאותו תפקיד, אבל כולם יודעים שמנספורד הוא בפועל מנכ"ל מקצועי. כלומר יש לו נגיעה ברורה בתחומי העיסוק, המוגבלים גם ככה, של יצחקי.
מעמד מול המאמן
שני שחקני העבר מתמודדים במציאות שונה לגמרי מול המאמנים שלהם. אלברמן החל את דרכו במועדון כאחראי לצוות הסקאוטינג, ועם הזמן עבר לתפקיד המנהל המקצועי, תוך כדי הקדנציה של ברק בכר. השניים מצויים ביחסים מצוינים. כמי שעובד עם המאמן הישראלי הבכיר והמצליח ביותר, אלברמן אינו מעורב באימונים ברמת היומיום, אך השניים מקיימים דיונים מקצועיים אחרי משחקים, וכמובן משתפים פעולה בכל מה שקשור ליחסים בין מחלקת הסקאוטינג למאמן.
אצל יצחקי הסיפור שונה, ותלוי מי מאמן את הקבוצה. ולדימיר איביץ' היה דוגמה קיצונית. הסרבי "לא ספר אף אחד". גם דמויות אחרות בסביבתו, כמו למשל פטריק ואן לוון שניסה להשפיע על המערכת, הועמדו במקום.
הניסיון ליצור תחושה של אידיליה בין איביץ' ליצחקי לא עמד במבחן המציאות. עוד לפני שעזב לרוסיה הייתה למאמן ביקורת על בניית הקבוצה. אייטור קראנקה הוא דמות מכילה יותר, ומסביר שיצחקי שותף לדרך. עם זאת, הספרדי לא היה מרוצה מביצועיו של יצחקי בחלון של ינואר.
מעמד מול השחקנים
יצחקי ואלברמן היו שחקנים משמעותיים בכדורגל הישראלי, ושניהם זוכים להערכה מצד השחקנים בחדר ההלבשה. אפשר לומר ששחקנים שבאו מבחוץ, כמו דיא סבע שחוזר על ידי שניהם, מעניקים מעט יותר קרדיט לאלברמן, אך הדבר טבעי והגיוני לאור ההישגים של השניים לאחרונה.
בתוך הקבוצות יש הבדל ברור. במכבי חיפה כולם יודעים היכן נמצא אלברמן בהיררכיה, כמי שאחראי ישירות לגורל שחקנים שמסיימים חוזה. יצחקי, לעומת זאת, אינו כינור ראשון או שני, לפחות לא בכל מה שקשור לחוזים של השחקנים. גם בחדר ההלבשה יודעים זאת. עם חלק משחקני הסגל הנוכחי במכבי ת"א הוא אפילו הספיק לשחק, והיה לו חלק חשוב בחזרה של כמה מהם ארצה. יצחקי היה משכנע עיקרי אבל בשטח, ברגע שכוחו מוגבל, גם שחקנים יודעים שקרבתו אליהם אינה בהכרח יתרון.
מעמדו של אלברמן בחדר ההלבשה בכיר יותר, קודם כל בזכות היותו דמות המקבלת החלטות באופן ישיר. גם העובדה ששחר, בניגוד למיץ' גולדהאר, מבטא תקשורתית את חשיבותו של המנהל המקצועי, תורמת לכך.
הרכש שלהם העונה
פה נמצא כנראה ההבדל הגדול ביותר בין שני המנהלים. יצחקי נכשל לגמרי בתחום, אם כי צריך לזכור שלא כל מה שרצה לעשות ניתן לו. אלברמן רשם הצלחה גדולה, אף על פי שהתקציב של מכבי ת"א הוא הגדול בליגה, כמה עשרות מיליוני שקלים יותר מזה של מכבי חיפה.
האלופה איבדה במהלך העונה שני שחקנים משמעותיים, בוגדן פלאניץ' ונטע לביא, אך אלברמן הצליח להביא פתרונות איכותיים ולא פחות חשוב – מהירים. מדובר בעיקר במקרה פלאניץ', שמיד עם עזיבתו הגיעו עבדולאי סק ודילן בטובינסיקה. שני הבלמים התבררו כבינגו, והם גם הכירו זה את זה עוד לפני הגעתם לישראל. ההחתמות המהירות ייצבו את מכבי חיפה בחלק הראשון של העונה, כשהייתה צריכה לתמרן בין ליגת האלופות לליגת העל.
פרנצדי פיירו נחשב לרכש בינוני, אבל היה אולי השחקן המשמעותי ביותר בעלייה לשלב הבתים של הצ'מפיונס, וב־70 מיליון השקלים שהגיעו בעקבותיה. המגינים דניאל סונדגרן ופייר קורנו, שהצטרפו גם הם העונה, הם אולי הטובים בארץ בתפקידם. סבע, שהגיע בינואר, היה מבוקש בכל הקבוצות הגדולות.
במכבי ת"א הצהירו על פרויקט "ושבו בנים", והצליחו בהחזרתם עם תוצאות שונות. ערן זהבי רשם את הקאמבק הגדול מכולם וגם סיפק את המספרים המבוקשים. דור פרץ נראה היה חלוד בתחילה ורק לאחר מכן השתפר, אבל ניר ביטון ויונתן כהן הם אכזבה עצומה. ביטון לא שיחק לאחרונה וכהן בכלל לא נכלל בסגל.
הפארסה הגדולה ביותר הייתה בינואר, כאשר המועדון מכר את אחד השחקנים החשובים ביותר שלו, אוסקר גלוך. על המשבצת של הכישרון הצעיר הובא בהשאלה הרומני רארש אילייה, שכמעט לא נכלל ברוטציה ולא תרם מאומה.
המשימות הדחופות
המטרה במכבי חיפה היא לייצר כמה שיותר המשכיות. ברק בכר וחלק מהצוות שלו יעזבו, אבל בדיוק בשביל רגעים כאלה נמצא במועדון אלברמן, שאמור לדאוג לכך שהעסק ימשיך לתפקד כרגיל. לכן המשימה המיידית של אלברמן ברורה: מינוי מאמן בעל ניסיון במאבקי אליפות בחו"ל, וכדאי שזה יקרה כמה שיותר מהר.
יצחקי יצטרך קודם כל להבין את מעמדו עם הגעתו של מנספורד, שיהיה מפקד האירוע. גם אצל יצחקי, ההחלטה הראשונה שעל הפרק נוגעת למאמן, כשלא ברור אם קראנקה יישאר, למרות שיש לו חוזה לעונה הבאה. בשלב הבא יתמקד הצוות המקצועי בהחלפת השחקנים הזרים (למעט ג'ורג'ה יובאנוביץ' ואנריק סאבוריט), משימה לא פשוטה, שמכבי חיפה משוחררת ממנה הקיץ.
