וויצ'יץ': "החלטתי לקחת הפסקה מהכדורסל"
(באדיבות ONE)
ביורוליג מסכות לא נקרעות בבת אחת, אלא בשלבים שמציגים את התמונה האמיתית. פתיחה של 1:4 נתנה אופטימיות למכבי ת"א, עם הכוכבית של התבוסה בטורקיה לפנרבחצ'ה. ואז הגיעה עוד תבוסה, מול באסקוניה בספרד, והחוט האחרון של המסכה עוד החזיק אותה מתנדנדת, זה שהיה תלוי על התקוות שבהיכל מכבי היא קבוצה אחרת. אבל אמש גם הוא התנתק. זה לא האולם הביתי – למרות שאין ספק שהוא עוזר. זו הקבוצה. היא עדיין במאזן חיובי, אבל פשוט לא מספיק טובה כדי להיכנס לפלייאוף.
הפסד הבית הראשון העונה לא היה קטסטרופלי, אבל הרגעים הגרועים ברבע האחרון הזכירו יותר מדי מהכישלונות של העונות האחרונות. רפיון רציני של השחקנים, ופספוס הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לנצח יריבה מעולה ששיחקה לא טוב והסתמכה על מטר שלשות – משהו שהקבוצות שמשחקות מול מכבי כבר רגילות לעשות.
2 צפייה בגלריה
הצהובים הזכירו אמש יותר מידי את הכישלונות מהשנים הקודמות. אלכס פוית'רס
(צילום: טל שחר)
הצהובים צירפו עשרה שחקנים חדשים בקיץ, ג'יילן אדאמס הפך למספר 11 וסגר הרכב כדורגל, אבל הקבוצה עדיין לא מתפקדת ומתגבשת לאט מאוד, הרבה יותר לאט ממה שהבוסים היו רוצים לראות. יכול להיות שכל הצדדים מרגישים הקלה לאור הודעתו של ניקולה וויצ'יץ' כי יפרוש בתום העונה – מבחינתו הלחץ יירד, מבחינת הקבוצה והאוהדים מדובר באדם שלא הצליח להעמיד סגל ראוי לאורך זמן.
ג'ון דיברתולומאו היה עלה התאנה היחיד והקלוש של ישראלים בקבוצה, לאור הפציעה של רומן סורקין והשחרור של רפי מנקו לנבחרת (במקומו הייתי נעלב – הוא נשלח לשם יחד עם יפתח זיו שבכלל לא נספר ביורוליג), והם חסרים. אפילו בקטנה, אפילו לכמה דקות, הם הרבה יותר אכפתיים ולוחמניים מהימורים של חוזה קצר שרק רוצים את הצ'ק ואת המילים "מכבי ת"א" ברשימת הקבוצות שלהם.
עודד קטש ממשיך להתנסות, ובעיית הגבוהים ממשיכה להיות נורה אדומה. לזכותו ייאמר שהוא הסיק את המסקנות הנדרשות ושלח את בונזי קולסון לחמישייה במקום אוסטין הולינס – קולסון הוא בדיוק מסוג השחקנים האנרגטיים ומלאי הרגש שהקהל מתחבר אליהם מהר, והוא רבגוני על הפרקט. הצרה היא כבר לא עניין השילוב של אלכס פוית'רס וג'וש ניבו, שנראה שקטש לא מוכן לוותר עליו, אלא השימוש בהם – מכבי מוציאה אנרגיות עצומות על ההפעלה של שני הגבוהים, שחקנים מוגבלים התקפית, ומבזבזת התקפות בשל כך. הם צוברים בסוף את הנקודות שלהם, אבל רק בגלל שהחלק היחסי שלהם גדול מדי.
המחשבה צריכה להיות אחרת – בקבוצה בלי מספיק שמות שמייצרים נקודות, צריך לעבוד בשביל שחקנים כמו קולסון ודארון היליארד שחייבים להישאר חמים. היליארד נשמר חזק כשנכנס ועשה הכל, גם בכוח, כדי לזרוק לסל. הוא שחקן שיכול לתרום המון בהתקפה, אבל הגארדים לא עוזרים לו וממשיכים לתת עוד ועוד כדורים לניבו שהולך עם הראש בקיר ולפוית'רס שלא תמיד מצליח לפוגע בטבעת.
וכך מקבלים אמת צורבת. מכבי טובה יותר, אולי במעט, מהעונה שעברה. אבל הפער בין מכבי ת"א 21/22 לבין מכבי ת"א 22/23 קטן יותר מפער חשוב אחר – זה שבין מכבי ת"א 22/23 לקבוצות החזקות באמת באירופה.
