בשנה שעברה, ממש באותו הזמן, יובל הולצמן הייתה על על מגרש הכדורסל, במדי רמת השרון מליגת העל. מחייכת, צוחקת, מנסה להשיג עוד ניצחון. החל מיום ראשון האחרון הכדורסלנית בת ה-26 היא לוחמת, מ"פ, בגדוד ברדלס, שמוצב בעוטף עזה - מגנה על המולדת באחת התקופות הקשות שחוותה מדינת ישראל.
"המעבר משגרה לחירום היה מאוד מהיר", מספרת הולצמן, ששיחקה בעבר גם באליצור ת"א. "אין זמן להתעכב או לחשוב. איך שאני הגעתי לבסיס, עם הזוג מדים שעליי, לקחתי ציוד לחימה ויצאתי לשטח".
כל הספורטאים הבכירים של ישראל בסרטון הסברה
(צילום: ענבר לניר, שיר קלנר ו-standwithus)
סרן הולצמן הייתה בסוף השבוע האחרון בכלל בנופש בצפון עם אמה, עד שקמה ב-6 בבוקר, הבינה את גודל האסון ויצאה לשטח. "נפרדתי מהמשפחה ואמרתי להם שהתפקיד מחייב. יש לי גם חיילים בפיקודי, אז אני יודעת כמה זה קשה למשפחות. הדאגה אף פעם לא תיפסק. הודעות, אס.אם.אסים, גם אמא שלי אומרת לי: 'תראי סימן חיים'".
והולצמן חוותה דברים קשים בשטח בימים האחרונים. חלקם זוועתיים עד מאוד. "המראות לצערי תמיד קשים. זה לא דברים שרגילים אליו ביום-יום", מספרת הולצמן ומבהירה: "אבל אין לך מקום יותר מדי לחשוב. אתה פועל בהגנה על האזרחים והתושבים במרחב".
לא פשוט.
"חווים את השגרה של עוטף עזה, בומים, טילים באוויר. אנחנו מקווים כמה שיותר מהיר לחזור לשגרה. לא רוצים לפגוע בתושבים שחיים פה, רוצים שגם להם תהיה שגרה יומית עד כמה שאפשר".
ואין חשש לחייך?
"נכנסתי לעוטף עם נשק, וסט קרמי, קסדה ומוכנה להיתקלות. לקחתי כמה חיילים תחת פיקודי ויצרתי צוות של 20 אנשים, חילקנו משימות והתחלנו סריקות, הגנה על היישוב".
ורואים דברים קשים מנשוא.
המראות קשים. יש כאלה שמשווים את זה לשואה ולמלחמת יום הכיפורים, אני לא יודעת לחוות את זה כי לא נולדתי אז. כשאתה פה, אתה רואה מה אנשים שהיו כאן ראו".
ועד מתי תישארי בשטח?
"אנחנו במוכנות להישאר כמה שיידרש. הצבא דואג ומביא, המטרה לא לזוז עד שננצח במלחמה".
