אחרי עשור - האליפות שוב ירוקה. מכבי חיפה זכתה הערב (רביעי) באליפות ה-13 בתולדותיה והראשונה מאז עונת 2010/2011, אחרי שגברה 2:3 על הפועל באר שבע במחזור הנעילה - ואף הגדילה את הפער לארבע נקודות (בעקבות התיקו 2:2 של מכבי ת"א עם עירוני ק"ש) עם סיום הפלייאוף העליון.
קל זה ממש לא היה. במחזור הקודם חיפה כבר הייתה עם הצלחת ביד, כשהוליכה עד הדקה ה-93 בקריית שמונה, אך שער שוויון של מייקל אמאנגה קבע 1:1, גרם ל-5,000 אוהדים בירוק שעשו את הדרך לצפון לתפוס את הראש בהלם ודחה את החגיגות בארבעה ימים. בסופו של דבר העובדה הושלמה בסמי עופר, מול הקהל הביתי ואין ספק ביציעים נשמעה אנחת רווחה ענקית לצד צעקות שמחה בלתי פוסקות.
כשהשחקנים של אלישע לוי הניפו בזמנו את הצלחת, שהייתה השביעית של חיפה ב-11 עונות, אף אחד בישראל לא חשב שיחלוף עשור שלם עד שהתמונות האלו יחזרו. במהלך התקופה הזו זכתה הקבוצה בגביע אחד (וגם מאז חלפו חמש שנים) וסיימה שלוש פעמים כסגנית האלופה - שתיים מן הסגנויות האלו הגיעו בשתי העונות האחרונות בהדרכת מרקו בלבול.
לעומת הכמעטים האלו, זה היה עשור מלא בכישלונות, במבוכות על המגרש ומחוצה לו ובפרשיות סוערות שליוו את המועדון. הדחה מאירופה על ידי נומה קאליו האלמונית, עונת שפל של פלייאוף תחתון וסיום במקום העשירי, התבוסה המשפילה 6:0 למכבי ת"א בעונת 2015/16, עימותים בין הקהל להנהלה ולשחקנים, עונה ללא ניצחון בדרבי - ועוד בורות רבים ועמוקים. הערב, כל זה נגמר.
כמו שעשה בעונת הבכורה שלו בהפועל באר שבע, המאמן ברק בכר שוב הוביל קבוצה לאליפות בעונתו הראשונה, ושוב זה קורה אחרי תקופה ארוכה מאוד של המועדון ללא תואר. במקרה של ב"ש זה היה אחרי 40 שנים במדבר, והמשיך לרצף מדהים של שלוש אליפויות על חשבון מכבי ת"א. בכרמל, מן הסתם, יחתמו על שיחזור השרשרת הזו גם הפעם.
חיפה לוקחת את האליפות הזאת אף על פי שלא הצליחה לנצח העונה את היריבה הגדולה בארבעת מפגשי הליגה ביניהן (וגם לא בעוד אחד, האחרון, שהיה כואב במיוחד והסתיים בהדחה בחצי גמר הגביע). עם זאת, ברובה המכריע של העונה הירוקים היו בפסגה, אותה איבדו שני מחזורים לסיום הליגה הסדירה, לפני שטיפסו אליה בחזרה כעבור מחזור אחד. עכשיו הם לוקחים את הכתר ממכבי תל אביב, האלופה בשנתיים האחרונות, שמכבי חיפה הייתה סגניתה. בין המועדונים יש יריבות רבת שנים שמתחילה בשנות ה-80, והיום החל פרק נוסף ביריבות המפוארת הזו, אולי הכי גדולה בכדורגל הישראלי.
מיותר לציין גם שזו האליפות הראשונה של המועדון באצטדיון סמי עופר, אותו חנכה בספטמבר 2014 אחרי המעבר מקריית אליעזר המיתולוגי. אף שבאופן עקבי למדי היא הוליכה את טבלת ממוצע הקהל באצטדיון בעונות הללו ושברה שיאי מינויים, התמיכה המסיבית שהגיעה עם המעבר לא הובילה לקפיצה המקצועית המיוחלת - עד שדווקא העונה, שבמהלך מרביתה יציעי האצטדיונים בישראל נותרו ריקים, היא השלימה את המשימה.
גם העונה הייתה צריכה האלופה הטרייה להתמודד עם משבר תדמיתי, הפעם סביב צירופו השנוי במחלוקת של עומר אצילי, שנזרק ממכבי ת"א לאחר פרשת ה"כדורגלנים והקטינות" בה היה מעורב יחד עם דור מיכה, וגם סבל מאיומים עליו ועל משפחתו. בנוסף, רימון הונח סמוך לבית הוריו של השחקן.
כך או כך, מבחינה מקצועית התרומה של אצילי הייתה גדולה והוא סיפק שערים ובישולים מכריעים מאז שהצטרף לקבוצה בינואר. הוא כבש ארבע שערים, כולל את הראשון הערב ובישל עשרה נוספים (מלך הבישולים של הליגה).
