15 אליפויות, 10 צלחות בשנות האלפיים, שתי שושלות עם שלוש זכיות ברציפות. בימים אלה, בין כל הזיקוקים והחגיגות והקונפטי הירוק, קל להתבלבל ולחשוב שמכבי חיפה הייתה מאז ומתמיד אימפריה בכדורגל הישראלי. המציאות, לעומת זאת, רחוקה מכך: הדרך לצמרת הייתה ארוכה. ארוכה מאוד.
האימפריה מכה שלישית: האליפות של מכבי חיפה - כתבות נוספות
הקבוצה שהוקמה לפני 110 שנים (1913) הייתה במשך עשרות שנים בינונית במקרה הטוב. הופעתה בגמר גביע ארץ ישראל ב-1942, למשל, הסתיימה עם תבוסת שיא צורבת - 12:1 לבית"ר ת"א. למעשה, המסע לאליפות הראשונה נמשך יותר משבעה עשורים -71 שנה! - וקרם עור וגידים רק ב-1984. ynet לוקח אתכם למסע בין האליפויות של מכבי חיפה: מהתואר ההיסטורי ועד האליפות ה-15 והטרייה - דפדפו בגלריה המיוחדת בראש הכתבה.
6 צפייה בגלריה
שחקני מכבי חיפה חוגגים עם דין דוד
שחקני מכבי חיפה חוגגים עם דין דוד
אלופים. שחקני מכבי חיפה חוגגים
(צילום: עוז מועלם)

מבריקים בלי תארים

נקודת ציון משמעותית במסע הירוק אירעה ב-1954 בעקבות הצטרפותו של האייקון אלי פוקס, אחד השחקנים הטכניים ביותר בכדורגל הישראלי, שסיים את דרכו במכבי ת"א ועבר צפונה. פוקס שימש כמאמן-שחקן, והקבוצה בהדרכתו הייתה מבריקה וטכנית, אך לא הצליחה להביא תארים.
ההתפוצצות הגיעה בשנת 1962, כשהירוקים זכו בגביע המדינה אחרי ניצחון 2:5 על מכבי ת"א (0:5 במחצית הראשונה) - התואר הראשון בתולדות המועדון. במכבי חיפה כיכבו אז הקשר אהרון אמר, שלטענת חלק מהאנשים שראו אותו, נותן פייט לאיל ברקוביץ' על תואר השחקן הטוב של הירוקים בכל הזמנים, וגם אברהם מנצ'ל, "המהנדס" הבלתי נשכח וג'וני הארדי.

רד, עלה, עלה ורד

אלא שכל אלה לא עשו את מכבי למלכת חיפה. העיר שנחשבה אז "אדומה" כסימן הכר פוליטי בראשות אבא חושי ומזכ"ל מועצת הפועלים יוסף אלמוגי הכל-יכולים, הציעה תנאים טובים יותר לכדורגלנים מהארץ ומחו"ל, ביניהם זלטקו צ'ייקובסקי היוגוסלבי הנהדר ואחר אחר-כך המפציץ של לידס פיטר לורימר.
שנות ה-60 וה-70 התאפיינו בחוסר יציבות, ומכבי חיפה ירדה במהלכן שלוש פעמים לליגה השנייה. ב-1977 חצה את הקווים יוחנן וולך, מכוכבי הפועל חיפה ששיחק במונדיאל מקסיקו 70', ועבר לנהל את מכבי. הוא טען כי הגיעה העת לשינוי מנטלי, וב-1983 גם מצא את האיש הנכון: שלמה שרף, מאמן רעב בתחילת שנות ה-40 לחייו שהגיע עם רזומה של שלוש זכיות בגביע המדינה (כפר-סבא 1975 ו-1980, בני יהודה 1981). במקביל, נאבק וולך נגד הכוונה להעביר את רוני רוזנטל להפועל בית-שאן. "עד היום רואים על גופי את השריטות מהגדר שנשכבתי עליה", אומר היום וולך, שבגיל 78 עדיין מכהן כיו"ר לשכת הספנות. הוא לקח את שרף לצפות בקבוצה והצביע על הקשר אברהם אבוקרט כעל מי שיעשה את ההבדל, לדבריו. "זהו שחקן בלי מספרים, אבל בזכותו יעשו האחרים הרבה מספרים", ניבא. שרף השתכנע.

ותודה לבית"ר ירושלים

האליפות הראשונה ב-1983/84 הייתה שילוב של שני גורמים. הראשון, "תאונת שרשרת" ספורטיבית של בית"ר ירושלים, שחיפשה צלחת היסטורית משלה וכבר הוליכה את הטבלה בהפרש 13 נקודות, אבל הפסידה אליפות ממש על קו הסיום, כמו רץ מרתון שהוביל במשך 42 ק"מ ופתאום נעצר ב-195 המטרים המשלימים; השני, שיפורים פרסונליים ומנטליים. ציון מרילי הנהדר הגיע מהפועל ירושלים, זאהי ארמלי בן ה-26 היה מלך השערים של חיפה כבר בעונתו הראשונה, אבי רן ז"ל היה פנתר בין הקורות - ושרף הצעיר ניצח על התזמורת.
כשחיפה יצאה מאדני הזינוק לאליפות ראשונה, כבר היה קשה לתפוס אותה. כעבור שנה הגיעה עוד אליפות, וב-1985/86 היא איבדה את הצלחת השלישית ברציפות להפועל ת"א רק בדקות הסיום של משחק העונה, משער מעורר מחלוקת של גילי לנדאו, שקבע 0:1 מנבדל פסיבי.
6 צפייה בגלריה
אבי רן שוער מכבי חיפה
אבי רן שוער מכבי חיפה
פנתר בין הקורות, בדרך לאליפות הראשונה. אבי רן
(צילום: יוסי רוט)
האליפות של 1989, הפעם תחת אמציה לבקוביץ', הייתה השלישית של הירוקים בשנות ה-80, יותר מכל קבוצה אחרת בישראל יחד עם הפועל ת"א. למכבי ת"א, לשם השוואה, היו אפס אליפויות בעשור הזה, וכך גם ליריבה המושבעת השנייה הפועל חיפה, שעד אז לא זכתה אפילו בצלחת אחת בתולדותיה.

אליך, שחר

ב-1991 הגיע גם הדאבל הראשון (והאחרון) בהיסטוריה של הירוקים, בכיכובם של ילדי הפלא ראובן עטר (22) ואיל ברקוביץ' (19). שנה לאחר מכן, ב-3 במאי 1992, הגיע הרגע שישפיע לא רק על העתיד של מכבי חיפה אלא של הכדורגל הישראלי כולו: יעקב שחר הפך מספונסר בלבד לבעלים של הקבוצה. אגודה שעוברת לבעלות פרטית? זה עוד לא היה לנו.
6 צפייה בגלריה
יעקב שחר מרוצה
יעקב שחר מרוצה
יעקב שחר מרוצה
(צילום: עוז מועלם)
6 צפייה בגלריה
איל ברקוביץ' במכבי חיפה
איל ברקוביץ' במכבי חיפה
איתו סיימה חיפה עונה ללא הפסד. איל ברקוביץ'
(צילום: ראובן כהן)
שחר החל להשקיע סכומים חסרי תקדים, ומיטב השחקנים עברו למכבי חיפה. לעיתים הופיעו בה 7 מתוך 11 שחקני ההרכב הפותח של נבחרת ישראל. במקביל, ניתנו לשחקנים תנאים מצוינים לאימונים, ממש מהפך שגרם להערכה המקובלת כי "מכבי חיפה היא אירופה בישראל".
דבר גרר דבר, ובעונת 1993/94, עם ברקו, עטר ואלון מזרחי בשיאם, דהרה חיפה לאליפות מדהימה: 39 משחקים, 0 הפסדים, 95 שערים, 97 נקודות. יש אומרים כי הקבוצה הזו, בהדרכת גיורא שפיגל, הייתה המושלמת ביותר בכדורגל הישראלי לדורותיו.
סיכום הביניים מורה על חמש אליפויות במאה ה-20, אבל חשוב מכך - חמש אליפויות שהגיעו תוך 11 עונות. עם הכיסים העמוקים של שחר היה נדמה שהשליטה הירוקה בכדורגל הישראלי רק תלך ותעמיק.
ואז הגיעו שבע השנים הרעות.

קבוצת העשור

אחרי שאיבדה את ברקוביץ' וחיים רביבו לחו"ל ואת האליפויות למכבי ת"א, בית"ר ירושלים, הפועל חיפה והפועל ת"א - מכבי חיפה חזרה בגדול במילניום הנוכחי.
6 צפייה בגלריה
אריק בנאדו ויניב קטן
אריק בנאדו ויניב קטן
אריק בנאדו ויניב קטן. גם הם הובילו לשלוש אליפויות ברציפות
(צילום: ראובן שוורץ)
זה היה עשור שבו היא זללה אליפות אחרי אליפות - שתיים עם אברם גרנט (2001, 2002), שלוש עם רוני לוי (2004 עד 2006), שתיים עם אלישע לוי (2009 ו-2011, ותודה לקיזוז שמנע ממנה תואר גם ב-2010). חיפה התעקשה להמשיך לקבוע תקדימים בכדורגל הכחול-לבן, ובעונת 2002/03 הפכה לנציגה הראשונה שלנו בליגת האלופות. עד היום הקמפיין הזה הוא המוצלח ביותר של קבוצה ישראלית בצ'מפיונס - שבע נקודות, מקום שלישי ו-0:3 בלתי נשכח על מנצ'סטר יונייטד, וכל זה בגלות בניקוסיה עקב המצב הביטחוני.

יענקל'ה והטעויות

כשמכבי חיפה זכתה באליפות ה-12 שלה בשנת 2011, אף אוהד ירוק לא חלם שיחלפו עוד 10 שנים עד שתגיע צלחת מספר 13. אבל כניסתו של המיליארדר מיץ' גולדהאר למכבי ת"א, הכסף הגדול שהשקיעה אלונה ברקת בהפועל באר-שבע וכמובן אינספור הטעויות שנעשו בחיפה בבחירת שחקנים, מאמנים ומנהלים מקצועיים - כל אלה כיבו את סיכויי הירוקים להשיג אליפויות נוספות. אפילו חני
כת אצטדיון סמי עופר ב-2014, בית מכובד בקנה מידה אירופי עם 30 אלף מקומות, לא גאלה את הקבוצה מהבצורת.
6 צפייה בגלריה
גם הוא לא עזר למכבי חיפה לצאת משבע השנים הרעות. בניון
גם הוא לא עזר למכבי חיפה לצאת משבע השנים הרעות. בניון
גם הוא לא עזר למכבי חיפה לצאת משבע השנים הרעות. בניון
(צילום: עוז מועלם)

ואז הגיע המאסטרו

בקיץ 2020 הכל השתנה. ברק בכר, בוגר שלוש האליפויות עם הפועל באר-שבע, חתם בחיפה, ושושלת חדשה יצאה לדרך. צ'ארון שרי התברר כאחד הזרים הדומיננטיים ששיחקו פה אי פעם (ויש שיגידו הגדול מכולם), עומר אצילי הוחזר מקפריסין בצעד שעורר ביקורות אבל גם היווה שובר שוויון בליגה שלנו (צמד על יובנטוס היה רק בונוס), נטע לביא הדגים איך נראה גרזן בכדורגל המודרני (לפני שהלך להרפתקה ביפן), וג'וש כהן נעל את השער (וגם הפך למפלצת פנדלים).
וחיפה, כבר אמרנו, אוהבת לעשות היסטוריה, אז עכשיו היא גם הישראלית הראשונה שמשחקת בצ'מפיונס וזוכה באליפות באותה עונה.
אז מתי תגיע הצלחת ה-16? קשה להמר, אבל דבר אחד בטוח: זה ייקח פחות מ-10 שנים. אפילו בלי ברק בכר.