זה ויכוח שהיה צריך להסתיים די מזמן, אבל אתמול הוא קיבל גושפנקא רשמית: לברון ג'יימס הוא הכדורסלן הכי גדול אי פעם. זה לא רק שיא הנקודות ששבר, שכמו שיאי אתלטיקה שונים, היו שחשבו שישרוד לעד. זו העובדה שהדבר שהאיש הזה עושה הכי טוב זה למסור.
השיא המדהים של לברון - כתבות נוספות
כן, היו בליגה כבר יצרני נקודות גדולים, אבל הם היו כאלה שהתמקדו התקפית רק בדבר אחד: לקלוע. לברון לא כזה. הוא תמיד יכול היה לנסות לעשות סל בכל מהלך, ולרוב להצליח, מה שאפילו התעצם יותר ויותר בשנים האחרונות שבהן הקליעה שלו מבחוץ הפכה מדויקת מאשר בתחילת דרכו בליגה. אבל לברון אף פעם לא ויתר על מסירה למישהו שנמצא בעמדה טובה יותר לעשות סל. וזה לא רק שהוא מסר. חלק גדול מהמסירות שלו גם היו גאוניות.
2 צפייה בגלריה
לברון ג'יימס עם מייקל ג'ורדן
לברון ג'יימס עם מייקל ג'ורדן
הוויכוח הוכרע סופית. לברון ג'יימס עם מייקל ג'ורדן
(צילום: AP)
אז למה הוויכוח? אפשר לתלות את זה בכך שזכה "רק" בארבע אליפויות, אבל זו לא הסיבה האמיתית. בואו, להוביל סדרת אליפות צמודה מול גולדן סטייט עם ההרכב שהיה סביבו בעונה של דייויד בלאט זו ההגדרה המזוקקת לגדולה (Greatness), גם אם לא מקבלים על זה קרדיט. גם באליפות היורוליג קשה לזכות עם מוזגוב כסנטר ודלאבדובה כרכז.

לא נחמד - פשוט טוב

הסיבה שלאנשים קשה לראות בלברון כגדול מכולם נובעת מזה שהוא פשוט איש לא כל כך נחמד. הוא לא חמוד כמו מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון ולא קורע מצחוק כמו שאקיל אוניל וצ'ארלס בארקלי. הוא תמיד יגיד בכל ראיון "אני" ולא "אנחנו", שזה חטא גדול באמריקה, ובארץ הוא בכלל שרוף כי אנחנו רואים בו, די בצדק, כאשם הישיר בחיסול קריירת ה-NBA של דייויד בלאט.
ואגב, לברון הוא לא הראשון ש"נענש" בגלל אופיו. קובי בראיינט היה לדעתי שחקן ההתקפה המושלם בהיסטוריה. כבר בגיל 18 הוא קלע נפלא מבחוץ, מה שלקח למייקל ג'ורדן שנים לפתח, שלא לדבר על לברון שעדיין "זורק לבנים" לפעמים מעבר לקשת. הוא גם שמר מצוין, לקח אליפויות, וכל זה ללא תכונה פיזית של גיבור -על כמו שהייתה לאחרים: לא גבוה כמו קארים וצ'מברליין, בלי הצעד הראשון המהיר כסילון של מייקל שאיפשר לו לעבור כל שומר שלא עונה לכינוי החיבה "התולעת" ובלי הכוח המתפרץ של לברון, שכנראה אין כמוהו לאף אחד מחוץ לכוכב קריפטון. אבל הוא היה מופנם, חשדן, עם כתם של אישום בעבירת מין, גבר שנתפס בוגד באשתו, ולכן הוא היה צריך למות באופן טרגי כדי לקבל הכרה בגדולתו הספורטיבית.
2 צפייה בגלריה
לברון ג'יימס
לברון ג'יימס
נענש בגלל אופיו, בדיוק כמו קובי. לברון ג'יימס
(צילום: גטי אימג'ס )
אבל כשזה מגיע ללברון, כבר לא ניתן לקפח. האיש מככב בכל טבלאות הסטטיסטיקה. נכון, זה גם בגלל שהוא משחק כבר 20 שנה והמספרים מצטברים, אבל איך אפשר להאשים בן אדם ששומר על גופו בצורה כה אדוקה ולוקח את המקצוע כה ברצינות?

איש הברזל

אם אתם עוד מתלבטים, אזכיר רק שלברון לא לקח "חופש" מהכדורסל והלך לשחק בייסבול וגולף ולחפש את עצמו כי "חש מיצוי" כמו ג'ורדן. הוא המשיך לשחק, שנה אחרי שנה, תמיד רוצה אליפות, תמיד דוחף את עצמו עד הקצה. איש הברזל, בגוף ובנפש.
המלך הקודם מת (בין אם אתם מתכוונים לג'ורדן באופן כללי או לקארים בעניין הנקודות). קבלו את המלך החדש. הגדול מכולם, אי פעם.