כבר בדקה העשירית התנגנו לי בראש הצלילים של "נפלת חזק". אחר כך חשבתי שלא יהיה הוגן להדביק את השיר המעולה של חמי רודנר ואיפה הילד לתצוגה כל כך גרועה. אורגוואי אפס, דרום קוריאה פחות מאפס, במשחק הראשון במונדיאל ללא בעיטות למסגרת. ולא, שתי הקורות של אורוגוואי לא נחשבות. מזל שבהתאם לסיפור של השיר הזה, גם אורוגואי ודרום קוריאה לא יישארו ביחד. עדיף ככה. אנחנו צריכים אהבה חדשה.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
המשחק של אורוגוואי באצטדיון הענק של עיר החינוך בדוחא מוכיח שגם אם יש לך מגוון מותגי על נוצצים בהרכב, זה לא נותן שום דבר אם הם לא עושים קולות של הרמוניה. ואלה שמות: לואיס סוארס, פדריקו וואלוורדה, דרווין נונייס, דייגו גודין, רודריגו בנטנקור ועוד. פאר האליטה של הכדורגל בעשור האחרון. נכון, הנבחרת של דייגו אלונסו עוברת תקופת ביניים של חילופי דורות, אבל זו התוצרת מול דרום קוריאה? גם הקורות לא היו פרי מהלכים חכמים. גודין תפס את הראש אחרי כדור קרן והסופרסטאר וואלוורדה הניף רגל ממצב קשה ומצא את החיבורים. חוץ מזה, פיהוק. הנעת כדור שקופה, חוסר תפעול של הכנפיים וללא רעיונות יצירתיים בהתקפה.
דרום קוריאה כבר מנוסה במפעל ועם כל הכבוד לגימוד שעוברות בדרך כלל הנבחרות מהמזרח הרחוק, ציפינו ממנה ליותר. בטח כשבהרכב שלה כלול מלך שערי הפרמייר-ליג סון יונג-מין, יחד עם מוחמד סלאח (איך הוא חסר במונדיאל הזה, המצרי הגאון). כמקובל במסורת, הדרום קוריאנים רצו המון ושרפו אנרגיה, אבל ללא תכלית. בשיעורי התעמלות ביסודי הם היו אולי מקבלים את הציון 10. אבל למרות שמו של האצטדיון, אנחנו מצפים מהמונדיאל להיות אקדמיה של כדורגל. דרום קוריאה לא הייתה בכיוון בכלל.
מה נשאר? תצוגות של הקהל. הדרום קוריאנים מקבלים ציון 10 של ממש על עידוד ללא הפסקה תוך ניצול מלא של השיר Go West של אנשי הכפר מהסבנטיז (לא, פט שופ בויז עשו רק גרסת כיסוי מוצלח בשנות ה-90). מהצד השני קיבלנו את הסלסטה עם להיט שנות ה-60 של שיער, תנו לשמש יד. הם מקבלים את הציון 8 כי בניגוד לקוריאנים התייאשו בערך בדקה ב-60. אפשר להבין אותם. שמש מאי תחכה לזרוח בסיבוב השני של שלב הבתים. לפחות יצאנו עם מוזיקה טובה.
