ארז דבורה

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

ארז דבורה

זה ציפור? זה מטוס? לא - זה כנראה ניסיון כושל להציל את די-סי

ג'יימס גאן מנסה להשיב ל"סופרמן" את הבידור הקומיקסי ואת רוח השטות הילדותית באמצעות ההומור שהביא לו הצלחה ב"שומרי הגלקסיה". אך כשהסרט הוא מתקפה בלתי פוסקת של התרחשויות, דמויות, ואפילו ביקורת על המלחמה במזרח התיכון - התחושה היא שהכול מונע מפחד שהקהל ישתעמם. ובמקום אתחול מחושב, גאן חוזר על טעויות העבר של ה-DCU

ארז דבורה | 11.07.25

לקח חמש שנים לקבל המשכון ל"משמר האלמוות". חבל על כל הזמן הזה

סרט ההמשך לפנטזיית האקשן של נטפליקס חוזר שוב לחבורת הלוחמים בני-האלמוות בהנהגתה של שרליז ת'רון, שאליה מצטרפת הפעם גם אומה תורמן כאויבת קדומה. אלא שבהיעדר מוטיבציה ראויה לדמויות, ועם פרטי העלילה המבולבלים, שום דבר לא מעניין פה מבחינה דרמטית - וגם סצנות הפעולה הסבירות לא מצילות את כל העניין

ארז דבורה | 09.07.25

"עולם היורה: חיים חדשים" הוא הכול חוץ מ"חדש". גם זה לא ימנע ממנו להפוך ללהיט

האם היינו זקוקים לעוד סרט בסדרת "עולם היורה"? כנראה שלא, אבל דינוזאורים שמייצרים בלוקבאסטרים לא נכחדים, הם רק מחליפים במאי וכוכבים. אז הפעם יש את סקרלט ג'והנסון והבמאי המוערך גארת' אדוארדס ("גודזילה") - אבל גם רשימת הקרדיטים המרשימה מאחורי "עולם היורה: חיים חדשים" לא מצליחה להציל אותו מעלילה צפויה, דמויות חסרות-עומק ותרחישים לא-סבירים עד כדי גלגול עיניים

ארז דבורה | 06.07.25

האנדרואידית הרצחנית שהפכה את "מייגן" למוצלח עושה זאת שוב בהמשכון מבדר

אם הסרט הראשון היה קומדיית אימה שחורה, "מייגן 2.0" כבר לוקח את הסיפור למחוזות המד"ב הסאטירי. ושוב אנחנו לגמרי זורמים עם הגילטי פלז'ר הזה, כולל הנוכחות הביצ'ית של מייגן, קנה המידה השאפתני יותר, והמערכה השלישית המטורללת. חובבי המד"ב הקולנועי שלא לוקח את עצמו ברצינות יתר - זה בשבילכם

ארז דבורה | 02.07.25

צבעוני, גדוש ושטחי: החדש של פיקסאר הוא לא יותר מסרט ילדים ממוצע

"אליאו", שעוסק בילד בודד המוצא את עצמו נסחף לתוך הרפתקה גלקטית עתירת חייזרים, יספק את ילדי היסודי - ואולי גם ייסב הנאה למי שמלווה אותם לקולנוע. אך מהניסיון הברור להטות את הסרט לכיוון "מבדר", ייתכן ונפגעה יכולתו לעורר מחשבה ורגש, כפי שקורה בטובים שבסרטי אולפן האנימציה הנחשב. ובעיקר, הוא מבהיר כי חלפו הימים שבהם כל סרט של פיקסאר היה ערובה לאיכות נטולת-פשרות

ארז דבורה | 01.07.25

החיפזון מהשטן: "פורמולה 1" טוב במרוצים אבל לא כל כך טוב בכל היתר

הסרט החדש והמושקע הזה, בכיכובו של בראד פיט, נוצר למעשה כסוג של פרסומת מגודלת לפורמולה 1 - הוא נועד לחשוף קהלים חדשים למרוצים, ולהפוך אותם לקוני כרטיסים ומרצ'נדייזינג. אבל החוויה האודיו-ויזואלית שהוא מציע מספיק סוחפת כדי לטשטש את זה שהוא פשוט, ובכן, לא מוצלח או מקורי במיוחד באף מובן אחר

ארז דבורה | 29.06.25

הלייב-אקשן ל"הדרקון הראשון שלי" מצליח לרגש - גם כשהוא לא מחדש כמעט דבר

העיבוד החדש לסרט האנימציה האהוב מ-2010 הוא מופע ויזואלי מהוקצע שנאמן למקור כמעט אחד לאחד - עד רמת הטקסטים והקומפוזיציה. הבמאי המקורי חזר לביים את הסרט, הפעם עם שחקנים בשר ודם ואנימציה פוטו-ריאליסטית מרהיבה. התוצאה היא סרט נהדר שיזכה לאהבת הקהל, גם אם קשה להסביר למה בכלל עשו אותו

ארז דבורה | 13.06.25

הטורף נלחם בסמוראי, ויקינגית וטייס קרב - וזה אפילו יותר טוב ממה שדמיינתם

באנתולוגיית "הטורף: הרוצח של הרוצחים" חייזרי יא-אוט-ג'ה מתמודדים עם לוחמים אנושיים מתקופות שונות. הרעיון אולי מטורלל למדי, ונשמע כמו תוצר של לילה מעושן של הבמאי והתסריטאי, אבל זה עובד מצוין והופך את סרט האנימציה האלים הזה לשני הכי טוב בסדרה כולה

ארז דבורה | 10.06.25

הסיפור הזה קיבל כבר כמה גרסאות קולנועיות. זו המוצלחת שבהן

בני משפחה נפגשים למספר ארוחות ערב, על רקע הסתבכות פלילית ומוסרית של הבן והבת. נשמע פשוט? ובכן, זה מעט מורכב יותר, וזה ממש עובד: "משפחה נורמלית", עיבוד קוריאני לספר הולנדי שכבר הפך לסרטים בהולנד, באיטליה ובארה"ב, נהנה מהופעות עשירות להפליא של צוות השחקנים, ומספר דרמה משפחתית מוצלחת וסאטירה שנונה ומעוררת-מחשבה

ארז דבורה | 08.06.25

הספין-אוף החדש לסרטי "ג'ון וויק" לא עומד ברף שהציב המקור

"ג'ון וויק מציג: בלרינה", עוקב אחר איב, בגילומה של אנה דה ארמס, שיוצאת במסע לנקום את מות אביה. הרצון לחלוב את פרת המזומנים ולהרחיב את היקום של סרטי האקשן מובן, אבל המערכה הראשונה מתמהמהת ודמות הגיבורה פשוט לא מסקרנת. הבידור שמתקבל עשוי לספק את חובבי המקור, אבל אפשר לחסוך מאיתנו סדרת סרטים נוספת

ארז דבורה | 06.06.25

אם תורידו את הקלישאות מ"קראטה קיד: הגדולים מכולם", תישארו עם מעט מאוד סרט

הסרט החדש בזיכיון הקראטה האייטיזי האהוב לא ייזכר כאחד הטובים שבו, למרות נוכחותם של ג'קי צ'אן וראלף מאצ'יו. זה לא רק הרישול העלילתי, אלא בעיקר זה שהוא נראה כמו שני סרטים, או אפילו שתי עונות של סדרה, שהולחמו יחד באופן מגושם. רוב הזמן יש תחושה של צפייה ב"ריקאפ" ולא בסרט עצמו, וגם אם חובבי הנוסטלגיה ימצאו פה מה לאהוב, לרובכם אין מה לחפש פה

ארז דבורה | 05.06.25

כתבות קודמות כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

24 שעות ChatGPT OpenAI אבו מוחמד אל-ג'ולאני אוזמפיק אוניברסיטאות אוניברסיטה אוניברסיטת קולומביה אונס אוסקר