תגיות

האוניברסיטה העברית

"המיני מוח" מהמעבדה יטפל במחלה נדירה אצל ילדים?
באוניברסיטה העברית יצרו "מיני-מוח" של עובר אנושי במעבדה על מנת לנסות למצוא טיפול בשתי מחלות קשות ונדירות, הפוגעות בילדים ומקצרות באופן משמעותי את חייהם
ynet | 27.07.21
פרופ' סטיבן ויינברג
פרידה מחתן פרס נובל, שתמיד סייע ועמד לצד ישראל
פרופ' סטיבן ויינברג, שנפטר בסוף השבוע, לא היה רק חוקר פורץ דרך בתחום הפיזיקה, אלא תמיד נלחם באופן תקיף כנגד החרמת המדענים הישראלים ואף סייע בקידום המדע בישראל. פרופ' צבי פירן נפרד מהמדען שהיה ידיד גדול של ישראל
פרופ' צבי פירן | 27.07.21
הפרס בפיזיקה הוענק לקבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים - יונקי כיס אוסטרליים - מפרישים את הגללים היחודיים שלהם
מחקר מפתיע: מחשבים הצליחו לזהות הומור מדעי במחקרים
המודל האלגוריתמי, שפותח באוניברסיטה העברית, קיבל כקלט כותרות של מאמרים מדעיים והוציא כפלט ציון בינארי - מצחיק או רציני, ורמת ביטחון בציון הזה. לטענת החוקרים, על פי רמת הביטחון של המודל ניתן למיין מיליוני מאמרים לפי רמת "המצחיקות" שלהם. ומה הקשר לפרסם איג נובל?
ynet | 14.07.21
חלקיקי זהב במבנה מקל
שימוש בננו-חלקיקי זהב יסייע בהחדרת תרופות דרך העור
חוקרים באוניברסיטה העברית אמרו כי התגלית תוכל בעתיד לסייע לתעשיית התרופות ולשפר לא רק את מנגנון הטיפול במחלות עור, אלא לשנות את האופן שבו כולנו נוטלים תרופות גם למחלות נוספות
ynet | 13.07.21
האקדמיה ומשבר האקלים: האם האוניברסיטאות עושות מספיק?
פנינו לחמש אוניברסיטאות וביקשנו לדעת מה שיעור פליטות גזי החממה של מתקני האוניברסיטה, האם יש להם יעדים לצמצום פליטות אלה, מהו אחוז ההשקעות של האוניברסיטה בתעשיות הדלקים המאובנים? והאם בכוונתן לצמצם השקעות אלה? אלה התשובות שקיבלנו
אילנה קוריאל | 07.07.21
רישום אמן של פליטת סילון חומר וקרינה מחור שחור
מחקר ישראלי חושף מדוע חורים שחורים ענקיים גדלים במהירות
אסטרופיזיקאים מהאוניברסיטה העברית מצאו שבגלקסיות קטנות מהמסה הקריטית, נפילת החומר אל החור השחור נבלמת על ידי רוחות מפיצוצי סופרנובה של כוכבים גדולים לקראת מותם, זאת בניגוד לגלקסיות גדולות שממשיכות לגדול
ynet | 04.07.21
שרידי חלק הגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה
החוקר שמצא את אדם "נשר רמלה": "משנה את ההבנה על האבולוציה האנושית"
ד"ר יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית אמר בריאיון לאולפן ynet כי "האבולוציה שלנו לא הייתה פשוטה. היא הייתה מאוד מורכבת ולא ליניארית כמו שחשבנו פעם". לדבריו, ייתכנו עוד תגליות מדעיות בישראל בתחום זה
אסף קמר, אטילה שומפלבי | 27.06.21
סוג חדש של אדם קדמון, שלא היה מוכר למדע, התגלה ליד רמלה
החולייה החסרה בחקר התפתחות האדם? האדם הקדום "נשר רמלה" חי עד לפני כ-130 אלף שנה, ושרידים שלו התגלו בחפירות ליד רמלה. מדובר בסוג קדום של אדם שחולק תכונות עם הניאנדרטליים וגם עם ההומו ארקטוס. מבנה הגולגולת של האדם הקדום היה שונה מזה של האדם המודרני, אין לו סנטר והשיניים שלו גדולות מאוד
ירון דרוקמן | 24.06.21
ציפורים
מחקר: כיצד הצליחו הציפורים לעוף?
חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי הבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת של הכנפיים בציפורים - נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן
נעה פישר | 15.06.21
בולות מחימר
טביעת חותם נדירה בת כ-7,000 שנה התגלתה ליד בית שאן
בכפר הפרהיסטורי "תל צף" נמצאה טביעת חותם לאטימת משלוחים או סגירת ממגורות ואסמים. פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית הסביר על הפריט: "זה היה אמצעי אדמיניסטרטיבי ומינהלי שבאמצעותו ניתן למנוע רמאות וגניבה"
ynet | 10.06.21
מחקר מצא: למה התפתחה דווקא הרבייה המינית?
חוקר מהאוניברסיטה העברית ניסה להבין את התפתחות הרבייה המינית המוקדמת והציע השערות מרתקות. לדברי החוקר, "המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום"
ynet | 06.06.21
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
ירושליםבנייהמחקרכלבכלביםהשמנהפסיכולוגיהעישוןים המלחמוח