תגיות

מכון ויצמן

חלום, שינה
בזמן שישנתם (והרחתם): האם המוח יכול ללמוד חומר חדש תוך כדי שינה?
גירוי המוח באמצעות ריח בזמן שינה יכול להקל על דום נשימה וגם לעזור לגמילה מסיגריות. עשור של מחקרים משותפים לישראל ובריטניה בודק את הקשר בין שינה, הרחה ועיבוד מידע. "למידה משפיעה על ההתנהגות שלנו יותר אם אנחנו לא מודעים לה", מסבירה החוקרת
נצחיה יעקב | 22.03.23
פרופסור מיכל שוורץ
פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן תקבל את פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים
ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "הפרס מוענק לפרופ' שוורץ על תגליותיה פורצות הדרך, שהביאו להבנה חדשה של התפקוד המשותף של מערכת החיסון והמוח
תמר טרבלסי חדד | 13.03.23
פיל וכבשים
מחקר: משקל כל יונקי הבר בעולם מתגמד אל מול חיות המשק
הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
ynet | 28.02.23
נמלים
מספר החרקים בעולם צונח, ואלו לא חדשות טובות
המשקל הכולל של החרקים שחיים על האדמה ומתחתיה מגיע למיליארד טונות. אם בעבר תוארו פרוקי הרגליים כ"דברים הקטנים שמניעים את העולם", הרי שהמסה הזו משפיעה בדרכים שונות על החיים שלנו הרבה מעבר לעקיצה טורדנית. מבט על מיני טרמיטים, נמלים, פרפרים, חיפושיות, עכבישים וחרגולים, שחלקם הולכים ונכחדים, יכול לספק תמונה רחבה על השפעות האדם על כדור הארץ ועל השלכות שינויי האקלים
אילנה קוריאל | 23.02.23
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
מיקרוסקופ קוונטי מסתובב פותח במכון ויצמן למדע
חוקרים התייחסו לטכנולוגיה החדשה: "ביולוגים צופים בתאים בעזרת מיקרוסקופים אופטיים, אסטרונומים חוקרים כוכבים בעזרת טלסקופים - ופיזיקאים יוכלו מעתה לבחון חומרים קוונטיים באמצעות המיקרוסקופ שלנו"
ynet | 22.02.23
הדמיה של הטלסקופ
טלסקופ החלל הישראלי הראשון ישוגר ב-2026 על ידי נאס"א
הטלסקופ ULTRASAT של סוכנות החלל הישראלית ומכון ויצמן למדע תוכנן לשפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות וספיחה של כוכבים על ידי חורים שחורים מאסיביים
ynet | 21.02.23
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650
קלוז-אפ מולקולרי: שיטה חדשה לדימות של חלקיק בודד
מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו למפות את המיקום של אלקטרון בודד. השיטה שפיתחו לשם כך עשויה לחולל מהפכה בפיתוח תרופות חדשות ובאפיון חומרים קוונטיים
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן למדע | 19.02.23
רואי נאור סורק ג'ובה ליד צומת גוב געש
ה"ג'ובות" ברמת הגולן יסייעו לחקור את מאדים
מיפוי מדוקדק של ה"ג'ובות" ברמת הגולן מרמז על מנגנון היווצרותם של הבורות הענקיים ועשוי להסביר תהליכים גיאולוגיים שמתרחשים בכוכבי לכת סלעיים אחרים
אור אליאסון, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 13.02.23
עשים
חוקר מסביר: למה חשוב לדעת כמה פרוקי רגליים יש בעולם?
חוקרים ממכון ויצמן למדע העריכו את משקלם של כל פרוקי הרגליים בעולם ומצאו כי הוא גבוה מזה של כל בני האדם. אחד החוקרים אמר בריאיון ל-ynet radio כי בעשורים האחרונים חלה ירידה במספר פרוקי הרגליים בעולם, החשובים למערכות האקולוגיות
דודו ארז, יואב רבינוביץ' | 06.02.23
נמלים מנווטות
מחקר: כל פרוקי הרגליים שוקלים יותר מכל בני האדם בעולם
חוקרים ממכון ויצמן למדע, שריכזו נתונים מאלפי תצפיות שנערכו לאורך השנים בכ-500 אתרים ברחבי העולם, גילו כי משקלם הכולל של כל פרוקי הרגליים (בין היתר טרמיטים, נמלים, עכבישים, חיפושיות ופרפרים) כמיליארד טונות. משקלם הכולל של כל בני האדם הוא "רק" כ-400 מיליון טנות
ynet | 03.02.23
תצלום איקוני של כדור-הארץ שצולם ב-7 בדצמבר-1972 על-ידי הצוות של משימת החלל אפולו 17. שני חצאי הכדור – הצפוני והדרומי – נראים בהירים באותה המידה
פתרון לתעלומה: מדוע מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?
מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם חושפים את הקשר שבין עוצמת סופות ושיעורי עננות - למידת ההחזריות של אנרגיית השמש בכל אחד מחצאי כדור-הארץ. בכך הם מציעים פתרון לתעלומה בת 50 שנה
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן | 24.01.23
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
איראןמחקרבית משפטחללשב"כפרקליטות המדינהמדעריגולרפואההתחממות כדור הארץ