חשבתם שלצלם אתרי תיירות באמצעות רחפן זה משחק ילדים? צפו בסרטון ואולי תשנו את דעתכם (צילום ועריכה: אריק דנינו)

נמל תל אביב בזריחה

מאז שהאזור נפתח להטסת רחפנים (לאחר סגירת שדה דוב בחודש יולי האחרון), היה לי ברור שאני חייב להגיע למקום ולצלם אותו. לפני כמה חודשים, באחד מימי שישי בחמש לפנות בוקר, מימשתי את הבטחתי, והגעתי לנמל.
נמל תל אביבנמל תל אביב
נמל תל אביב בשעות הבוקר המוקדמות
(צילום: אריק דנינו)
המטרה הייתה לצלם את העיר ללא הפסקה בשעה שבה רובם עדיין ישנים, ובפרט את אזור הנמל ואת מגדלי עזריאלי. ולמה כל כך מוקדם? אולי משום שלמרות שתמיד רציתי לצלם שם - מעט חששתי, והעדפתי לצלם כשאין (כמעט) נפש חיה באזור. (התמונות צולמו ב-11 בנובמבר 2019).
נמל תל אביבנמל תל אביב
(צילום: אריק דנינו)
קצת על המקום: נמל תל אביב נפתח בפברואר 1938, ונקרא "שער ציון" בשל העובדה שאליו הגיעו ספינות העולים היהודים מהגולה. האנייה האחרונה עגנה בנמל ב25 באוקטובר 1965.
נמל תל אביבנמל תל אביב
(צילום: אריק דנינו)
לאורך השנים, נעשו לא מעט ניסיונות לשקם ולשפץ אותו כך שיהפוך למתחם בילויים אטרקטיבי. חרף הניסיונות הרבים, השיפוץ הראשון במקום נעשה רק באמצע שנות ה-90, עת החלו לשפץ חלקים מהמתחם, ובמקביל - לנסות לחבר אליו את טיילת תל אביב, תוך הקמת מתחמי בידור שיפעלו במקום. המיזם צלח באופן חלקי למדי, ולמרות כל הניסיונות - הנמל לא הצליח להפוך למתחם תיירותי פופולרי במיוחד.
נמל תל אביבנמל תל אביב
(צילום: אריק דנינו)
נמל תל אביבנמל תל אביב
(צילום: אריק דנינו)
בשנת 2001, הכריזה חברת "אוצר מפעלי ים" על פרויקט שיקום נמל תל אביב. במסגרת הפרויקט, השקיעה החברה בשיקום המבנים והתשתיות כחלק מהפיכתו של הנמל למתחם תרבות, בילוי ופנאי הפתוח לציבור הרחב. ואכן, כיום פועלים בנמל למעלה מ-60 בתי עסק שונים, והוא הפך למתחם בילוי וקניות עם גישה לים וללא פעילות נמלית.
נמל תל אביבנמל תל אביב
(צילום: אריק דנינו)

אצטדיון בלומפילד המחודש

רציתי לתעד את ערב פתיחת האצטדיון המחודש גם משום שמדובר היה באירוע מרגש, וגם מפני שידעתי שבהמשך הוא יוגדר כאזור אסור לטיסה, אכן כך היה. הצילומים ממחישים את השילוב המעניין והמיוחד בין האצטדיון המחודש והמשופץ - לנוף האורבני והצפוף שמסביב. (התמונות צולמו ב-25 באוגוסט 2019).
אצטדיון בלומפילדאצטדיון בלומפילד
אצטדיון בלומפילד מלמעלה
(צילום: אריק דנינו)
קצת על המקום: בלומפילד, הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בתל אביב-יפו, ונמצא בבעלות עיריית תל אביב-יפו ובניהול חברת "היכלי הספורט תל אביב-יפו". הוא נבנה לראשונה בשנת 1962, ובין השנים 2016–2019 הורחב באופן משמעותי בעלות של כ-500 מיליון שקלים. כיום, הוא מכיל 29,150 מקומות ישיבה, ומשמש כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובני יהודה תל אביב.
אצטדיון בלומפילדאצטדיון בלומפילד
(צילום: אריק דנינו)
אצטדיון בלומפילד המחודש נפתח ב-25 באוגוסט 2019, עם פתיחת עונת הכדורגל 2019/20. המשחק הראשון שנערך במתחם המחודש היה זה שבו אירחה בני יהודה תל אביב את עירוני קריית שמונה. רגע מרגש נוסף נרשם בנובמבר 2019, עת אירח האצטדיון את משחק הידידות בין נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי.
אצטדיון בלומפילדאצטדיון בלומפילד
(צילום: אריק דנינו)
אצטדיון בלומפילדאצטדיון בלומפילד
(צילום: אריק דנינו)
לאורך השנים, באצטדיון נערכו גם הופעות של אומנים בינלאומיים שונים, בהם פיל קולינס, ריהאנה, סקורפיונז, בלאק אייד פיז, ברברה סטרייסנד, פיקסיז וסאונדגארדן.
אצטדיון בלומפילדאצטדיון בלומפילד
(צילום: אריק דנינו)

כשהספינה הטורקית נתקעה בחופי אשדוד

לחוף מי עמי האשדודי, הגעתי בעקבות הספינה הטורקית שנסחפה בעקבות מזג האוויר הסוער ששרר בארץ לפני כשבוע ימים. היה לי ברור שמדובר במחזה יוצא דופן שלא רואים בכל יום, ועניין אותי איך הוא ייראה ממבט על. מה שהדהים אותי במיוחד היה, המראה הייחודי שנוצר בעקבות המפגש בין הים הסוער לנחל לכיש שמתנקז אליו: חצי מהים נצבע בגווני חום ואילו החצי השני נצבע בכחול. (התמונות צולמו ב-28 בדצמבר 2019).
אשדוד, 28 בדצמבר 2019אשדוד, 28 בדצמבר 2019
מראה סוריאליסטי: חוף מי עמי באשדוד
(צילום: אריק דנינו)
אז מה הסיפור? לפני כשבועיים, הפך חוף מי עמי שבאשדוד לאטרקציה תיירותית מבוקשת: ביום חמישי (26 בדצמבר) שהיה סוער במיוחד, אניית משא טורקית שסיימה לפרוק מלט והחלה לשוט בחזרה לטורקיה, נתקעה על רצועת החוף של עיר הנמל. עובדי האנייה ניסו לעצור אותה, אך הרוחות שנשבו בעצמה של 100 קמ"ש - הקשו עליהם את המשימה והם נאלצו להישאר על החוף.
אשדוד, 28 בדצמבר 2019אשדוד, 28 בדצמבר 2019
הספינה הטורקית שנתקעה בחופי אשדוד
(צילום: אריק דנינו)
אשדוד, 28 בדצמבר 2019אשדוד, 28 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)

השריפה במבוא מודיעים ובית הכנסת שניצל מהאש

(מבט מהרחפן: כך נראה מבוא מודיעים אחרי השריפה שכמעט וכילתה אותו. צילום: אריק דנינו)
ממדי השריפה שפרצה בחודש מאי האחרון ביישוב מבוא מודיעים שליד יער בן שמן, הותירו בי צורך עז להגיע למקום ולתעד את המראות. קשה לי להסביר זאת במילים, אבל הרגשתי שזו סוג של שליחות. השריפה התרחשה ב-23 במאי וכילתה 45 מבנים מתוך 50 שנמצאים במקום, ופגעה גם בצמחייה שבאזור.
מבוא מודיעים 25 במאי 2019מבוא מודיעים 25 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
מבוא מודיעים 25 במאי 2019מבוא מודיעים 25 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
מבוא מודיעים 25 במאי 2019מבוא מודיעים 25 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
מבוא מודיעים 25 במאי 2019מבוא מודיעים 25 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
במהלך הצילום, הצלחתי לתפוס מבנה אחד שבאופן מפתיע ביותר, הצליח לחמוק מהאש. בהמשך, התברר לי כי המבנה משמש כבית הכנסת של היישוב, והתושבים בטוחים כי יש עליו שמירה מלמעלה - ולכן הוא אינו נפגע. (התמונות צולמו ב-25 במאי 2019).
ורק הוא ניצל מהשריפה: בית הכנסת במבוא מודיעיםורק הוא ניצל מהשריפה: בית הכנסת במבוא מודיעים
ורק הוא ניצל מהשריפה: בית הכנסת במבוא מודיעים
(צילום: אריק דנינו)

בחורף ובאביב: סכר בית זית

סכר בית זית הוא אתר טבע יפהפה, במיוחד כשהמאגר מלא במים. לשמחתי, הצלחתי לצלם אותו כשהוא עלה על גדותיו בחורף הקודם, והמים שינו את צבעם לחום.
סכר בית זיתסכר בית זית
כשהמאגר עלה על גדותיו והמים נצבעו בגוון חום: סכר בית זית
(צילום: אריק דנינו)
ארבעה חודשים לאחר מכן, המראה היה מרהיב במיוחד בזכות הצמחייה הירוקה שצמחה מסביב למאגר. התמונות שלפניכם צולמו במהלך השנה האחרונה - בין החורף לאביב.
סכר בית זיתסכר בית זית
וכך זה נראה בעונת האביב: סכר בית זית
(צילום: אריק דנינו)
קצת על המקום: מאגר בית זית הוא אגם עונתי מלאכותי, הממוקם בתוואי נחל שורק וסמוך למושב בית זית שבהרי ירושלים (כק"מ דרומית למבשרת ציון).
סכר בית זיתסכר בית זית
(צילום: אריק דנינו)
הסכר והמאגר נבנו בשנות החמישים, על מנת לאפשר החדרת מי הגשמים הזורמים בנחל שורק אל אקוויפר ירקון תנינים. אולם, המאגר אינו הצליח למלא אחר התפקיד שלשמו הוקם, ולמעשה - הוא דוגמה חיה כיצד מחקר הידרולוגי לקוי, עלול להביא להחלטות שגויות ולבזבוז כספי הציבור.
סכר בית זיתסכר בית זית
(צילום: אריק דנינו)

נוף ארצישראלי: קיבוץ ניר דוד מלמעלה

בחרתי לצלם את המקום מהסיבה הפשוטה שאם יש גן עדן - אז כנראה שהוא נראה כמו הקיבוץ מלמעלה: נוף פסטורלי, בתים סמוכים לנהר, הרבה ירוק ומראה ארצישראלי שכיף להביט בו. (התמונות צולמו ב-25 באפריל 2019).
ניר דודניר דוד
ארץ ישראל היפה: קיבוץ ניר דוד
(צילום: אריק דנינו)
קצת על המקום: נִיר דָּוִד (או בשמו הנוסף - תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות. הוא נוסד ב-1936 כ"תל עמל" על ידי בוגרי השומר הצעיר מישראל ומגליציה, והיה היישוב הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל והקיבוץ הראשון בבקעת בית שאן.
ניר דודניר דוד
(צילום: אריק דנינו)
במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד" - על שמו של דוד וולפסון, שכיהן כנשיא השני של ההסתדרות הציונית - וצאצאיו תרמו תרומה נכבדת לקיבוץ, באמצעותה נבנה חדר האוכל. אולם, בתחילת שנות ה-80 הוחלט בקיבוץ להחזיר לו את שמו המקורי, ומאז הוא נקרא "ניר דוד (תל-עמל)".

העץ הבודד, בריכות המלח והבולענים: ים המלח

מרבית הצילומים כאן צולמו באזור עין בוקק ועין גדי. בעין בוקק בחרתי לצלם כדי להמחיש כיצד משתקפים הטקסטורות והאלמנטים של בריכות המלח ממבט מלמעלה. והמראה אכן לא אכזב, ונראה כמו ציור שמישהו יצר בעזרת מכחול.
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
לעין גדי הגעתי כדי לצלם את הבולענים, שממבט על יוצרים מחזה סוריאליסטי כמעט. (התמונות צולמו בארבעה במאי 2019).
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 במאי 2019ים המלח, 4 במאי 2019
ים המלח, 4 במאי 2019
(צילום: אריק דנינו)
התמונות הבאות צולמו גם הן בים המלח, כמה חודשים מאוחר יותר. יש בים המלח דבר מה שמושך אותי, וגורם לי להתרגש בכל פעם מחדש. לכן, החלטתי לחזור אליו בתחילת החורף ולראות כיצד נראה המקום הנמוך בעולם בעונה זו של השנה. (התמונות צולמו ב-21 בדצמבר 2019).
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 21 בדצמבר 2019ים המלח, 21 בדצמבר 2019
ים המלח, 21 בדצמבר 2019
(צילום: אריק דנינו)
הצילומים הבאים צולמו גם הם בים המלח, מספר שנים קודם לכן. בתמונות הללו אפשר להבחין גם בעץ המפורסם שנשתל במקום ומייצג את הניגודיות שבין החיים למוות. (התמונות צולמו ב-14 בדצמבר 2017).
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
מי שתל את העץ הבודד ומה גורסות השמועות? תמונת העץ הבודד הניצב בתוך פטרייה בים המלח שפורסמה בשנת 2016, הביאה למקום לא מעט סקרנים מהארץ ומהעולם. בין המבקרים הרבים שהגיעו על מנת לצפות במחזה המרשים, היה גם מעצב העל ג'ורג'יו ארמני, שהתעקש לצפות במיצג מקרוב.
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
המיצג המרשים מעורר לא מעט תגובות ברחבי הרשת: חלקן גורסות כי הוא נשתל וצמח שם כנגד כל הסיכויים (בכל זאת, מדובר ב"ים המוות"), בעוד הרוב הגדול טוענות כי זהו עץ מת שהוצב בתוך האי הקטן.
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
אבל האמת היא, שמי ששתל את העץ הזה הוא אדם בשם עמירם דורה, תושב ערד, שאחרי שהבין כי הפטרייה האהובה עליו עומדת בפני סכנת הריסה - עליו לקום ולעשות מעשה. אז הוא העביר עץ מת לתוך הפטרייה הקטנה, קיבע אותו בתוכה וכינה אותה: "Dead tree In Sea of life".
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
כך או כך, העץ המת נחשב לאטרקציה תיירותית המושכת אליה לא מעט מבקרים, המגיעים למקום כדי להצטלם עם המיצג המרשים.
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)
ים המלח, 4 בדצמבר 2017ים המלח, 4 בדצמבר 2017
ים המלח, 14 בדצמבר 2017
(צילום: אריק דנינו)

בין הנרות: מנזר מר סבא

מאז שנחשפתי למנזר היפהפה שבמדבר יהודה לפני כשלוש שנים, היה לי ברור שברגע שארכוש רחפן - זה יהיה אחד מהמקומות הראשונים אליהם אגיע כדי לצלם. לצערי, לא מדובר במשימה קלה: תנאי הגישה לאזור אינם פשוטים, ונדרש רכב שטח על מנת להגיע אליו. כמו גם העובדה שהוא ממוקם בשטחי יהודה ושומרון, וצריך להיערך לכך בטרם ההגעה למקום.
מחזה יפהפה: מנזר מר סבא   מחזה יפהפה: מנזר מר סבא
מחזה יפהפה: מנזר מר סבא
(צילום: אריק דנינו)
השנה, הצטרפתי לטיול רגלי שנערך באזור לרגל חגם של הנזירים המתגוררים במקום.
מר סבאמר סבא
(צילום: אריק דנינו)
מר סבאמר סבא
(צילום: אריק דנינו)
14 קילומטרים של הליכה בשטח מדברי בלילה, הובילו אותנו לאחד המקומות היפים בארץ. לצערי, בסופו של דבר לא הצלחתי לצלם את האזור באמצעות הרחפן, אבל אין לי ספק שבמוקדם או במאוחר אחזור לשם ואצלם את המנזר באור יום. (התמונות צולמו ב-18 בדצמבר 2019).
מר סבאמר סבא
(צילום: אריק דנינו)
אריק דנינו הוא "מושן דיזיינר" וצלם חובב. לתמונות וסרטונים נוספים שלו, כנסו לעמוד הפייסבוק
פרסום ראשוני: 17:39 , 03.01.20