"כל סבב הסלמה כזה מוביל לביטולים, וכמובן שאנחנו מאפשרים לבטל ללא דמי ביטול. אנחנו סופגים את הנזק ומקווים לקבל פיצוי מהממשלה - אבל הפיצוי הזה אף פעם לא מגיע", אומר שאול אפרת, הבעלים של "הנקודה ה-12", חוות אירוח אקולוגית במושב שדה צבי שבמועצה אזורית מרחבים, סמוך לצומת בית קמה.
את החווה, קיבל אפרת בירושה מאביו לפני כשש שנים, ומאז הוא ובת זוגו, רותם, מנהלים אותה ביד רמה. לצורך כך הם עברו להתגורר במושב הדרומי, ואף מגדלים שם את בנותיהן (בנות 6 ו-4). "המקום הזה הוא גן עדן, וכשטוב פה - אז טוב פה כמו שלא טוב בכמעט שום מקום אחר. יש פה שטחים פתוחים, טבע ואווירה רגועה - וכל הדברים שבזכותם אנחנו נשארים כאן בסוף. למרות שאני מודה שכאבא, כואב לי שהבנות שלי גדלות לתוך הכאוס הזה".
8 צפייה בגלריה
משפחת אפרת: "בתקופה של הסלמה כולם מבטלים - ואנחנו סופגים את הביטולים על גבנו"
(צילום: גלעד רדט)
עם זאת, ההסלמה של הימים האחרונים ומטחי הרקטות הבלתי פוסקים מרצועת עזה, הובילו את בני הזוג לתחושת ייאוש ולמחשבה שאולי כדאי לוותר. "אתמול היה רגע של משבר שבו חשבתי לוותר, ושתביני - אפילו ב'צוק איתן' - שהתרחש בשנה השנייה של הפעילות שלנו - לא עלתה בי המחשבה הזו. אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהעסק שלנו האו האמצעי לחיים שלנו כאן וטוב לנו כאן, אנחנו נהנים מגן העדן שאנחנו חיים בו ואני לא רואה את עצמי עובר לשום מקום אחר", הוא מודה.
"המאבק שלנו לאורך כל השנה הוא לנסות ולהיות סגורים מבחינת הזמנות מראש, ואנחנו עובדים קשה בשביל להצליח לעשות את זה", אומר אפרת. "לפני שהתחיל סבב הלחימה האחרון, עשיתי מאמצים אדירים כדי למלא את הסופ"ש הקרוב ובסוף הצלחתי, ואז התחיל הבלגן ומלבד משפחה אחת מהצפון - כולם ביטלו.
8 צפייה בגלריה
"אנחנו חיים בגן עדן - וזה מה שמחזיק אותנו כאן". הנקודה ה-12, מושב שדה צבי
(צילום: גלעד רדט)
"אגב, מבחינה גיאוגרפית אנחנו נחשבים לשטח פתוח, אין כאן הרבה אזעקות ונפילות, אבל אנשים לא מפרידים ומבחינתם כשיש הסלמה - מדובר בכל האזור".
בכל זאת, אתם לא רחוקים מהאזורים שבהם יש נפילות.
"נכון, אבל כאן בעיקר שומעים את הבומים, ואני מניח שזה מה שמלחיץ את האנשים. הנה, לפני עשרה ימים, כשהיה ירי מאסיבי על אזור שדרות ואשכול - שמעו פה את כל הבומים, והאורחים שהיו כאן פשוט קמו באמצע הלילה ועזבו. אגב, הבומים ששומעים הם בעיקר כתוצאה מכיפת ברזל הסמוכה".
איך מתמודדים עם ההפסד הכספי הכרוך בזה?
"זה קשה מאוד. מדברים על פיצויים כבר שנים, ועמותת התיירות משתדלת מאוד לסייע, אבל בפועל - מעולם לא קיבלנו את הפיצויים המדוברים, אפילו לא ברמה של החזרי מס בסוף השנה. וזה לא העניין היחיד - המדינה מחייבת אותי לבנות כאן חדרי ביטחון לטובת האורחים שמגיעים, אבל לא מסייעת כלכלית, ולמעשה חונקת אותי גם מהבחינה הבירוקרטית וגם כלכלית. אם הממשלה לא מצליחה לשמור על הביטחון - לפחות שתסייע במימון חדרי הביטחון".
וכשחוזרים לשגרה - הישראלים חוזרים אליכם, או שכל סבב כזה משפיע על המבקרים לאורך זמן?
"תמיד יש את אלה ששואלים, גם כשאין בלגן, אם הכל בסדר ורגוע. הישראלים אמנם שוכחים מהר, אבל למשל בשבת הזאת אין סיכוי שיחזרו כאילו כלום. בגדול, זה מאוד תלוי בכמה הסבב היה אלים וכמה ימים הוא נמשך. כמובן שגם יש את אלה שאינם חוששים, ומצליחים למצוא בעצמם גם את הכוחות לתמוך ולהגיע".
הנזק הוא מתמשך
אורי אלון, מורה דרך במקצועו והבעלים של חוות "שביל הסלט" במושב תלמי יוסף שבמועצה האזורית אשכול, חווה את המציאות הבלתי אפשרית הזו של סבבי לחימה אלימים כבר עשור, ולדבריו "בכל מבצע אנחנו סובלים מהיעדר ביקורים, ואז מגיעים לאירוע השיא - מבצע או מערכה - זה נרגע לשנתיים-שלוש, וחוזר חלילה.
"עם זאת, מחודש מאי האחרון 'טפטופי' הירי כמעט ולא פסקו, סבבים הפכו להיות דחופים וקצרים יותר, ויחד עם זאת גם אלימים יותר וגרמו לשיתוק מוחלט של האזור, ואז- תוך יום חוזרים לשגרה מלאה כאילו כלום לא קרה", הוא מתאר.
החזרה לשגרה, אותה מתאר אלון, אינה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים - ודאי לא באיזור העוטף. וכראייה לכך, החווה - שבימים של שגרה מארחת תיירים מכל העולם, משפחות, קבוצות מאורגנות, גני ילדים ובתי ספר - חווה שיתוק מוחלט גם בימים הסמוכים לסיום הלחימה.
"אנחנו עובדים עם הזמנות מראש, ומתכוננים לכך במשך חצי שנה בהתאם לכמות המבקרים הצפויים להגיע, ואז כשיש ביטולים - אנחנו סופגים את ההפסדים ולא מקבלים על כך פיצוי", הוא אומר. "לרוב, יש אפקט של ביטולים גם כמה ימים אחרי שחוזרים לשגרה, ובמרבית המקרים גם אין הזמנות חדשות. למעשה, נוצר נזק מתמשך, ולמרות שכלאורה חזרנו לשגרה מלאה - המבקרים חוששים להגיע, ואני מבטל וסופג כי אני מבין שאנשים חוששים".
האם ניסיתם לקבל פיצויים בגין ביטולים?
"יש כל הזמן ניסיונות להחזיר לנו את הכסף, ובמבצעים קודמים באמת קיבלנו אותו, אבל את הפיצוי על ההסלמה בחודש מאי שעבר - טרם קיבלנו, וכעת אני נמצא בתביעה מול המדינה על מנת לקבל את הכסף שמגיע לנו מתוקף העובדה שאנחנו מתגוררים ביישוב ספר".
עסקים ללא גב כלכלי - עלולים להיסגר
החווה, היא לא רק אמצעי הפרנסה של בני הזוג, אלא גם ה'בייבי' הפרטית שלהם אותה הם מטפחים ובה הם משקיעים את מלוא מרצם וזמנם. "החווה הפכה לתיירותית לפני כ-15 שנה. אשתי, שולי, ואני הפכנו אותה למוזיאון לחקלאות; המבקרים זוכים לליווי של מדריך מקצועי בתוך חממות הייטק שבהן גדלים עשרות סוגים של תבלינים, פרחים, עגבניות, תותים ושאר ירקות, ויש גם אפשרות לקטוף את כל מה שגדל שם - וזו באמת חוויה לכל החיים".
ומה קורה בתקופות של הסלמה - איך מטפחים את כל המקום הזה כשיורים עליכם טילים?
"אשתי ואני נשארים במשק, וכך גם התאילנדים שממשיכים לדאוג לגידולים - כמובן בזהירות ועם הקפדה על הוראות הבטיחות. אני מבין את כל מי שלא מגיע בתקופות כאלו, ואני גם לא חושב שצריך להיות גיבורים ולהישאר כאן או להגיע בכוח, בטח לא עם ילדים קטנים, אבל כשבטוח - אז בהחלט כדאי להגיע לכאן, וליהנות. ובכלל - כמו שבתל אביב חוזרים מהר לשגרה - אנחנו מצפים שגם אלינו יחזרו במהרה".
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שתל אביב לא סופגת כמות טילים כמו אשכול.
"ברור, ולכן בתקופה של הסלמה אין מבקרים. ואגב, מעולם לא יצא שהגיעו קבוצות בתקופות אלימות, מהסיבה הפשוטה שאנחנו בעצמנו מונעים מהם להגיע. רק אתמול, הודעתי ביוזמתי לקבוצות שלא יגיעו כי אני לא מעוניין לסכן אף אחד. אבל אנחנו מצפים שהפרגון של המטיילים יחזור כשהמצב יירגע, ואז בפירוש חשוב לבוא ולתמוך במפעל הציוני שאנחנו מקיימים פה".
ומה לגבי תיירים מחו"ל - איך מסבירים להם את המצב?
"יש לנו שיטה נפלאה להראות לתיירים מהעולם, שמגיעים לכאן לאורך כל השנה, איך אנחנו מתגברים על החששות מהמצב; בסמוך אלינו מתגורר אומן שמייצר פסלי אומנות מקאסמים כמו חנוכייה, יונת שלום עם כנף שעשויה מטיל ועוד. וזו הדרך שלנו להראות להם איך אנחנו הופכים את המציאות הזו - למשהו חיובי".
לדברי לבנת גינזבורג, מנהלת התיירות של צפון הנגב: "ענף התיירות הוא הראשון שנפגע עקב המצב הביטחוני, והאחרון להתאושש. במצב של מתיחות ביטחונית אתרי התיירות משותקים, כל הפעילויות מבוטלות ולצערי לוקח זמן עד שמתחילות הזמנות והציבור חוזר לטייל ולבקר באזור.
"בשנה האחרונה ספגו אתרי התיירות באיזור ביטולים רבים, שהנזק בעקבותיהם נאמד במיליוני שקלים. לשמחתנו, לאחר מאבקים ממושכים, הכירה המדינה בנזק שנגרם לעסקי התיירות ואשרה מתווה פיצויים. אולם זו טיפה בים; הפיצויים נותנים מענה חלקי, מאחר ולא נלקח בהם אובדן הכנסה פוטנציאלי או גידול הכנסות משנה לשנה, וכן לא ניתן מענה לכלל העסקים באזור אלא רק לחלק מהם".
גינזבורג אף מתריעה כי "יש לזכור שמדובר באנשים פרטיים בעלי עסקים קטנים, ללא גב כלכלי, ולעיתים הנזק כה גדול שהוא עשוי להביא לסגירת העסק. שלא לדבר על פגיעה במורל ובנפש. לצערי, אנחנו למודי ניסיון ומחכים לשקט ולחזרה לשגרה. ביום שאחרי, נשמח לקבל את חיבוק הציבור שיודע לתמוך ולפרגן".
