חוזרים לטייל: ליהנות מהאביב רגע לפני שנגמר

התפרצות הקורונה גרמה לכך שנאסר עלינו לטייל בדיוק בתקופה שבה הטבע בשיא יופיו – אביב פורח שמגיע אחרי חורף גשום במיוחד. כעת, אחרי כמעט חודשיים, שמורות הטבע והגנים הלאומיים נפתחו מחדש – ויש לכם הזדמנות אחרונה בהחלט ליהנות מהאביב המדהים שפספסנו, רגע לפני שהוא נגמר.
ריכזנו עבורכם כמה המלצות יפות במיוחד – אבל שימו לב: חובה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות במהלך טיול, לא להתקהל, לשמור מרחק ממטיילים אחרים ולהפעיל שיקול דעת. המסלולים נקיים מאוד אחרי שבועות ארוכים ללא מטיילים – קחו עימכם שקית אשפה ואל תשאירו זבל בשטח, במיוחד לא כפפות ומסכות.
שמורת עין תינהשמורת עין תינה
שמורת עין תינה במורדות רמת הגולן
(צילום: נעמה מנספלד, רשות הטבע והגנים)
(צילום: אביהו שפירא, משי בן עמי)
בשל אופי הקרקע בהר החרמון, רוב מי השלגים שמפשירים מחלחלים באדמה ואינם זורמים על פני השטח בנחלים שעל ההר – והם נובעים במעיינות שמתחת למערת פאן ומזינים את נחל חרמון.
בשמורת הבניאס, שבה זורם נחל, נמצא המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל, אשר צונח ברעש אדיר מגובה של כ-10 מטרים לבריכה יפהפייה מוקפת בצמחייה.
רשות הטבע והגנים הנגישה חלק מקטע הנחל באמצעות שביל תלוי שאורכו כ-100 מטרים, המאפשר לנוע בסמוך למים השוצפים ואף להירטב מהם. בשמורה נמצאת גם מערה, שהיא שריד ממקדשו של האל פאן – אל הרועים ועדריהם במיתולוגיה היוונית, אשר נקרא פאונוס במיתולגיה הרומית, ושם המקום נגזר משיבוש שמו בערבית - בניאס.
מפל הבניאס בשבוע שעברמפל הבניאס בשבוע שעבר
מפל הבניאס בשבוע שעבר
(צילום: ויטלי גרנדר, רשות הטבע והגנים)
בחזית מערת האל נמצאים שרידי מקדש שבנה הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס. עם זאת, בשלב זה רק מסלול המפל פתוח למטיילים, ואזור המעיינות שבו נמצאת המערה - סגור.
עלות: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד. שימו לב: בתקופת הקורונה, נדרש להירשם מראש למועד הביקור הרצוי דרך המערכת המקוונת של רשות הטבע והגנים.
אגמון החולה הוא אתר הצפרות הגדול בישראל ואחד מאתרי הצפרות הגדולים בעולם, והוא ללא ספק אחד המקומות הטובים ביותר לצפייה במינים רבים של ציפורים.
האגמון נוצר בהצפה מבוקרת של קרקעות שנחשפו בעת ייבוש אגם החולה בשנות ה-50, לאחר שהתברר שהן אינן טובות לעיבוד חקלאי וכי התועלת לסביבה משטח מוצף - רבה מתועלתו כשטח מעובד.
מטיילים באגמון החולהמטיילים באגמון החולה
מטיילים באגמון החולה
(צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)
העגורים, סמלו של האתר, כבר עזבו את ישראל בסוף החורף ושבו לאזורי הקינון שלהם בפינלנד וברוסיה - שם יעבירו את הקיץ, עד שניפגש איתם שוב בעונת הסתיו הבאה. עם זאת, עדיין ניתן לראות באגמון עופות רבים דוגמת ברווזים, אנפות וחופמאים שמקננים בו, ציפורי שיר כמו קניות, חנקנים, סבכיים וחוחיות, וכן דורסים כגון חיוויאים, דאה שחורת-כתף, זרון סוף ועוד.
שדמית אדומת-כנף, מין של חופמאי, באגמון החולהשדמית אדומת-כנף, מין של חופמאי, באגמון החולה
שדמית אדומת-כנף, מין של חופמאי, באגמון החולה
(צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)
בימי האביב הללו, מארח אגמון החולה שני אורחים מיוחדים מאוד – שרקרקים וזהבנים. השרקרק המצוי נחשב לאחת הציפורים הצבעוניות ביותר שיש בישראל. בעבר הוא היה נפוץ מאוד, אך כיום הוא הולך ונעלם מנופי הארץ עקב הצטמצמות שטחי הבתה הפתוחים, שמשמשים אותו לציד מזון, ורכסי הכורכר שמשמשים אותו לקינון. השרקרק מגיע לישראל באביב, לאחר שהוא מעביר את החורף באפריקה – ועוזב שוב בסתיו. באגמון החולה נבנו עבורם קירות קינון מיוחדים מול המצפור.
שרקרקים באגמון החולהשרקרקים באגמון החולה
שרקרקים באגמון החולה
(צילום: שי אגמון, קק"ל)
מטיילים ברי-מזל יצליחו לראות באזור עצי התות באגמון גם את הזהבן המחלל – ציפור שיר יפהפייה שצבעה צהוב בוהק וחולפת בימים אלו בישראל במהלך נדידתה מאפריקה למרכז אירופה, שם היא מקננת. לרוב, כמה זוגות נשארים לקנן באגמון. קשה לראות את הזהבנים, אבל את שירתם היפה לא תצליחו לפספס.
עלות: הכניסה לאגמון החולה היא בעלות של 5 שקלים לאדם. סיורים מודרכים והשכרת אופניים או רכב חשמלי - בתוספת תשלום. ניתן לשכור גם משקפת ומגדיר ציפורים. שימו לב: בתקופת הקורונה נדרש להירשם לביקור מראש בטלפון - 04-6817137.
נחל סער מהווה את הגבול הגיאוגרפי בין רמת הגולן ורכס החרמון, והוא נשפך אל נחל הבניאס כ-300 מטרים מדרום למעיינות.
בערוץ הנחל יש שני מפלים גדולים ועוד עשרות מפלונים קטנים. באופן טבעי, מי הנחל זורמים כל השנה, אך בעקבות שאיבת מים מהמעיינות של בקעת יעפורי - כיום זורמים בנחל מים רק בחורפים גשומים, ובדרך כלל רק במחצית השנייה של החורף. עם זאת, בזכות הגשמים הרבים השנה – הנחל עדיין זורם.
מפל סער בשבוע שעברמפל סער בשבוע שעבר
מפל סער בשבוע שעבר
(צילום: דניאלה פרל)
כדי להגיע לאזור יש לנסוע בכביש 99 (מקריית שמונה למסעדה), וכ-100 מטרים לפני הפנייה לקלעת נמרוד יש חניון גדול מצד ימין. מחנים ועוברים את הכביש לצד השני – כאן יש תצפית וממנה נשקפים שלושה מפלים: העליון והתחתון בגובה 8 מטרים, והאמצעי בגובה 20 מטרים – זהו מפל סער. במקום, גם שביל הליכה קצר עם גשר שעובר מעל הנחל.
שימו לב: הכניסה ללא תשלום וללא צורך בהרשמה מראש.
השושן הצחור הוא אחד מפרחי הנוי היפים והאהובים ביותר בעולם, אך לא הרבה יודעים שבמקור מדובר בפרח בר, ושאפילו ניתן למצוא אותו בטבע הישראלי.
השושן הצחור הוא אחד מפרחי הבר הנדירים ביותר בארץ, והוא גדל רק בכמה נקודות בודדות בכרמל, בשמורת הר מירון ובאזור נחל כזיב. במסורת היהודית הוא מזוהה עם "השושנה בין החוחים" שמוזכרת ב"שיר השירים", מאחר שתקופת פריחתו היא באביב המאוחר, סוף אפריל ותחילת מאי, כאשר רוב הפריחה העונתית כבר הסתיימה והכל מסביב כבר מצהיב – וזה בדיוק הזמן להגיע אל אחד מאתרי פריחתו.
שושן צחור בקרן ברתותשושן צחור בקרן ברתות
שושן צחור בקרן ברתות
(צילום: שי קורן, באדיבות "אוצרות הגליל")
רק נזכיר – מדובר בפרח מוגן ונדיר במיוחד, אשר נמצא בסכנת הכחדה. אין לגעת בו וכמובן שאסור לקטוף אותו. אפשר לצלם בזהירות ובלי לרמוס את הצמחים שעדיין לא פרחו.
קרן ברתות צופה אל נחל כזיב ומבצר המונפור, והטיול במקום שבו פורח גם השושן הצחור - מתאים לכל המשפחה. המסלול קצר יחסית לטיול המלא לנחל כזיב, משום שאינו יורד ממש לקניון הנחל. רובו של המסלול בתוך חורש מוצל ולאורכו תצפיות נוף מרהיבות.
שושן צחור בקרן ברתותשושן צחור בקרן ברתות
שושן צחור בקרן ברתות
(צילום: שי קורן, באדיבות "אוצרות הגליל")
איך מגיעים? מדובר במסלול מעגלי המתחיל ומסתיים בחניון שליד מצפה הילה, כ-17 ק"מ מזרחית לנהריה. נוסעים מזרחה על כביש 89, חוצים את צומת כברי וממשיכים כ-10.5 ק"מ עד מעיליא. פונים שמאלה למעיליא, ונוסעים כל הזמן ישר בתוך הכפר עד לכביש המגיע עד מצפה הילה.
ממשיכים כחצי קילומטר עד לעיקול הדרך ליישוב מנות, שם פונים ימינה לדרך עפר מסומנת באדום - עד לצומת שבילים המסומן באדום שחור. כאן מחנים את הרכבים ומתחילים בטיול. מתחילים ללכת ימינה על פי הסימון השחור, ונכנסים לחורש מוצל ובו שלט המכריז על "שמורת נחל כזיב".
יורדים במדרגות ונכנסים לערוץ נחל ברתות. ממשיכים עד צומת שבילים המסומן בשחור כחול, וממשיכים ללכת לאורך 300 מטר לפי הסימון השחור. בגדה הצפונית של הנחל תבחינו במערת המקדש המפורסמת בשל תבליט גדול של חייל רומי החצוב בסמוך אליה.
מכאן, ממשיכים שמאלה לפי הסימון הכחול, ואחרי כחצי קילומטר של הליכה באזור מסולע תבחינו בשושן הצחור. המשך הדרך מוביל לקרן ברתות - מצוק מרשים מעל מפגש הנחלים ברתות וכזיב, שממנו יש תצפית נוף מרהיבה למונפור. לבסוף מגיעים חזרה לצומת השבילים העליונה, ופונים ימינה כדי לשוב לחניון באותה הדרך שבה הגעתם. אורך המסלול כ-5 ק"מ.
שימו לב: הכניסה לשמורה אינה כרוכה בתשלום ואין צורך בהרשמה מראש.
נחל חרמון שהוזכר קודם הוא אחד ממקורותיו של נהר הירדן – יחד עם נחל עיון, שראשיתו סמוך לעיירה מרג' עיון שבדרום לבנון והוא נכנס לשטח ישראל, סמוך למטולה.
שמורת נחל עיון מספקת למבקרים קניון יפהפה ובו ארבעה מפלי מים גבוהים – מפל עיון שגובהו 9.2 מטרים, מפל הטחנה שבו נופלים המים מגובה 21 מטרים לתוך טחנת קמח עתיקה, מפל האשד שהוא בעצם שני מפלים סמוכים שגובהם הכולל כ-15 מטרים, ומפל התנור המפורסם שגובהו כ-30 מטרים. בימים אלו ניתן עדיין ליהנות מזרימה עוצמתית במפלים, ומפריחה יפה בשטח השמורה.
מפל הטחנה בנחל עיוןמפל הטחנה בנחל עיון
מפל הטחנה בנחל עיון
(צילום: רמזי בדראן, רשות הטבע והגנים)
למטיילים בשמורה מוצעים שני מסלולי טיול: המסלול הקצר, אשר נגיש גם לבעלי מוגבלויות יוצא מהחניון התחתון של השמורה ונמשך לאורך כ-300 מטרים. השביל עובר במצפור גפני אשר צופה על מפל התנור, ולאחר מכן ממשיך אל המפל עצמו – ומשם שב אל רחבת החנייה.
פריחה מול מפל הטחנה בנחל עיוןפריחה מול מפל הטחנה בנחל עיון
פריחה מול מפל הטחנה בנחל עיון
(צילום: רמזי בדראן, רשות הטבע והגנים)
המסלול הארוך הוא מסלול קווי, אשר מתחיל בחניון העליון של השמורה (חורשת האיקליפטוסים) ונמשך כ-1.5 ק"מ עד לחניון התחתון. המסלול עובר בכל ארבעת המפלים. יש לדאוג להקפצת כלי רכב, או לחזור באותה הדרך במעלה השביל.
עלות: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד. שימו לב: בתקופת הקורונה נדרש להירשם מראש למועד הביקור הרצוי דרך המערכת המקוונת של רשות הטבע והגנים.
מצוק הארבעים בכרמל, בשוליה הדרומיים של חיפה, משקיף על המפרץ, על עמק זבולון ועל פסגות הגליל התחתון. המסלול מתאפיין בפריחה רבה בסתיו, בחורף ובאביב, ובימים אלו פורחות לאורך צנירי האבן הדרמטיים שפע של דבורניות גדולות בצבע ורוד. זאת, לצד תגית מצויה, דם המכבים האדום, יערה איטלקית ועוד.
מרבד תגית מצויה במצוק הארבעים, השבועמרבד תגית מצויה במצוק הארבעים, השבוע
מרבד תגית מצויה במצוק הארבעים, השבוע
(צילום: אבי בן-סידי)
הדבורנית היא סוג של סחלב שפרחיה נראים כמו נקבת דבורה, והם מפיצים פרומונים שמושכים אליהם את הזכרים – שמנסים לבצע הזדווגות בהגיעם אל הפרח, וכך מסייעים להאבקתו.
נדגיש: הדבורניות הן פרח נדיר ומוגן, אין לקטוף או לעקור אותן ויש להיזהר לא לרמוס אותן.
דבורנית גדולה בחורשת הארבעים, השבועדבורנית גדולה בחורשת הארבעים, השבוע
דבורנית גדולה בחורשת הארבעים, השבוע
(צילום: אבי בן-סידי)
היציאה אל המסלול היא מחורשת הארבעים אשר נמצאת מול אוניברסיטת חיפה, וגם בשטחה פריחה רבה. שביל ההליכה מסומן בסימון שבילים כחול, אך סוף המסלול חסום לעיתים בעקבות פעילות צבאית – ואז ניתן לעקוף את החסימה דרך שביל צדדי. לעיתים, מסלול המצוק כולו עלול להיחסם עקב פעילות צבאית, ואז ניתן לטייל רק בחורשה.
הנוף ממצוק הארבעים, השבועהנוף ממצוק הארבעים, השבוע
הנוף ממצוק הארבעים, השבוע
(צילום: אבי בן-סידי)
שימו לב: הכניסה ללא תשלום ואין צורך בהרשמה מראש.
את פריחתם היפה של רוב האירוסים נאלצנו השנה לפספס בגלל הקורונה, אך אירוס אחד פורח בדיוק בתקופה זו – האירוס הענף.
בעבר היה האירוס הענף, שפרחיו בצבע צהוב בוהק, נפוץ בארץ בביצות מים מתוקים ועל גדות נחלים איטיים – אולם הוא נכחד יחד עם הנוף הזה שכמעט ונעלם. כיום הוא נדיר ביותר, וניתן לראות אותו פורח בחודשים אפריל-מאי רק בשמורת החולה ובעין תינה שברמת הגולן – ולמרבה ההפתעה, גם במרכז הארץ: באגם שליד בית ינאי.
שמורת עין תינהשמורת עין תינה
שמורת עין תינה
(צילום: לילא איברהים, רשות הטבע והגנים)
שמורת עין תינה שבמורדות רמת הגולן, היא שמורה קטנה ששטחה כ-230 דונם ובה בית גידול מימי ייחודי. כיום, בעיקר עקב לחצי פיתוח ותשתיות, נותרו בישראל מעט מאוד בתי גידול שכאלו - רק 3% ממה שהיה קיים בתחילת המאה ה-20.
השמורה מהווה מוקד משיכה לבעלי חיים רבים בנחל ובית גידול לצמחים כגון קנה מצוי, ערברבה שעירה, שנית גדולה וגם צמחים נדירים כמו האירוס הענף, גומא ירקון ומילה סורית.
המים בשמורת עין תינה מגיעים ממעיין שכבה גדול ששפיעתו מוערכת ב-650 קו"ב מים לשעה, והם מאפשרים למערכת אקולוגית שלמה להתקיים. במטרה לשמור על בית גידול ייחודי זה, הסדירה רשות הטבע והגנים שביל הליכה בתוך המים, אשר מונע דריכה על כל שטחו של בית הגידול ושומר על ערכי הטבע הייחודיים. לאור כך, חשוב להקפיד להלך רק בתחומי החבלולים (מעקה ברזל) שבשמורה.
מטייל בעין תינה מטייל בעין תינה
מטייל בעין תינה
(צילום: אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע)
המסלול מתחיל מהרחבה שבצד כביש 918 (כביש גונן-גדות) ומסומן בסימון שבילים ירוק. מתחילים בהליכה על דרך ג'יפים עד חורשת איקליפטוסים, שם נמצאים גם המעיינות שבהם ניתן לשכשך. משם ממשיך מסלול ההליכה לצד ערוץ הזרימה לכיוון מזרח וחלקו במים רדודים. כעבור 500 מטרים המסלול מטפס בינות עצי תאנה וקנה - עד המעיין.
בשלב מסוים, בעיקר בקיץ, המסלול הופך ליבש, אך החלק המלהיב במיוחד שבו נמצא בהמשך. מטפסים על אבני בזלת בעלייה מתונה יחסית לעיתים כנגד הזרימה, עד שמזהים את המפל שנראה כאילו הוא יוצא מעץ התאנה. כשתתקרבו עוד יותר תוכלו גם להשתכשך במפל, ולזהות כי למעשה מדובר במי צינור היוצאים מבריכת בטון עליונה, הלוכדת את מי הנביעה. החזרה היא בשביל המסומן בכחול (נקרא גם שביל השיזף או השביל היבש). משך המסלול כשעתיים.
שימו לב: הכניסה לשמורה ללא תשלום וללא צורך בהרשמה מראש. חשוב להקפיד על כללי בטיחות ושמירה על השמורה, בהם איסור הדלקת אש, איסור קטיפת צמחים ופגיעה בערכי טבע אחרים ואיסור טיול ושהייה בשטח בשעות החשכה והלילה.
בזמן שהיינו בסגר, מפלס הכינרת המשיך לעלות – ונכון לזמן כתיבת שורות אלו, חסרים רק 11 סנטימטרים כדי שהאגם הלאומי יהיה מלא לחלוטין. זה בדיוק הזמן לצאת להתרגש מהכנרת שהתמלאה, אך עדיין בלי להיכנס למים משום שהרחצה בשלב זה עדיין אסורה.
ברשות הכנרת ממליצים למטיילים לטייל ב"שביל סובב כנרת", במקטע שבין חוף גופרה לחוף חלוקים. את השביל התחילו לתכנן לפני יותר מעשור, במטרה לאפשר הליכה או רכיבה על אופניים באופן חופשי סביב האגם הלאומי – שחלקים גדולים בחופיו היו עד אז מגודרים בעקבות השתלטות של גופים שונים או לא נגישים בשל סיבות אחרות.
בין חוף גופרה לחוף חלוקיםבין חוף גופרה לחוף חלוקים
בין חוף גופרה לחוף חלוקים
(צילום: דניאל וקנין, רשות הכנרת)
כיום, השביל שמסומן בצבעים לבן-סגול-כחול ומתוחזק על ידי רשות הכינרת ואיגוד ערים כנרת, כבר חובק כ-90% מהכנרת ואורכו כ-53 קילומטרים.
המקטע שבין חוף גופרה לחוף חלוקים הוא מקטע יחסית חדש, שהוכשר ופונה לאחרונה ממפגעים. אל חוף גופרה מגיעים מכביש 92, המקיף את הכנרת ממזרח. מחנים את הרכב בשער הצפוני של החוף, ויוצאים למסלול בהליכה צפונה.
תצפית ממצפה נוקייב לכינרת, השבועתצפית ממצפה נוקייב לכינרת, השבוע
תצפית ממצפה נוקייב לכנרת, השבוע
(צילום: משה דרעי)
לאורך המסלול פריחה רבה של סוף האביב בצבעי צהוב ולבן, בצידו האחד הכנרת, ובצד השני גבעה קטנה ועליה האנדרטה לנופלים בקרב נוקייב במרץ 1962.אורך המסלול כ-2 ק"מ (שעה-שעה וחצי הליכה).
שימו לב: הכניסה ללא תשלום ואין צורך בהרשמה מראש.
על פי דיווחי הפריחה העדכניים, זו כנראה ההזדמנות האחרונה בהחלט להספיק לראות את פריחת האירוס ההדור בנחל דישון. האירוס ההדור הוא אירוס ההיכל האחרון לפרוח בארץ, ובהתאם לשמו - נחשב למרהיב שבאירוסי ישראל. צבעו לבן-ורוד עם נקודות רבות וקטנות המקשטות אותו בצבע חום עד סגול – וגם הוא נדיר ומוגן, ולכן יש לשמור עליו.
את האירוס ניתן לפגוש, בין היתר, לאורכו של נחל דישון – הגדול שבנחלי הגליל העליון המזרחי. ראשיתו במורדות הר מירון והוא זורם לאורך כ-26 ק"מ עד שנשפך אל נהר הירדן, מצפון ל"גשר הפקק". בזכות זרימתו האיתנה בעבר, שימש הנחל את תושבי האזור והם בנו לאורכו טחנות קמח. שרידיהן של כמה מהן נראים בדרך.
אזור נחל דישוןאזור נחל דישון
אזור נחל דישון
(צילום: יערה ויקסלבאום-שטהל)
הטיול בנחל הוא לאורך "שביל ישראל" (סימון כחול-כתום-לבן), והוא מציע שילוב מקסים של מים זורמים, נופי מצוקים ופריחה צבעונית. יש לקחת בחשבון כי בכמה נקודות לאורך המסלול יש לחצות את הנחל הזורם, וקשה מאוד לעשות זאת מבלי להרטיב את הרגליים.
תחילת המסלול בגשר עלמה, על כביש 886 מדרום-מערב למושב דישון. סיום המסלול הוא בחניון נחל דישון (כביש 899).
פריחה באזור נחל דישוןפריחה באזור נחל דישון
פריחה באזור נחל דישון
(צילום: יערה ויקסלבאום-שטהל)
המסלול הוא קווי, ויש צורך להיערך עם רכב מאסף. אורך המסלול כ-5 ק"מ ורמת הקושי בינונית. לחילופין, עמותת התיירות "ארץ הגליל" ממליצה על מסלול מעגלי שיוצא מהחניון בסימון שבילים כחול, דרך מערת חניה, מערת אביב ונחל אביב.
שימו לב: הכניסה לשמורה ללא תשלום ואין צורך בהרשמה מראש.