בערב החג השני של פסח, כשבחוץ שממה שלא נראתה בעיר הנופש הדרומית מזה שנים, ודאי לא במהלך תקופת הפסח, יצאו הצוללים בועז סמוראי ויוסי חן - הראשון צלם טבע תת-ימי, והשני יו"ר תאגיד התיירות באילת - לתעד את אתרי הצלילה שבה.
"אחרי קרוב לחודש שלא יכולתי לצלול, שמחתי כל כך לקבל את הקריאה לבוא ולבקר באתרי הצלילה בעיר ולראות מה הולך שם", מספר סמוראי. "הצלילה בשבילי היא דרך חיים, ולא רק תחביב או פרנסה. יום שבו אני לא זוכה להיכנס לים הוא יום קשה, אבל אני מכבד את החוקים ואת ההנחיות ועושה את מה שצריך כדי לסיים את תקופת הקורונה כמה שיותר מהר", הוא מוסיף.
11 צפייה בגלריה
האתר בימים שלפני הקורונה
האתר בימים שלפני הקורונה
אתר הסטי"ל בימים שלפני הקורונה
(צילום: בועז סמוראי)
איך הייתה הצלילה עצמה? סמוראי: "הצלילה הייתה מעולה. אין כמו השקט שמתחת לפני המים, הצבעים והצורות של האלמוגים, הדגים ושאר היצורים המיוחדים, ובמיוחד כעת בתקופת האביב, שהיא תקופה נפלאה של התחדשות, וניתן להבחין בשלל דגיגים קטנים שהפכו את הספינה לביתם".
11 צפייה בגלריה
האתר בימים שלפני הקורונה
האתר בימים שלפני הקורונה
תקופה של התחדשות
(צילום: בעוז סמוראי)
מטרת הצלילה, הייתה לשם הפקת סרטון סיור תת ימי באתר הספינה הטבועה "אח"י סופה", המכונה גם ה"סטי"ל", אשר שימשה כספינת טילים מדגם סער 3 ופעלה בשירות חיל הים הישראלי מ-1969 עד 1994.
היא סיימה את שירותה הקרבי בהנחתת כוחות של גולני וצנחנים בחופי לבנון במלחמת לבנון הראשונה, וב-11 באפריל 1994 הובאה הספינה מול חופי אילת, שם הוטבעה לעומק של כ-25 מטרים. מאז, היא משמשת כאתר צלילה פופולרי במיוחד שמושך אליו צוללים מכל הארץ.
11 צפייה בגלריה
 אתר צלילה פופולרי: "אח"י סופה"
 אתר צלילה פופולרי: "אח"י סופה"
אתר צלילה פופולרי: "אח"י סופה"
(צילום: בועז סמוראי)

המשבר התיירותי הגדול ביותר שידעה העיר

את הסרטון - שהיה חלק אחד מתוך סדרת סיורים וירטואליים הנערכים באתרים שונים בסביבת העיר, שחווה בימים אלו את המשבר הקשה ביותר שידעה אי פעם - הפיצו השניים בקרב תושבי אילת ובקהילות של צוללים מהארץ ומהעולם. תוך שעות ספורות, הסרטון זכה לאלפי צפיות ולתגובות חיוביות הכוללות הוקרת תודה וגעגועים אל הים.
משבר הקורונה תפס את עיר הנופש הדרומית כשהיא במצב הקשה ביותר שידעה מימיה. הנגיף המתפשט חיסל באופן סופי את התיירות האילתית, שעוד לפני כן נקלעה למשבר עמוק בשל סגירת שדה דב. ואם כל זה לא מספיק – מספר שבועות לפני פרוץ המגפה בארץ, פקדה את אילת סופה קשה שגרמה לנזקים כבדים למבנים, לתשתיות ולקטעים מהטיילת, וכן פגעה קשות במרינה העירונית שהושבתה לחלוטין.
11 צפייה בגלריה
הנזקים באילת בעקבות מזג האוויר הסוער
הנזקים באילת בעקבות מזג האוויר הסוער
הנזקים באילת בעקבות מזג האוויר הסוער שפקד אותה
(צילום: סיוון סולוביאק)
כאמור, עיר הנופש נשענת רובה ככולה על עסקי התיירות, וההגבלות בעקבות התפשטות הקורונה הביאו לסגירתם של עשרות בתי מלון, אטרקציות, קניונים, מסעדות ומקומות בילוי. עובדים רבים נשלחו לביתם, חלקם לחופשה ללא תשלום וחלקם פוטרו. מנתונים שפורסמו בתחילת אפריל על ידי שירות התעסוקה, עולה כי בימים אלו 70% (לפחות) מתושבי העיר - מובטלים.
11 צפייה בגלריה
משבר כלכלי גדול באילת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל
משבר כלכלי גדול באילת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל
עיר רפאים. אילת בימי קורונה
(צילום: מאיר אוחיון)
"בעקבות הסגר וכל המשמעויות הנלוות אליו, החלטנו להנגיש את אתרי הטבע לתושבים באמצעות סרטונים מודרכים ונגישים, שיאפשרו להם ליהנות מהאתרים היפהפים שבימים אלו נאסר עליהם לבקר בהם", מסביר חן.
לדבריו, "בימים אלו אנחנו מתחילים לשמוע על הקלות בהנחיות ועל חזרה איטית לשגרה. אילת מאופיינת בטבע, מדבר וים ולדעתי ברגע שההנחיות יאפשר תנועה חופשית ניתן יהיה להגיע גם לים, וזה יהיה הזמן בו גם מועדוני הצלילה יפתחו את שעריהם. למעשה, אני מניח שתיירות הצלילה תהיה הראשונה לחזור לשגרה, בשל העובדה שמדובר במקום פתוח ומאוורר".


בועז, אתה מאמין שבקרוב תוכלו לחזור לפעילות ולפתוח את המועדון? סמוראי: "אני חושב שכשהיום המיוחל יגיע, ואם הוא יהיה עוד בתקופת עונת הקיץ הנוכחית, אנחנו נחווה גל עצום של תיירות פנים. אני מצפה ומקווה לכך שאנשים שבעבר היו מעדיפים לטוס לחו"ל, ידעו לפרגן לתעשיית התיירות ויחזרו לנפוש כאן.
"בימים אלו, אילת עוברת משבר כלכלי שכמותו טרם ידעה. רוב אוכלוסיית העיר מושבתת ומובטלת, וזה משפיע על כל המעגלים שמסביב לה, ולא רק על מי שמתפרנס ישירות מהתיירות. אני קורא לכל קהילת הצלילה לבוא ולבקר באילת בעונה הקרובה, ברגע שזה יתאפשר כמובן, ולפרגן למועדון הבית שלהם בצלילת רענון או בצלילה מודרכת, ולעזור לשמר את תעשיית הצלילה הזאת שנמצאת תמיד כאן עבורם".
11 צפייה בגלריה
האתר בימים שלפני הקורונה
האתר בימים שלפני הקורונה
"אילת תמיד הייתה שם בשביל הישראלים - עכשיו הגיע הרגע בו היא זקוקה להם". האתר בימים שלפני הקורונה
(צילום: בועז סמוראי)
מניחה שברגע שיתאפשר, כל אתרי התיירות בארץ יבקשו למשוך אליהם אנשים. לאילת עלולה להיות תחרות קשה. סמוראי: "אילת תמיד הייתה שם בשביל הרגעים היפים שלנו, הישראלים - אם זה לטיולים משפחתיים, לחוויות נעורים, החופים הדרומיים, חיי הלילה, קניות ללא מע"מ ועוד. אני יודע שהרבה ישראלים אוהבים 'לרדת' על העיר שהיא מלאה וצפופה, יקרה ומשעממת, אבל בשנים האחרונות חלה מהפיכת תיירות באילת, שלמדה להכניס הרבה תכנים נלווים לחופשה כאן בצורת אירועי תרבות, הופעות, ירידים, פסטיבלים ועוד.
"מעבר לזה, שבאילת יש אפשרויות לינה לכל כיס, וקולינריה מגוונת - ממסעדות שנחשבות לטובות בעולם ועד לאוכל רחוב".
11 צפייה בגלריה
אילת
אילת
צלילה בים האדום
(צילום: בועז סמוראי)

"אין מי שיצלול וינקה את הים - והאשפה מתאספת"

כאמור, לפני כחודש ימים פקדה את העיר סערה עוצמתית שכמוה לא נראתה במשך שנים רבות, ויש הטוענים שאפילו לא במאה השנים האחרונות. כן, ממש כמו מגפת הקורונה. הסערה, חוללה נזק עצום לחלקים נרחבים באילת, וכן למקטעי האלמונים שנמצאים בחלקה הרדוד של השונית לאורך החוף.
לדברי סמוראי, "הנזק שנגרם לאלמוגים ישתקם טוב יותר, אם לא תהיה בו תנועת מבקרים שעלולים בטעות לדרוך על אלמוג, לגעת או לשבור אותו. מהצד השני, כתוצאה מהסערה נסחפה אשפה בכמויות מטורפות אל הים, ונתקעה בחלקה על גבי האלמוגים שנחנקים מתחתיה וגוססים למוות".
11 צפייה בגלריה
אלמוגים הים אדום אילת
אלמוגים הים אדום אילת
האשפה מתאספת, הצוללים לא מגיעים - והאלמוגים גוססים. הים אדום באילת
(צילום: shutterstock)
ובני האדם היו יכולים לסייע במצב כזה? לרוב הרי הם אלו שמלכלכים. "נכון, אבל במקרה הזה חסרה מאד נוכחות הצוללים, שברובם הם שוחרי טבע וסביבה וקרוב לוודאי שהיו אוספים ומנקים את פיסות הניילון ושאר האשפה שנצמדה לאלמוגים. מהסיבה הזו, אגב, אני מקווה מאוד שנוכל לחזור ולצלול במהרה.
"במהלך הצלילה הקצרה שביצענו לצורך צילום הסרטון, אספנו המון אשפה ופסולת. אבל אנחנו ביקרנו רק באחוזון קטן מהשטח, ולדמיין את כל האלמוגים באזורים אחרים של הים שנחנקים מהאשפה שלנו, בני האדם, זה צובט את הלב".
11 צפייה בגלריה
האתר בימים שלפני הקורונה
האתר בימים שלפני הקורונה
האתר בימים שלפני הקורונה
(צילום: בועז סמוראי)
סמוראי אף מוסיף כי "במצב רגיל הטבע יודע לשקם את עצמו, אבל במצב רגיל גם אין את כמויות האשפה שהתאספו כעת בשל הסופה".
ומה בנוגע לאתר הסטי"ל - הוא נפגע גם? "באופן מדהים 'אח"י סופה' לא נפגע כלל מהסערה, ונשאר במצב תקין ומעולה כפי שניתן לראות בסרטון. ובלי שום קשר, מוזר לראות את האתר שבדרך כלל מלא בצוללים כמו שדרות רוטשילד ביום שישי בצהריים - שומם לגמרי.
"כל כך הרבה אירועים עברו על הספינה הזאת מאז שהוטבעה, אינספור הפקות צולמו עליה ואפילו נשבר שם שיא גינס לצלילה בשנת 2014, כש-271 צוללים צללו יחד באתר במסגרת "סופה בים" - אירוע הצדעה לרגל 45 שנה למבצע 'ספינות שרבורג', במהלכה הגיעה 'אח"י סופה' ארצה. ועכשיו זו אחת התקופות הבודדות בהן היא זוכה לקצת שקט".
11 צפייה בגלריה
הפקת אופנה באתר
הפקת אופנה באתר
הפקת אופנה באתר הצלילה הפופולרי
(צילום: בועז סמוראי)
לדבריו של אדם קונסטנטינובסקי, מנהל רשות הצלילה במשרד התרבות והספורט, "האתר נבחר לסרטון בשל העובדה שמדובר במקום מרתק ומרגש שתמיד כיף לחזור אליו, ונחשב לאחד מאתרי הצלילה האהובים ביותר על ישראלים ועל תיירים".
11 צפייה בגלריה
"באופן מפתיע - האתר לא נפגע ונראה במצב מצוין". אתר הצלילה "אח"י סופה"
"באופן מפתיע - האתר לא נפגע ונראה במצב מצוין". אתר הצלילה "אח"י סופה"
"באופן מפתיע - האתר לא נפגע ונראה במצב מצוין". אתר הצלילה "אח"י סופה"
(צילום: חן טופיקיאן)
הוא אף מוסיף כי "באופן מפתיע למדי, חווית הצלילה באתרים מלאכותיים מספקת התרגשות לצוללים, עקב שילוב של אובייקט שלא בדיוק נמצא בסביבה הטבעית שלו, עם הטבע והנוף התת -ימי הפראי. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לקדם בניית ופיתוח אתרי צלילה נוספים באילת, גם על מנת לספק אתרים חדשים בעיר עם נקודת עניין ייחודית, וגם על מנת להסיט חלק מהצוללים מן השונית הטבעית שזקוקה להגנה נוספת. זהו רווח כפול לסביבה הימית, ולצוללים ולתיירים בכלל".
לסיור הווירטואלי באתר המצפה התת-ימי - הקליקו כאן