במרכז הר הזיתים, בנקודה הגבוהה ביותר, משתרע לו על שטח מוריק של כמעט 60 דונמים המנזר הרוסי, שבו חיות כ-40 נזירות. זהו אחד המקומות הנסתרים והמרתקים ביותר בבירה, ואני מודה שמאז שירותי הצבאי כמדריך בעיר העתיקה, לפני כ-30 שנה, הצלחתי בכישרון רב לפספס אותו ולא לבקר בו. לא מזמן הכרתי את האב רומן גולטייב, כוהן דת המשרת במשלחת הכנסייה הרוסית בירושלים, ונפתח לי צוהר לעולם חדש בעיר.
רומן הגיע עם אימו לישראל בגיל 12, החל את דרכו בכנסייה כדיאקון, למד באקדמיה לתיאולוגיה במוסקבה, התקדם כאיש דת, סיים תואר שני בגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית, עשה קורס מורי דרך ואפילו שירת בעורב גבעתי. כיום הוא נשוי ואב לארבעה ילדים ומתגורר בשכונת הר גילה. הוא מדבר עברית רהוטה ואוהב בני אדם - מה צריך יותר?
נפגשנו בכניסה למתחם, מול פתח קטן ונסתר בסמטה קטנה שיוצאת מהרחוב הראשי שחוצה את הר הזיתים, סמוך לכנסיות נוספות. את השער למתחם המנזר פתח לנו יוסף, שומר המתחם, בן למשפחה מקומית שאחראית על הכניסה כבר מהמאה ה-19. גם הוא אדם מרתק וחייכן, ושם משפחתו - חביב - מתאים לו. רומן התחיל בסקירה היסטורית מרתקת על הפיצול בכנסייה הרוסית, כמו גם בעם הרוסי, בין הלבנים לאדומים. מדובר בפיצול פוליטי ולא תיאולוגי-דתי, הוא מדגיש.
19 צפייה בגלריה
המנזר הרוסי בפסגת הר הזיתים
המנזר הרוסי בפסגת הר הזיתים
האב רומן גולטייב בקצה מגדל המנזר ונוף העיר העתיקה
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
הנר הרוסי - מגדל מתחם מנזר העלייה הרוסי על הר הזיתים והכנסיה הראשית
הנר הרוסי - מגדל מתחם מנזר העלייה הרוסי על הר הזיתים והכנסיה הראשית
הנר הרוסי - מגדל מתחם מנזר העלייה הרוסי על הר הזיתים והכנסיה הראשית
(צילום: רון פלד)

אדומים, לבנים ומה שביניהם

מאז המהפכה הרוסית ב-1917 נרדפו אנשי הדת ברוסיה, ורבים מהם נמלטו למקומות שונים בעולם. הרוסים שהגיעו לישראל התקבצו לקהילה בשם קהילת הכנסייה הגולה. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתלטו הבריטים על מרבית השטחים הרוסיים במרכז ירושלים, אך לא הפקיעו אותם. כך קרה, לדוגמה, שאכסניית הנשים הפכה לבית מעצר – הלא הוא כלא אסירי המחתרות.
לאחר מלחמת העולם השנייה הבין סטלין את החשיבות המדינית של דריסת רגל במזרח התיכון בכלל, וכאן בארץ הקודש בפרט. מרודף הכנסייה הוא הפך לאוהב, ומינה פטריארך שהגיע לביקור בירושלים. אנשי הדת בירושלים לא אהבו, בלשון המעטה, את השינוי, אך הזמן עבר ומדינת ישראל הוקמה. מצד אחד למדינה הצעירה היו קשרים עם ברית המועצות, ומצד שני ירושלים הייתה מחולקת בין ירדן במזרחהּ וישראל במערב העיר. כך קרה שמערב העיר עבר לניהול הכנסייה האדומה, קרי ברית המועצות, ובמזרח העיר פעלה הכנסייה הלבנה, כלומר מתנגדי השלטון. בשנת 1964 רכשה מדינת ישראל את רוב שטחי הכנסייה האדומה באזור מגרש הרוסים ב"עסקת התפוזים" המפורסמת.
מצב זה נמשך עד לאיחוד הכנסיות במהלך שנת 2007: הכנסייה הלבנה, שמכונה כיום הכנסייה שבגולה, ומרכזה בניו יורק שם הוסמך רומן; ואילו האדומה מכונה הכנסייה הפטריארכית. עם כל המורכבות שבאיחוד זה, קיימים כיום שני מנגנונים היררכיים שונים, ושניהם כפופים כיום לפטריארך של מוסקבה. נשמע מסובך? נכון.
בשנת 1847 הגיע אל ארץ הקודש הארכימנדריט (כוהן דת המפקח על כמה מנזרים) אנטונין קפוסטין, מספר רומן בהתלהבות, דמות מרתקת שאין מורה דרך בירושלים שלא שמע את שמו. לימים עלה הרעיון בראשו של קפוסטין, יחד עם רעיו, כי יש לרכוש את כל הר הזיתים הקדוש לנצרות. מכאן נכנס ישוע לירושלים בשבוע האחרון לחייו, ומכאן עלה השמיימה 40 יום לאחר תחייתו. כיום ישנם על הר הזיתים כמה אתרים המזוהים עם מסורת העלייה לשמיים, שהמפורסם והמתויר מביניהם הוא מסגד/כנסיית העלייה לשמיים הסמוכה למתחם הרוסי.
19 צפייה בגלריה
האב המייסד - הכל התחיל מהארכימנדריט אנטונין קפוסטין  1817-1894
האב המייסד - הכל התחיל מהארכימנדריט אנטונין קפוסטין  1817-1894
האב המייסד - הכל התחיל מהארכימנדריט אנטונין קפוסטין 1817-1894
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
כנסיית העלייה לשמיים הרוסית ממגדל המנזר
כנסיית העלייה לשמיים הרוסית ממגדל המנזר
כנסיית העלייה לשמיים הרוסית ממגדל המנזר
(צילום: רון פלד)
האב קפוסטין, שלימים נקבר בכנסייה הראשית במתחם, חיזק מסורות וקיבע חגים הקשורים להר הזיתים, מסורות שאותן מקיימים הנזירים בירושלים כבר כ-150 שנה. את השטח כאן הוא רכש בשנת 1871. הוא מתואר כדמות כריזמטית, וכאדם שאהב עבודת אדמה ועסק בכך. השם ציון הוא מילה נרדפת לירושלים, כלומר את קפוסטין ניתן לכנות ציוני, בדרכו שלו.
בכנסייה הראשית במתחם, היכן שקפוסטין קבור, עומד איקונוסטזיס מרשים, קיר האיקונות המפריד בכנסיות המזרחיות בין המאמינים לבין מזבח שאליו נכנסים רק אנשי הדת כדי לבצע את הטקס. ברוב הכנסיות האורתודוכסיות בעולם אין ספסלים, והתפילה, הליטורגיה, מתבצעת בעמידה. כאן בארץ, בשל הצליינים הרבים, הוכנסו ספסלים לטובת המתפללים. פעמים רבות התאפשר לי לפגוש צליינים שהופתעו לראות ספסלים בכנסיות - אבולוציה של לאוּת במסלול הצלייני שהוא לעיתים מפרך.
19 צפייה בגלריה
כנסיית העלייה לשמיים במתחם ומתחם קיברו של האב הארכימנדריט אנטונין קפוסטין
כנסיית העלייה לשמיים במתחם ומתחם קיברו של האב הארכימנדריט אנטונין קפוסטין
כנסיית העלייה לשמיים במתחם ומתחם קיברו של האב הארכימנדריט אנטונין קפוסטין
(צילום: רון פלד)
ציורי הקיר והמסורות בכנסייה הקטנה רבים, והיא מצטלמת נפלא כמו כמעט כל נקודה במתחם זה. רוב ציורי הקיר מתמקדים בסיפורי הברית החדשה שהתרחשו על הר הזיתים. מימין לכניסה אל הכנסייה מבחוץ, גדר מתכת קטנה מגינה על קצה סלע המבצבץ מהקיר. כאן, על פי מסורת מקומית, עמדה מרים אימו של ישוע, המדונה, הבתולה, בזמן עלייתו של ישוע לשמיים. מדובר במסורת יחסית חדשה מלפני כמאה שנה, הסביר רומן. "אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשָֹא מֵעֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם מִסְתַּכְּלִים, וְעַנָן נָטַל אוֹתוֹ מִנֶּגֶד עֵינֵיהֶם. עוֹדָם מַבִּיטִים הַשָּׁמַיְמָה בַּעֲלִיָּתוֹ, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבוּשֵׁי לָבָן נִצְּבוּ לְיָדָם .... אַחֲרֵי כֵן שָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם מֵהַר הַזֵּיתִים, הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם" - מעשי השליחים א', 12-9.
19 צפייה בגלריה
אחת מפינות חמד נסתרות במתחם המנזר
אחת מפינות חמד נסתרות במתחם המנזר
אחת מפינות חמד נסתרות במתחם המנזר
(צילום: רון פלד)

גלגוליו של ראש

בברית החדשה מסופר על סופו המר של יוחנן המטביל. יוחנן נחשב למבשר (פרודורמוס ביוונית), שכן אי שם בעשור השלישי לתחילת הספירה הנוצרית היה זה הוא שהטביל את ישוע בירדן ובישר לו על שליחותו - סצנה שהתרחשה באתר שבקאסר אל-יהוד, על נהר הירדן מזרחית ליריחו ועל כביש 90.
לימים הוצא יוחנן להורג על ידי הורדוס אנטיפס (בנו של הורדוס הגדול) במצודת מכוור שבעבר הירדן המזרחי. על פי המסורות הביזנטיות (מהמאות הרביעית עד השביעית בארץ ישראל), נקבר גופו בסבסטיה שבשומרון. עד היום נמצאים בגן לאומי סבסטיה שרידי כנסייה מרשימה ובה קריפטה, מערה שבה על פי המסורת נקבר יוחנן. הראש, כך טוענת המסורת, נשאר במִכְוָור. אחת מתלמידותיו של יוחנן, כך מסופר, גנבה את הכד שבו הונח ראשו וקברה אותו בהר הזיתים.
19 צפייה בגלריה
מצודת מכוור שבירדן - כאן הוצא להורג יוחנן המטביל וראשו על פי המסורת הרוסית המקומית - התגלגל אל הקאפלה שבמתחם בהר הזיתים
מצודת מכוור שבירדן - כאן הוצא להורג יוחנן המטביל וראשו על פי המסורת הרוסית המקומית - התגלגל אל הקאפלה שבמתחם בהר הזיתים
מצודת מכוור שבירדן - כאן הוצא להורג יוחנן המטביל וראשו על פי המסורת הרוסית המקומית - התגלגל אל הקאפלה שבמתחם בהר הזיתים
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
פסיפס החיות בקאפלת יוחנן המטביל - שרידי כנסיה ביזנטית ארמנית
(צילום: רון פלד)
גרסה אחרת טוענת שהראש טמון בכנסיית יוחנן המטביל, ברובע הנוצרי בעיר העתיקה. לימים התגלגלה המסורת, ובקאפלה שמאחורי הכנסייה הראשית, שבה היינו הרגע, נטען כי נמצא ראשו. קפוסטין מצא במאה ה-19 פסיפס ביזנטי מרשים, ובו כתובת בארמנית המזכירה הקדשה לבישוף בשם יעקב. בקצהו של הפסיפס גומחה קטנה, שבה על פי המסורת נמצא הכד עם הראש כפי שמתואר באיקונה (ציור) הצמודה. מעל לפסיפס נבנתה הכנסייה הקטנה. והמצלמה לא מפסיקה לצלם.
בדיוק כשנכנסנו וצפינו בפסיפס החיות המרשים נכנסה ברברה, אחת הנזירות. כשהחיוך לא מש מפניה, היא סיפרה לנו באנגלית שהיא משרתת במתחם עוד מזמן השלטון הירדני במזרח העיר - כבר למעלה מ-64 שנים. בדיוק כך, לא טעיתי במספר – 64 שנים. רק בריאות.
19 צפייה בגלריה
הקאפלה שבנה קפוסטין על שרידי פסיפס ארמני מהתקופה הביזנטית
הקאפלה שבנה קפוסטין על שרידי פסיפס ארמני מהתקופה הביזנטית
הקאפלה שבנה קפוסטין על שרידי פסיפס ארמני מהתקופה הביזנטית
(צילום: רון פלד)

אם תרצו (לטפס) אין זו אגדה

במתחם ישנם שלושה בתי קברות, שבהם קבורים אנשי דת ששירתו בירושלים ובמתחם זה. כמו כן אפשר למצוא פינות גן מוריקות ומזמינות, אבל גולת הכותרת היא "הנר", כינויו של המגדל שבמרכז המתחם - המגדל שראשו הוא הנקודה הגבוהה בעיר הקודש. על פי המסורת הרוסית, מהמתחם עלה ישוע לירושלים, ומגדל הפעמונים מסמל את העלייה לשמיים תרתי משמע.
רומן שלף מפתח ברזל ענק ומקורי מימיו של קפוסטין, פתח את הדלת, ומדרגות מפותלות מעלות אותנו עד לראש המגדל המכונה "הנר" – 65 מטרים מעל למתחם, 214 מדרגות (ספרתי). נוף פנורמי עוצר נשימה ניבט מכל מקום. לכאן התכוון המשורר באומרו "ירושלים של מעלה", אני מניח.
19 צפייה בגלריה
מפתחות מגדל הכנסיה - מימיו של קפוסטין - שנות ה-70 של המאה ה-19
מפתחות מגדל הכנסיה - מימיו של קפוסטין - שנות ה-70 של המאה ה-19
מפתחות מגדל הכנסיה - מימיו של קפוסטין - שנות ה-70 של המאה ה-19
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
מדרגות לגן עדן - העלייה למגדל המכונה הנֵר
מדרגות לגן עדן - העלייה למגדל המכונה הנֵר
מדרגות לגן עדן - העלייה למגדל המכונה הנֵר
(צילום: עמרי רויטר)
19 צפייה בגלריה
הפעמון בראש המגדל - מסע בן 3 שבועות מיפו לפסגת הר הזתים - 1886
הפעמון בראש המגדל - מסע בן 3 שבועות מיפו לפסגת הר הזתים - 1886
הפעמון בראש המגדל - מסע בן 3 שבועות מיפו לפסגת הר הזתים - 1886
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
האב רומן גולטייב והפעמון משנת 1886
האב רומן גולטייב והפעמון משנת 1886
האב רומן גולטייב והפעמון משנת 1886
(צילום: רון פלד)
360 מעלות של שלמוּת – לכיוון מזרח: מדבר יהודה, שבסופו ניבט הר מונטאר שעל פי המסורת בו הוקרב השעיר לעזאזל בימי המקדש. דרומה: ההרודיון ודרום מדבר יהודה. צפונה: הר הזיתים, הר הצופים ושני המגדלים – אוגוסטה ויקטוריה והמגדל בהר הצופים. מכל מקום שבו רואים את אזור מזרח ירושלים והעיר העתיקה, תמיד רואים על הר הזיתים שלושה מגדלים. מכאן רואים רק שניים, שכן אנחנו עומדים בפסגת המגדל השלישי והדרומי מבין השלושה. לכיוון מערב: העיר העתיקה. תחתינו מתחם המנזר, וגם המנזר הכרמליטי-צרפתי שבכנסיית פטר נוסטר, אבינו שבשמיים. מכאן גם רואים את מסגד/כנסיית העלייה לשמיים. לגעת (כמעט) בגן עדן זה כאן.
19 צפייה בגלריה
נוף ממגדל המנזר לכיוון מדבר יהודה והר מונטאר, הוא הר הזעיר לעזאזל
נוף ממגדל המנזר לכיוון מדבר יהודה והר מונטאר, הוא הר הזעיר לעזאזל
נוף ממגדל המנזר לכיוון מדבר יהודה והר מונטאר, הוא הר הזעיר לעזאזל
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
נוף מערבה אל העיר העתיקה ממגדל המנזר - הנקודה הגבוהה בירושלים
נוף מערבה אל העיר העתיקה ממגדל המנזר - הנקודה הגבוהה בירושלים
נוף מערבה אל העיר העתיקה ממגדל המנזר - הנקודה הגבוהה בירושלים
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
מגדלי אוגוסטה ויקטוריה והר הצופים ממגדל הכנסיה - שלושת מגדלי רכס הר הזיתים
מגדלי אוגוסטה ויקטוריה והר הצופים ממגדל הכנסיה - שלושת מגדלי רכס הר הזיתים
מגדלי אוגוסטה ויקטוריה והר הצופים ממגדל הכנסיה - שלושת מגדלי רכס הר הזיתים
(צילום: רון פלד)
19 צפייה בגלריה
קאפלת יוחנן המטביל (מימין) ומעונו של קפוסטין (משמאל) - מגג המגדל
קאפלת יוחנן המטביל (מימין) ומעונו של קפוסטין (משמאל) - מגג המגדל
קאפלת יוחנן המטביל (מימין) ומעונו של קפוסטין (משמאל) - מגג המגדל
(צילום: רון פלד)
על מגדל זה עלה וטיפס בשלהי 1898 לא אחר מאשר חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. הוא כתב ביומנו על הנוף הנשקף מכאן. האמת היא שכאן למעלה, הנוף הנשקף מהמרפסת יפה יותר ומרשים יותר מאשר מהמרפסת בבאזל. בקיצור, מי שרוצה לטפס לכאן, חשוב שיידע שאם תרצו אין זו אגדה.
בפסגת המגדל כמה פעמונים המצלצלים מדי יום בקריאה לנזירות בזמני התפילה. הפעמון הגדול והמרכזי הובא לכאן במהלך 1886, בעזרת צליינים ונזירות שהתנדבו לבקשתו של קפוסטין למסע בן שבעה ימים, שתחילתו בנמל יפו וסופו כאן במתחם. סיפור גלגוליו (תרתי משמע) של הפעמון מתועד בספרות כמסע מרתק.
19 צפייה בגלריה
סוף מסע העלאת הפעמון מיפו להר הזיתים על ידי צליינים - 1886
סוף מסע העלאת הפעמון מיפו להר הזיתים על ידי צליינים - 1886
סוף מסע העלאת הפעמון מיפו להר הזיתים על ידי צליינים - 1886
(צילום מתוך אתר המשלחת הרוסית בירושלים)
זהו אחד הפעמונים הראשונים שהורשו לפעול בירושלים, לאחר מאות שנות איסור. ישנם הטוענים כי הפעמון הראשון הוא הפעמון שעומד עד ימינו בחצר מתחם כנסיית עמנואל, מול מגדל דוד, והנה קיבלנו את מלחמת הפעמונים הירושלמיים. על הפעמון כאן במגדל, השוקל 8 טונות, חרותים ארבעת האוונגליונים מהברית החדשה - מתי, יוחנן, לוקאס ומרקוס - עבודת אמנות רקועה בפעמון מתכת ענק. הנוף, כאמור, מדהים והמצלמה לא מפסיקה לתעד.
לאתר של רון פלד על טיולים בירושלים