סוף סוף יש לנו חורף אמיתי, עם מרבדי פריחה צבעוניים שמכסים את השדות. אחרי שנתיים חלשות יחסית, פריחת הכלניות חוזרת בשנת 2026 בעוצמה חריגה. והפעם, בניגוד לשדות הכלניות המפורסמים של עוטף עזה והנגב המערבי – המזוהים עם צבע אדום אחיד – דווקא בעמק יזרעאל הירוק נצבעו השדות בצבעים של תקווה וחלום: סגול, ורוד, לבן וגם אדום, המתערבבים זה בזה ויוצרים מראה מרהיב ומעורר השראה. העניין הוא שזה קורה במשך שבועות ספורים – בלי הודעה מוקדמת – ומי שמגיע בזמן מבין מיד שמדובר ברגע אחד מיוחד של חורף ישראלי, שלא מחכה לאף אחד.
כדי לא להתבלבל בדרך, לא לפספס, ולהגיע בנוחות מרבית אל מרבדי הכלניות היפים ביותר בעמק יזרעאל, ביקשנו את עזרתה של חן יוסף, בלוגרית טיולים ותיקה המתגוררת באזור ועוקבת מקרוב אחר פריחות עונתיות. היא מיד ממליצה על שדה הכלניות הצבעוניות האייקוני ליד מנחת מגידו, שבימים האחרונים הגיע לשיא תפארתו.
חן מודה שבשנתיים האחרונות – בגלל היעדר הגשמים והפריחה המועטה – היא בכלל לא טרחה להגיע לשם. "כשאתה מכיר את השיא של הפריחה", היא מספרת, "להגיע ולראות רק כמה כלניות שפורחות פה ושם זה נחמד. אבל אם אני כבר באה במיוחד למנחת מגידו לראות את הפריחה – אני רוצה להגיע לרגע המיוחד הזה, שהוא עכשיו – לשיא האמיתי של הצבעים".
והשנה זה סוף-סוף קורה, וחובבי הפרחים וצלמי הטבע נכנסו לאקסטזה. מסתבר כי ליד מנחת מגידו נפרש בימים אלה מופע פריחה יוצא דופן: מרבדי כלניות צבעוניות, לא אדומות בלבד, אלא ערבוב צפוף של גוונים. "אני לא מדברת על כלניות רגילות כמו בדרום אדום", מדגישה חן. "אלה כלניות צבעוניות – מהגדולות שראיתי בארץ". לדבריה, זהו אתר טבע ייחודי שמדי שנה אנשים פוקדים במיוחד, מחכים לרגע הנכון ומגיעים מכל הארץ.
"מנחת מגידו נמצא בדרך שלי כשאני יוצאת מהצפון למרכז, אבל אני לא הולכת לשם כל יום כדי לבדוק", היא צוחקת. במקום זה, היא עוקבת דרך קבוצות פריחה ברשתות החברתיות. "אני רואה לאט-לאט שזה מתחיל", היא מתארת את תמונות הפריחה הראשוניות שמופיעות בקבוצות צילומי הפריחה השונות. "יש התחלה של משהו יפה, ואני אומרת לעצמי – רגע, אני מחכה עם זה. אני לוקחת שבועיים, כי אני יודעת לאן זה עוד יכול להגיע".
והשבוע הגיע הזמן המדויק לביקור מושלם במרבד הכלניות של מנחת מגידו, והתחושה הייתה ברורה. "זה היה ממש כמו בחלומות שלי", חן נזכרת בהנאה רבה. לדבריה, שיא הפריחה לא מתגלה מיד בתחילת המסלול הקצר. "בהתחלה אתה רואה פריחה מהממת, אבל השיא נמצא ממש לקראת סוף המסלול. צריך ללכת 15 דקות ואז הנוף נפתח".
הרגע הקסום שבו הכול מתחבר מתקרב. "אתה רואה את זה במרחק, קצת לפני שאתה מגיע", מתארת חן. "פתאום אין יותר דשא וצבע ירוק – מרחוק זה נראה כמו מרבד לבן". ורק כשמתקרבים מבינים למה. "זה לא באמת לבן", היא מסבירה. "זה פשוט כל כך הרבה צבעים ביחד, שמתאחדים לצבע לבן בהיר. ואז הבנתי שהגעתי בול בזמן. אמרתי לעצמי – אוקיי, זכיתי. הגעתי לשיא. הגעתי לאגדה".
אבל כמו שהפריחה מגיעה בבת אחת – כך גם היא עלולה להיעלם. "זו תקופה סופר קצרה", מזהירה חן. "אנחנו גם לא באמת יודעים להגיד כמה זמן היופי הזה יישאר, כי הכול תלוי במזג האוויר". לדבריה, הגשם האחרון היה קצר, וכעת צפוי שבוע של שמש, ולכן כל מי שרוצה לחוות פריחת חורף ישראלית מרגשת בעוצמה מלאה – מומלץ לנצל את הסופ"ש הקרוב.
איך מגיעים? למי שמגיע מהמרכז – עוברים את ואדי ערה, ובצומת מגידו ממשיכים מזרחה בכביש 65. קצת לפני הפנייה ימינה ליישובי תענך פונים שמאלה לשדה התעופה המקומי, או פשוט מקלידים "מנחת מגידו" בווייז. חן מדגישה כי אין חניה מסודרת. "יש כביש, וכולם חונים בצורה מסודרת בשבילי כורכר בצד, ואף אחד לא חוסם את הכביש". מכאן הליכה קצרה, והפריחה משתרעת משני צידי הדרך – כאשר נכון לימים אלה, השדה המרשים יותר נמצא בצד שמאל של הדרך.
עם זאת, חן מדגישה כלל אחד שאסור לשכוח. "יש שביל תחום וברור, וחשוב מאוד ללכת רק עליו!", היא אומרת. "גם אם רואים ירוק וחושבים שזה דשא – יכול להיות שזו פקעת של כלנית שעוד לא בקעה. לכן חשוב לא לדרוך על שום דבר שהוא לא שביל מסומן, והכי חשוב – לאסוף את הזבל שלכם".
ומה קורה בדרום הארץ ובמרכז?
עבור מי שמחפש מרבדי פריחה מושלמים בלי לנסוע רחוק, ביקשנו את עזרתו של אסי טיכטל (40), בלוגר טיולים אנרגטי, המוכר ברשת בכינוי "אסי 360". בדרך כלל הוא ממליץ על מקורות מים ומבצע קפיצות מעוררות השראה, אבל השנה דווקא הפריחה תפסה אותו באזור קשוח ומדברי, שלא ממש מסתדר עם המילה פרחים.
"ים המלח זה מקום שבדרך כלל אין בו פריחה בהיקפים כאלה", הוא אומר בשיחה עם ynet. "הפעם האחרונה שראינו דבר כזה עוצמתי הייתה לפני מגפת הקורונה".
ההמלצה הראשונה של אסי 360 מגיעה מכיוון לא צפוי – צפון ים המלח, ליד היישוב הקהילתי אבנת. "יש שם עכשיו בעיקר פשתנית ססגונית", הוא מספר. "אלה פרחים סגולים, עם מרבדים ירוקים וסגולים, ועוד כל מיני פרחים – אבל בהיקפים קטנים יותר. זה נמצא מול אבנת צפון, ממש על המצוק, עם נוף משגע לים המלח".
ומה שהופך את המראה לחריג במיוחד הוא הקונטרסט. "בדרך כלל הכול שם חום", מסביר אסי. "רוב השנה זה מדבר. ופתאום אתה מגיע ורואה צבע סגול באמצע כל זה – וזה מפתיע מאוד".
אבל מדובר בחלון זמן קצר. "מי שיבוא בעוד שבועיים־שלושה – הכול כבר יתחיל להיעלם", הוא מזהיר. "זה משהו שתופסים עכשיו, או שמפספסים".
איך מגיעים? ההגעה לאזור, לדבריו, פשוטה יחסית. יורדים מירושלים לכיוון ים המלח ופונים דרומה בכביש 90 המיתולוגי. "זה נמצא מול אבנת, ליד מקום שנקרא 'אסאדו במדבר'", מסביר אסי, ופרטי ההגעה המדויקים משתנים בהתאם למצב השטח. "אם השער פתוח – אפשר להגיע עם הרכב ממש חצי דקה. ואם לא, אז הולכים בערך 700 מטר".
ההליכה קצרה, והתגמול מגיע מהר. "אתה יוצא לכיוון החוף, עומד על המצוק, וכל השדה נפרש מולך. אגב, כבר על השביל תראו פריחות, אבל כדאי לראות את הנוף מה'טרסות הטבעיות' שנוצרו מנסיגת ים המלח".
דרום אדום: מוכר – אבל השנה עם משמעות אחרת
משם הבלוגר האנרגטי עובר לעוטף עזה. "בדרום אדום, המרבדים הכי גדולים נמצאים ביער שוקדה", הוא אומר. "יש שם בערך קילומטר שלם של פריחות, בעיקר כלניות". לדבריו, זה אזור עמוס במיוחד בסופי שבוע, עם שוק, עגלות קפה והמון מבקרים. "ליד זה יש גם את באר מרווה, ועוד אזורים עם פריחה", הוא מוסיף, "וגם גבעת הכלניות, ליד חוות השקמים, מתחת לאחוזת הקבר של אריאל שרון – שם יש הרבה כלניות על המדרון".
אבל השנה, לדבריו, הפריחה בדרום מקבלת רובד נוסף. "זה לא רק יפה", הוא אומר. "זאת גם חזרה לעוטף. כל המקומות האלה ספגו הרבה בשבעה באוקטובר, ורק עכשיו מתחילים להתאושש. חשוב להגיע, לראות, להיות שם".
גם במרכז: פריחה בלי להרחיק
למי שמחפש פריחה במרכז בלי לנסוע רחוק, אסי המקצוען מצביע על פינת חמד באזור מודיעין, לזכרו של רס"ם (מיל') איתי פרי ז"ל (36), שנפל בקרב בעזה לפני כשנתיים. שדה הכלניות נמצא ליד מרכז הקניות "ישפרו מודיעין" וקרוב למחלף ענבה. "יש שם בעיקר כלניות, ועוד פרחים בכל מיני צבעים", הוא אומר. "יש פינת ישיבה, מרבדים יפים, וזה ממש חמש דקות ממודיעין".
היתרון, לדבריו, ברור. "מי שמחפש פריחה במרכז – לא צריך לרדת לדרום אדום או לנסוע לצפון. זה ממש ליד הבית".
איך מגיעים? נוסעים בשד' בן גוריון בעיר מודיעין מכיוון כביש 431 עד לכיכר שמחברת עם רח' עמק האלה. בכיכר יש שביל שממשיך ישר – נוסעים בו כ-300 מטר עד הפינה לזכרו של איתי פרי ז"ל. מסביב תראו מרבדים של כלניות.
הסטף בהר איתן – כלניות ליד ירושלים ורקפות לגיוון
אסי: "בכניסה העליונה לסטף, במקום לפנות שמאלה למצפה ולבית הקפה, ממשיכים לעלות לכיוון פסגת הר איתן. כבר ממש בהתחלה יש רקפות בצידי הדרך. בהמשך החודש צפויים להיות מרבדי כלניות יפים בפסגת ההר, ורקפות בשבילים שסובבים את ההר. גם על דפנות בריכת הסטף פורחות רקפות".
איך מגיעים? לכתוב בווייז: "סטף – חניה עליונה". לפני הפנייה האחרונה ממשיכים טיפה למעלה, ושם נמצאות הרקפות.
כששואלים את 360 מה עושה לו הפריחה החורפית, בלוגר המעיינות מדבר בגילוי לב. "זה לא מרגש אותי כמו קפיצה למים", הוא מחייך, "אבל זה כן מרענן". לדבריו, יש מקומות שהוא חוזר אליהם שוב ושוב, בכל עונה. "חורף, קיץ, סתיו – כל פעם זה נראה אחרת. אתה מגיע לאותו מקום, אבל מקבל תחושה של מקום חדש. זה ריפרש של צבעים לנפש".
ויש לו מסר ברור: "אנחנו חיים במדינה מאוד לחוצה, ומאוד חשוב לצאת לטבע, להירגע. לפעמים לבד ולפעמים עם חברים, ובמיוחד בעונה הזאת של השנה – כשהכול ירוק ופורח – זה נותן תחושה טובה ומשפר את מצב הרוח".
