ברצף של פחות משנה עבר נחל דוד האייקוני מהפך שקשה לזכור כמותו. שיטפון קיצוני אחד יצר בתוך זמן קצר בריכה ענקית ועמוקה, צמוד למערת דודים – בריכה טבעית גדולה ומרשימה מכל מה שדורות של מטיילים הכירו שם בעבר – והפך את עין גדי לאטרקציה יוצאת דופן. ואז, בשורה של שיטפונות נוספים, אותו נחל בדיוק עשה את זה שוב ושינה שוב את פניו. הסחף מילא את הבריכה עד שכמעט נעלמה, והזכיר עד כמה הנוף המדברי, שנראה לנו קבוע ויציב, הוא בעצם דינמי ושברירי – תוצאה של מאבק מתמשך בין מים, סלעים וכוחות הטבע, שלא מתלהבים מנוסטלגיה מתקתקה של טיול שנתי.
במשך עשרות שנים נחל דוד האהוב, הזורם לים המלח, שמר על צורתו הטבעית והייחודית: אותו מפל, אותה בריכה רדודה מתחת למערה עם סיפור תנ"כי, ואותו מסלול הליכה קצר ומפנק, שהפך עבור כל בית ישראל לאחד הזיכרונות הכי נוסטלגיים ומתקתקים של הטיול השנתי הישראלי. ואז הגיע החורף המוזר של השנה שעברה – וסופה אחת, בחודש מאי 2025, שברה את כל הכללים.
"זה היה שיטפון בעוצמה שלא נרשמה כאן לפחות 200 שנה", מספר ל-ynet עדן אוליאל, מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים. "בפרק זמן מאוד קצר – כחצי שעה – ירדו מעל 30 מילימטר גשם, וזה פשוט גרם לשינוי מוחלט של כל האגן של נחל דוד".
מה שנראה בדיווחי החדשות כמו "עוד חורף חזק", התגלה במדבר יהודה כאירוע כביר ויוצא דופן, ששינה בעוצמה כמעט אלוהית תבניות ישנות – בטבע וגם בזיכרון. חצי שעה של הרס, ושנים של שיקום תשתיות. השיטפון של חודש מאי האחרון לא חס על דבר.
"כל תשתיות הטיול פשוט נסחפו ונשברו", מספר אוליאל בצער. "מדרגות, שבילים, רשתות הגנה נגד מפולות סלעים, קירות תמך בגובה של 15 מטר, מעקות, יתדות – הכול נעקר. עצים נעקרו ממקומם, ומאז אנחנו עוסקים בשיקום מאוד מורכב".
"גם הבריכות שאנחנו מכירים השתנו לחלוטין", הוא מסביר. "בנחל ערוגות הסמוך, הבריכות העליונות נסתמו לגמרי בסחף ובולדרים גדולים. לעומת זאת, בריכות אחרות דווקא התרחבו, ובנחל דוד – זה היה רגע חריג. מערת דודים עם המפל שאתה זוכר מהטיול השנתי גדלה, התעמקה והתרחבה מאוד".
באופן אירוני, התשתיות התיירותיות נהרסו בעקבות השיטפון, ואילו הבריכה הרדודה של המפל המפורסם, הצמוד למערת דודים, התמלאה במים צלולים והפכה כנראה לבריכה הטבעית והמפנקת היפה ביותר במזרח התיכון – ומוקד עלייה לרגל למטיילים סקרנים ולצלמים שמחפשים סנסציה.
כשאוליאל הגיע לשטח אחרי השיטפון וראה לראשונה את השינוי בטבע, הוא לא נשאר אדיש. "באתי לבחון את הרס התשתיות בנחל, והשינוי של בריכת דודים ממש עצר לי את הנשימה מרוב יופי. הדבר הראשון שעשיתי היה לצלם אותה, והדבר השני – להיכנס אליה".
הבריכה החדשה של נחל דוד הפכה במהירות לשיחת היום, ואוליאל מסביר את הפופולריות שלה: "בריכה חצי מוצלת – גם מהמערה וגם מהמצוק, חצי שמש חצי צל, מים צלולים לחלוטין, גדולה ועמוקה. אטרקציה מדהימה”. הרשתות החברתיות עשו את שלהן – ההמונים הגיעו, ואיתם גם הדאגה לבטיחות הציבור. כמנהל מרחב ברט"ג הוא משתף בגילוי לב: "הראש מיד הולך למקומות אחרים. מעבר ליופי, עולות גם חששות של עומס, סכנת נפילה ולחץ על השביל. אתה רואה בריכה מדהימה – ומבין שהיא הולכת להיות מפוצצת במבקרים, ואין תשתית תיירותית להגיע אליה".
חן יוסף, בלוגרית המעיינות הוותיקה, היא אחת מברי המזל שזכו לטבול בבריכה החדשה של נחל דוד. "הגענו בכלל בטעות", היא משחזרת בשיחה עם ynet. "באנו לטייל בנחל ערוגות ואמרו לנו שקרה משהו בשיטפונות והבריכות שם כבר לא רלוונטיות. אבל אז אמרו לנו שגם בנחל דוד קרה משהו מדהים – שבריכת דודים הרדודה התמלאה בהרבה מים. אמרנו: אנחנו כבר פה, בואו נלך".
הסרטון שחן פרסמה באוקטובר 2025
(צילום ועריכה: חן יוסף)
"אני מכירה את נחל דוד, אני שם מדי שנה", אומרת חן. "ופתאום אני רואה משהו אחר לגמרי. אני באמת אומרת – לא נשמנו. פשוט עמדנו שם ואמרנו 'וואו'. זה היה חדש, אנשים עוד לא היו שם, כמעט אף אחד לא הכיר את זה. היינו די לבד. זאת הייתה הבריכה הכי יפה בארץ, חד משמעית".
למרבה הצער, לא הספקתי לבקר בבריכת דודים החדשה והמפנקת שנוצרה בלב המדבר לאחר שיטפון של פעם במאתיים שנה. ברוב תמימותי לא האמנתי שיש צורך למהר ולטבול בבריכה המשודרגת של נחל דוד. חשבתי שהבריכה הכי שווה במזרח התיכון תחכה לי לפחות עוד מאה שנה. ואז, בלי שום הודעה מוקדמת – הכול התהפך שוב. חורף, כך מתברר, לא הסתפק באירוע משמעותי אחד.
"היו עוד מספר שיטפונות במהלך העונה", מספר אוליאל. "בחלקם עם כמויות גשם שאנחנו לא זוכרים כאן". בשיטפון האחרון קרה משהו חריג במיוחד. "כל הבריכות בנחל דוד – בלי יוצא מן הכלל – התמלאו בסחף", הוא מתאר. "הכול התמלא באדמת סחף. זאת תופעה שאנחנו פשוט לא רגילים אליה".
בדרך כלל, הוא מסביר, יש דינמיקה של כוחות הטבע: בריכה אחת מתמלאת, אחרת מתעמקת. "אבל כאן – כמעט כל הבריכות נסתמו". תוסיפו לזה גם בעיה טכנית: "אי אפשר לטפס עם כלים הנדסיים לבריכה ולהתחיל לפנות את הסחף. זה שטח קשה, וזאת גם שמורת טבע".
"כששמעתי שהבריכה נעלמה – נשבר לי הלב", מודה חן. "אמרתי לעצמי איזה באסה שכל היופי הזה היה לתקופה כל כך קצרה". אבל כמעט מיד עלתה תחושה נוספת. "אמרתי גם – וואו, איזה ברת מזל אני, וכל מי שהספיק להגיע – שזכינו לראות את המקום הזה כשהוא היה בשיא שלו".
ארץ ישראל היפה מפורסמת ברחבי העולם בנופי בראשית מתקופת התנ"ך, ובמדבר יהודה המעניק לנו תצפית מרגשת אל הרים ונחלים קדומים, בדיוק כפי שחזו בהם אבות אבותינו – אך האם זה מדויק? בתוך פחות משנה עבר נחל דוד שני שינויים קיצוניים, ממש לא קוסמטיים: שיטפון חריג יצר מתחת למערת דודים בריכה ענקית ועמוקה שהפכה לאטרקציה מסקרנת, ואז שיטפונות נוספים מילאו אותה בסחף וכמעט מחקו אותה. אותו נחל, אותו מקום – ופנים אחרות לגמרי, שמוכיחות עד כמה הנוף המדברי הוא זמני ודינמי.
היעלמות הבריכה מעציבה ומבאסת לא מעט מטיילים, חובבי טבילות אינטימיות בחיק הטבע – במיוחד כאלה שהספיקו להתענג על קפיצה למים הצלולים שלה, או חלמו להגיע אליה ופספסו בגדול. אבל באופן משמח, חוקרים ומדענים רואים בהרס הבריכות תהליך טבעי – גם אם קיצוני במונחים של מדבר יהודה. מתברר שמדובר במערכת דינמית שמגיבה לשיטפונות, מתמלאת ומתרוקנת, ואינה מחויבת לשמר נוף קבוע – גם כשהוא יפה במיוחד.
"לבעלי החיים זה לא משנה אם יש בריכה או זרימה. יש מים, והם שותים", אומר אוליאל. "לבני האדם, שרגילים להיכנס לבריכה – זה בהחלט חסר". ועדיין, הוא מסרב להגדיר את הרס הבריכות העליונות האהובות בנחל ערוגות ואת היעלמות הבריכה המפנקת במערת דודים בנחל דוד כטרגדיה. "אני לא רואה בזה משהו עצוב", הוא מהרהר בקול. "זה מרגש. לראות את השינויים, את העוצמה של הטבע. לראות מקום שהיה בו בריכה ועכשיו אין, או מקום שלא היה בו כלום ופתאום נפתחה בו בריכה ענקית".
התסכול האמיתי שלו, הוא מודה, מגיע ממקום אחר. "אנחנו עובדים קשה מאוד לשקם תשתיות – ואז עוד שיטפון מגיע והורס חלק מהעבודה. זה מתסכל. אבל אנחנו משנסים מותניים וממשיכים". נכון לעכשיו, רוב השמורה פתוחה. "המקטע היחיד שסגור הוא בין הבריכה הראשונה בנחל דוד לבין מפל דוד", הוא מדגיש. "כל השאר פתוח". ואפילו נמצא פתרון קטן למטיילים: "בבריכה התחתונה, הקרובה למבואה, הכנסנו צוותים עם טרקטורים ופתחנו אותה קצת – לטובת הציבור. יש שם גם שביל מונגש".
בעקבות המידע החדש, האם יש טעם להגיע השנה לנחל דוד ולנחל ערוגות למטרת טבילה והתרעננות בימים החמים? כנראה שעדיף לחפש פתרונות אחרים. אולם גם בלי הבריכות המוכרות, הביקור בנחל דוד עדיין שווה את הדרך. דווקא עכשיו אפשר לחוות את המקום אחרת – להרגיש את הכוח של המדבר, את הערוץ החשוף, את הרס התשתיות, את הסלעים והמצוקים שעברו טלטלה. השנה טיול בנחל דוד האהוב הוא פחות נוסטלגי ויותר עכשווי: תזכורת לכך שהמדבר אינו קפוא בזמן, אלא מערכת חיה שמשתנה מול העיניים – ואולי, כמו האקלים כולו, נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק יותר. ואולי עוד שיטפון של פעם ב-200 שנה יגיע בעוד כמה חודשים, יחזיר את הבריכה המפנקת, ואולי אפילו ייצור אחת טובה יותר.
אנשי רט"ג מודעים לתסכול בקרב מטיילים חובבי טבע, ומבקשים מהציבור לשנות זווית. "לא להגיע עם ציפייה לראות בדיוק את מה שהיה פעם, אלא להגיע ולהתרשם מהשינויים, מהעוצמה. אנחנו חווים כאן שינוי אקלים ממש על בשרנו".
