"זו הנקודה היחידה במסע שממנה רואים את הכינרת", מכריז המדריך גיל מועלם מול הנוף הפנורמי המרהיב שנשקף מאתר עין קשתות שבדרום רמת הגולן. "עד מלחמת ששת הימים, הגבול בין ישראל לסוריה היה בכינרת, ואחריה במשך שש שנים מתחילים ליישב את הגולן מתוך עיקרון שקו המחרשה הוא שיקבע את קו הגבול".
אולם שדות המוקשים הרבים, מעברי הטנקים והבונקרים הנטושים שבהם נתקלים בכל טיול בגולן, עדיין מרמזים על הקונספציה שהתרסקה ועל מה שהתחולל באזור הזה לפני 50 שנה, בחורף 1973. "בגולן מתקיים איזשהו דיסוננס בין היקבים והריביירה התיירותית, לבין שאריות המלחמה שרואים כאן בכל מקום", אומרים בתיירות קיבוץ אורטל – שם משיקים בימים אלו מסע תיירותי-חווייתי חדש בשם "50 שנה אחרי" שמציע מבט על החברה הישראלית כיום, עם ציון יובל למלחמת יום הכיפורים.
המסע הייחודי, שנמשך שלושה ימים, נפתח עם בראנץ' מושקע וסיור באתר הארכיאולוגי עין קשתות (אום אל-קנאטיר) – שם עומד על תילו בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד, והוא אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר שנתגלו בישראל. "לא סתם בחרנו את המקום הזה לפתיחת המסע, הוא מסמל את המלחמה המוקדמת שהובילה לחורבן בית המקדש השני", מסביר המדריך מועלם. "עם ישראל נותר עם צלקות מהמרד הגדול מול האימפריה הרומית, והחכמים החלו לנסות ולהציע פתרונות. אחרי 200-100 שנה רואים השתקמות, ואחת העדויות המפוארות לכך היא בתי הכנסת שנבנו בגולן עם סימנים יהודיים מובהקים. יש כאן פריחה מדהימה בתקופת המשנה והתלמוד, שנמשכת עד רעידת האדמה בשנת 749 שמחריבה את היישובים".
לאחר מכן, ממשיכים אל תל סאקי – שבקרב שהתחולל בסמוך לו נהרגו 32 לוחמים – ושעליו מבוסס סיפורה של גבעה 87 בסדרת הטלוויזיה "שעת נעילה". "זו הנקודה היחידה במסע שבה חווים מורשת קרב", מבהיר מועלם תוך כדי תצפית אל גבול סוריה ומשולש הגבולות עם ממלכת ירדן. "50 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים, לצה"ל יש כאן כיום אתגר חדש – להתמודד עם האיראנים".
בתוך מחילות הבונקר החשוכות מישהו כבר דאג לצייר גרפיטי של חיילים דתיים וחילונים מחובקים ומעליהם הכיתוב "אנשים אחים אנחנו" – מה שאולי מאיר כיום באור קצת אחר את סיפורו של יצחק נגרקר, שיסופר מיד עם היציאה מהתעלות.
נגרקר, לוחם מחטיבה 188, הציל 28 לוחמים שהתבצרו בתל סאקי לאחר שיצא אל הסורים ואמר להם שבבונקר היו רק ארבעה חיילים, שלושה מהם נהרגו והוא היחיד ששרד. נגרקר, שלבש סרבל חסין אש, גרם לסורים להאמין שהוא טייס והם לקחו אותו בשבי ועזבו את התל מבלי להיכנס לתוכו.
"ישבנו על הדשא וראינו מולנו את הגולן בוער"
המסע כולל גם מפגשים ושיחות עם תושבים מהגולן, בהם הרב אביה רוזן שחוקר את השפעותיה של המלחמה על החברה הישראלית וכיצד המשבר שהיא עוברת בימים אליו קשור אליה, הזמרת מיקה עינב שעוסקת בהשפעות המלחמה על עולם התרבות והמוזיקה הישראלי, והצלמת רינה נגילה. אחד המפגשים המרתקים הוא עם אילה גולן, תושבת רמת מגשימים, שמספרת על הפינוי הדרמטי של הנשים והילדים תחת אש מיישובי הגולן עם פרוץ המלחמה.
"יום כיפור תופס אותי כאמא צעירה לילד בן שנה ובהיריון. פתאום בצהריים הגברים יצאו מבית הכנסת באמצע התפילה, ואמרו לנו שצריך להכין תיק כי בשעה 12:00 יגיע אוטובוס ואנחנו צריכים להתפנות. בסוף האוטובוס הגיע ב-13:45, כשבשעה 14:00 פרצה המלחמה כשאנחנו כבר יושבים בתוכו", משחזרת גולן. "התחיל מטר של פגזים וירדנו מהאוטובוס כדי לתפוס מחסה. זה היה רגע מאוד קשה, רצנו ממש בין הפגזים שנפלו מהשמיים. לקראת הערב, כשההפגזה קצת נרגעה, אמרו לנו להגיע שוב לאוטובוס. כל החלונות שלו היו מנופצים, אבל במזל הגלגלים נשארו שלמים. האוטובוס נסע בחשכה, ואנחנו ישבנו בתוכו בשקט, לא אמרנו מילה כל הנסיעה, מסביב כל השטח בער".
בדיעבד, התברר שתושבי רמת מגשימים פונו על פי תוכנית מגירה חשאית אל קיבוץ לביא שבגליל התחתון. "כשהגענו לשם ישבנו על הדשא וראינו מולנו את הגולן בוער", היא מספרת. "היינו בחרדות כי הבעלים שלנו נשארו שם, אבל פתאום גם הם הגיעו. מסתבר שחצי שעה אחרי שיצאנו, בא הצבא ואמר לכולם להיכנס לרכבים ולעזוב מיד כי הסורים מאוד קרובים".
גולן מוסיפה כי "הקיבוצניקים בקיבוץ לביא היו פשוט מלאכים ודאגו לנו לכל מה שהיינו צריכים, אבל החלטנו שאני אסע עם הילד לסבא וסבתא. הגעתי לבת ים, וזה היה מאוד מוזר כי אני באתי עכשיו מתופת – ושם החנויות פתוחות והחיים נראים רגילים". לדבריה, "כשחזרנו אחרי המלחמה היינו צריכים להתחיל להקים את היישוב לגמרי מחדש. אבל התובנה הגדולה היא שאף אחד בשום שלב לא חשב על אפשרות של לעזוב את רמת מגשימים".
המשך המסע כולל גם טיול ג'יפים מודרך בנופי הגולן עם עצירה במספר נקודות עניין – בהן חורבת דלווה והר בנטל, ביקור במפקדה הסורית והצצה לסיפורו של המרגל הישראלי אלי כהן, וסיור כרמים וטעימות יין ביקב תל שיפון. משתתפי המסע לנים בחדרי האירוח המשופצים בקיבוץ אורטל ומקבלים ארוחות מלאות, בהן ארוחת ערב דרוזית בשרית מפוארת לסיום היום הראשון. המסע מיועד הן למשפחות עם ילדים והן לגמלאים – והתוכנית עוברת התאמות בהתאם למשתתפי הקבוצה.
"אני מאמינה שתיירות צריכה בסוף לספר סיפור, זה לא רק לייף סטייל", אומרת חלי יעקבס, יו"ר תיירות אורטל – ובעצמה יתומת מלחמת יום כיפור. "המסע אמור לא להביא רק פאן, אלא להעביר את המשתתפים תהליך. אבל בסוף זה מוצר שעטוף בחוויה תיירותית עם אוכל, מוזיקה, יין ואטרקציות".
לדברי יעקבס, "הדור שחווה את המלחמה נושא בליבו את הזיכרונות ואת הצלקות, ואילו הדור שנולד אחריה התבגר אל מדינה, תרבות וחברה שעוצבו בצל רשמי המלחמה. המסע החדש יחשוף את הקהל הישראלי לגולן – ולאנשים, לזוויות ולנקודות מבט על המלחמה שלא סופרו עד היום, על התפתחות חיים וההתיישבות בחבל הארץ היפהפה הזה, ועל השקט של אחרי המלחמה. בעבר אמרו שבמקום שבו תעבור המחרשה יעבור הגבול, אבל אני אומרת שבמקום שבו יעברו התיירים – שם יעבור הגבול. אם יש תיירות, יש חיים – ואנשים לא ירצו מלחמות כי יהיה להם מה להפסיד".
ההשתתפות במסע בעלות של 3,500 שקל לזוג, לא כולל נסיעות ברכב הפרטי (בעיקר ביום הראשון). המסע ייצא בקבוצות של 50-30 איש. פרטים נוספים והרשמה – באתר.
הכותב היה אורח של תיירות אורטל.
