שלמה ארצי שר לפני כמעט 40 שנה על "שדות של אירוסים", אבל עם השנים הפרחים המיוחדים הללו כמעט ונעלמו מנופי הארץ – גם עקב צמצום בתי הגידול שלהם בשל בנייה ופיתוח, וגם בגלל מטיילים שהרבו לקטוף אותם בשל יופיים. מאמצי ההצלה שלהם אף הביאו לכך שהפרח זכה להיות סמל החברה להגנת הטבע.
לאירוס 16 מינים הגדלים בר בישראל – ורובם ייחודיים לארץ ולא קיימים בשום מקום אחר בעולם. תפוצתם משתרעת ממרומי החרמון ועד פסגות הר הנגב, והם פורחים בהדרגה מתחילת החורף ועד סוף האביב. מתי ואיפה מומלץ לפגוש אותם? ריכזנו עבורכם כמה מסלולים מומלצים לצפייה במיני האירוסים השונים. אך לפני כן, נדגיש: כל האירוסים הם פרחים מוגנים, ורובם נמצאים בסכנת הכחדה. אין לקטוף את הפרחים, אין לגעת בהם ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס אותם – בדגש על צמחים שטרם פרחו – אם מתקרבים לצלם ולהצטלם.
אירוס הסרגל: יער קרן הכרמל
זמן הפריחה: סוף נובמבר עד אמצע ינואר
אירוס הסרגל שפרחיו סגולים-תכולים הוא האירוס הראשון לפרוח בכל שנה – עוד לפני שהחורף מתחיל. את שמו הוא קיבל בזכות הצורה הייחודית של עליו – ישרים עם חיתוך מרובע. אירוס הסרגל הוא צמח אנדמי רק לארץ ישראל, וגם כאן אינו שכיח ומוגדר בסכנת הכחדה חמורה. עיקר תפוצתו היא בכרמל, אך ניתן לראותו גם בהרי השומרון, הרי יהודה, הגליל ודרום הגולן.
מסלול מומלץ לטיול בעקבות אירוס הסרגל הוא "שביל המערות" שבליבו של יער קרן הכרמל. היער נמצא במורדות הדרומיים של רכס הכרמל, למרגלות הפסגה המכונה "המוחרקה" ומתנשאת לגובה של 474 מטרים מעל פני הים. המסלול כולו מעגלי ובדרגת קושי קלה, אך כולל בחלקו מעלה קצר ומעט תלול. הטיול במסלול מומלץ מאוד לאורך כל השנה, ולא רק בזמן תקופת פריחת האירוסים. לפרטים מלאים על המסלול – הקליקו.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הסרגל: בכרמל – מצוק הארבעים, הר שוקף, מצפור טייסת העמק; ברמות מנשה – הר חורשן, שמורת בתות מנשה, גבעה 186 ביער אלונה; בהרי ירושלים – יער רמות ומצפה נפתוח, גן המקלט בגן הלאומי נבי סמואל. לפירוט נפרד על חלק מהמסלולים – הקליקו.
אירוס ארצישראלי: "גבעת הפרחים" במעגן מיכאל
זמן הפריחה: ינואר ופברואר
האירוס הארצישראלי, אשר שמו הבינלאומי הוא "איריס פלשתינה" (Iris palaestina), גדל רק בישראל ובסביבתה הקרובה – ופרחיו לבנים עם פס צהוב במרכז עלי הכותרת. האירוס הארצישראלי פורח במקביל לשיא פריחת הכלניות, ובדרך כלל גם יימצאו יחדיו באותם השדות. הוא נפוץ בחבל הים תיכוני, מהגליל דרך הכרמל ומישור החוף, ועד צפון הנגב.
אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר של האירוס הארצישראלי הוא "גבעת הפרחים" הממוקמת בתווך שבין הקיבוצים מעגן מיכאל ומעיין צבי. בימים אלו הגבעה מכוסה מרבדי אירוסים, לצד פריחה מרשימה מאוד של רקפות. מהגבעה ניתן להשקיף אל אזור ביצות הכבארה שהשתרעו בעבר ממזרח, ואל בריכות הדגים ממערב. אל גבעת הפרחים ניתן להגיע בכל ימות השבוע וללא תשלום דרך צומת פוריידיס בכביש 4, ומשם בנסיעה לכיוון בריכות הדגים של מעיין צבי. הגבעה ממוקמת מעט צפונית לבית העלמין של מעגן מיכאל.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח האירוס הארצישראלי: חורבת רקית בכרמל, דרך נוף כרמל, חורבת מלח, פארק השרון בשולי יער חדרה, מערות אפקה ואקו-פארק גלילות בצפון תל אביב, יער בארי.
אירוס הארגמן: גבעות הכורכר בנס ציונה
זמן הפריחה: סוף ינואר עד תחילת מרץ
גם אירוס הארגמן פורח רק בישראל, ואי אפשר להתעלם מפרחיו הגדולים כאשר נתקלים בהם במהלך טיול. צבעו בורדו עז, נוטה לעתים לשחור, ולעתים רחוקות ניתן למצוא גם פרטים שצבעם צהוב-כתום – ואותם מכנים המטיילים "אירוס ג'ינג'י". זהו גם אירוס ההיכל הראשון לפרוח – ולעומת שאר קרובי משפחתו שנקראים על שם צורת הפרח הייחודית הוא גם היחיד שניתן לפגוש במרכז הארץ. בעבר היה אירוס הארגמן נפוץ בחולות וברכסי הכורכר במישור החוף, מאשדוד ועד בנימינה, אולם הפיתוח של האזור פגע ברוב האוכלוסיות שלו – וכיום הוא בסכנת הכחדה חמורה.
את אירוס הארגמן ניתן לפגוש במלוא הדרו ועל כל צבעיו בגבעות הכורכר של נס ציונה – אשר הוכרזו כגן לאומי. השביל המרכזי באתר, המוכשר להולכי רגל וכן לרוכבי אופניים, הוא "שביל שומר הגבעות" – מסלול מעגלי שאורכו כ-2.5 ק"מ ומסומן בשטח בצבע סגול – אשר עובר בין כמה מוקדי עניין וכן בריכוזי פריחת האירוסים. ניתן לצאת למסלול מהחניה ליד הכיכר בצומת של רחוב השריון בנס ציונה ודרך גבעות הכורכר. בנוסף, הגבעות מרושתות עוד בשלל שבילים שאינם מסומנים.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הארגמן: שמורת האירוסים נתניה, פארק שלולית החורף ("בריכת דורה") בנתניה, שמורת שער פולג, גבעת עין הים בחדרה, שמורת אלוני קדימה, יער אילנות, לצדי "שביל ישראל" מדרום לארסוף, מערות אפקה ואקו-פארק גלילות, גבעת האירוסים בראשון לציון, שמורת בית חנן, גבעת חומרה ליד פלמחים ושמורת מבוא אשדוד. לפירוט נפרד על כל המסלולים – הקליקו.
אירוס הלבנון: שמורת רכס בשנית
זמן הפריחה: סוף ינואר עד סוף פברואר
אירוס הלבנון, עם פרחיו הכחולים והבוהקים, נחשב לנדיר בארץ – אך בגליל העליון, בגולן ובחרמון הוא יחסית שכיח ברום של 800 מטרים ומעלה. משום שהוא פורח בעיצומו של החורף ובאזורים שלעתים מתכסים בשלג, ניתן לפעמים לראות אותו פורץ מתוך המעטה הלבן, יחד עם הרקפת היוונית שצבעה ורוד בוהק וגדלה באותם אתרים.
הר חוזק שברכס בשנית ברמת הגולן מוכר היטב בזכות פריחת החלמוניות וסתווניות התשבץ המרהיבה בסתיו – אך בחורף יער האלונים שבהר מתמלא בפריחת אירוס הלבנון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב אלוני הבשן יש פנייה מזרחה בכביש רעוע אל פסגת ההר. נוסעים עד ההגעה למעבר בקר, שלט של "שביל הגולן" ושלט עם סימון שבילים ירוק שעליו רשום "ג'ואיזה". הכניסה למסלול, המסומן בירוק, היא מעבר למעבר הבקר. להסבר המלא על המסלול – הקליקו.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הלבנון: הר בנטל והר אביטל, לאורך "שביל הגולן" במקטעים שבין באב אל-הווא לחורבת חושנייה, יער אודם, "שביל הפסגה" בהר מירון.
צהרון מצוי: כמעט בכל מסלול
זמן הפריחה: פברואר עד אפריל
הצהרון המצוי הוא מין במשפחת האירוסיים שפרחיו הסגולים כמעט זהים בצורתם לפרחי האירוסים – אך הרבה יותר קטנים מהם, וקוטרם כ-4 ס"מ. במגדירי פרחים ישנים הוא נקרא "אירוס מצוי", ואף זכה לכינוי "אירוס אחר-הצהריים" בשל העובדה שפרחיו נפתחים רק בשעות הצהריים, ובערב כבר נובלים. עם זאת, בעקבות שורה של מחקרים בוטניים הוחלט להפרידו מהסוג "אירוס", ולהגדירו כסוג נפרד תחת אותה משפחה.
הצהרון המצוי נפוץ מאוד ברוב אזורי הארץ, מהגולן ועד הנגב, ולכן הסיכוי להיתקל בו גבוה כמעט בכל מסלול טיול. רק חדי העין ישימו לב לגבעולים היבשים המזדקרים מהאדמה בבוקר, אך החל מהצהריים כבר לא ניתן יהיה לפספס את פרחיו היפים.
בחולות בצפון הנגב ניתן לפגוש גם מין קרוב לצהרון המצוי שנקרא צהרון קטן – וכפי שמרמז שמו, פרחיו קטנים מאוד וקוטרם עד 2 סנטימטרים בלבד.
אירוס הביצות: שמורת אחו נוב
זמן הפריחה: אמצע פברואר עד אמצע מרץ
אחד ממיני האירוסים היותר נדירים הוא אירוס הביצות, שפורח בצבע צהוב לימוני. בעבר היה אירוס זה שכיח בקרקעות כבדות ובוציות, אך משום שרוב האדמות הללו הפכו על ידי האדם לשטחים חקלאיים הוא נעשה נדיר מאוד ומוגדר כפרח בסכנת הכחדה חמורה.
הריכוז הגדול ביותר של אירוס הביצות הוא בשמורת אחו נוב שבדרום הגולן, אשר מתפרסת על פני מישור ביצתי ייחודי לאזור. בשמורה פריחה מרשימה ומגוונת כמעט לכל אורך השנה, ובחורף היא מהווה מוקד עלייה לרגל לצורך צפייה גם בפריחת הנרקיסים. בשמורה מסלול מעגלי באורך של כקילומטר, אשר מתחיל בחניון ומסתיים כ-200 מטר צפונית לו. מומלץ להגיע למקום עם מגפיים ונעליים וגרביים להחלפה.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הביצות: נחל חילזון מזרח, נחל אורן בכרמל, נחל הקישון באזור תחנת הרכבת יקנעם-כפר יהושוע.
אירוס טוביה: שמורת בורות לוץ
זמן הפריחה: אמצע פברואר
אירוס טוביה הוא האירוס הכי דרומי בארץ, הוא נדיר מאוד וצומח רק במרומי הר הנגב, בעיקר צפונית למכתש רמון, וכן בהרי אדום. הוא מזכיר מעט בצורתו את האירוס הארצישראלי, אך פרחיו בצבע תכול. האירוס נקרא על שמו של הבוטנאי טוביה קושניר, שגילה אותו שנתיים לפני שנפל במתקפה על שיירת הל"ה.
אתר הפריחה הנגיש והמרשים ביותר של אירוס טוביה הוא שמורת בורות לוץ. בשמורה עצמה 17 בורות מים הפזורים על פני שטח של 2 קמ"ר. למשפחות מומלץ לטייל במסלול הקצר, שמתחיל ונגמר בחניון בורות לוץ וממנו נמתח שביל המסומן בסימון שבילים אדום לכיוון צפון. מדובר בשביל מעגלי קל העובר לצד מאגרי מים קדומים, טרסות עתיקות ותעלות לניקוז מים – כולם עדות אילמת לחקלאות שפרחה כאן בימי קדם. מלבד האירוסים, בשמורה פורח בסוף החורף גם הצבעוני הססגוני המרהיב – אך נדיר שתקופת פריחתם מקבילה. אורך המסלול כ-3 ק"מ וההליכה אורכת בין שעתיים לשלוש שעות. כדי להגיע נוסעים בכביש 40 (מצפון) לכיוון מצפה רמון, לפני שמגיעים ליישוב פונים מערבה לכביש 171, וממנו פונים לפי השלט לחניון לילה בורות לוץ. להסבר מלא על המסלול – הקליקו. נכון לזמן פרסום הכתבה כביש 171 סגור לנסיעת אזרחים עד לתיקונו.
אירוס הנגב: "דרך השדות" ליד צאלים
זמן הפריחה: אמצע פברואר עד תחילת אפריל
אירוס הנגב פורח בחולות צפון-מערב הנגב, עד אל-עריש שבחצי האי סיני – וגם הוא בלעדי מכל העולם רק לאזור הזה. הפרחים ורודים וקטנים יותר מאלו של רוב האירוסים האחרים (קוטרם כ-6 סנטימטרים), אך הם לא פחות יפים.
את אירוס הנגב ניתן לפגוש ב"דרך השדות" – דרך נופית-חקלאית שמשתרעת לאורך כ-20 ק"מ ומתחילה ליד שער הכניסה לקיבוץ צאלים. הדרך עבירה לרכב פרטי וחושפת לעיני הנוסעים בה את החקלאות המשגשגת של הנגב. שימו לב לשלט קטן של קק"ל המפנה ימינה ועליו ציור של אירוס – שלט אשר יוביל אכם לריכוז יפה של פרחי אירוס הנגב. בהמשך הדרך פורח ריכוז נוסף של אירוסים.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הנגב: חולות רביבים לצד כביש 222, "דרך הבשור" ליד באר רבובה, חולות שונרה, לצד דרך העפר מאחורי קיבוץ ניר יצחק.
אירוס הגלבוע: שמורת הר ברקן
זמן הפריחה: מרץ ואפריל
אירוס הגלבוע, שפרחיו סגולים ובמרכזם כתם כהה, גדל רק בארץ ישראל – בהרי הגלבוע וברצועה צרה בצפון השומרון. מדובר בצמח עם אחד הפרחים הגדולים ביותר בארץ, וקוטרם מגיע עד ל-20 סנטימטרים. בעבר נפגעו אוכלוסיות רבות של אירוס הגלבוע, הן בגלל קטיפה של מטיילים והן כתוצאה מפעולות ייעור. הנזק שנגרם לאירוס זה היה בין הגורמים שהביאו לחקיקת החוק להגנה על פרחי בר, אולם אירוס הגלבוע עדיין ניצב בפני סכנת הכחדה.
הר הגלבוע עצמו משתרע לאורך כ-18 ק"מ במקטע שבין עמק הירדן לעמק יזרעאל, ולו כמה פסגות. אחת הפסגות המתאימות ביותר לחובבי פריחות באופן כללי ולחובבי אירוס הגלבוע בפרט היא הר ברקן. שביל האירוסים מתפתל על מורדותיה הדרום-מזרחיים של פסגת ברקן, בתוואי שעולה אל ראש ההר. במקום ניתן למצוא בנוסף גם מרבדים מרשימים של פשתה שעירה, נורית אסיה, דרדר כחול ועוד המון פרחים צבעוניים. המסלול קל והמרחק מהחניה אל הפסגה הוא כ-400 מטרים. מומלץ להמשיך לפי השלטים עד מצפור ההתיישבות, ומשם לחזור לחניה דרך כביש ההר. נקודת תחילת המסלול: חניון הר ברקן.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הגלבוע: שמורת הר לפידים הסמוכה לחניון שער הזהב (מסלול "העמק הנעלם" אשר מתאים למטיילים מטיבי לכת), הר אחינועם, הר יצפור, היערות שמדרום-מזרח למלכישוע, גן לאומי מעיין חרוד, שמורת אום זוקא (למטיבי לכת) וחמדת בבקעת הירדן.
אירוס נצרתי: הר יונה
זמן הפריחה: מרץ ואפריל
פרחיו הגדולים והמנומרים של האירוס הנצרתי, שגם תפוצתו מוגבלת כמעט אך ורק לצפון ישראל, הופכים אותו לאחד האירוסים היפים ביותר. הוא פורח בעיקר על מדרונות סלעיים ושטופי שמש, ולמרות שמו – תחום תפוצתו של האירוס הנצרתי משתרע על פני כל מזרחו של הגליל, העליון והתחתון, ואף במורדות החרמון.
מסלול מומלץ ובו אירוסים נצרתיים רבים נמצא בהר יונה – ההר הגבוה ביותר בהרי נצרת, אשר נקרא על שם יונה הנביא. השבילים בשמורה קלים והשיפועים מתונים, והמסלול מתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים. מדובר במסלול של כ-500 מטרים או יותר, לפי העניין. כדי להגיע לשמורת הר יונה, לבאים מכיוון דרום נוף הגליל, מכביש 75 פונים ימינה לרחוב דרך החטיבות. ברמזור השני ממשיכים ישר ברחוב שדרות מעלה יצחק (רחוב ארוך שמקיף את נוף הגליל). ממשיכים ישר וחולפים על פני בית העלמין ועל פני כיכר ובה פסל של סוס ועגלה ומעגל כניסה להר יונה. ממשיכים ישר ועוברים את הכניסה לעין מאהל. מיד לאחר מכן פנייה ימינה – עושים פניית פרסה בכיכר וחוזרים לכביש הראשי. בצומת מיד פונים שמאלה בנסיעה איטית כדי להבחין בפנייה ימינה לדרך צדדית – שם יש שלט שמפנה לחניה.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח האירוס הנצרתי: שמורת אירוס נצרתי הסמוכה לבית העלמין של נוף הגליל, גבעת המורה בעפולה, גן לאומי תל אבל בית מעכה באצבע הגליל, ולאורך התוואי הישן של "שביל הגולן" במקטע 1 היורד מהחרמון אל יער קעקאן.
אירוס הגולן: צומת המפלים
זמן הפריחה: מרץ ואפריל
אירוס הגולן מזכיר בצבעיו המנומרים את האירוס הנצרתי, אך פרחיו ענקיים וקוטרם מגיע עד ל-20 סנטימטרים. אירוס הגולן התגלה למדע רק בשנת 1933 על ידי הבוטנאי ג'ון אדוארד דינסמור, שחי במושבה האמריקנית בירושלים – ואת שמו המדעי והבינלאומי "אירוס החרמון" (Iris hermona) הוא נתן לו על שם הר החרמון, שבלט בנוף מאחורי הפרח הראשון שנצפה בבקעת קונייטרה. זאת למרות שהפרח כלל אינו גדל בחרמון, ומלבד כמה נקודות בודדות ברמת הגולן (הישראלית והסורית) הוא לא גדל בשום מקום אחר בארץ או בעולם – ונמצא בסכנת הכחדה חמורה.
אתר הפריחה הנגיש ביותר של אירוס הגולן הוא ממש בסמוך ל"צומת המפלים" – נקודת המפגש של כביש 87 וכביש 808, לא רחוק מקצרין. ניתן לחנות בזהירות בשולי הכביש או ברחבת העפר ולהיכנס לשטח שמצפון-מזרח לצומת. הפריחה נמצאת במרחק של דקות הליכה בודדות.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס הגולן: נחל אל על, נחל זוויתן עליון, רכס בשנית, שמורת חושנייה, קבר שייח מרזוק.
אירוס שחום: אנדרטת חטיבת הנגב
זמן הפריחה: מרץ ואפריל
מכל העולם, האירוס השחום גדל אך במורדות ההרים אשר יורדים אל בקעת הירדן – משני עבריה. הוא מזכיר מאוד את אירוס הארגמן שגדל במישור החוף, אך צבעו ארגמני כהה יותר עד חום כהה-שחור. מבין כל האירוסים של ישראל, זהו המין שתחום תפוצתו הוא הרחב ביותר – מדרום רמת הגולן, דרך מדבר שומרון, חבל יתיר ומדבר יהודה, ועד צפון הנגב.
אחד הריכוזים היפים של האירוס השחום נמצא בגן הלאומי שסובב את אנדרטת חטיבת הנגב הסמוכה לבאר שבע. בשנת 2004 נשתלו במקום עשרות פקעות של אירוסים שניצלו מהעבודות לסלילת כביש 6, והם הצטרפו לאירוסים שכבר היו קיימים שם באופן טבעי. האנדרטה עצמה נבנתה בשנות השישים במטרה להנציח את החטיבה שבלמה את פלישת המצרים למדינת ישראל הצעירה במלחמת העצמאות, ומבני הבטון שלה כוללים מוטיבים הקשורים לפלמ"ח ולמלחמה.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח האירוס השחום: יער דודאים, גבעות גורל, למרגלות תל ערד, נחל תקוע, שמורת כוכב השחר (קובת א-נג'מה) בהרי בנימין, תלכיד פיראן בבקעת הירדן, וטיילת מבוא חמה ומצוקי האון בדרום הגולן.
אירוס ירוחם: השמורה ליד ביסל"ח
זמן הפריחה: מרץ ואפריל
אירוס ירוחם פורח בארץ רק באזור ירוחם ודימונה שבנגב, אך שמו המדעי והבינלאומי "אירוס פטרה" (Iris petrana) מרמז על כך שתפוצתו העיקרית היא דווקא בעבר הירדן המזרחי. פרחיו מופיעים במגוון צבעים הנעים בין סגול וארגמן כהה לחום ושחור, ולעתים נדירות ניתן לפגוש גם פרחים ורודים וצהובים.
באזור גידולו הוקמה שמורת טבע מיוחדת – שמורת אירוס ירוחם. השמורה שוכנת סמוך לבסיס ביסל"ח של גדוד 906, שאף אימץ את השמורה ומסייע לשמור עליה ולתחזק אותה. מכביש דימונה ירוחם לכיוון דרום, כביש 204, יש לפנות לבסיס מחנה משואה, שם יהיה גם שלט חום לשמורת אירוס ירוחם. לאחר חמש דקות נסיעה מגיעים לחניה, ומשם יש לגשת לכיוון שביל עם חבלים משני צדדיו ולהמשיך למסלול קל ומעגלי של כחצי שעה. את האירוס הראשון ניתן לראות אחרי כ-10 דקות הליכה מתחילת המסלול. אין לרדת מהשביל, זאת על מנת לשמור על צמחי הבר הגדלים במקום. הכניסה לשמורה אפשרית רק בסופי שבוע מאחר שמדובר בשטח צבאי.
אירוס הדור: הר מלכיה
זמן הפריחה: סוף מרץ עד אמצע אפריל
האירוס ההדור, שמכונה גם "אירוס שומרוני", פורח בכל שנה בדיוק בפסח – ובהתאם לשמו, נחשב בעיני רבים למרהיב שבאירוסי ישראל. האירוס ממין זה, שפרחיו בצבע לבן עד ורוד חיוור עם דגם מנומר עדין, התפרסם בשנת 1882 בספרו של הבוטנאי השווייצרי וויליאם בארביי. באותן שנים שוכללה טכנולוגיית הדפסת התמונות הצבעוניות, ותמונת הצבע של הפרח שפרסם בארביי הדהימה את האירופאים – וגננים מהיבשת ביקשו להשיג שתילים שלו "בכל מחיר". החוקר ומדריך הטיולים מיכה "מייק" לבנה ציין בכתביו כי ברשומות של נמל עכו מופיע ייצוא של אלפי שקים של קני-שורש של אירוס הדור, וכי מסופר כי כפרים שלמים בצפון חדלו מעבודותיהם האחרות ויצאו לחפש ולעקור אירוסים כדי לספק את הביקוש באירופה. אולם האירוסים פרחו בגינות באירופה שנה-שנתיים ולאחר מכן מתו, והסברה הייתה שהאירוס ההדור נכחד מן העולם. למרבה המזל, המלקטים לא הצליחו לגלות את כל הפרטים של האירוס ההדור – ואוכלוסיות אחדות ומבודדות שלו שרדו במזרח הגליל העליון, בעמק החולה ובשומרון.
ריכוז יפה של אירוסים הדורים קיים בהר מלכיה שבגליל העליון, ממש בצמוד לכביש הצפון – ליד הפנייה המערבית לקיבוץ מלכיה, בין מצודת כ"ח לאביבים. הפריחה נמצאת מצפון-מזרח לצומת הפנייה לקיבוץ, במרחק של דקות הליכה בודדות מהכביש.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח האירוס ההדור: בגליל – שמורת האירוס ליד תל חצור (כ-100 מטר לפני האתר, מצד ימין של הכביש הישן המחבר את שני מחלפי איילת השחר), נחל דישון (על תוואי "שביל ישראל", קרוב לכביש בין ברעם ליראון); בשומרון – מעיין אירוס השומרון ליד איתמר, עין ג'אהיר.
אירוס עָנֵף: עין תינה
זמן הפריחה: אפריל ומאי
בעבר היה האירוס הענף, שפרחיו בצבע צהוב בוהק, נפוץ בארץ בביצות מים מתוקים ועל גדות נחלים איטיים – אולם הוא נכחד יחד עם הנוף הזה שכמעט ונעלם. כיום הוא נדיר ביותר, וניתן לראות אותו פורח רק בכמה אתרים בודדים.
האתר שבו פריחת האירוס הענף היא המרשימה ביותר הוא עין תינה, שהוא גם אחד ממסלולי המים הכי אהובים בצפון הארץ. הטיול במסלול הרטוב בעין תינה מתבצע בהליכה בתוך הנחל, והאירוסים פורחים סביב המקטע שבו הותקנו החבלולים. להסבר המלא על הטיול ואופן ההגעה – הקליקו.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח האירוס הענף: שמורת החולה, אגם בית ינאי.
אירוס ארם-נהריים: פארק איילון-קנדה
זמן הפריחה: סוף אפריל עד תחילת יוני
בניגוד לשאר מיני האירוסים בישראל, גבעוליו הגבוהים של אירוס ארם-נהריים נושאים שלושה עד שמונה פרחים – ולא פרח אחד ויחיד. כפי שמרמז שמו, מוצאו הטבעי של אירוס זה הוא מאזור סוריה, עיראק, טורקיה והקווקז – אך הממלוכים המוסלמים, שגם הגיעו בעצמם מאזורים אלו, נהגו "לייבא" קני-שורש של אירוסים ממולדתם ולשתול אותם סמוך לאתרי קבורה – מסורת שנמשכה גם לאחר מכן, בתקופה העות'מאנית, וכך מצא אירוס זה את דרכו אל אתרים רבים ברחבי ארץ ישראל. ביער הסְפָר ההררי שבחרמון, מרום של 1,400 מטר מעל פני הים, קיימות אוכלוסיות בר טבעיות של אירוס ארם-נהריים.
אחד מריכוזי הפריחה המרשימים ביותר של אירוס ארם-נהריים נמצא בפארק איילון-קנדה המשתרע על פני 12 אלף דונם בין לטרון לשער הגיא. בפארק שרידים מימי בית המקדש השני המזוהים עם העיר הקדומה חמת (אמאוס בשמה היווני), ולפי המסורת הנוצרית במקום זה התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה. ריכוז האירוסים שבו עשרות עמודי פריחה נמצא בצד החיצוני של הפינה הדרום-מזרחית של חומת כנסיית אמאוס - מימין לשביל העולה לעבר מתחם הכנסייה ומתפצל צפונה מדרך הנוף הדרומית המסומנת באדום.
עוד אתר פריחה קטן ומפתיע של אירוס ארם-נהריים נמצא ממש במרכז הארץ – בשדות שממזרח לכפר סבא, לא רחוק ממבני הקבורה נבי ימין ונבי סוארכה שככל הנראה נבנו בתקופת הסולטנות הממלוכית (בין השנים 1260 ל-1517). יש להגיע אל "בית האבן" בפינת הרחובות אלי הורוביץ ולוי אשכול בכפר סבא, ומשם להיכנס בזהירות אל השדה שמעבר לכביש דרך השביל שיצרו המטיילים בתוך הסבך הקוצני. המרחק אל מקבצי הפריחה הוא דקות הליכה בודדות.
מסלולים ואתרים נוספים שבהם פורח אירוס ארם-נהריים: חורבת רקית בכרמל, חורבת עלק ברמת הנדיב, עין ניל"י ברמות מנשה, נחל קטלב ליד דיר א-שייח, חורבת דורבן בהרי ירושלים, מצפתל ("גבעת התורמוסים") ברכס ארמון הנציב בירושלים, יער צרעה, גן לאומי שדה עמודים בבקעת בית נטופה (כ-100 מטרים דרומית לחורבת עמודים), ממזרח לכביש הגישה למושב אליעד בדרום הגולן, גן לאומי תל אבל בית מעכה באצבע הגליל, לצד הכביש העולה לאתר החרמון בסמוך ל"סיבוב החשמל", ליד תצפית "המרפסת של המדינה" בפדואל (בשביל היורד למערה), סביבות תל זרור שליד חדרה, ליד המבנה ההרוס בחורבת בית תימה שבשטח המועצה האזורית חוף אשקלון.
אירוס ווסט: מרומי החרמון
זמן הפריחה: תחילת מאי
אירוס ווסט הוא אירוס ההיכל האחרון לפרוח מבין אירוסי ישראל, והוא גם הנדיר ביותר מאחר שהוא גדל רק בנקודה אחת במרומי החרמון, בתוך תחומי השטח הצבאי הסגור. פרחיו היפהפיים הם בצבע תכלת חיוור ומנומרים בכתמים חומים, והם מזכירים מעט את האירוס הנצרתי ואירוס הגולן – אך נבדלים מהם בגודלם, בגובהם ובעליהם שצורתם חרמשית.
האירוס ממין זה התגלה לראשונה בדרום לבנון והיה מוכר שם רק במקום יחיד – אך ככל הנראה נכחד עם השנים. לפני כ-20 שנה הוא התגלה במפתיע גם בחרמון על ידי החוקר ומדריך הטיולים מיכה "מייק" לבנה, שכינה אותו בתחילה "אירוס הדובדבן" עד שהמחקר לזיהויו הושלם. שמו הראשוני ניתן משום שאתר פריחתו נמצא במורדות הר דובדבן, שפסגתו שגובהה 2,236 מטרים מעל פני הים היא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון שבתחומי ישראל – והנקודה הגבוהה ביותר בארץ. מקבצי פריחת האירוסים, עם זאת, קרובים מדי לגבול סוריה ולכן הטיול אליהם אינו אפשרי לציבור הרחב וההגעה דורשת קבלת אישור מיוחד מצה"ל.
