אחרי חודש של טיול תרמילאים בסין, בלוגר הטיולים הוותיק יהונתן הרשקוביץ ובת זוגו שיר היו בדרכם דרומה, לקראת חציית הגבול לווייטנאם. שינוי בתוכניות דחה את המעבר ביום, והשניים החליטו לנצל את הזמן שהתפנה כדי לבקר במקום שהוגדר בפרסומי התיירות הממשלתיים של סין ובהמלצות גורפות ברשת כאחד המפלים המרשימים בעולם.
המפלים שאכזבו אותנו
(צילום: יהונתן הרשקוביץ)
במקום לחצות את הגבול לווייטנאם, כפי שתכננו במקור, השניים קמו מוקדם ונסעו יותר משלוש שעות באוטובוס ציבורי כדי לראות את המפל. כשהגיעו למקום, הם זיהו מיד את הנוף מהסרטונים ומהתמונות: אותן מדרגות סלע, אותו נהר ואפילו אותן סירות. רק דבר אחד היה חסר – עוצמת הזרם שהבטיחו הפרסומים והבלוגרים.
במקום מפלים שוצפים, המים כמעט לא זרמו. "זה נראה כאילו כיבו את השאלטר", מספר הרשקוביץ בשיחה עם ynet. המקומיים המליצו, התמונות הרשימו והשניים הקדיש למקום יום שלם – אבל מול המפל המאכזב קיבל תזכורת שגם אחרי מחקר, ניסיון והשכמה מוקדמת, לא הכול מסתדר בטיול כמו בתמונות.
בתוך נוף מרשים של מצוקי גיר וצמחייה ירוקה, מפל דטיאן-באן ג'וק שוכן על נהר קוואי סון, המשמש גבול טבעי בין חבל גואנגשי בדרום סין למחוז קאו באנג בצפון וייטנאם. רוחבה של שרשרת המפלים כ-300 מטרים, והמפל המרכזי מגיע לגובה של יותר מ-30 מטרים. פרסומים ממשלתיים של שתי המדינות מציגים אותו כ"מפל הרביעי בגודלו בעולם בקרב מפלים על גבול בין מדינות", לצד מפלי הניאגרה בגבול ארה"ב וקנדה, מפלי ויקטוריה בגבול זימבבואה וזמביה ומפלי האיגואסו בגבול ברזיל וארגנטינה. הספיקה השנתית הממוצעת שלו עומדת על 50 אלף ליטר בשנייה.
מיקומו הייחודי על הגבול הפך אותו גם לאתר תיירות משותף לשתי המדינות: ב-2015 חתמו סין ווייטנאם על הסכם לשימור ולפיתוח התיירות באזור, וב-2023 החל לפעול בו באופן ניסיוני אזור המאפשר ביקורים מוסדרים משני עברי הגבול.
מפל דטיאן, המכונה באן ג'וק בצד הווייטנאמי, הצריך סטייה מהמסלול, אבל ההמלצות הרבות שקיבלו שכנעו אותם להקדיש לו יום. "בסרטונים ובתמונות הוא נראה סופר מרשים. גם דיברנו עם מקומיים, וכולם אמרו שהוא מטורף ומדהים", אומר יהונתן. "לא מפל אחד יחיד ובודד, אלא סדרת מפלים. יש המון צמחייה וירוק מסביב וסירות קטנות של תיירים ששטות מתחת למפלים".
"התלבטנו אם להגיע אליו מהצד הווייטנאמי או מהצד הסיני", הוא מספר. "קשה לתקשר עם הסינים, אבל כשדיברנו עם אנשים שכן הצלחנו לתקשר איתם וראינו תמונות, כולם אמרו שמאוד יפה שם, שהצד הסיני יותר מפותח ויותר יפה ושכדאי לנו ללכת דווקא אליו". גם כשניסו לברר אם הביקור מתאים לעונה, קיבלו תשובות מעודדות. "כל בן אדם שהתייעצנו איתו, גם באינטרנט וגם במלונות בסין, אמר שזאת העונה ושזה זמן טוב להגיע".
כדי להגיע למפל, התרמילאים עצרו ללילה בעיר הדרומית הגדולה נאן-נינג. הם קמו מוקדם מאוד, ולאחר נסיעה קופצנית של יותר משלוש שעות באוטובוס מקומי הגיעו לפארק.
"לאורך כל הדרך יש מלא תמונות וסרטונים של המפל עצמו, והכול נראה ממש יפה, ואנחנו מתחילים להתרגש", מספר יהונתן. "רואים מפלים גדולים עם מלא צמחייה וירוק מסביב, וסירות קטנות עם תיירים ששטות מתחת למפלים. רואים אותו מכמה זוויות, כולל צילומי רחפן מלמעלה, כדי שכל מי שמגיע לפארק יראה את העוצמה של המפלים האלה", הוא צוחק.
גם המבקרים הרבים סביבם חיזקו את התחושה שהדרך הארוכה עומדת להשתלם. "ברגע שאנחנו נכנסים למתחם של המפלים ורואים כל כך הרבה אנשים סביב, אנחנו אומרים: וואלה, יפה, זה מקום פופולרי ויהיה פה יפה".
אלא שאחרי דקות הליכה ספורות, ההבטחה שבתמונות התחלפה באכזבה. "אני מזהה את האזור של המפל, את הנפילה של המים ואת הנהר שמוביל לשם. אפילו יש אנשים בסירות, אבל המפל הוא צל של מה שראינו בסרטונים ובתמונות – כמה מפלונים קטנים, ופשוט נראה כאילו כיבו את השאלטר".
"זה פשוט מצחיק, והאירוניה בכל הסיטואציה הזאת עזרה לנו קצת להקליל"
"לפי התמונות והסרטונים אתה מצפה לראות מים חזקים שזורמים בכל מקום, המון מפלים קטנים שמתחברים למפל גדול יותר, ממש שרשרת של מפלים", הוא אומר. "אבל רוב האזור שבו המים אמורים ליפול פשוט ריק".
ואז הגיע גם החלק האירוני ביותר בביקור. "יש שם כל מיני שלטים: להיזהר מהזרם, לא להתקדם מעבר לנקודה הזאת", נזכר יהונתן. "אתה פשוט עומד שם, מסתכל על שלט שכתוב עליו 'סכנה, מים חזקים', ואז מסתכל על המים ורואה זרם שהוא פחות מהמים שאתה מוריד באסלה. זה פשוט מצחיק, והאירוניה בכל הסיטואציה הזאת עזרה לנו קצת להקליל".












