מכירים את הבדיחה על האישה שחלמה כל הלילה שבן הזוג בוגד בה, ובבוקר התעוררה עצבנית? הבדיחה הזאת מצחיקה בעיקר מכיוון שהיא כל כך נכונה. אנחנו חולמים לעיתים חלומות כל כך מוחשיים עד שאנחנו מרגישים שההתרחשויות באמת אירעו במציאות. למה בכלל אנחנו חולמים, האם החלומות באמת יכולים לספר לנו משהו עלינו ועל חיינו, והאם יש דבר כזה אנשים שלא חולמים בכלל?
פרופ' רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית מומחית וראש החוג לספרות באוניברסיטת חיפה, מסבירה כי "חלומות היו מאז ומתמיד. זו תופעה מוחית, נפשית ותרבותית שמעסיקה את המין האנושי לאורך כל ההיסטוריה ובאה לידי ביטוי במחקר בהיבטים רבים: פסיכולוגיים, ביולוגיים, נוירולוגיים, וגם תרבותיים (למשל, היא באה לידי ביטוי בקולנוע, בספרות, באומנות, בתפיסה קבלית, במקרא ועוד). ניתן לומר כי בני האדם חולמים, וגם יצורים חיים אחרים, אך מכיוון שרק בני אדם מדברים על החלומות שלהם בשפה שאנחנו מבינים, המחקר על תכנים של חלומות (ולא רק על עצם פעולת החלימה), כמו גם העיסוק בתכנים של חלומות, קשור בעיסוק בחוויה האנושית".
נקודת מפנה משמעותית בכל הנוגע לחקר חלומות וניתוחם, קשורה בהגות הפסיכואנליטית: "בעבר חלומות זכו לעניין רב אך לא להתייחסות מדעית", מסבירה פרופ' ראופמן, "אנשים נטו לייחס לחלומות ערך נבואי, התייחסו אליהם כאל שליחים של האלים, כתופעה שהיא חוץ אנושית, והרבה פרקטיקות נקשרו לכך כמו לדוגמה לייחס לחלומות ערך מרפא. ההתייחסות המדעית לחלומות התחילה רק כשהפסיכואנליזה נכנסה לתמונה, עם פרסום חיבורו של פרויד 'פשר החלומות', שראה אור ב-1899, אך בגלל הסמליות שלו מייחסים לו את השנה 1900. החיבור הזה הוא קנוני ומהפכני הוא מסמן את מפנה המאה".
ב"פשר החלומות" טען פרויד שחלומות מסמלים את התת מודע שלנו. במילים אחרות, הסיפורים שאתם צוללים לתוכם בלילות מעלים על פני השטח תכנים שונים הקשורים לנפש, ולהווייתה. בהמשך הצטרף לעיסוק בחלומות גם התחום המדעי שדיבר על "שנת חלום", שלב בשינה שבו אנחנו חולמים: "בתחום המדעי נוירולוגי הייתה פריצה גדולה בשנות ה-50 של המאה הקודמת סביב הגילוי של 'שנת חלום'", מסבירה פרופ' ראופמן, "מאז ישנם שינויים רבים בתפיסה. היום אנחנו יודעים שאנשים חולמים לא רק בשלב מסוים של השינה אלא גם בשלבים אחרים של השינה. ישנו מחקר מפותח בישראל בנושא, וישנן התפתחויות במעבדות לחקר השינה בהן יש אפשרות לעקוב אחר פעילות המוח בכל שלבי השינה".
יש אנשים שמדברים עד בלי סוף על החלומות שלהם, ולעומתם כאלו שטוענים שהם כלל לא חולמים. האם כל בני האדם חולמים, וחלקם לא זוכרים?
"כן, כולם חולמים, זו תופעה אוניברסלית. בני אדם מחפשים פשר, החלומות נחשבים כחידתיים, והמוטיבציה לגלות מה הם אומרים פעילה בקרב לא מעט האנשים. יש כאלה שזה פחות מעניין אותם והם פחות מתעסקים וזוכרים חלומות ויש את אלה שממש זוכרים ומנסים לפרש. בעבר היה מחקר שהראה שנשים זוכרות חלומות יותר מגברים, וההשערה הייתה שהן יותר מוכוונות פנימה - עסוקות בבית, וגברים מוכוונים יותר בעשייה. היום זה השתנה. הרבה פעמים חלומות זה עניין של מוטיבציה, נגיד כשאדם מתחיל טיפול הוא נעשה מודע יותר לדברים, ובין היתר גם לחלומות שלו".
איך מפרשים חלומות?
רובנו רוצים להבין את המשמעויות של החלומות שלנו, אבל איך בכלל מפרשים חלומות? איך מבינים מה באמת אומר האירוע המוזר והלא-קוהרנטי שהתרחש רק בראש שלנו? ד"ר רונית נשר היא פסיכותרפיסטית וחובבת חלומות. לדבריה, יש מספר גישות מרכזיות לפירוש חלומות: "הגישה הנפוצה אומרת שאנחנו חולמים כדי לאוורר תכנים שבמהלך היום לא שמנו עליהם דגש. נגיד, אם כעסתי על מישהו והכעס מודחק, אז בלילה אני יכולה, נניח, לחלום שאני שופכת עליו מים. גישה אחרת אומרת שחלומות יכולים להיות תהליך מקדים. פרויד, למשל, טען שחלום הוא מכתב מהתת מודע, ושהחלום יודע דברים עוד לפני שאנחנו יודעים אותם. לפי הגישה הזו אנחנו נחלום על תהליכים שמתרחשים אבל אנחנו לא מודעים אליהם והחלום יצביע על הפחדים שלנו או על כוחות שיש לנו ולא היה לנו מושג. לדוגמה, אדם שלא מודע כלל ליכולות הניהוליות שלו, ובחלום הוא מנהל חברה או עף. חלום כזה בעצם אומר לו: 'תתעורר על היכולות שלך'. לפי תורת הגשטלט, כל חלק בחלום הוא חלק מתוכנו. במילים אחרות, אם יש מספר דמויות בחלום והן מנהלות ביניהן דיאלוג, כל הדמויות מסמלות חלקים מסוימים באישיותו של החולם. אגב, ישנה גישה נוספת שאומרת שזה בסה"כ אותות חשמליים של המוח, ואין לכך כל משמעות".
לפעמים החלומות שלנו כל כך מוחשיים עד שאנחנו לא יכולים להתנתק מהם גם אחרי שהתעוררנו.
"חלומות כאלו הם חלומות שבהם אנחנו מעורבים רגשית. לרוב הם עוסקים בנושאים יומיומיים ומופיעים בהם אנשים שאנחנו מכירים. לדעתי אלו חלומות שיש בהם יהלומים, והייתי מנסה להבין למה זה כל כך מסעיר אותי. נניח, אם הייתי משווה את החלום לסרט אז הייתי רוצה לתת כותרת לסרט הזה, לנסות להבין מה המסר, מה החוויה המרכזית ולמה זה קורה דווקא עכשיו".
מה המשמעות של חלומות שחוזרים על עצמם?
"לפעמים יש חלומות שחוזרים שוב ושוב, בזמן קצר או בפער של מספר שנים. חלום כזה הוא כמו ילד נודניק שמושך לאמא שלו בחולצה, ורוצה להגיד לה: 'לא שמת לב אז אני אגיע שוב כדי שתקשיבי לי'. חלום כזה בדרך כלל נסוב סביב אירועי חיים מכוננים, ואם לא עיבדנו אותו מספיק אז הוא יחזור. אצלי, למשל, לפני מלחמת המפרץ, חלמתי שאני מחפשת מקלטים. המשמעות היא בעצם חיפוש אחר מקום בטוח. לאחר שנים החלום הזה חזר אבל בוורסיה שונה. הפעם כבר הייתי בתוך מקלט, ובתוכו היה שפע כלשהו, היו בו הרבה חנויות או הרבה פירות. צריך לשים לב לניואנסים שמראים לנו את השינוי, את התהליך שאנחנו עוברים".
חלקנו מדברים על החלום עם קרובים בעוד אחרים מחפשים איזשהו מילון חלומות שיעזור להם לפרש את המשמעויות: "אני מאמינה שישנם סמלים אוניברסליים, למשל: מים זה רגש", אומרת ד"ר נשר, "יחד עם זאת צריך לזכור שזה לא עובד ככה אצל כולם היות ולתרבויות שונות יש סמלים שונים ועבור אנשים בתקופות חיים שונות, המשמעות תהיה אחרת, למשל: אם אישה בהריון תחלום על מים אז אולי היא חולמת על הרחם. אם מישהו שעבר טביעה יחלום על מים, אז יכול להיות שזה מסמל עבורו את מה שהוא עבר. אני נוטה יותר לעבוד על סמלים אישיים, ולברר עם החולם: 'מה זה מים עבורך?'"
גם פרופ' ראופמן טוענת כי הפרשנות לחלום היא על בסיס אישי: "יש הרבה מילוני חלומות שטוענים לדוגמה שנחש מסמל מוות או רפואה. אני מאמינה שיש סמליות בחלומות, ויחד עם זאת כשאנחנו מתבוננים בחלום יש בעיה להתבסס רק על סמלים. צריך להבין אותם בקונטקסט שלהם.
ראופמן עצמה מתעדת את החלומות שלה: "זה מאפשר לי לבחון מה קורה לי בחיים במקביל לחלום והאם יש מוטיבים שחוזרים על עצמם. אני ממליצה לכתוב את עיקרי החלום במחברת ועט, או בסמארטפון, מיד כשמתעוררים. הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שבטוח נזכור, אבל לרוב החלום חומק, ולכן כדאי לא להתמהמה ולכתוב מיד עם היקיצה. בזמן חלום המצב החשמלי של המוח שונה מזמן ערות, ואנחנו חווים דברים שיכולים לקרות בחלום אבל לא במציאות: בני אדם יכולים לעוף, לדבר עם מתים או להימצא בשני מקומות בו זמנית, ולכן אם רוצים לאחסן את החלום בזיכרון כדאי לתרגמו למילון אישי. אם המילים שמופיעות הן חידתיות, אנחנו צריכים קודם כל לספר אותן לעצמנו. כשמעבירים לכתיבה אז תהליכי החשיבה הופכים למילוליים יותר".
ומעבר לכך, מסבירה ד"ר נשר, החלום יכול לשדר לנו מה עובר על התת מודע שלנו, ולעזור לנו ביום יום: "החלום יכול להעביר לנו את הכוחות שלנו, מחשבות, מסרים או פחדים. אנשים היו משלמים מיליונים על מכונה כזאת, והנה - יש לנו. למשל: אדם שחולם שהוא נוסע באוטו ויש תאונה, איך יודעים למה הכוונה? הרעיון הוא לעשות דיאלוג עם החלום. קודם כל לברר ברמה הכי פרקטית: האם הייתי מעורב בתאונה בעבר או שאולי אני מפחד להיות מעורב באחת כזאת בעתיד? אם זה רגשי? האם החיים שלי מסתחררים בכזאת מהירות שאולי אני מפחדת שיקרה לי משהו? ואם לא אז אולי זה נבואי, וכדאי שנהיה יותר זהירים. חלום נבואי הרבה פעמים פשוט מגיע, כמו איזה מסר. יש שם תמונה או מצב ואנחנו מתעוררים עם תחושה שונה".
האם מומלץ לכולם לזכור את החלומות? לא בטוח. "החלום מאפשר הרחבת התודעה, היכרות טובה יותר עם עצמינו, ועוד", אומרת פרופ' ראופמן, "אך יחד עם זאת ישנן סיבות גם מדוע לא לכולם כדאי לזכור אותו. מחקר שדיבר על חלומות של ניצולי שואה הראה ממצא מעניין לפיו בקרב אוכלוסייה פוסט טראומטית, ככל שאנשים זכרו פחות, כך הרווחה הנפשית שלהם הייתה טובה יותר. מאז פרוץ המלחמה כמעט אין טיפול שבו הנושא לא מגיע לקליניקה בכל מיני וריאציות, וזה לא מפתיע. מידת המתח והדריכות עולה, וזה נכנס לחלום. בכלל, מציאות קונקרטית נכנסת פעמים רבות לעולם החלימה, והחלום הרבה פעמים מציג שילוב בין אירועים לבין שכבות רחבות יותר בתודעה ( פחדים, תקוות, עימות, תוקפנות, אינסטינקטים הישרדותיים, מחשבות על בני משפחה, ועוד). לעיתים החלום הוא שיקוף של מצב, לעיתים הוא מפנה את תשומת לבנו לנושאים שהזנחנו".
וד"ר נשר מסכמת: "צריך להבין שחלום הוא חבר טוב. גם חלום רע, סיוט, מגיע על מנת להראות את הפחדים שלנו. בשנה האחרונה יש בישראל הרבה אנשים שמפחדים ללכת לישון כי הם לא רוצים לחלום אבל דווקא כשמדחיקים מתפרצות מחלות פסיכוסומטיות, דיכאון וחרדה. מומלץ לספר על חלומות למשפחה או לחברה טובה, לפעמים זה עושה אוורור לתחושות, וחוץ מזה, זה מאד מקרב, ויוצר דיאלוגים עמוקים".
פורסם לראשונה: 14:51, 28.11.24
