יש רעשים שאנחנו לומדים לחיות איתם. נחירות הן כנראה לא מהסוג הזה. הן מגיעות מהמיטה שלידנו, חוזרות שוב ושוב, ומפרקות לאט את הדבר הכי בסיסי שאנחנו זקוקים לו - שינה טובה. במשך שנים התייחסו אליהן כאל מטרד משעשע או כבעיה זוגית משמעותית, אבל היום כבר ברור שהן יכולות להיות סימן למשהו שמתרחש בגוף בזמן שאנחנו ישנים. במילים פשוטות יותר: מאחורי הצליל הלילי הזה מסתתר לעיתים קושי אמיתי במעבר האוויר בדרכי הנשימה - כזה שעלול לפגוע באיכות השינה, בערנות במהלך היום, ולעיתים גם לרמוז על בעיה בריאותית עמוקה יותר.
לדברי דולב ברוורמן, קלינאי תקשורת ואחראי תחום הדיבור בקליניקה להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית אחוה, נחירה היא קודם כול תופעה מכנית: רטט של רקמות רכות בדרכי הנשימה בזמן מעבר האוויר. "נחירה היא בעצם ויברציה", הוא מסביר. "כשאנחנו שואפים אוויר, נוצר זרם אוויר שעובר באזור מוצר. המעבר הזה יוצר תת לחץ, הרקמות הרכות בלוע קורסות ורוטטות - וזה הצליל שאנחנו שומעים כנחירה. לדוגמה, אם תיקח שני דפים, תצמיד אותם ותעביר ביניהם זרם אוויר, הם ירטטו. זה מה שקורה בלוע, שהוא צינור שמורכב מרקמות רכות ושרירים".
הרטט הזה יכול להיווצר באזורים שונים לאורך מסלול הלוע, וברוב המקרים הוא מתרחש בזמן שאיפה. "נחירה מסמלת בעצם קושי בהכנסה של זרימת האוויר", אומר ברוורמן. "היא כמעט תמיד תקרה בשאיפה, וזה משהו שמפריע לנו להכניס את האוויר פנימה". במילים פשוטות, הרעש שנשמע מבחוץ הוא תוצאה של מעבר אוויר לא חלק דרך אזור צר או חסום חלקית בדרכי הנשימה.
אבל נחירות אינן עומדות תמיד בפני עצמן. הן נמצאות בקצה הקל של קשת רחבה יותר שנקראת הפרעות נשימה חסימתיות בשינה. בקצה החמור יותר של אותה קשת נמצא דום נשימה בשינה. "נחירה היא החלק הכי קל", מסכים ברוורמן. "היא תמיד נתפסת כמשהו שהוא יותר מצחיק, פחות בריאותי, יותר כמו הפרעה אסתטית שמפריעה לאיכות החיים. יש אפילו מונח שנקרא 'סנורינג דיבורס' - אנשים שמפצלים חדרי שינה בעקבות נחירות. היא נתפסת כהפרעה יותר חברתית של איכות חיים, אבל יש מחקרים שמראים שגם רק לנחירה יש מאפיינים בעייתיים".
המאפיינים האלה, לדבריו, נוגעים גם לבריאות של האדם הנוחר וגם לסביבה הקרובה שלו. "נחירה נמצאה בקשר מוגבר ליתר לחץ דם לא מאוזן בקרב מבוגרים", הוא אומר. "נמצא גם כי בקרב ילדים שנוחרים יכולים להיות בסיכון לקשיים קוגניטיביים, אם זה קורה יותר ממספר פעמים בלילה. כלומר, נחירה היא לא רק הפרעה אסתטית. צריך להסתכל עליה כהפרעה בריאותית משמעותית".
מעבר לקשרים הבריאותיים האפשריים, נחירות פוגעות בראש ובראשונה באיכות השינה. "מתייחסים אליה ממש כמו להפרעת רעש, מפגע רעש. אנשים יקומו עייפים יותר, פחות ערניים. יש גם עדויות שנחירה יכולה לגרום לירידת שמיעה אצל בן הזוג. גם מבנה השינה עצמו עשוי להשתנות אצל מי שנוחר: נמצא כי בקרב ילדים שנוחרים יש שינויים במבנה השינה האופייני", הוא אומר. "הארכיטקטורה של השינה שונה בין ילדים שנוחרים לבין כאלה שלא נוחרים".
אז מה עושים עם נחירות? קודם כול, חשוב להבין שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. נחירות יכולות להיווצר ממקורות שונים לאורך דרכי הנשימה, ולכן גם הטיפול תלוי בשאלה איפה בדיוק מתרחשת ההיצרות או הרטט. לדברי ברוורמן, אין פתרון אחד שמתאים לכולם, משום שמקור הרטט יכול להשתנות מאדם לאדם.
"זה יכול להיות בחך, זה יכול להיות בבסיס הלשון, וזה יכול להיות במכסה הגרון. לכן יש כל מיני סוגים של טיפולים וניתוחים בהתאם למקור הרטיטה", הוא אומר. ישנן אפשרויות כירורגיות ושמרניות. אחת האפשרויות השמרניות המקובלות היא התקן דנטלי, שמותאם על ידי רופא שיניים. "המטרה שלו היא לקחת את הלסת קדימה, ואז הפעולה הזאת בעצם פותחת את דרכי האוויר, על אף שלרוב יציעו פתרון כזה במקרים של דום נשימה בשינה ולא רק עבור נחירות", אומר ברוורמן. במקרים אחרים, בעיקר כאשר מקור החסימה קשור למבנה האף, החך או הלשון, ניתוח אף-אוזן-גרון יכול להיות אופציה. "יש הרבה סוגים של ניתוחים", הוא אומר. "בגדול, המטרה של רוב הניתוחים לטיפול בנחירות היא או להגדיל את דרכי האוויר או לאפשר זרימה טובה יותר דרך האף".
דוגמא נוספת לטיפול שמרני שהוכח כיעיל תהיה באמצעות עבודה תפקודית של קלינאי תקשורת על שרירי הפה, הלשון והנשימה. "הטיפול שאנו מציעים הוא טיפול התנהגותי", אומר ברוורמן. "המטרה היא לחזק את השרירים, לשפר את הסיבולת של השרירים שעלולים לקרוס, ולשפר את התפקודים שמשפיעים על הכוח בחלל הפה".
לדבריו, בעוד שרופאי אף אוזן גרון ורופאי השיניים מסתכלים על הפן האנטומי והמבני, קלינאי התקשורת מסתכלים על התפקוד. הטיפול של קלינאי התקשורת כולל מכלול של דברים שיש להתייחס אליהם וכולל בין היתר עבודה על בליעה נכונה, נשימה דרך האף ומנח מנוחה תקין של הלשון. "בליעה נכונה היא בליעה שבה הלשון נמצאת על תקרת הפה, והלחץ שהיא מפעילה הוא כלפי מעלה ולא לכיוון השיניים", הוא מסביר. "בנוסף עובדים על נשימה אפית, על מנח מנוחה הרגלי של הלשון - גם בזמן בליעה וגם בזמן מנוחה - ועל תרגילים לחיזוק השרירים וכן על שיפור הסיבולת של פחמן דו חמצני בשינה".
אצל ילדים, התמונה מעט שונה. נחירות בילדות קשורות לעיתים קרובות לשקדים מוגדלים או לשקד שלישי, ובמקרים כאלה הטיפול המקובל עשוי להיות ניתוח שקדים ואדנואידים. לצד זאת, ברוורמן מציין כי אצל ילדים עם חך צר וגבוה, הרחבת החך בגיל צעיר יכולה במקרים מסוימים לסייע בפתיחת דרכי האוויר. "צריך לזכור שהרצפה של האף היא התקרה של הפה", הוא מסביר. "אם אתה מרחיב את החך, אתה בעצם מאפשר זרימת אוויר נוחה יותר וקלה יותר, עם פחות תת לחץ".
ברוורמן אף מציין כי לתפקודי הפה יש משמעות מיוחדת בילדות, משום שהם עשויים להשפיע גם על גדילת הפנים ולעודד גדילת פנים מיטבית. "בילדים עם תפקודי פה לקויים, הפנים עלולות להיות מאורכות יותר, צרות יותר ואחוריות יותר - מה שמעלה את הסיכון לנחירה ולהפרעות נשימה חסימתיות בשינה בגיל מבוגר". לדבריו, גם כאן קלינאי תקשורת יכולים להיות חלק מהטיפול, הן בילדים והן במבוגרים.
מיטה מיוחדת, חיישן, מסכה וסד: הפתרונות הטכנולוגיים
בשנים האחרונות נכנסו לתחום גם פתרונות טכנולוגיים שמנסים להתמודד עם הנחירות בזמן אמת, בלי להעיר את האדם הישן. אחד מהם הוא Smart Bed 360 של חברת סוויס סיסטם מקבוצת פולירון - מיטה חכמה המצוידת בחיישן שמזהה נחירות באמצעות שינויים פיזיולוגיים אצל המשתמש. כאשר המערכת מזהה נחירות, היא משנה באופן אוטומטי את מנח השינה עד להפחתתן או להפסקתן. בנוסף, היא מנטרת מדדי שינה ונשימה לאורך הלילה, במטרה לשפר את איכות השינה של המשתמש ושל בן או בת הזוג.
כיוון אחר מגיע מתחום המכשור הרפואי, ומבקש לבחון את האפשרות להשפיע על הנשימה בזמן השינה דרך חוש הריח. אפסנט מדיקל, חברה הפועלת מתוך האב חדשנות חוסן ובריאות לצד עיריית שדרות המעניק מעטפת לסטארטאפים בתחומי הבריאות, החוסן והטכנולוגיה - פיתחה מערכת שמנסה לזהות בזמן אמת שינוי בדפוס הנשימה, ולהגיב אליו עוד לפני שהנחירה או חסימת האוויר מחמירות.
לדברי יוסי אזולאי, מנכ"ל החברה, הרעיון מבוסס על כך שגם בזמן שינה הגוף ממשיך להגיב לריחות. "האף הוא חלק ממערכת הנשימה, אבל מה שפחות ידוע הוא שחוש הריח מחובר בקשר נוירולוגי ישיר למרכז הנשימה במוח", הוא אומר. לדבריו, בזמן השינה יש ירידה טבעית במתח השרירים, כולל באזור בסיס הלשון ודרכי הנשימה. אצל אנשים מסוימים ההרפיה הזו גורמת להיצרות של מעבר האוויר. האוויר מתקשה לעבור, הרקמות רוטטות - וכך נוצרת נחירה.
המערכת שפיתחה החברה מיועדת לזהות את השינוי הזה בדפוס הנשימה באמצעות חיישן, ולשחרר גירוי ריח ברגע המתאים. הריח אינו מיועד "להעיר" את האדם, אלא לעורר תגובת הרחה עדינה - רפלקס נשימתי קצר שיכול לגרום לגוף לקחת נשימה עמוקה יותר או לפתוח מחדש את מעבר האוויר. "המטרה היא לגרום לגוף לנשום שוב בלי להעיר את האדם".
במקרים שבהם הנחירות קשורות לדום נשימה בשינה, קיימים גם פתרונות שמטרתם לשמור על דרכי הנשימה פתוחות לאורך הלילה. חברת רימד רפואת שינה מציעה כמה אפשרויות טיפול, בהתאם לצורך של המטופל. פתרון אחד הוא מסכת CPAP - מסכה שמתחברת למכשיר המזרים אוויר בלחץ חיובי, במטרה לשמור על דרכי הנשימה פתוחות בזמן השינה, למנוע חסימות ולאפשר שינה רציפה ובטוחה יותר.
למטופלים שמתקשים להסתגל למסכת CPAP, מציעה החברה גם את dreamTAP - סד דנטלי בהתאמה אישית של חברת Airway Management האמריקאית. הסד נועד לקדם את הלסת התחתונה בזמן השינה, ובכך לסייע בפתיחת מעבר האוויר ובהפחתת חסימות.
ומה אפשר לעשות בבית? לצד אבחון וטיפול מותאם, יש גם הרגלים יומיומיים שיכולים להחמיר נחירות - ודווקא הם מזכירים שנחירות אינן רק עניין של מי שישן לידנו, אלא גם סימן שכדאי להקשיב לו. "ארוחות כבדות נמצאו מקושרות לנחירה, ולכן עדיף לא לאכול אוכל מאוד כבד לפני השינה", אומר ברוורמן. "עדיף גם לא ללכת לישון מאוד עייפים, כי כך הסיכון לנחירה גובר. גם שתיית משקאות אלכוהוליים מעלה את הסיכון לנחירה". במילים אחרות, כשהרעש הלילי חוזר שוב ושוב, לא תמיד מספיק לסגור את הדלת או לעבור צד במיטה. לפעמים זו בדיוק הסיבה לעצור, לבדוק מה קורה לנשימה בזמן השינה - ולחפש פתרון שמתאים באמת למקור הבעיה.
