במשך עשרות שנים, משקל הגוף והשמנה היוו מוקד מרכזי בשיח הרפואי והציבורי, תוך הדגשת הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעודף משקל. אולם מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Sports Medicine , מטלטל את התפיסה המקובלת ומציע נקודת מבט שונה לחלוטין. המחקר מצא כי חוסר פעילות גופנית מסוכן לבריאות יותר מהשמנת יתר, וכי ניתן לשמור על בריאות מיטבית ואף להאריך חיים – גם ללא ירידה במשקל.
"זה משנה לחלוטין את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים," אמר ד"ר סידהרטה אנגדי, החוקר הראשי מאוניברסיטת וירג'יניה, בריאיון שהעניק לעיתון Hindustan Times, "במשך עשרות שנים, הרפואה התמקדה באובססיביות במספר שעל המשקל. כעת ברור לנו שזו הייתה טעות יסודית".
המחקר, שהתבסס על ניתוח מקיף של נתונים, מצביע על כך שכושר גופני, פעילות פיזית והרכב הגוף משפיעים על הבריאות לא פחות – ואולי אף יותר – מאשר המשקל עצמו, בכל הקשור לבריאות ואריכות ימים.
במסגרת המחקר, שעקב אחר כ-400,000 משתתפים – מדגם הגדול פי עשרה מהמחקרים הקודמים בתחום - התגלו ממצאים מפתיעים: אנשים שסווגו כבעלי עודף משקל היו בכושר טוב וחיו בממוצע 8–10 שנים יותר מאנשים במשקל תקין שלא היו פעילים גופנית. בנוסף, נמצא כי שמירה על כושר הפחיתה את הסיכון למחלות לב ב-65% – ללא תלות במשקל הגוף. יתרה מזאת - אפילו שיפור קל בכושר הגופני הקטין ב-30% את הסיכון לתמותה מוקדמת.
הממצאים אף מצביעים על כך שפעילות גופנית מתונה יכולה לשפר משמעותית את הבריאות, גם ללא ירידה במשקל. החוקרים מצאו כי 30 דקות של הליכה מהירה ביום, שחייה פעמיים בשבוע, ריצה קלה של 10 דקות או אפילו רכיבה על אופניים לעבודה יכולים לתרום להארכת החיים ולשיפור הכושר הגופני באופן ניכר.
אולם מעבר להשלכות הבריאותיות, המחקר מעלה גם סוגיה חברתית משמעותית – הדרך שבה החברה והמערכת הרפואית מתייחסות לאנשים עם עודף משקל. "הרבה מטופלים שחיים עם השמנה נאלצים להתמודד לא רק עם הבעיה של השמנה אלא גם אפליה – לא רק עם המערכת עצמה, אלא גם הגישה השיפוטית – שמנופוביה, שמובילות לתת-אבחון והימנעות מטיפול ולפגיעה באמון שבין המטופלים והצוות המטפל", אומר ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה.
"אנחנו צריכים להבין שאנחנו כמטפלים צריכים להסתכל על מחלת ההשמנה כדבר מורכב ולהבין שכל מטופל צריך לקבל את היחס המקצועי המכבד והאובייקטיבי, ללא קשר למשקל, כי ככה אנחנו מניחים הרבה מאוד דברים שלא באמת קורים".
מלבד תרומתו להארכת תוחלת החיים, המחקר גם חושף את השפעתה הרחבה של פעילות גופנית על היבטים נוספים בבריאות. הממצאים מצביעים על כך שכושר גופני משפר את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי בכ-40%, מפחית ב-50% את הסיכון לדיכאון וחרדה, תורם לשינה טובה ב-60% ומגביר את רמות האנרגיה היומיות בכ-45%.
בנוסף להשלכות הבריאותיות, לממצאי המחקר יש גם משמעויות כלכליות נרחבות. החוקרים גילו כי שמירה על כושר גופני מובילה להפחתה של 40% בהוצאות על תרופות, צמצום של 35% במספר ימי האשפוז, וחיסכון של מיליארדי דולרים למערכות הבריאות. נתונים אלו מעלים שאלות מהותיות לגבי האופן שבו החברה מתייחסת לקשר בין משקל, בריאות ואיכות חיים.
פתרון הוליסטי
אף שהמחקר מדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית, ד"ר רז הגואל מסביר כי המציאות אינה כה פשוטה עבור כל מי שמתמודד עם השמנה.
"פעילות גופנית היא מבורכת ותורמת לשיפור בבריאות הכוללת בקרב אנשים שסובלים מעודף משקל על ידי שיפור מדדים בריאותיים רבים, הפחתת חרדה, שיפור איכות השינה והעלאת רמות האנרגיה. עם זאת יש לזכור כי לאנשים הסובלים מהשמנת יתר לא תמיד אפשרי לבצע פעילות גופנית, בשל בעיות רפואיות נוספות כמו מחלות לב או כאבי ברכיים, שעלולות להקשות עליהם", הוא אומר, "אם נטפל בהשמנה עצמה ובמקביל נתחיל לעשות פעילות גופנית כאשר המטופל יהיה מוכן פיזית ונפשית לכך, נוכל לקבל את היתרונות של הפעילות הגופנית וגם לייצר ירידה טובה".
הוא מוסיף: "בנוסף, המחקר התייחס רק למדד ה-BMI שהוא מדד כוללני ולא פרטני ובמחלת ההשמנה יש גורמים רבים ומרובים ולכן אי אפשר להגיד שכל הבעיה היא רק שאנשים לא עושים ספורט. על מנת להבין את הגורמים להשמנה חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים טיפול אישי רב תחומי, הכולל טיפול תרופתי, תזונתי ובכלל זה גם עידוד לאורח חיים פעיל. הפתרון חייב להיות הוליסטי".
כלומר, פעילות גופנית לבדה אינה מספיקה?
"צריך לזכור שאורח חיים יושבני זו לא מחלה, השמנה היא כן. השמנה היא מחלה שמקצרת את תוחלת החיים ב-3.2 שנים ומלווה בהרבה סיכונים בריאותיים. טיפול מוקדם עשוי למנוע תחלואות נלוות אחרות ולחסוך בעתיד בעיות בריאותיות אחרות. השמנה נובעת מגורמים רבים ומגוונים והטיפול בה מורכב, צריך להבין שהפתרון הוא לא שחור או לבן. אני לא יכול להגיד למטופל תעשה פעילות גופנית בלבד ופתרת את הבעיה"
פורסם לראשונה: 02:34, 18.02.25
