מחקר קליני של בית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Cell Metabolism, העניק לדיאטה הקטוגנית יתרון מרשים: בקרב אנשים שהתמודדו עם השמנה, טרום סוכרת וכבד שומני, היא הובילה לירידה של 67% בשומן בכבד, לעומת 45% בשתי הדיאטות האחרות שנבדקו, אף שכל המשתתפים ירדו כ-10% ממשקלם.
על הנייר, התוצאה נראית משכנעת. אלא שהמחקר נערך בתנאים שכמעט בלתי אפשרי לשחזר מחוץ למעבדה: כל המזון סופק למשתתפים, הכמויות הותאמו להם והם נפגשו מדי שבוע עם דיאטנית. מה קורה כשהארוחות כבר לא מגיעות מוכנות, וכשצריך להתמודד עם קניות, מסעדות, משפחה ושגרת החיים? האם יתרון שנרשם במשך כחמישה חודשים מספיק כדי להכתיר את הקיטו לדיאטה הטובה ביותר? מה קורה, למשל, כשבוחנים את הממצאים בטווח זמן ארוך יותר?
במחקר נבחנו שלוש דיאטות המייצגות גישות שונות מאוד לתזונה. הדיאטה הקטוגנית מצמצמת באופן קיצוני את צריכת הפחמימות ומבססת את מרבית האנרגיה על שומן, במטרה להביא את הגוף למצב של קטוזיס. התזונה הים-תיכונית מבוססת על ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ושמן זית, לצד צריכה מתונה של דגים, עוף ומוצרי חלב ומיעוט של בשר אדום ומעובד. התפריט השלישי היה דל שומן והתבסס במידה רבה על מזון מהצומח, אם כי לא היה טבעוני או צמחוני.
לדברי ירדן עובדיה, דיאטן קליני, מרצה ויוצר תוכן, התוצאות אינן מאפשרות להכריז על מנצחת מוחלטת ויש להסתכל על התמונה באופן רחב יותר. "הדיאטה הקטוגנית לא ניצחה בכל המדדים", הוא אומר. "בכל שלוש הדיאטות נרשם שיפור, אבל בקבוצה הקטוגנית נרשמו הירידות המשמעותית ביותר בשומן בכבד והשיפור הבולט ביותר במדדי הסוכר".
מדוע, אם כך, דווקא הדיאטה הקטוגנית השפיעה במידה רבה יותר על הכבד? "בדיעבד זה לא ממש מפתיע, וזו אחת הסיבות שהממצא משכנע. אנחנו מכירים מנגנונים ביוכימיים סביב זה", אומר עובדיה. "הכבד הוא האיבר הראשון שפוגש את הפחמימות שנכנסות, ואצל אנשים עם כבד שומני הוא מייצר מהן שומן בקצב גבוה במיוחד. אם מסירים את חומר הגלם הזה, כמו בדיאטה קטוגנית, שבה משאירים את הגוף כמעט ללא פחמימות, הכבד מייצר פחות מהשומן הזה ולכן הוא יכול לאגור פחות ממנו. תוסיף לכך את הירידה במשקל עצמה, שגם היא גורמת לפינוי שומן מהכבד, וזה מסתדר. בשתי הדיאטות האחרות במחקר, דלת השומן והים-תיכונית, כמות הפחמימות הייתה גבוהה הרבה יותר. רואים שהמודל הזה של הפחתת הפחמימות השפיע, לפחות בטווח הקצר, במידה רבה יותר על הכבד".
"אחת המגבלות של דיאטת קיטו היא הקושי להתמיד בה. היא קשה והרבה אנשים נושרים ועוזבים כי היא לא מסתדרת עם אורח החיים שלהם, לא ברמה החברתית והמשפחתית ולא ברמת הטעם"
ההסבר הזה אמנם תואם את הממצאים, אבל עדיין מוקדם להסיק מהם מסקנות נחרצות. מדובר במחקר קטן שנמשך כחמישה חודשים בלבד, ותוכנן בעיקר לבחון כיצד הדיאטות משפיעות על תגובת הכבד והשרירים לאינסולין. הירידה בשומן בכבד ומספר המשתתפים שבסיום המחקר כבר לא עמדו בהגדרה של טרום סוכרת נבדקו גם הם, אך לא היו במוקד המרכזי שלו. מכיוון שהחוקרים בחנו מדדים רבים, ייתכן שחלק מההבדלים התקבלו במקרה. לכן צריך לבדוק אם התוצאות יחזרו על עצמן במחקרים גדולים וממושכים יותר.
אפילו אם מחקרים נוספים יגיעו לתוצאות דומות, בחירת תזונה אינה נמדדת רק בתגובה המטבולית שנרשמת בתנאים מבוקרים. המבחן האמיתי הוא היכולת לחיות איתה לאורך זמן. "אחת המגבלות של דיאטת קיטו היא הקושי להתמיד בה", אומר עובדיה. "היא קשה והרבה אנשים נושרים ועוזבים כי היא לא מסתדרת עם אורח החיים שלהם, לא ברמה החברתית והמשפחתית ולא ברמת הטעם". הקושי אינו רק חברתי או קולינרי. "עבור הרבה אנשים היא גם יקרה, במיוחד אם רוצים לעשות אותה נכון. שומן וחלבון הם מקרונוטריינטים יקרים יותר, ואילו פחמימות בדרך כלל זולות יותר. צריך להבין שדיאטה דלת פחמימות פחות נעימה להרבה מאוד אנשים, אם כי לא לכולם".
''בעולם האמיתי לא הרבה אנשים משפרים את המדדים לאורך זמן, בכל סוג של דיאטה". ירדן עובדיה
(צילום: פרטי)
בנוסף, יש לציין כי במחקר לא נמצא הבדל של ממש בין הקבוצות במדדי הכולסטרול והשומנים בדם שנבדקו, אף שתפריט הקיטו כלל שיעור גבוה מאוד של שומן. אלא שהמעקב הקצר אינו מאפשר להכריע בשאלת הסיכון ארוך הטווח. "אחת המגבלות הפיזיולוגיות הפוטנציאליות בדיאטת קיטו היא העובדה שהיא יכולה אצל חלק מהאנשים להעלות לאורך זמן את רמת הכולסטרול LDL, ובתיאוריה גם את הסיכון לטרשת עורקים", אומר עובדיה. "זה לא קרה בתקופת המחקר הזה. התחילו עם אנשים שהיו במצב בריאותי לא טוב, ועצם העובדה שעשו להם דיאטה, שכנראה הייתה איכותית יותר ממה שהיה להם לפני כן, גרמה לכך שהם שיפרו את המדדים. בעולם האמיתי לא הרבה אנשים משפרים את המדדים לאורך זמן, בכל סוג של דיאטה".
היתרון במעבדה, המבחן בחיים האמיתיים
נקודת תורפה נוספת היא הסיבים התזונתיים. "דיאטה קטוגנית דלה בסיבים כמעט תמיד", הוא אומר. "לא משום שאי אפשר להשיג סיבים. אפשר להשיג אותם מאבוקדו, מזרעים ומאגוזים, אבל הגיוון בסיבים נמוך יחסית. מקורות חשובים של סיבים איכותיים, כמו דגנים מלאים וקטניות, כמעט אינם נמצאים בדיאטה הזאת. זה עלול לפגוע במגוון אוכלוסיות החיידקים במעי. לכך יש השלכות על בריאות המעי לאורך זמן ועל היציאות, וגם על מצב הרוח ועל איזון הסוכר".
יש לציין כי הצריכה הממוצעת בארצות הברית עומדת על כ-17 גרם סיבים ביום, ורק כ-5% מהאוכלוסייה מגיעים לכמות המומלצת. ההמלצות המקובלות למבוגרים עומדות על כ-25 גרם ביום לנשים וכ-38 גרם לגברים, בהתאם לגיל ולצריכת הקלוריות. "כשאנחנו ממילא לא פוגעים ביעד הזה, דיאטה קטוגנית רק מרחיקה אותנו עוד יותר ממנו", אומר עובדיה.
"שלוש הדיאטות חולקות יותר ממה שמפריד ביניהן, ובכל אחת מהן אפשר לבנות גרסה טובה או גרועה. איכות המזון חשובה לפחות כמו הבחירה בדיאטה עצמה"
אבל ההשוואה בין הדיאטות אינה מסתכמת בחסרונות האפשריים של הקיטו. כאשר מרחיבים את המבט אל מעבר לתקופת המחקר ובוחנים את השפעתן של הדיאטות לאורך שנים, התמונה משתנה. "היתרון המרכזי של שתי הדיאטות האחרות לא נמדד במחקר הזה כלל, משום שהוא מתבטא בטווח הארוך", אומר עובדיה. "התזונה הים-תיכונית היא היחידה מבין השלוש שניסויים מבוקרים הראו כי היא מפחיתה אירועי לב ושבץ. כלומר, היא הראתה השפעה על תוצאות בריאותיות ממשיות ולא רק על מדדים בבדיקות. מחקרי מעקב גדולים קושרים אותה גם לסיכון נמוך יותר לסוכרת, למחלות לב ולהידרדרות קוגניטיבית. לכן היא מופיעה בהנחיות הקליניות המרכזיות, והיא גם דפוס התזונה המומלץ כיום לטיפול בכבד שומני, לצד ירידה במשקל ושינויים נוספים באורח החיים".
ההנחיות המקצועיות מתמקדות פחות ביחס בין פחמימות, שומנים וחלבונים ויותר באיכות המזון
(תמונה: Shutterstock/sweet marshmallow)
לתזונה דלת השומן בסיס מחקרי אחר. "דפוסי אכילה המבוססים בעיקר על מזון מהצומח ועשירים בקטניות ובדגנים מלאים נקשרים בעקביות לסיכון נמוך יותר למחלות לב, לסוכרת ולסרטן המעי הגס", מוסיף עובדיה. את הוויכוח בין הגישות הוא מחזיר בסופו של דבר אל הצלחת עצמה. "ההנחיות המקצועיות מתמקדות פחות ביחס בין פחמימות, שומנים וחלבונים ויותר באיכות המזון", הוא מדגיש. "הן שמות דגש על ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית ודגים, לצד צמצום של פחמימות פשוטות, סוכר מוסף ובשר מעובד. שלוש הדיאטות חולקות יותר ממה שמפריד ביניהן, ובכל אחת מהן אפשר לבנות גרסה טובה או גרועה. איכות המזון חשובה לפחות כמו הבחירה בדיאטה עצמה".
כשהדיאטה הופכת לטרנד
כל המורכבות הזאת נוטה להיעלם כשהמחקר המדעי מגיע לרשתות החברתיות. ממצא שמצביע על יתרון מסוים, באוכלוסייה מסוימת ובמשך זמן מוגבל, עשוי להפוך בתוך שעות להכרזה על "הדיאטה המנצחת". "לא רק כדיאטן, אלא גם כיוצר תוכן, יוצא שאני נפגש עם המון טרנדים תזונתיים", אומר עובדיה. "חלקם חזקים יותר, חלקם פחות, ולחלקם אין בסיס מלכתחילה. ברגע שמשהו הופך לטרנד, הוא מגיע רחוק. בדרך כלל טרנדים הם קיצוניים יותר ושונים מאוד מהנורמה ומהתזונה היומיומית".
לדבריו, זהו גם חלק מסוד המשיכה של הקיטו. "אחת הסיבות שהדיאטה הקטוגנית התפוצצה כטרנד והפכה לפופולרית יותר היא שהיא מאוד קיצונית ביחס לתזונה המערבית, שבדרך כלל עשירה במזון אולטרה-מעובד ובעיקר בפחמימות. סיבה נוספת היא ההצלחה קצרת הטווח שלה. הרבה מאוד אנשים מספרים עליה וממליצים עליה זה לזה בגלל השינויים המהירים, לפני שהם מבינים שהשינויים לא מחזיקים לאורך זמן בגלל הקושי, כאמור, להתמיד".
אפשר לקחת את הטוב מכל העולמות
(תמונה: Shutterstock/T.Vyc)
הקיטו רחוקה מלהיות הדיאטה היחידה שעשתה את הדרך משיטה נישתית לטרנד. "צום לסירוגין הוא משהו שתפס כטרנד והפך לגישה מקובלת. ראינו שגם דיאטת פלאו ניסתה לתפוס בתקופה מסוימת. היה גם טרנד ה'בשר הנא'. זה כבר היה טרנד שלא רק שאינו מומלץ, אלא עלול להיות מסוכן, ובאמת גימיק שאין סיבה להמשיך לדון בו. ראינו שהוא ירד מהר מאוד", הוא אומר.
המכנה המשותף לרבות מהשיטות האלה אינו בהכרח הרכב תזונתי דומה, אלא המסגרת הברורה שהן מספקות. "קטוגנית, צום לסירוגין, אטקינס, אם הולכים אחורה, אלה דיאטות שצצות כטרנד עוד מלפני הרשתות החברתיות. יש להן בסיס מסוים וכולן מייצרות איזושהי מסגרת מיוחדת ומגבילה מאוד, שעוזרת לאנשים לרדת במשקל. לכן הן עובדות כטרנד. חלקן באמת מחזיקות מעמד זמן רב יותר, כי הן ניתנות ליישום בתנאי שמכניסים את האלמנטים החשובים לתוך הדיאטה עצמה".
השורה התחתונה אינה לבחור מחנה במלחמת הדיאטות. "צריך לשאול מראש אם אפשר יהיה לאכול כך גם בעוד שנה. אם לא, צריך לתכנן מה יבוא אחר כך. בסוף, זה עניין אישי, ואפשר לקחת את הטוב מכל העולמות: את השומן האיכותי והפחתת הפחמימות מהתזונה הקטוגנית, ולהוסיף קטניות עשירות בסיבים וחלבון איכותי מדיאטות אחרות", מסכם עובדיה.
