בריאות העור נתפסת לא פעם כעניין של קרמים, סרומים וטיפולים חיצוניים. אבל בעידן שבו מדפי הפארם עמוסים בהבטחות למיצוק ולהתחדשות, קל לשכוח אמת בסיסית: העור הוא איבר חי, שמגיב למה שנכנס לגוף לא פחות ממה שמורחים עליו. במשך שנים ויטמין C כיכב בעיקר בבקבוקונים נוצצים ובקמפיינים שיווקיים ככוכב של עולם הקוסמטיקה. כעת, נתונים מדעיים חדשים מפנים את הזרקור דווקא אל הצלחת.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Journal of Investigative Dermatology , מצא כי רמות ויטמין C בעור משקפות באופן הדוק את רמות הוויטמין בדם. בנוסף נמצא כי הגברת הצריכה של מזונות עשירים בוויטמין C מובילה לעלייה מקבילה בריכוזי הוויטמין הן בדם והן ברקמת העור. במילים אחרות: נמצא קשר ישיר בין כמות ויטמין C הנצרכת בתזונה לבין יכולת העור לייצר קולגן ולהתחדש. המשמעות היא שבריאות העור מגיבה באופן מדיד לוויטמין C שמגיע מהמזון - ולא רק לטיפולים חיצוניים המיושמים על פני העור.
כדי לבדוק האם ויטמין C שמגיע מהמזון אכן משפיע על העור עצמו, ולא רק ברמת ההצהרה התיאורטית, בחרו החוקרים בגישה מחקרית מדורגת: קודם הוכיחו את הקשר הביולוגי בין הדם לעור, ורק אחר כך בדקו כיצד שינוי תזונתי משפיע על העור עצמו.
בשלב הראשון נבחן הקשר הבסיסי בין רמות ויטמין C בדם לבין רמותיו בעור. לצורך כך נלקחו דגימות עור מאנשים בריאים שעברו ניתוחים אלקטיביים, והושוו לרמות הוויטמין שנמדדו בפלזמה. המטרה הייתה לקבוע האם קיים מתאם ישיר לבין רמות הוויטמין C במחזור הדם לבין מה שמגיע בפועל לרקמת העור. שלב זה היה קריטי למחקר: רק אם ויטמין C שמגיע לדם אכן משתקף גם בעור, ניתן להניח שלצריכה תזונתית של הוויטמין יש פוטנציאל להשפיע על בריאות העור ולא רק להישאר בגדר תיאוריה.
לאחר שהקשר הזה הוכח, עברו החוקרים לשלב השני: מחקר התערבות תזונתי. במסגרת שלב זה עקבו אחר 24 מבוגרים בריאים מטווח רחב של גילים מניו זילנד ומגרמניה, שרמות הוויטמין C שלהם בדם היו נמוכות יחסית. המשתתפים התבקשו לצרוך מדי יום שני פירות קיווי עשירים בוויטמין C, במשך שמונה שבועות - כמות שסיפקה כ־250 מ״ג ויטמין C ביום - מינון הגבוה מההמלצות התזונתיות המקובלות.
לפני תחילת ההתערבות ולאחריה נמדדו רמות ויטמין C בדם, ובוצעו בדיקות מעמיקות של העור, כולל נטילת ביופסיות משכבות שונות של העור. כך יכלו החוקרים לבדוק לא רק האם רמות הוויטמין עלו, אלא האם העלייה הזו מתורגמת לשינויים מבניים ותפקודיים בעור עצמו.
הממצאים היו עקביים: העלייה ברמות ויטמין C בדם לוותה בעלייה מקבילה ברמות הוויטמין בעור לצד עלייה משמעותית בצפיפות העור – מדד המצביע על שיפור במבנה הדרמיס וחוזקו, וכן להתחדשות מהירה יותר של תאי העור. מעבר לכך, החוקרים הראו כי ויטמין C שמגיע ממחזור הדם חודר לכל שכבות העור, ולא נותר מוגבל לשכבה אחת בלבד. כך הצליח המחקר להדגים, לראשונה באופן ישיר, שתזונה עשירה בוויטמין C אינה רק טובה לבריאות באופן כללי – אלא משפיעה בפועל, מדידה ומוכחת, על מבנה העור ותפקודו.
החוקרת הראשית, פרופ' מרגריט וויסרס תיארה את הממצאים כ"מרשימים במיוחד". לדבריה הקשר בין רמות ויטמין C בדם לבין רמותיו בעור בלט במיוחד בהשוואה לאיברים אחרים שנבדקו. "הופתענו מהמתאם ההדוק בין רמות ויטמין C בפלזמה לבין הרמות בעור - קשר שהיה חזק בהרבה מזה שראינו בכל איבר אחר שחקרנו עד היום״, אמרה והוסיפה כי "ממצא חשוב במיוחד היה העלייה המשמעותית שנצפתה בצפיפות העור של המשתתפים, שמשקפת שיפור במבנה התומך של העור ועלייה בקצב ההתחדשות של תאי האפידרמיס – כלומר, חיוניות וחידוש העור. זו הפעם הראשונה שמודגם כי ויטמין C מהדם חודר לכל שכבות העור ונקשר לשיפור בתפקודו. אני גאה מאוד בצוות שלי ונרגשת ממה שהנתונים מספרים לנו".
ומה המומחים בישראל חושבים?
הממצאים אולי מגיעים מניו זילנד וגרמניה, אבל המשמעות שלהם רלוונטית גם לצלחת הישראלית. כדי להבין מה עומד מאחורי הנתונים, ואיך הם משתלבים בהמלצות התזונתיות בפועל - שוחחנו עם עדי בצלאל, דיאטנית קלינית ממחוז ירושלים.
המחקר הזה הוא בשורה משמעותית, מפני שהוא מוכיח שוויטמין C נספג מהתזונה למחזור הדם ומגיע ליעד שלו בעור", היא אומרת. "במקרה זה הנבדקים צרכו שני קיווי ליום במשך שמונה שבועות – כמות של 250 מ"ג ויטמין C. לרוב ההמלצות הרשמיות מדברות יותר על צריכה למניעת חוסרים – כמות של 90-75 מ"ג, וכאן אנחנו ממש מדברים על כמות אופטימלית שתורמת לבריאות בכל מיני הקשרים, ובהקשר זה – לבריאות העור. הם ערכו את המחקר בשני מקומות בעולם כדי ליצור אוכלוסייה יותר מגוונת. בתום המחקר בדיקות העור הראו בפועל שהצריכה התרגמה לעור בעל צפיפות גבוהה יותר, ולתחלופת תאים טובה יותר".
ההסבר לממצאים אינו מסתכם במספרים, אלא במנגנון ביולוגי מוכר היטב: התפקיד הקריטי של ויטמין C בתהליך ייצור הקולגן בעור. "הרבה פעמים מדברים על קולגן בתור אבן בניין לבריאות העור - יש על זה תעשיות של מיליארדים, אבל בסוף צריך להבין שאם קולגן הם אבני הבניין, ויטמין C הוא המלט שמחבר בין אבני הבניין. זה הרציונל של המחקר: ויטמין C נדרש על מנת שנוכל להשתמש באבני הבניין של הקולגן לבריאות המקסימלית של העור, לגמישות שלו, לאיך שהוא נראה".
אלא שוויטמין C לא פועל בעור רק כחומר בנייה, אלא גם כקו הגנה ראשון מול הנזקים היומיומיים שהעור סופג. "הוא גם נוגד חמצון מאוד חזק. העור הוא בעצם האיבר הכי גדול בגוף שלנו – והוא כמובן חשוף להכל. הוא חשוף לרדיקלים חופשיים, בין אם ממקורות פנימיים או חיצוניים: קרינת UV גבוהה, רעלנים וזיהומי אוויר וגם נזק שנובע מהורמוני סטרס, חוסר בשינה, או עישון. מעבר לתרומה שלו לקולגן, הוא קריטי גם בהיבט שלו כנוגד חמצון מאוד חזק".
ואם כך, השאלה הבאה היא לא רק כמה ויטמין C אנחנו צורכים - אלא גם מאילו מקורות ואיך. ויטמין C אמנם חיוני לייצור קולגן, מה שהפך אותו למרכיב נפוץ בתכשירי טיפוח לעור. עם זאת, מדובר בוויטמין מסיס במים שאינו נספג ביעילות דרך מחסום העור החיצוני. המחקר הראה כי תאי העור יעילים במיוחד בספיגת ויטמין C שמגיע מהדם, כאשר הקליטה בשכבת האפידרמיס החיצונית נראית כעדיפות ביולוגית ברורה.
"ויטמין C הוא מהוויטמינים שנהרסים נורא בקלות אם חושפים אותם לחום ולאור. אם אנחנו רוצים לקבל את האפקט המלא שלו, חשוב לצרוך אותו כמה שיותר זמין, שזה גם אומר במצב הטרי: ירקות, פירות טריים ולא מבושלים, במצבם הגולמי".
בצלאל מפרטת: "תמיד כדאי גם לצרוך פירות וירקות בעונה. מעבר לקיווי, מקורות עשירים בוויטמין סי הם גמבה אדומה או צהובה שמכילים כמויות גבוהות של ויטמין סי, אפילו יותר מתפוז. בגויאבה אחת יש 300-200 מ"ג. עכשיו העונה של תות שדה ופירות הדר – אמנם יש בהם פחות ויטמין C, אבל אנחנו תמיד בעד לגוון. במקום האחרון נמצאים ירקות ירוקים: ברוקולי, כרוב ניצנים, קייל. אזכיר שוב שבישול פוגע בריכוז וויטמין ה-C שלהם".
בהקשר זה של היותו של ויטמין C ויטמין מסיס במים, חשוב לציין גם את תדירות הצריכה, שחייבת להיות קבועה. "בגלל שהוא מסיס במים. אם צרכנו עודף ביום מסוים הוא לא נאגר בגוף ויוצא החוצה בשתן", מסבירה בצלאל. "מכאן יש משמעות גם לנושא של לתחזק את הצריכה כל יום, אם צרכתי היום זה לא מספיק – צריך לבנות כאן איזושהי אספקה קבועה, שזה גם חלק חשוב ממה שהם עשו במחקר הזה, אספקה על בסיס יומי".
בסופו של דבר, המחקר והפרשנות הקלינית מתכנסים לאותה נקודה: לא כל מה שנמכר כפתרון לעור אכן מגיע אליו. ויטמין C בסרומים חיצוניים מתקשה לעיתים לחדור את שכבת העור השומנית ביעילות ולהישאר יציב. לעומת זאת, המחקר הוכיח כי צריכה דרך המזון היא דרך יעילה, מדידה ומוכחת להביא את הוויטמין לרקמות העור ולשפר את מבנהו.
בעולם שמציע פתרונות מהירים ומורכבים, המחקר מזכיר אמת פשוטה: העור לא פועל בוואקום. הוא משקף את מה שנכנס לגוף, את ההרגלים היומיומיים, ואת הבחירות הקטנות שחוזרות על עצמן יום אחרי יום. המחקר אמנם לא מבטל את עולם הטיפוח, אבל הוא כן משנה את נקודת המבט: לפני שמחפשים פתרון בצנצנת, ייתכן שכדאי להסתכל קודם על הצלחת.
