רבים מאיתנו מנהלים אורח חיים עמוס שגורם לנו לדלג על ארוחת הבוקר ולדחות את ארוחת הערב לשעות המאוחרות של הלילה. אבל מחקר תצפיתי ענק שפורסם לאחרונה בכתב העת של האיגוד האנדוקריני העולמי (Endocrine Society) – הארגון הגדול בעולם של רופאים ומדענים העוסקים בחקר ההורמונים ובריאות העצם - מצא קשר משמעותי בין ההרגלים האלה לבין עלייה בסיכון לשברים אוסטאופורוטיים (שברים בעצמות הנוצרים כתוצאה מדלדול עצם).
המחקר, שהובל על ידי ד"ר הירוקי נקג'ימה מהאוניברסיטה הרפואית נארה ביפן, התבסס על נתונים של 927,130 מבוגרים. התוצאות הראו שוויתור על ארוחת בוקר (יותר משלוש פעמים בשבוע) קשור לעלייה של כ-18% בסיכון לשבר אוסטאופורוטי. אכילת ארוחת ערב פחות משעתיים לפני השינה (בתדירות דומה) נקשרה לעלייה של כ-8% בסיכון.
הנתון המעניין ביותר התייחס לאלו שמשלבים בין השניים: דילוג על ארוחת בוקר יחד עם ארוחות ערב מאוחרות נקשר לעלייה של כ-23% בסיכון לשברים אוסטאופורוטיים (כמו שברי ירך, חוליות או זרוע). לשם השוואה, באותו מודל מחקרי, נמצא שעישון קשור לעלייה של כ-11% בסיכון. מנגד, דיווח על "שינה מספקת" נקשר להפחתה קלה של כ-5% בסיכון. החוקרים נזהרים מהשוואה גורפת בין חומרת ההרגלים השונים, אך המספרים מציגים מגמה ברורה.
למה בעצם זה קורה?
ד"ר נקג'ימה מסביר שמדובר ב"אפקט דומינו" של הרגלים מצטברים. אנשים שמדלגים על ארוחות בוקר ואוכלים מאוחר נוטים לאמץ הרגלים שליליים נוספים. אותה קבוצה במחקר התאפיינה בשיעורים גבוהים יותר של עישון, צריכת אלכוהול יומית ופחות פעילות גופנית ושעות שינה.
בנוסף, משערים כי אכילה בשעות מאוחרות משבשת את איכות השינה ואת השעון הביולוגי שלנו. היא עשויה להיות קשורה לשינויים בהורמוני סטרס כמו קורטיזול, ולהגביר תהליכים שפוגעים בעצמות. כמובן שמי שמוותר על ארוחת בוקר עלול גם פשוט להפסיד הזדמנות יומית חשובה לצרוך סידן וויטמין D, שקריטיים לחוזק השלד.
עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, שמעיד על קשר סטטיסטי אך אינו יכול להוכיח סיבתיות ישירה.
הסכנה ל"ציפורי הלילה"
להרגלי השינה ואורח החיים השפעה ישירה גם על בריאות הלב. מחקר רחב היקף שהתבסס על נתוני ה-UK Biobank הבריטי, ועקב אחר כ-322,000 בני אדם לאורך 14 שנים, מצא כי בקרב "ציפורי לילה" – אנשים המעדיפים פעילות בשעות המאוחרות – קיים סיכון גבוה ב-79% למדדי בריאות לבבית ירודים בהשוואה לאלו הפעילים בעיקר בשעות היום.
הממצאים מצביעים גם על קשר ישיר לאירועי קיצון: אצל אנשי הלילה נרשם סיכון גבוה ב-16% להתקף לב או שבץ ראשון לעומת הממוצע, בעוד שאצל אנשי הבוקר הסיכון דווקא פחת ב-5%. ההסבר העיקרי לכך הוא הפער שבין השעון הפנימי לעולם החיצון – ובנטייה של אנשי הלילה לאמץ אורח חיים יושבני ותזונה לקויה.
התמונה הגדולה: למה בארגון הבריאות העולמי מודאגים?
כדי להבין עד כמה הממצאים האלה דרמטיים, מספיק להציץ בנתונים הרשמיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וקרן האוסטאופורוזיס הבינלאומית (IOF). על פי ההערכות, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים מעל גיל 50 יחוו שבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. כשמדובר בבעיה כל כך שכיחה, תוספת סיכון של 23% רק בגלל תזמון ארוחות לקוי היא נתון שעלול להשפיע על חייהם של מיליונים.
המצב דומה גם בכל הנוגע ל"ציפורי הלילה" ובריאות הלב. מחלות לב וכלי דם מוגדרות על ידי ה-WHO כגורם התמותה מספר אחת בעולם, והן גובות את חייהם של כ-17.9 מיליון בני אדם מדי שנה. מאחר שנקודת הפתיחה הסטטיסטית כה משמעותית - עלייה של 16% בסיכון בקרב אנשים שערים בשעות המאוחרות - מקבלת משמעות קריטית במיוחד.
למעשה, שני המחקרים הללו ממחישים בדיוק את האזהרה המרכזית של ארגון הבריאות העולמי בשנים האחרונות: מגפת המחלות הכרוניות של המאה ה-21 נובעת בראש ובראשונה מאורח החיים המודרני שלנו. תזונה לא מסודרת, חוסר סנכרון של השעון הביולוגי, ויתור על שעות שינה ואורח חיים יושבני הם לא רק "הרגלים בעייתיים" – הם גורמי הסיכון המרכזיים שקובעים את איכות החיים ותוחלת החיים של כולנו.
