יש אנשים שסופרים קלוריות, אחרים מחליפים תפריטים - אבל המחקר הזה מציע משהו אחר לגמרי: רק להזיז את השעון. בניסוי שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת׳ווסטרן, מבוגרים עם עודף משקל ובסיכון קרדיו־מטבולי התבקשו להפסיק לאכול שלוש שעות לפני השינה, לעמעם אורות בבית - ולהאריך את צום הלילה בכשעתיים. התוצאה: שיפור מדיד בלחץ הדם הלילי, בדופק ובאיזון הסוכר, וכל זה בלי להפחית אפילו קלוריה אחת.
המחקר פורסם לפני שבוע בכתב העת המדעי Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology, ומצטרף לשיח ההולך ומתרחב סביב אכילה מוגבלת בזמן - לא רק כמה זמן צמים, אלא עד כמה חלון הצום מתואם עם השינה. ברקע עומדת תמונה רחבה יותר: לפי נתונים מוקדמים מארה״ב לשנים 2017–2018, רק 6.8% מהמבוגרים עמדו בהגדרה של בריאות קרדיו־מטבולית אופטימלית - כלומר מצב בריאותי שמפחית סיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2, כבד שומני לא-אלכוהולי ומחלות לב וכלי דם.
הניסוי נמשך 7.5 שבועות וכלל 39 מבוגרים בגילאי 36 עד 75, כולם עם עודף משקל או השמנת יתר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות, שבה כ־80% היו נשים, התבקשה להאריך את חלון הצום הלילי ל־13 עד 16 שעות. קבוצת הביקורת המשיכה בהרגלי האכילה הקבועים שלה, עם חלון צום קצר יותר של 11 עד 13 שעות. פרט חשוב: שתי הקבוצות התבקשו לעמעם את האורות בבית שלוש שעות לפני השינה, כך שההבדל המרכזי בין הקבוצות היה תזמון האכילה וחלון הצום - ולא כמות המזון או הרכבו.
החוקרים ביקשו לבדוק האם תזמון חלון הצום כך שיתאים למחזור השינה ערות הטבעי ולשעון הביולוגי (המקצב הצירקדי) יכול לשפר מדדים לבביים ומטבוליים. לפי החוקרים, למקצב הצירקדי תפקיד מרכזי בוויסות מערכות הלב וכלי הדם והמטבוליזם - ולכן השאלה אינה רק מה אוכלים, אלא גם מתי, ובעיקר איך העיתוי הזה מתיישב עם השינה.
ומה הם מצאו? בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה של 3.5% בלחץ הדם הלילי וירידה של 5% בקצב הלב. החוקרים מסבירים ששינויים אלו משקפים דפוס יומי בריא יותר: עלייה במדדים במהלך היום בזמן פעילות, וירידה בלילה בזמן מנוחה - דפוס שמקושר לבריאות לב טובה יותר. בנוסף, נרשם שיפור בשליטה על רמות הסוכר ביום שלאחר מכן: כאשר המשתתפים קיבלו גלוקוז, הלבלב הגיב ביעילות רבה יותר - ממצא שמרמז על תגובת אינסולין טובה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.
"לא רק מה שיש בצלחת קובע, אלא גם 'השעון של הארוחה': אכילה בשעות הלילה המאוחרות משבשת את השעונים הביולוגיים הפנימיים, שתוכנתו אבולוציונית להאט את הקצב ולנוח בחשכה"
ד״ר דניאלה גרימלדי, המחברת הראשונה של המחקר וחוקרת בבית הספר לרפואה של נורת’ווסטרן, הסבירה כי ״תזמון חלון הצום כך שיעבוד יחד עם המקצבים הטבעיים של ערות ושינה יכול לשפר את התיאום בין הלב, המטבוליזם והשינה - מערכות שפועלות יחד כדי להגן על בריאות הלב וכלי הדם״. ד"ר פיליס זי, מנהלת המרכז לרפואת שינה ומקצבים צירקדיים, הדגישה כי היתרונות הפיזיולוגיים של אכילה מוגבלת בזמן תלויים לא רק בכמה ובמה אוכלים, אלא גם בעיתוי האכילה ביחס לשינה.
חיזוק משמעותי לממצאים אלו אפשר למצוא בנייר עמדה רשמי שפרסם איגוד הלב האמריקני (AHA). מומחי האיגוד קבעו כי לא רק מה שיש בצלחת קובע, אלא גם "השעון של הארוחה": אכילה בשעות הלילה המאוחרות משבשת את השעונים הביולוגיים הפנימיים, שתוכנתו אבולוציונית להאט את הקצב ולנוח בחשכה. לפי מומחי ה-AHA, כאשר אנו מכניסים אנרגיה לגוף בשעות שבהן הוא אמור לישון, אנו עלולים לגרום לשינויים לרעה בפרופיל השומנים בדם ולעודד תנגודת לאינסולין ודלקתיות כרונית – כולם גורמי סיכון מובהקים להתקפי לב ושבץ.
החוקרים ציינו כי בניגוד למחקרים רבים שהתמקדו בעיקר באורך הצום, כאן הדגש היה על התאמה לשינה - רכיב שחשוב לוויסות מטבולי. עם היענות גבוהה של המשתתפים להנחיות - כ-90% - הם מעריכים שהצמדת חלון הצום לתקופת השינה יכולה להיות גישה ישימה ונגישה לשיפור מדדים קרדיו־מטבוליים ללא טיפול תרופתי, במיוחד עבור מבוגרים בגיל העמידה ומעלה שנמצאים בסיכון גבוה יותר.
