בעידן שבו אנו חיים, לפעמים כל מה שנדרש כדי להפוך טרנד איזוטרי לתופעה שמתפוצצת ברשתות הוא סלפי של הכוכבת הנכונה. והנה זה קרה שוב - הפעם הודות להיילי ביבר, משיקת טרנדים סדרתית, שכבר הוכיחה לא פעם שהיא יודעת להפוך כמעט כל מוצר לאובססיה החדשה ברשת. לאחר שהכריזה לפני זמן מה כי "פילאטיס כבר לא באופנה", העלתה ביבר תמונת מראה מחדר הכושר, שבה היא נראית בבגדי אימון ושתי רצועות שחורות מהודקות סביב ירכיה. לא היה צריך יותר מזה כדי להצית את סקרנותם של הגולשים, שמיד ניסו להבין מה עומד מאחורי אביזר הכושר המסתורי.
למתוח את הרצועה - בקטע טוב
(תמונה: צילום מסך)
אלא שכמו שקורה לא פעם, מה שנראה כהמצאה האחרונה של משפיעני הכושר הוא למעשה רעיון ותיק שקיבל אריזה חדשה ודחיפה קטנה מהכוכבת הנכונה. הרצועות השחורות משמשות בשיטת אימון בשם BFR, ראשי תיבות של Blood Flow Restriction. נעם קליין, פיזיותרפיסטית ומאמנת כושר במכון השיקום והפיזיותרפיה של כללית בהוד השרון, מחוז דן - פתח תקווה, מסבירה כי השימוש ברצועות הוא פרקטיקה מוכרת ומקובלת בתחום השיקום. "מדובר ברצועות שמניחים על היד או על הרגל, ונועדו להגביל באופן מבוקר את זרימת הדם בזמן התרגול.
"הלחץ שהן מפעילות מגביל בעיקר את חזרת הדם הוורידי מהגפה, בעוד זרימת הדם העורקית אליה נשמרת במידה מסוימת", מסבירה קליין. "כתוצאה מכך, נוצר בשריר מחסור יחסי בחמצן ומצטברים בו תוצרי מאמץ. הגוף מגיב למאמץ כאילו מדובר באימון בעצימות גבוהה. כך אפשר לחזק את השרירים בעזרת משקלים קלים, מבלי להעמיס על המפרקים והרצועות, לכן השיטה מתאימה בעיקר למטופלים לאחר פציעות או למי שאינם יכולים להתמודד עם עומסים גבוהים".
כמעט כמו בודהה
שורשי השיטה נטועים ביפן של שנות ה-60, אז החל ד"ר יושיאקי סאטו לפתח אותה בעקבות חוויה יוצאת דופן: במהלך טקס בודהיסטי הוא ישב במשך זמן ממושך בתנוחת כריעה והבחין כי תחושת ה"שריפה" שהתפתחה בשרירי רגליו הזכירה לו את התחושה שלאחר אימון כוח. מכאן נולדה השאלה שתלווה אותו בשנים הבאות: האם אפשר לגרום לשרירים לעבוד קשה גם בלי להרים משקלים כבדים, באמצעות הגבלה זמנית ומבוקרת של זרימת הדם? סאטו החל לערוך ניסויים ולפתח את השיטה, שקיבלה את השם קאטסו - צירוף של המילים היפניות "קא", שפירושה תוספת, ו"אטסו", שפירושה לחץ. בהמשך היא אומצה בידי חוקרים ואנשי מקצוע ונכנסה בהדרגה למרפאות פיזיותרפיה, למרכזי שיקום ולמסגרות ספורט מקצועיות. רק מאוחר יותר היא החלה לזלוג גם לחדרי הכושר ולשימושם של מתאמנים מן השורה.
הממצאים תומכים בכך שהשיטה עשויה לעבוד, אך אינם מוכיחים שכל רצועה, כל דרגת לחץ וכל צורת שימוש יניבו את אותה תוצאה
למרות שרבים מטרנדי הכושר שמככבים ברשתות החברתיות מתגלים בסופו של דבר כגימיקים חולפים, במקרה של BFR קיימת גם ספרות מחקרית התומכת ביכולתה של השיטה לשפר את כוח השריר. סקירה שיטתית ומטא אנליזה שפורסמה בשנת 2022 בכתב העת International Journal of Exercise Science, בחנה את השפעתם של אימונים המשלבים הגבלת זרימת דם על כוח השריר. החוקרים סקרו 327 מאמרים וכללו בניתוח הסופי 25 מחקרים שעמדו בקריטריונים שנקבעו. התוצאות הצביעו על השפעה חיובית של אימוני BFR על כוח השריר. בניתוחי המשנה לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות לפי מין המשתתפים, משך תוכנית האימונים, עומס האימון או סוג השרוול והלחץ שהופעל.
עם זאת, חשוב לסייג את הממצאים. המטא אנליזה בחנה כוח שריר בלבד, ולכן אי אפשר להסיק ממנה ישירות על עלייה במסת השריר או לקבוע שאימון BFR משתווה לאימון התנגדות בעומסים גבוהים. החוקרים גם הדגישו כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע מהם פרוטוקולי השימוש היעילים ביותר. כלומר, הממצאים תומכים בכך שהשיטה עשויה לעבוד, אך אינם מוכיחים שכל רצועה, כל דרגת לחץ וכל צורת שימוש יניבו את אותה תוצאה.
לדברי קליין, היתרון המעשי של השיטה בולט, כאמור, בעיקר בתקופות שבהן פציעה, ניתוח או מגבלה אחרת אינם מאפשרים להתאמן בעומסים רגילים - מצבים שבהם חוסר התנועה עלול להוביל לאובדן הדרגתי של כוח ומסת שריר. "המחקרים וההמלצות מתייחסים לרוב למטופלים או למתאמנים שרוצים לשמור על מסת השריר ולא יכולים להעמיס על הגוף".
גם השימוש ברצועות דורש התאמה מקצועית. הלחץ אינו אמור להיקבע לפי תחושה בלבד, אלא בהתאם למאפייניו ולמצבו של המתאמן. "צריך פיזיותרפיסט או איש מקצוע שמבינים בזה, כי הלחץ צריך להיות מאוד ספציפי ומותאם לבן אדם, אחרת זה עלול לגרום לנזק. כאשר הלחץ אינו מותאם באופן אישי, או שהשימוש ברצועות אינו מבוצע בצורה נכונה, עלולים להופיע כאב משמעותי, נימול, פגיעה עצבית זמנית, שטפי דם או נזק לרקמות. בנוסף, לחץ גבוה מדי עלול להגביל גם את הזרימה העורקית, בניגוד למטרה של BFR, ולכן חשוב להתאים את הלחץ באופן אישי ולהשתמש בשיטה בהנחיית איש מקצוע שמכיר את הפרוטוקול", מדגישה קליין. אבל עוד לפני כל זה, כדאי גם לדעת שהשיטה אינה מתאימה לכולם. "יש מצבים רפואיים שמצריכים הערכה מקצועית לפני הטיפול, כדי לראות אם בכלל אפשר לבצע אותו", היא מוסיפה, "למשל, מטופלים עם פקקת ורידים, היסטוריה של מחלות דם או לחץ דם לא מאוזן".
אז האם הרצועות כאן כדי להישאר? לא בטוח. לפחות מחוץ לעולם השיקום, קליין אינה צופה שהן יהפכו לחלק קבוע משגרת האימונים של הציבור הרחב. "בעולם של המתאמנים היומיומיים אני לא חושבת שנראה את זה יותר מדי, כי בסופו של דבר ההמלצה המרכזית היא לעשות אימון כוח רגיל", היא מסכמת. עם זאת, רק הזמן כנראה יגיד.
פורסם לראשונה: 00:38, 16.07.26
