לפני ארבע שנים נחתה אצלנו ניסאן סנטרה ובישרה את שובה של היצרנית היפנית לקטגוריה המשפחתית הרווחית. אלא שהתחרות הקשה מול מתמודדות אחרות מתוצרת אירופה ויפן הכריעה אותה והלכה למעשה הייתה נחותה מהן כמעט בכל. כעת מגיעה אלינו סנטרה חדשה מפס ייצור במקסיקו ומיועדת במקור לשוק הצפון אמריקאי.
ניסאן סנטרהניסאן סנטרה
(צילום: ניר בן זקן)
גם מול הדגם החדש, האמור למשוך את המותג משפל מכירות חסר תקדים בשוק המקומי, ניצבות שתי (לפחות) מתחרות חזקות כמו טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה, יפנית ואירופית עם מיטב הטכנולוגיה העכשווית ותגי מחיר דומים. האם היא מסוגלת להקפיץ את המותג מעלה, על רקע מגוון דגמים מיושן יחסית?
סיכום: הסנטרה החדשה טובה מקודמתה, ללא ספק. היא נראית טוב יותר, תא הנוסעים שלה איכותי מבעבר, יש מערכות בטיחות מתקדמות והיא בהחלט עשויה להביא לשיפור מסוים בנתוני מכירות הדגם. אבל מול הבולטות בקטגוריה פשוט אין לה מספיק כלים כדי להבריק - לא תג-מחיר, לא נוחות נסיעה ובוודאי לא צריכת דלק.
ניסאן סנטרהניסאן סנטרה
(צילום: ניר בן זקן)
איך היא נראית: מרשימה, מאוד. הסנטרה נראית כשייכת לקטגוריה גבוהה יותר. בעיקר במקרה של רכב המבחן בכתום בוהק וגג צבוע בשחור. תא הנוסעים מאכזב דווקא עם איכות חומרים לא אחידה לרבות פלסטיק קשיח ומחוספס מאחור, מחסור בפתחי מיזוג לנוסעים שם, בלם חניה ברגל, פתיחת חלון נהג בלבד בלחיצה אחת ומראות קטנות מדי המייצרות שטח מת גדול. לעומת זאת יש לו דיפון דמוי עור מלפנים והגה נוח ונעים למגע. בחלק העליון של הקונסולה יש כעת מסך מגע מקורי ("8 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto) אבל הרזולוציה שלו נמוכה במפתיע. מושב הנהג נוח יחסית עם תמיכה טובה לגב, פחות לירכיים.
ניסאן סנטרהניסאן סנטרה
(צילום: ניר בן זקן)
מרחב הרגליים ליושבים מאחור טוב, אבל המרווח לראש מוגבל וההשתחלות אליו אינה נוחה, עקב ספסל ותקרה נמוכים יחסית. נפח תא המטען סביר (405 ליטר), אך הוא סובל כמו מרבית דגמי הסדאן ממפתח צר.
הסנטרה משווקת ברמת אבזור אחת וגבוהה יחסית עם (בין היתר) מפתח חכם ואפשרות להתנעה מבחוץ. אבזור הבטיחות כולל מערכות אקטיביות שלא הוצעו בעבר כמו בלימה אוטונומית (גם בנסיעה לאחור), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב ושטח מת. ראוי לציין את הימצאותן של עשר כריות אוויר (שש בקודמת) ומערכת חשובה להתרעה על שכחת ילדים במושב האחורי.
איך נוסעת: דגמים המגיעים אלינו מצפון אמריקה מציגים הבדל תפיסתי ברור בכל הנוגע למנוע. האירופאים (היפנים והקוריאנים מצטרפים) בוחרים יותר ויותר במנועים קטני-נפח מוגדשים בניסיון לקצץ בנתוני צריכת הדלק, בעוד דגמים "אמריקאיים" שומרים על נפח גדול יותר ומקובל בעבר (2.0 ליטר, לא מוגדש, במקום ה-1.8 ליטר בעבר). ההספק המרבי עומד על 149 כ"ס, 25 כ"ס יותר מבעבר.
תיבת הילוכים רציפה נותרה כשהייתה אך יחסי העברה שונים ותכנות שונה למחשב הניהול מעניקים לה אופי טבעי יותר, דומה לאוטומטית רגילה. חבל רק שלא ניתן לתפעלה ידנית ולהימנע כך משימוש מוגבר בבלמים בירידות.
ביצועי המנוע הגדול טובים עם זינוק נחוש מהמקום ותאוצות ביניים מרשימות הנעזרות בתגובה מהירה של התיבה. אבל כמעט כרגיל בתיבות רציפות (ומנועים גדולים יותר), התוצאה היא שאון רב בתא הנוסעים. צריכת הדלק בממוצע המבחן אינה מרשימה: 10.8 ק"מ לליטר.
כבסיס הדינמי לסנטרה משמשת פלטפורמה חדשה עם מתלה אחורי רב-חיבורי, מפסקי סרנים מורחבים ומרכז כובד נמוך מבעבר. והשינויים לעומת הדגם היוצא ברורים. להגה תגבור חשמלי (אלקטרו-הידראולי בעבר) עם פעולה משופרת ומהירה יותר, אך קוטר הסיבוב גדל במטר.
התנהגות הכביש עדיפה באופן ברור, למרות שמערך המתלים - כמו דגמים עכשוויים אחרים שהגיעו מצפון אמריקה ובהם נהגנו לאחרונה - נרפה יחסית, נטול שיכוך ראוי. הנסיעה כך נוחה יחסית במהירות נמוכה, אך הופכת לפחות נעימה ככל שהמהירות עולה - כולל במהירות שיוט.
  • מנוע: 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, בנזין
  • הספק: 149 כ"ס ב-6,400 סל"ד
  • מומנט: 20 קג"מ ב-4,400 סל"ד
  • תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
  • אורך: 464 ס"מ
  • רוחב: 181.6 ס"מ
  • גובה: 144.7 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 271.1 ס"מ
  • משקל עצמי: 1,381 ק"ג
  • נפח תא מטען: 405 ליטר
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.8 שניות, 179 קמ"ש
  • צריכת דלק, פליטת מזהמים: 14 ק"מ לליטר, 179 גרם CO2 לק"מ
  • כריות אוויר: 10
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): לא נבחנה
  • מחיר: 135 אלף שקל