ותיקי הקוראים זוכרים ודאי כי בשנות ה-80 ובעיקר ה-90, בלטה פיז'ו עם סוללת מכוניות ספורטיביות "עממיות", גרסאות ביצועים על בסיס משפחתיות קומפקטיות תחת הכינוי GTI. ראשית ה-205, אחר כך גם 306, ו-106, לרבות גרסאות מעניינות וייחודיות עוד יותר. אלא ששנות ה-2000 סימנו מיני מהפך בתחום.
ההגמוניה בקטגוריית ה"קומפקטיות-לוהטות" נדדה. עדיין מותג צרפתי, אבל זה העונה לשם רנו. הקליאו והמגאן שעברו השבחה בחטיבת הביצועים RS (ר"ת רנו ספורט) השתוו לדגמי פיז'ו ואף עקפו אותם והפכו לבחירה המועדפת של חובבי הגה תאבי ביצועים.
קחו את המגאן RS למשל, מכונת נהיגה יוצאת דופן וזכאית בצדק להיות חלק מקבוצה אקסלוסיבית של הדגמים המוערכים והמלהיבים ביותר בקטגוריה בכל הזמנים. היא גם זו שהציתה את מלחמת זמני ההקפה המתוקשרים במסלול הנורבורגרינג, תואר אותו החזירה לעצמה לאחרונה מידי הונדה עם גרסת טרופי R קיצונית במיוחד.
אבל, המגאן RS היוצאת גם דרשה הקרבה משמעותית מבחינת שימושיות והתרחקה מאוד מרעיון המכונית ספורט ליומיום שקסם לרבים כל כך, ואחראי היה להצלחות המסחריות של דגמים אלה. החל בתצורת שלוש דלתות שכבר אינה פופולארית כיום, דרך (אי) נוחות נסיעה ברמה שערורייתית ועד היעדר תיבה כפולת-מצמד נוחה.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
במילים פשוטות, היא הפכה לנשק מצוין עבור המסלול ומי שמשתמש בה כרכב ספורט ייעודי. יכולת משפחתית, נסיעה בפקקים, התמודדות עם כבישים עירוניים ובין עירוניים גרועים? זה פחות..
כעת, שנתיים לאחר השקת הדור העדכני (והשלישי) שלה, מגאן RS עושה סוף סוף עליה ומקבלת לוחית רישוי צהובה. לדברי רנו היא אמורה להיות ספורטיבית לא פחות מקודמתה, בתוספת עוד שתי דלתות ותיבת-עצלנים אוטומטית. האם רנו עידנו אותה מדי וגרמו לה לאבד את הזיק המטריף?
מחיר: 235 אלף שקל
מתחרים: פולקסווגן גולף GTI, סיאט לאון קופרה, יונדאי i30N, הונדה סיוויק טייפ R
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
טוב: עיצוב, התנהגות, ביצועים
בסדר: יחידת הנעה, שימושיות
טעון שיפור: נוחות נסיעה
ציון: 8

איך נראה

עניין של טעם אבל מבחינתנו לפחות, המגאן RS היא המכונית הנאה בקטגוריה. היא מבוססת על המגאן האצ'בק שאינה משווקת כאן, ומוסיפה לה בדיוק את מידת ה"פלפל" הנדרש כדי לייצר בידול מחייב, מבלי להיות צעקנית ומצועצעת מדי. הפגוש הקדמי אגרסיבי עם פתחי אוורור גדולים ופנסי ערפל, בתי הגלגלים מורחבים (ב-6 ס"מ מלפנים ו-4.5 ס"מ מאחור) עם כונסי אוויר ומאחור יש דיפיוזר אגרסיבי מתחת לפגוש המכיל מפלט מרכזי גדול.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
תא הנוסעים דומה למקובל כיום ברנו, לרבות לוח מחוונים דיגיטאלי ("7) ומסך מגע גדול ("8.7) בקונסולה המרכזית, שניהם בעלי גרפיקה שונה (גם) עם תצוגת נתוני ספורט כמו מדידת זמני הקפה (עם טלמטריה), זינוק (ל-100 קמ"ש, 400 מטר או אלף מטר), עוצמת בלימה, מדי גדישה, מומנט והספק, זוויות היגוי, טמפרטורת תיבת הילוכים ומצמד ועוד מידע לא ממש רלוונטי למי שלא עולה על המסלול, אבל נראה מאוד מרשים בפקק של איילון.
המושבים מציעים תמיכה מצוינת בגוף ונוחים למדי לאורך זמן. בהתאם לייעוד יש גם גימורים דמויי-קרבון, דוושות מתכת וסימון אדום במרכז חלקו העליון של גלגל ההגה. על הנייר זה נשמע הרבה, בפועל היינו מצפים ליותר מכך בהתאם למחיר ולקהל היעד. סביבת הנהג והנוסעים בכל זאת קודרת מדי, דומה מדי לדגם רגיל מאובזר. בזמן השיפור היינו ממליצים לרנו להתקין מנופים ארוכים יותר מאחורי ההגה לשליטה בתיבת ההילוכים. חולי הגה של ממש יצטערו גם לשמוע שבלם חניה (וההחלקה) הידני הוחלף ביחידה חשמלית נוחה ומשחררת מקום.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
הנוסעים מאחור זוכים למרחב מחיה טוב (בעיקר לרגליים) ופתחי מיזוג נפרדים, אבל שטחי חלונות הצד קטנים יחסית ואחראים לתחושה קלסטרופובית-משהו. לתא המטען נפח ראוי (אין נתון רשמי משום מה) אבל הוא נטול גלגל חלופי.
רשימת האבזור כוללת מצלמת נסיעה לאחור, חיישני חניה מלפנים ומאחור, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם, חימום למושבים הקדמיים, מראות מתקפלות חשמלית וחישוקי "19 קלים. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, תאורה דינמית והתראה על סטייה מנתיב ושטחים מתים.

איך נוסע

המגאן RS מצוידת במנוע 1.8 ליטר מוגדש, המשרת גם באלפין A110, אבל ראש מנוע ומגדש שונים מעמידים כאן את ההספק המרבי על 280 כ"ס. על העברת הכוח לגלגלים הקדמיים אחראית תיבת שישה הילוכים כפולת-מצמד, עם אופציה לתיבה ידנית בהזמנה מיוחדת.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
הביצועים טובים מאוד עם 5.8 שניות ל-100 קמ"ש - 0.2 שניות פחות מהמגאן RS265 היוצאת ונתון זהה להונדה סיוויק טייפ R החזקה משמעותית - בדרך ל-250 קמ"ש מרביים. בקרת שיגור יעילה מאפשרת מימוש קל יותר של היכולת, מבלי לעסוק בתזמון סל"ד המנוע, תפעול רגיש ומדויק של מצמד והעברת הילוכים מהירה בתיבה ידנית.
אלא שאופי המנוע הזה אינו מרשים במיוחד. למרות הכוח הוא אינו עושה רושם אגרסיבי, לא בועט את הנהג כפי שהיה מצפה ואפילו נשמע אנמי מדי. משתי בחינות אלה הוא פשוט לא עושה חשק להריץ אותו במעלה הסל"ד, וחבל.
גם תיבת ההילוכים לא מרשימה יתר על המידה. היא אמנם חלקה ונעימה בנסיעה שגרתית אך תחת לחץ סובלת - לפחות במכונית הנבחנת - מרעשי תמסורת והחלפת הילוכים מיותרים. צריכת הדלק הייתה סבירה בהתחשב במבחן המאומץ - 9.1 ק"מ לליטר. אבל מבחינת רנו, היא אמורה לקבל רק אוקטן 98 יקר, שאינו מצוי בכל תחנה.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
המגאן RS משווקת כאן רק בגרסת "קאפ" ספורטיבית (עוד) יותר, כוללת דיפרנציאל מוגבל החלקה אגרסיבי יותר מבדגם היוצא (טורסן לעומת הליקל) וכיול מיתלים קשיח יותר (ב-10%) מה-RS הרגילה. עם אותו מתלה קדמי מתקדם הממזער את השפעת המומנט על ההיגוי, בעוד מאחור זו קורת מתח עם מנגנון היגוי אקטיבי בדומה לפורשה 911 GT3 ומרצדס AMG GT-R.
כמצופה, על אספלט מצוין, המגאן מספקת תענוג בכמויות. תגובת ההגה מעולה והיא פונה בחדווה נדירה, תוך הפניית הגה בזווית קטנה מהצפוי (20% פחות לדברי רנו) תודות להיגוי האחורי האקטיבי. בחירה במצב Race בבורר הנהיגה משנה את אופי פעולת המערכת (היגוי אחורי בזווית נגדית לקדמיים הפעילה עד 100 קמ"ש במקום 60 קמ"ש במצבים הרגילים) ומחדדת עוד יותר את מהירות הכניסה לפניה, בלי שמץ של תת היגוי.
יש מעט היגוי יתר בזמן בלימה-נגררת לתוך סיבוב, וכדי להימנע ממנו צריך לבלום מוקדם יותר בכניסה לפניה, אבל אז אפשר להאיץ מוקדם יותר תוך הסתמכות על המערכת ועל הדיפרנציאל שיעשו את העבודה, תוך שיגור ביציאה מהפניה במהירות שיא. כל אלה הופכים אותה לחיית מסלול אמיתית ותענוג צרוף.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
חבל רק שההגה עצמו לא חד ותקשורתי כמו בדגם היוצא. אותה בעיית רגש יש גם לבלמים הגדולים של ברמבו (355 מ"מ מלפנים ו-290 מ"מ מאחור) המציעים יכולת האטה טובה מאוד אבל חסרי תחושה בתחילת המהלך.
ועכשיו בנוגע לנוחות. מערכת המיתלים הנוקשה - נתמכת בולמי זעזועים פרוגרסיביים (באמפ-סטופ הידראולי בתוך הבולם) בשונה ממרבית המתחרות המצוידות במערכת אדפטיבית המאפשרת קשיחות משתנה – מתקשה להתמודד עם אספלט מקומי. בניגוד למסלול המירוץ, שם יכולים הצמיגים לשמור בקלות יחסית על קשר הדוק עם האספלט, בכביש הציבורי עוברות יותר מדי תנודות לרכב באופן שמרגיש כמו רכיבה על סוס פרוע. זה גורע מביטחון הנהג, זה פוגם גם באחיזה במקרים רבים.
נסיעה מנהלתית? עוד יותר גרוע. זו מכונית שמדווחת בשידור ישיר לישבן על כל קמט בסלילה המקומית. זה מטריד ומעייף ומנער נוסעים עם שלל רעידות וחבטות. מכונית קצה או לא, זה לא תענוג גדול.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)

סיכום

רנו אכן הפכה את המגאן RS מבחינת מפרט למכונית שמתאימה לקהל רחב יותר. עם חמש דלתות ותיבה אוטומטית, לצד מערכות בטיחות מתקדמות שלא היו בקודמתה. החדשות הפחות טובות הן שכמו קודמתה, גם היא מאוד לא נוחה לנסיעה מנהלתית. לא עבור נוסעים אחרים ולא עבור הנהג. בכך היא שומרת על מעמד נישתי קיצוני ובעייתי-משהו מבחינה מסחרית, למרות שלכאורה היא אמורה הייתה להשתפר מבחינת שימושיות יומיומית. היא לא. מצד שני, היא גם לא איבדה את הקסם.
אז כן, היא מרשימה מאוד ולא, רנו לא עידנו אותה מדי למרות השינויים הדרמטיים לכאורה. זה מעולה למי שמחפש מכונית ספורט ללא פשרות, מלהיבה וממכרת. פחות עבור מי שמחפש ספורטיבית ביצועיסטית שמסוגלת גם להרגע.
רנו מגאן RSרנו מגאן RS
( צילום: ניר בן זקן)
מנוע: 4 צילינדרים, 1.8 ליטר, טורבו-בנזין
הספק: 280 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט: 39.8 קג"מ ב-2,400 סל"ד
תמסורת: 6 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
אורך: 437.2 ס"מ
רוחב: 187.4 ס"מ
גובה: 144.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 266.9 ס"מ
משקל עצמי: 1,535 ק"ג
נפח תא מטען: אין נתון
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.8 שניות, 250 קמ"ש
צריכת דלק, פליטת מזהמים: 13.1 ק"מ לליטר, 191 גרם CO2 לק"מ
כריות אוויר: 6
דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
מחיר: 235 אלף שקל