(כתבת: מיכאלה חזני. צלם: ירון שרון)
עוד מפגשים מוטוריים של מיכאלה חזני:
אתם בטח מכירים סוגי אספנים שונים. יש כאלה שאוספים מכוניות (כי יש להם המון מקום להעמיד אותן והרבה כסף כדי לרכוש), אחרים אוספים בולים, מטבעות, קופסאות גפרורים או תקליטים נדירים. אבל ספק אם שמעתם על אספן לוחיות רישוי. וכזה הוא נמרוד רחמימוב (59) מגני תקווה. והוא בכלל רופא מנתח במקצועו, מנהל מחלקה אורתופדית בבית החולים בנהריה. חתיכת מקצוע, נכון, אבל בזמן שהוא לא מתקן גוף אנושי הוא משקיע את זמנו - וגם לא מעט מכספו - באיסוף לוחיות רישוי מכל העולם.
(צילום: מיכאלה חזני)
״הכל התחיל בשנת 1972 כשגרנו בקולורדו, ארה"ב. הייתי בן 11 ולהורי היה רכב כמובן, עמו עברנו לבוסטון", משחזר רחמימוב ומסביר: ״אבי שנדרש לפרק את לוחיות קולורדו ולהרכיב במקומן את אלה של בוסטון, נתן לי אותן. וזו הלוחית הראשונה שלי באוסף. משם זה רק הלך וגדל״.
רחמימוב החל לאסוף עוד ועוד לוחיות. חברים ומשפחה כבר ידעו על כך ולוחיות שונות זרמו אליו בקלות מכל כיוון. ״שכן של ההורים, יוחנן ספיר ז״ל, חזר ממלחמת יום הכיפורים והביא עמו לוחיות של משאיות צבאיות מצריות אותן הסיר, ונתן לי אותן מתנה״. כמה לוחיות יש לו היום? ״על הקירות בבית תלויות כ-350 אבל בתוך הארגזים יש עוד אלפים. אין לי מושג כמה יש״.
כשהוא נשאל כמה אספנים כמותו הוא מכיר, מסביר רחמימוב: "יש אנשים שמחזיקים לוחית של הרכב האישי שלהם או שבמקרה התגלגלה אליהם לוחית כלשהי. אלה לא אספנים. אנשים שאוספים לוחיות כתחביב ורוצים יותר ויותר מהן, מחליפים וקונים? כאלה יש בודדים בארץ״. ואיזו הכי מיוחדת בעיניך? ״קשה לומר כי כל אחת מיוחדת ומספרת סיפור אחר. של תקופה, של מדינה, יש פה לוחיות עם סיפורים היסטוריים שקשורים לאירועים מלחמתיים, פוליטיים. אבל כן, יש לוחיות שיש להן סיפור יותר בולט מאחרות. יש לי למשל לוחית שקיבלתי לא מזמן מחייל רוסי ששירת בסוריה בזמן מלחמת האזרחים. ובשכונה הרוסה לגמרי מהפצצות ראה פולקסווגן חיפושית הרוסה עם לוחית. הוא פירק ולקח אותה חזרה למוסקבה שם הציע אותה למכירה באינטרנט. קניתי ממנו את הלוחית וקיבלתי כבונוס צילום של איך נראה האוטו בשכונה ההרוסה בחאלב.
"ויש לי אגב קשר נוסף למקרה הזה כי אני עובד בבית החולים בנהריה, והגיעו אלינו במשך השנים אלפי פצועים מאותה מלחמת אזרחים. הסיפורים האישיים שלהם מתחברים לי מאוד עם הסיפור האישי של הלוחית הזו. יש לי גם לוחית מצפון קוריאה, קשה מאוד להשגה, שכן זו מדינה סגורה. יש פה שתי לוחיות גרמניות מתקופת השלטון הנאצי. אני דור שני לשואה והלוחית הזאת מסמלת בעיניי משהו שהוא זיכרון משפחתי שלנו, וגם זיכרון קולקטיבי של העם, ויש לה לכן מקום חשוב באוסף״ .

הקיר הישראלי

רחמימוב גאה באוסף החשוב ביותר עבורו, הישראלי, עם לוחיות מתקופת המנדט הבריטי ועד היום. לדבריו, יש בהן לוחיות שאין לאיש מלבדו. ״אחת הנדירות שיש לי באוסף היא לוחית ישראלית של האו״ם ממעבר מנדלבאום. אני לא מכיר אחת כמוה בעולם״. ובכלל, הקיר "הישראלי" משקף את ההיסטוריה של לוחיות הרישוי כאן, עוד לפני קום המדינה.
רחמימוב מסביר כי זה בעיקר מה שחשוב לו, הסיפורים שאחורי הלוחית. ״כל אחד לוקח את זה לאן שהוא רוצה. יש אנשים שמתחברים לצד הבירוקרטי, לאיך זה נראה, מה צבע הרקע, איזו צורה יש לה. אני מתחבר לסיפורים הפוליטיים, גיאוגרפיים, היסטוריים. כמה עולה כל התחביב, איך מתמחרים לוחית? ״כמו כל דבר שקשור באספנות, זה תלוי כמה המשוגע שקונה מוכן לשלם ובכמה הפסיכי שמוכר מוכן למכור. בסוף נפגשים באמצע. אין לזה מחירון או שוק. מאז שיש את האינטרנט ואיביי יש הרבה יותר תחרות מכל העולם על לוחיות, ולעיתים אתה מרים ידיים מול הצעה גבוהה שאתה לא מוכן להציע מעבר לה. המחלה קשה, אבל לא עד כדי כך שאשלם מחירים גבוהים בשביל לוחית״. מה הסכום הכי גבוה ששילמת? ״זה חסוי. אבל אלה לא סכומים גדולים. לוחיות רישוי אינן תכשיטים וזו לא יצירות אומנות. הסכומים יכולים להגיע במקרים נדירים למאות שקלים״. ספר על הדבר המוזר ביותר שעשית בשביל להשיג לוחית? ״בעבר נסעתי עם חברתי דאז לסיני. במעבר הגבול בטאבה קיבלתי שתי לוחיות רישוי זמניות לרכב, והן מאוד נדירות בעולם האספנות, ברמה בינלאומית. כשחזרנו אחת מהן 'אבדה' במפתיע. נחקרתי במשך שלוש שעות על ידי המשטרה המצרית בגבול, שילמתי בשמחה קנס שאיני זוכר כמה גבוה היה ושוחררתי שמח ומאושר". יכול לבחור לוחית אחת הכי קרובה לליבך? "זה כמו לבחור בין ילדים. בלתי אפשרי".