בקצרה:
- רנו מחייה את ה-5 המיתולוגית עם אב-טיפוס שיגיע במהרה לייצור
- המראה כמובן ישען על מאפייני רטרו, ההנעה תהיה חשמלית
- ביבואנית רנו, חברת קרסו, עוד לא יודעים לומר מתי תגיע ארצה
מורשת: רנו 5 נחשבת בתעשיית הרכב לסבתא-רבתא של קטגוריית הסופר-מיני. אולי לא הממציאה, כנראה לא המושלמת, אבל ללא ספק מאבני הייסוד של הקטגוריה הסופר-פופולרית באירופה, שעד לפני שניים-שלושה עשורים הייתה עוד יותר תחרותית וסוערת.
ולא במקרה, שכן היא התאימה למגוון עצום של לקוחות. גם עם דגמים שנראו צעירים-אופנתיים, גם עם שילוב בין ניידות עירונית תודות למידות קטנות ובינעירונית בזכות גרסאות חזקות יותר. עם מגוון עצום של אפשרויות בין סטודנט תפרן לנהגת ספורטיבית וכל מה שבאמצע.
לא במקרה ה-5 היא אחת המכוניות המוצלחות של היצרנית הצרפתית, עם כ-5.5 מיליון יחידות שיוצרו ממנה, ובשלבים מסוימים אחת המכוניות הנמכרות בעולם. את מקומה בהיצע הדגמים תפסה הקליאו המשווקת עד היום.
קצת היסטוריה: ה-5 שווקה בתחילת הדרך במרכב שלוש דלתות או חמש דלתות, עם מנועי 800 סמ"ק (33.5 כ"ס) או ליטר (44 כ"ס). בהמשך נוספו אינספור גרסאות, לרבות ה-5 אלפין מ-1976, או ה-5 טורבו הקיצונית והסופר-נחשקת בעלת מנוע מוגדש (1.4 ליטר, 160 כ"ס) שהוצב במרכז במקום הספסל מאחור, עם הנעה אחורית וגוף מנופח, ובאמצע (סביבות 85') את ה-GT טורבו החביבה עם 115 כ"ס ו-831 ק"ג בלבד.
רנו-סאנס: הרעיון להחזיר לחיים את ה-5 הוא חלק ממהלך נרחב של היצרנית רנו, שמצאה עצמה במים סוערים בשנתיים האחרונות - החל מפרשת קרלוס גוהן, דרך היחסים הבעייתיים עם השותפה ניסאן ועד משבר הקורונה. וחתום עליו לוקה דה מאו, יו"ר הקבוצה שבעשור הקודם היה זה שהחייה את פיאט 500, ובמובנים רבים הציל את היצרנית האיטלקית מקריסה מהדהדת. לדבריו, "אני יודע שחידוש של רכבים אייקוניים מצית אש בכל המותג. המכונית הזו תהיה במחיר נגיש ותעניק טעימה ראשונה מהעתיד עבור כל מותג רנו".
אב הטיפוס של ה-5 העתידית הוצג היום (ה') באירוע חשיפת האסטרטגיה העתידית של היצרנית, הוא רק אחד מ-14 דגמים חדשים המתוכננים עד 2025, שבעה מהם חשמליים בעוד האחרים יכללו כמובן גם גרסה היבירדית משולבת חשמל. מה עוד אנחנו יודעים? שבעה מהם יהיו בקטגוריית C (משפחתיות ורכבי פנאי קומפקטיים המבוססים עליהן) ו-D (משפחתיות גדולות ורכבי פנאי הנגזרים מהן). לפחות הקטגוריה השנייה תהיה חידוש עבור רנו בימים אלה.
רק נראית כמו פעם: בניגוד לפיאט 500 שנראתה דומה מאוד ל"היא של פעם", ואפילו למיני החדשה כשרק הוצגה ובוודאי לחיפושית העדכנית של פולקסווגן, עיצוב האב-טיפוס של רנו נראה יותר כשואב השראה ומשתמש באלמנטים מסוימים, ופחות עם זיקת מראה חד-משמעית. נאמר זאת אחרת. מי שלא הכיר היטב את ה-5 בגלגולה הקודם, ורק מעטים זוכרים באמת כיצד נראתה שכן היא לא הותירה חותם עיצובי מיוחד, יתקשה לדעת שמדובר בגרסתה המודרנית.
אז כן, המרכב מזכיר אותה ויש יחידות תאורה רבועות מלפנים ואנכיות מאחור, ואפילו "כונס אוויר" מצחיק על מכסה המנוע. אבל צריך גם כיתוב "5" מאחורי בתי הגלגל הקדמיים ואחד נוסף מאחור המשולב ביחידת תאורה לרוחב דלת תא המטען. יש גם ידיות פתיחת דלתות מוסלקות שאין לדעת אם יגיעו לייצור ובתי הגלגלים מורחבים על מנת להכיל חישוקי ענק מוגזמים. תמונות של תא הנוסעים לא נחשפו, אבל ניתן לשער שהוא יעוצב ברוח הנוסטלגיה, ככל הנראה עם הגה שתי צלעות ואולי אפילו מושבי בד משובצים, אבל ללא המאוורר המפורסם שהותקן על הקונסולה.
ה-5 החדשה, בדומה לפיאט 500, תוצע רק עם מנוע חשמלי, אך רנו לא פרסמה כל נתונים טכניים אודותיו. ניתן לשער שתוצע גם גרסה ספורטיבית, ככל הנראה עם יחידת ההנעה שהוצגה בזואי e-ספורט קונספט (מתערוכת ז'נבה, 2017) עם שני מנועים חשמליים, אחד לגלגלים הקדמיים והאחר לאחוריים בהספק משולב של 460 כ"ס.
מה אנחנו חושבים: רנו עברה בשנים האחרונות טלטלות קשות, עם שערוריות ומשברים ותקשורת שלא מרחמת וביצועים לא מרשימים. אבל אם יש בתעשיית הרכב כיום מישהו שיכול להוביל אותה במים הסוערים האלה, שמו כנראה לוקה דה מאו. עם הרקורד, וההערכה והביטחון העצמי לבצע מהפיכות. אין גם ספק שה-5 היא רק אחת מהן, ואולי יהיו אפילו הפתעות גדולות יותר שינערו את האבק מהמותג שסובל כיום מהיצע דגמים טוב ויעיל, אבל נטול תשוקה.
לא במקרה מצביעים ברנו על פיז'ו שידעה להתנער ולהפוך לגורם משפיע במיוחד בתעשייה, בעיקר עם המוכנות לפריצות דרך עיצוביות וטכנולוגיות. וה-5 עשויה להיות הפרק הראשון בדרך של רנו להמציא עצמה מחדש. אנחנו מלאי סקרנות ביחס לפרק הבא.
