במאי 2021, בעיצומו של מבצע שומר החומות, בזמן שהמתיחות בין הערבים ליהודים בערים המעורבות בישראל בעבעה על פני השטח והסלימה לכדי מהומות, פרעות ואי-סדר, במכון כושר שכונתי אחד ביפו, בלב ליבה של הסערה, העסקים היו כרגיל.
קראו עוד:
שגרת האימונים של המתאמנים הערבים והיהודים אשר פקדו את המקום לא הופרעה; השיחות לא התחלפו לוויכוחים על פוליטיקה, מקסימום על התור למכשיר הבא, וההרגשה הכללית, על אף המתיחות, הייתה של עוד יום בחדר הכושר.
כבר שלוש שנים שמכון Sculpt ביפו מהווה בית לערבים ויהודים שרוצים להתאמן יחד וליצור דרך משותפת, מתוך האמונה שספורט מחבר בין כולם. הבעלים חמודי אלפריד בן ה-32, הוא דמות מוכרת בנוף המקומי. לפני כשלוש שנים, בשיחה עם ynet שהתקיימה ממש לאחר זכייתו במקום השלישי בתחרות "מר עולם", סיפר לנו על תכניותיו לפתוח סטודיו לאימוני כושר ביפו. כעת, ממרחק של מספר שנים אחרי, נראה שהחזון מומש.
יש מקום לכולם, רק לא לשיחות על פוליטיקה
"מגיל קטן אהבתי ספורט, תמיד רציתי להיכנס לחדר הכושר ולהתאמן אך לא הצלחתי מכיוון שהמצב הסוציואקונומי של המשפחה לא היה טוב", הוא מספר, "הייתי בחור צנום, לא היה לי ביטחון עצמי אבל הרצון לעסוק בתחום תמיד היה שם".
לאחר סיום תואר במדעי הרוח והחברה הוא החליט להתמקד בתשוקה האמיתית של חייו. "הלכתי לוינגייט, הוצאתי תעודת מדריך כושר ועברתי הכשרות נוספות, והתחלתי לעבוד כמאמן במכון כושר".
חמודי אלפריד: "המטרה שלי הייתה ליצור מקום שמכיל את כל האנשים: ערבים, יהודים, אמריקאים, רוסים נשים וגברים, ילדים ומבוגרים. הכל. כיף לראות את החיבור הזה. זה לא קורה רק במכון, גם כשהאימון מסתיים אתה רואה את יוסי ומוחמד שותים קפה ביחד. אנשים סקרנים אחד כלפי השני"
עם הזמן הבין שהוא רוצה לרכז את המתאמנים שלו במקום אחד ופתח סטודיו קטן ביפו. השנים עברו, הסטודיו השתדרג למכון כושר גדול, ומהר מאוד הפך המקום לבית ולסמל עירוני לדו-קיום באחת הערים המעורבות הגדולות בישראל.
"המטרה שלי הייתה ליצור מקום שמכיל את כל האנשים: ערבים, יהודים, אמריקאים, רוסים נשים וגברים, ילדים ומבוגרים. הכל. כיף לראות את החיבור הזה", הוא אומר, "זה לא קורה רק במכון, גם כשהאימון מסתיים אתה רואה את יוסי ומוחמד שותים קפה ביחד. אנשים סקרנים אחד כלפי השני. לולא הסטודיו לא הייתה להם הזדמנות להכיר אחד את השני. יש פה אנשים שהכירו והתחילו ליצור שותפויות עסקיות, לעבוד ביחד".
אין שיחות על פוליטיקה?
לא. אין שיחות. אין אצלי פוליטיקה. מי שרוצה לדבר יכול לעשות את זה מחוץ למכון, ומי שבא – בא להתאמן. לכל אחד יש את הדעות שלו ואנחנו מכבדים כל אחד - לא משנה מה הדעה שלו ולאיזו מפלגה הוא שייך. מעניין אותנו ליצור אווירה טובה. במהלך כל מבצע שומר החומות אנשים הגיעו והתאמנו. העסק הזה הוא משפחה, ומשפחה אי אפשר לפרק".
מוצאים שפה משותפת דרך הספורט
עיתונאי הספורט אורי לוי בן ה-34 מיפו פוקד את מכון הכושר כבר שנה. לוי מעולם לא התאמן באופן מקצועי. אל המכון הגיע לאחר פציעה ממנה סבל במהלך משחק בקבוצת כדורגל חובבנית.
"אף פעם לא הייתי בחדר כושר, ואחרי הפציעה איבדתי הרבה מאוד מהמהירות שלי", הוא אומר, "הגעתי על מנת להתחזק וללמוד איך לעבוד בצורה נכונה. זאת הייתה שנה מאוד אינטנסיבית והאימונים עזרו לי להתמודד עם הרבה דברים באותה תקופה. יש כאן אנשים מכל הסוגים והמינים. פחות חשוב יהודי, ערבי, אין על זה דגש וזה לא משחק תפקיד. אתה בכלל לא חושב על הדברים האלה.
אורי לוי, מתאמן במכון: "אני ירושלמי במקור וספציפית גם דובר ערבית, חמודי הוא ערבי מהצפון, ושנינו גרים עכשיו ביפו. אנחנו מוצאים שפה משותפת. כושר מדבר אל כולם ובגלל המיקום והאווירה של המכון, יש מנעד רחב של מתאמנים נוצרים, מוסלמים, יהודים, דרוזים או זרים מחו"ל"
"אני ירושלמי במקור וספציפית גם דובר ערבית, חמודי הוא ערבי מהצפון, ושנינו גרים עכשיו ביפו. אנחנו מוצאים שפה משותפת. כושר מדבר אל כולם ובגלל המיקום והאווירה של המכון, יש מנעד רחב של מתאמנים נוצרים, מוסלמים, יהודים, דרוזים או זרים מחו"ל".
גם עבד מסרי בן ה-42 מיפו, מתאמן קבוע במכון. "אין כאן נוצרי, מוסלמי, או יהודי. כולם כאן משפחה אחת וכל מי שרוצה יכול להיות כאן ללא שום בעיה – רק לא לדבר על פוליטיקה", הוא מסביר, "אנחנו מדברים על הכל, רק לא על זה. איש איש באמונתו יחיה – זה המוטו. במבצע שומר חומות נושא המתיחות בכלל לא על עלה על סדר היום, להפך - כשאתה עצבני, בוא להוציא את העצבים שלך בחדר הכושר".
איך לדעתך המכון תורם לדו-קיום?
"כולנו משפחה אחת, כולנו מכירים את כולם וזה זורם. יש פה אווירה ביתית. אם מישהו בא עצבני אנחנו צוחקים ומקלילים את האווירה. אני מתאמן פה כבר הרבה שנים ובחיים לא ראיתי ויכוחים. נהפוך הוא. אני איש עסקים, אורח החיים שלי מאוד מאוד לחוץ, ואני מגיע ומתנתק מכל העולם".
עבד מסרי, על שותפו לאימונים, רובי: "התחלנו לדבר ומשם הכל זרם. אם הייתי רואה אותו בחוץ, כנראה שלא היה לנו קשר בכלל. היום אנחנו גם חברים מחוץ לחדר הכושר, נפגשים, יושבים. אני מביא קפה, הוא מביא תמרים"
כבר חצי שנה ששותפו של מסרי לאימונים הוא רובי, לאחר שהכירו בחדר הכושר והתחברו. "התחלנו לדבר ומשם הכל זרם. אם הייתי רואה אותו בחוץ כנראה שלא היה לנו קשר בכלל. היום אנחנו גם חברים מחוץ לחדר הכושר, נפגשים, יושבים. אני מביא קפה, הוא מביא תמרים".
"העובדה שהמכון מעורב מעולם לא הייתה אישיו מבחינתי", מוסיף שותפו של מסרי לאימונים, רובי ויכמן (35) מיפו. "אני מתאמן פה כבר שנתיים. פוליטיקה בכלל לא נכנסת. אנחנו מעבירים את האימון בכיף, צוחקים בינינו. אני לא חושב שהנושא של יהודים-ערבים אי פעם עלה באיזושהי קונסטלציה. אין פה דברים מרגשים או איזה סיפור סוחט דמעות, סך הכל אנשים שרוצים להתאמן בכיף ביחד".
אתה חושב שזה גם היה עובד בערים מעורבות אחרות?
"לדעתי לא. יש משהו ביפו שבמקומות אחרים לא היה עובד, האופי של האנשים שגדלו פה. לא מתרכזים כאן ביהודים-ערבים, יותר משנה העובדה אם אתה שכן טוב או לא. מעולם לא היו לי דעות קדומות אבל סביר להניח שאם היו, גם לא הייתי בא לפה.
"אני ועבד הפכנו להיות חברים, וזה קורה גם עם שאר המתאמנים והמאמנים, ובכלל, אפשר לראות את זה לא מעט בעיר. זה מהמכולת, וזה מפה וזה משם. נוצרה פה איזושהי קהילה שבה האישיו הזה פשוט לא משחק תפקיד. אלה הפנים של יפו האמיתית, יפו המקורית, לא מה שאתה קורא בעיתונים".
