בשיתוף חיים עם סרטן הערמונית
גילוי של מחלת הסרטן הוא אירוע שיכול להפוך את החיים לחלוטין. הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים הוא סרטן הערמונית, אשר נמצא אצלם באחוזים גבוהים יותר ויותר, אחרי גיל 50.
בפאנל מיוחד בהנחיית פרופ' רפי קרסו, משתתפים ד"ר אלי רוזנבאום, מנהל היחידה לאונקולוגיה אורולוגית במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון, חיים דגן, מתמודד עם סרטן הערמונית ועיינה דגן, אשתו של חיים.
בדיון, מספרים המשתתפים על ההתמודדות עם הגילוי, החיים לצד סרטן ערמונית מתקדם, התרופות החדישות ביותר בתחום והאפקט העצום של תמיכה מצד המשפחה והסביבה. צפו:
פאנל קרסו, סרטן ערמונית מסע של מטופל
לדברי ד"ר רוזנבאום, הבשורה האחרונה בתחום - תרופות רדיואקטיביות היוצרות קרינה מקומית על התאים הסרטניים. בכל הנוגע לטיפולים הקיימים לטיפול בסרטן הערמונית במצב גרורתי, היום ידוע כי סרטן הערמונית מגיב להפחתה של רמות הטסטוסטרון. לכן, הפחתתו באמצעות זריקות גורמת לנסיגה משמעותית של הסרטן וגרורותיו.
עם זאת בשלב מסוים, הסרטן מפתח עמידות לחוסר בהורמון. בשלב זה ישנם טיפולים הורמונליים, כימותרפיים, תרופות ביולוגיות וגם תרופות רדיואקטיביות, הנחשבות לבשורה האחרונה בתחום. ד"ר רוזנבאום מסביר: "ישנה תרופה רדיואקטיבית ותיקה אשר מגיעה אל תאי סרטן הערמונית הנמצאים בעצמות, ובנוסף אליה קיימות תרופות חדשות "כמו לוטציום, אשר מכוונת אל כל תאי הסרטן בגוף על ידי נוגדן שיודע 'להתלבש' על הקרומים של תאי הסרטן בכל הגוף ויוצר קרינה מקומית על כל הגרורות ושאריות הגידול".
קראו עוד:
"שנה אחרי שהרופא סירב לשלוח אותי לבדיקה, התעקשתי וגילו אצלי סרטן הערמונית"
חיים דגן מספר על גילוי המחלה: "אח שלי חלה בסרטן הערמונית והציע לי שאעשה בדיקתPSA . רופא המשפחה הסביר שבדיקת ה PSA -לא מדויקת ויכולה להוביל לאבחון שגוי ולבדיקות נוספות ומיותרות. בהתחלה השתכנעתי, אבל אחרי שנה דרשתי לבצע את הבדיקה. התוצאה הייתה מחשידה ולכן עשיתי בדיקות המשך ובעקבותיהן התגלה אצלי סרטן הערמונית".
דגן בחר לעבור כריתת ערמונית, "אך לאחר הניתוח התגלה, שבזמן שחלף, הגידול התרחב מעבר לגבולות הערמונית, ולכן נאלצתי לעבור גם הקרנות וטיפולים הורמונאליים".
"למשפחה ולתמיכה יש תפקיד מאוד משמעותי", לדברי דגן, "זה לא פשוט לקבל בשורה כזו מטלטלת, אבל לאורך כל הדרך גיליתי אופטימיות ונחישות. הייתי בטוח שאצלח את המסע הזה, וזה הוסיף ליכולת להתמודד עם המחלה".
עיינה, אשתו של חיים, מספרת: "בהתחלה מדובר על משהו מטלטל, אין ספק. לשמחתי, חיים לא התייאש ולקח את הטיפול בידיים והוביל את הכל. הוא עשה שינוי באורח החיים והתחיל לעשות דברים למען הבריאות שלו וגם לשתף אחרים, מה שמאוד עזר. את כל הדרך עשינו יחד".
דגן אמר כי "יש לנו שלושה ילדים בוגרים, כל אחד מהם בזוגיות - שיתפתי את כולם בתהליך של האבחון ובטיפולים, וזכיתי לתמיכה מלאה מעיינה ומהמשפחות שלהם. זה נותר הרבה כוח להתמודד ולהצליח בטיפולים". רעייתו מוסיפה: "ההתמודדות עם המחלה שיפרה את הזוגיות שלנו והפכה אותה להרבה יותר חזקה".
ד"ר רוזנבאום מוסיף כי "למשפחה יש תפקיד מאוד משמעותי. הם עוזרים למטופל לקלוט את כל המידע כאשר הוא בלחץ משמעותי ולעבור את הטיפולים עם תופעות הלוואי. חשוב שיהיה בסביבה גורם שהוא פחות בלחץ".
"כחלק ממעגל התמיכה העמותה שלנו מנהלת קבוצת פייסבוק, עורכת כנסים ומשתפת את החולים בכל המידע הכי עדכני", דגן מספר על הפעילות של עמותת 'חיים עם סרטן הערמונית', המאגדת את חולי סרטן הערמונית בישראל. "לעמותה יש קבוצת תמיכה בה מטופלים תומכים אחד בשני ומעלים התלבטויות. המידע מונגש על ידי העמותה בכנסים עם מיטב המומחים בנושא אשר מציגים את הטיפולים החדשניים ביותר, פורום שאלות תשובות באתר האינטרנט של העמותה שמגייס מומחים לתשובות על השאלות של המטופלים ועוד. על בסיס הידע הרב שהצטבר עד כה במשך השנים, איצי באר, יו"ר העמותה, פיתח והעלה לאתר 'עץ החלטות לחולי סרטן הערמונית' המשמש חולים בכל מיני צמתים של החלטות בהתמודדות עם המחלה ".
דגן קורא לכל הגברים בגיל 55, להיות במעקב. "פשוט תהיו במעקב שנתי אחרי רמת ה- PSA בדם, כדי שהמחלה תתגלה כמה שיותר מוקדם, ואז הסיכוי לריפוי מוחלט הוא גבוה מאוד. אצלי התברר בדיעבד שאין רקע גנטי לסרטן שחליתי בו".
"לקיחת תרופות בשלב מוקדם משפרת מאוד את תוצאות הטיפול ואת תוחלת החיים", לדברי ד"ר רוזנבאום, "התברר שחלק מהתרופות שפותחו מראש לשלב של העמידות בחוסר בטסטוסטרון, כמו תרופה הורמונלית וכימותרפיה, אם נותנים אותן בשלב הראשון של המחלה הגרורתית, יש שיפור גדול בתוצאות הטיפול ותוחלת החיים".
בכל הנוגע לטענה נגד גילוי מוקדם, הנובעת מחשש לאבחוני יתר וטיפול יתר בסרטן שהם חסרי משמעות, מסכם ד"ר רוזנבאום כי "היום המודעות והחשש מאבחון יתר גדולה בהרבה ולא מנתחים ולא מקרינים אנשים עם סרטן שקט מאוד. ישנן כיום גם בדיקות גנומיות שעוזרות לנו לדעת באילו סרטנים לא צריך לטפל. לכן, חשוב מאוד להתחיל להיבדק מוקדם, אם יש סיפור משפחתי של סרטן הערמונית מגילאי 40-45, ובלי סיפור משפחתי, כדאי לעשות בדיקה שנתית של PSA מגיל 55, כדי לשפר משמעותית את הסיכוי לריפוי".
בשיתוף חיים עם סרטן הערמונית - לפרטים על העמותה לחצו כאן
מוגש כחסות בלתי תלויה של חברת נוברטיס ישראל
