כמו שהוא עושה בכל פעם שהוא נזקק לקבל החלטה גורלית, גם כשהתלבט האם להיכנס לפוליטיקה, אליאב בטיטו התייצב אצל הרב דוד אבוחצירא בנהריה.
נוכח גילו הצעיר (28), הוא לא ציפה לשמוע ממנו תשובה חיובית. הוא היה בטוח שהרב ימליץ לו להמתין עם השאיפות הפוליטיות. אבל הרב דווקא התלהב. "הוא אמר לי 'יש לך כוחות, אתה צריך לעשות את זה וזאת תהיה הצלחה גדולה'. זה הפתיע אותי ממש ואני שוקל את זה עכשיו. אם אני אראה שתהיה לי יותר השפעה מבפנים אני לא אפחד לעשות את זה", הוא מספר.
אליאב בטיטו במטה ההסברה האזרחי
(צילום: באדיבות מטה ההסברה האזרחי )
הרב יודע שאתה חי עם גבר?
"אף פעם לא שאלתי אותו את זה, אבל אני מניח שכן. אף פעם לא הסתרתי את זה. בכל שנה אנחנו עושים המשפחה הילולה בבית, באים כל משפחת אבוחצירא ורבנים והם יודעים. זה אף פעם לא הפריע להם".
בטיטו הוא מאנשי ההסברה הבולטים כיום בישראל. המייסד של מטה ההסברה האזרחי שהוקם יומיים אחרי טבח 7 באוקטובר. הוא גדל בעפולה בבית דתי ולמד בישיבה תיכונית. היום הוא אינו מגדיר את עצמו כדתי, אבל מבהיר שהוא נותר מחובר לדת.
העניין שלו בפעילות ציבורית התחיל עוד כשהיה תלמיד ונבחר ליו"ר מועצת התלמידים הארצית. "כשהתמודדתי הרימו גבה, דתי מעפולה? זה לא היה דבר כל כך טריוויאלי לאותם ימים. הייתה איזושהי תפיסה שכדי להיות יושב ראש ארצי צריך לגור בתל אביב או בירושלים. אבל נבחרתי והייתה שנה מדהימה שבסופה קיבלתי את אות נשיא המדינה להתנדבות, בין היתר על שבוע 'אהבת חינם', יוזמה שהתחילה אחרי הרצח של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים ועדיין מתקיימת, עשור אחרי".
אחרי הלימודים, הוא ביצע שנת שירות במסגרת הסוכנות היהודית בארה"ב ולאחר מכן התגייס לגלי צה"ל שם שירת ככתב. לקראת סיום השירות הוא החל להפיק מסיבות לקהילה הגאה שאינן מתקיימות בשבת. "לא היה לי היה לאן לצאת כי המסיבות של הקהילה היו בימי שישי. אז פתחנו מסיבה ראשונה שנקראה 'קראש', הגיעו 250-200 איש, מתוכם 50-40 לא נכנסו פשוט כי לא היה מקום. השאר זה היסטוריה. שבע שנים אחרי הפכנו לקבוצה של הפקות, עשינו אירועים בארץ, בתל אביב, בחיפה, בליסבון, במילאנו, בווינה", הוא נזכר.
מדבר בשתי שפות
התפנית הגדולה בחייו התרחשה ביום שבו החיים של כולנו השתנו - 7 באוקטובר. "התעוררתי ב-7 מההודעות בטלפון. פתחתי חדשות והייתי בהלם. "לא הבנתי מה קורה בכלל, ואז אני רואה חברים שלפני שבועיים היו במסיבות שלי ועכשיו הם נעדרים או מעלים סטורי שמבקש עזרה בלאתר אותם.התחלתי לפרסם בכל הכוח סרטונים ותמונות. אנשים ביקשו ממני לפתוח קבוצת וואטסאפ, אז פתחתי ותוך חמש דקות כבר היו יותר מ-1,000 אנשים. פתחתי עוד קבוצה ועוד קבוצות, הצטרפו 12,000 אנשים ביום הראשון. בעזרת האנשים שם יצרנו חומרים בשפות נוספות", הוא מספר.
קבוצות הוואטסאפ האלו היו הבסיס לגוף הסברה אזרחי רחב היקף שבטיטו הקים, מטה ההסברה האזרחי. "פגשתי אדם בשם שלומי פוגל, שהיה הבעלים של wework . הוא הציע לנו לעבוד משם, תוך שעה בערך איזה 100 איש הגיעו ותפסנו קומה שלמה. בחוצפה הישראלית שלי ביקשתי משלומי עוד קומה. ככה עבדתי במשך שמונה חודשים. באו אלינו כולם: שר התפוצות, שר החוץ, מנכ"לים, בני גנץ שהיה אז שר בקבינט המלחמה סייר במטה במשך כמעט שלוש שעות. כולם הבינו שיש פה כוח אזרחי גדול שיכול לסייע לישראל בתחום התודעה.
בימיו כיו"ר מועצת התלמידים הארצית
(צילום: עדן סניור)
"אני חושב שכמו שב-7 באוקטובר, אנשים יצאו עם הנשק שלהם וחילצו אזרחים מהשיחים, כאן אנשים תפסו את הלפטופ שלהם וחילצו את ישראל בתחום התודעתי, עד כמה שאפשר".
פחות מחודש אחרי שהוקם, מטה ההסברה כבר נרשם כעמותה ומאז הוא הגיע להסדר מול המדינה שעל כל שקל שהוא מגייס, המדינה שמה שקל נוסף. "הבינו את הכוח שיש כאן. היום אנחנו מתעסקים בארבעה תחומים: חינוך, טכנולוגיה, מדיה ומשפט", הוא אומר.
איך המקום שאתה בא ממנו, מסיבות גייז, יזמות, תקשורת, איך הכל מתחבר?
"מעולם לא הייתה סתירה בעיניי. תמיד הרגשתי שאני מדבר בשתי שפות. השפה שאני מדבר בעפולה, העפולאית, והשפה שאני מדבר בתל אביב, התל-אביבית. תמיד אהבתי לשלב בין דברים. בסוף הצבא כבר הפקתי מסיבות ובמקביל היית כתב בריאות וכתב חינוך.
גם לחיי הלילה, חשוב לי להביא אלמנטיים חברתיים יותר. אני מפיק מסיבות גייז בחיפה, זה לא משתלם כלכלית, אבל זה חשוב. מגיעים למסיבות שם יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, טרנסיות, חבר'ה מכפרים בצפון שמפחדים שיצלמו אותם. יש פה עניין חברתי".
כואב לי שאוחנה כבר בשנייה שהוא נכנס, קיבל כתף כל כך קרה מהקהילה הגאה ומהארגונים שלה. אני חושב שזה גם מה שקצת דחק אותו החוצה. הייתי רוצה לראות אדם כמו אוחנה, שהביא את הילדים שלו בפונדקאות בזכות חוקים שקודמו לטובת הקהילה, נלחם עבורנו
עשייה של אנשים כמוך בסוף מתנקזת לפוליטיקה. עד כמה זה מעניין אותך?
"קיבלתי הצעות מחמש מפלגות שונות, כולל שתיים שעוד לא קמו. אמרתי לכולן את אותה התשובה – אני נמצא כרגע בנקודה שיש לי הרבה יותר השפעה והרבה יותר משמעות מאשר להיות עוד מאי גולן בכנסת".
אבל למרות התשובה שנתן לפניות שקיבל, בטיטו כפי שהעיד הביקור אצל הרב, דווקא שוקל ברצינות להיכנס בכל זאת לפוליטיקה. "הבחירות הקרובות מאוד קריטיות. אני מקווה שהצעירים יתעוררו ויצאו להצביע. זה מה שיכריע את הבחירות. כל המפלגות רבות על שניים-שלושה מנדטים של הציונות הדתית, הן שוכחות את שאר האוכלוסיות: הצעירים, הקהילה הגאה. אלו מנדטים שיכריעו לא פחות. אנחנו רואים בריחת מוחות מטורפת. חבר'ה צעירים עוזבים את הארץ. אסור שנאבד אותם. אני מודאג מזה שאולי בעוד 50 שנה הנכדים שלנו לא ירצו לגור פה. אסור שנגיע לזה. חלמנו על ישראל במשך אלפי שנים, וחשוב לי להילחם עליה", הוא אומר.
אמיר אוחנה. "הקהילה הפסידה אותו"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מה הדבר שהכי מדאיג אותך פה?
"בעיקר הפילוג, אני חושב שהוא הגיע לשיא. אתה רואה את זה גם בסנטימנט הציבורי, כולם רוצים אחדות, אבל בפועל כמעט אף אחד לא באמת עושה משהו משמעותי בשביל להביא את האחדות. זה כיף להגיד 'אני רוצה אחדות', אבל תעשו דברים אקטיביים בשביל זה. אני רוצה לראות את החברי כנסת שלנו עושים דברים בשביל זה, במקום רק לתקוף ולקלקל את תרבות השיח. בסוף זה גם יורד לציבור. יש זילות מבחינת הציבור במערכות במדינה: משפט, תקשורת, ממשלה".
חינוך לפני הכול
כהומו, מה אתה חושב על יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה?
"אני חושב שהקהילה הגאה במובנים מסוימים הפסידה את אמיר אוחנה. בסופו של יום זה עוד שותף שמראה שהקהילה היא לא גוון אחד. הקהילה היא לא רק מצביעי מרצ, זה מזמן לא שם, אני רואה חבר'ה מהקהילה שמצביעים אפילו לבן גביר. גם זה קיים. אני לא מסכים איתם, אבל זה קיים. אישית כואב לי שאוחנה כבר בשנייה שהוא נכנס, קיבל כתף כל כך קרה מהקהילה הגאה ומהארגונים שלה. אני חושב שזה גם מה שקצת דחק אותו החוצה וזה כואב לי. הייתי רוצה לראות אדם כמו אוחנה, שהביא את הילדים שלו בפונדקאות בזכות חוקים שקודמו לטובת הקהילה, נלחם עבורנו. בסוף האינטרס שלנו הוא שיהיו לנו נציגים בכל המפלגות. החלום שלי הוא שיהיה גם נציג חרדי בש"ס מהקהילה".
זה אפשרי לדעתך?
"במציאות הנוכחית לא. בשלב הנוכחי, גם אם יהיה ח"כ מש"ס אם בן או בת מהקהילה, זה יהיה מדהים בעיניי. אני לא רוצה שחבר כנסת חרדי יצביע בעד נישואים גאים בישראל. מספיק לי שהוא לא יהיה שם בתוך המליאה כדי להצביע נגד. שם בדיוק אנחנו יכולים לעשות מהלכים כדי להעביר חוקים. מאוחנה אני כן מצפה להצביע בעד וגם ליזום הצעות חוק בעד הקהילה".
אנחנו במלחמת מצווה. למדתי בישיבה על החובה לצאת ולהילחם במלחמה כזו. לעודד חוק השתמטות בימים כאלו זה ביזיון. אנחנו צריכים לייצר שיח, בלי השותפות החרדית לא יהיה ריאלי לקדם אף חוק שקשור לחרדים. אבל אנחנו צריכים לשים קו אדום
השם של אנשים שנכנסים לפוליטיקה מאוד מתלכלך. אתה לא מפחד מזה?
"זה מאוד מפחיד. זו אחת הסיבות שאני שוקל את זה. אתמול כתבתי לחבר מאוד קרוב, אמרתי לו 'למה אני צריך את החרא הזה?', למה אני צריך להיכנס לזה?' היום אני בפוזיציה שכולם אוהבים אותי ורואים מה אני עושה למען עם ישראל. כשאתה נכנס, אתה עושה למען חצי עם, זאת התחושה וזה מבאס. הוא אמר לי שאני צודק, אבל בסוף צריכים אנשים שילחמו על המדינה הזו".
מה אתה חושב על הממשלה היום?
"יש שרים בממשלה הזאת שעושים לנו נזק יותר מכל ארגוני ה-BDS ביחד. זה משפט קשה. אני רואה את בן גביר מעלה סרטון לרשתות שלו שהוא מתעמת עם פעילי משט, זבלים ככל שיהיו והם זבלים, אני לא אעלה סרטון כזה. זה עושה לנו נזק אדיר יותר מכל החומרים שמפיצים עלינו. הרבה מהפוליטיקאים מה שמעניין אותם זה הכיסא שלהם ושתישרף המדינה.
"בסוף כאזרח לא אכפת לי אם בן גביר ייעצר או לא ייעצר כשהוא ייצא למדינה זרה, אכפת לי אם אני לא אוכל לשים כיפה כשאני מסתובב באירופה, אכפת לי אם דוד שלי לא יוכל ללכת עם ציצית שם ברחוב או עם שרשרת מגן דוד. זה האירוע. אם הם עסוקים כל הזמן בעצמם, בכוח שלהם, בכבוד שלהם, בכיסא שלהם והם שורפים אותנו האזרחים. אני מבין למה יש סלידה מהם.
בן גביר בסרטון המשט. "עושה נזק אדיר"
מה אתה חושב על חוק הגיוס?
"כמי שבא ממשפחה שיש בה את כל הזרמים, חרדים ודתיים, אצלנו כולם התגייסו, כולל אלו שמצביעים לש"ס וליהדות התורה. הם התגייסו, ראו בזה כבוד, אבל חלקם מפגינים היום נגד הגיוס. שאלתי אותם: 'איך אתם לא מתביישים?'. יש משבר אמיתי בהנהגה החרדית. תנועות כמו ש"ס לא התנגדו לגיוס כמו שהן מתנגדות היום. הן הקצינות את העמדות שלהן.
"בושה וחרפה, אנחנו במלחמת מצווה. למדתי בישיבה על החובה לצאת ולהילחם במלחמה כזו. לעודד חוק השתמטות בימים כאלו זה ביזיון. אנחנו צריכים לייצר שיח, בלי השותפות החרדית לא יהיה ריאלי לקדם אף חוק שקשור לחרדים. אבל אנחנו צריכים לשים קו אדום, כי אנחנו מדברים על החוק הזה כבר יותר משני עשורים".
אתה חושב שבנימין נתניהו צריך להמשיך לכהן כראש הממשלה?
"אני חושב שראש הממשלה עשה הרבה טוב למדינה במשך עשרות שנים, אבל כל אדם צריך לדעת מתי לפרוש. אני לא מאלה שרואים בנתניהו אסון, אני לא חושב שהוא השמיד את ישראל. בסך הכול היו לו הרבה כוונות טובות והוא עשה גם טוב למדינה, אבל הוא היה צריך לפרוש כבר מזמן ולקדם הנהגה חדשה. יש בליכוד הנהגה חדשה וטובה שמחכה להיכנס. אין כרגע קרקע לזה. היום מי שנכנס לליכוד יודע שאם הוא לא יעשה דברו של יושב הראש – הוא יעוף הביתה".
אתה חושב שאם תיכנס לפוליטיקה תוכל באמת לשנות דברים?
"יש אפשרות לשנות דברים. אני לא רוצה להיות אדם שחושב שזהו, הכול אבוד. אין לי מדינה אחרת ללכת אליה, אין לי דרכון זר ואין לי כוונה להוציא אחד. אני יודע אנגלית, אבל שפת האם שלי היא עברית. חשוב לי לשנות פה, שהמקום הזה יהיה טוב יותר ואני חושב שהוא יכול להיות טוב יותר.
נתניהו. "צריך לדעת מתי לפרוש"
(צילום: ilia YEFIMOVICH / AFP)
הנושא שהכי מעניין אותי הוא חינוך. בסוף חינוך זה הדבר שמשנה חיים של בן אדם. אני רואה את זה בעצמי. אני היום במקום שאני נמצא בו בזכות מערכת החינוך הבלתי פורמלית. היכולת לצמצם פערים בין פריפריה למרכז ובין קבוצות באוכלוסייה טמונה נטו בחינוך"
בגיל 28 אתה כבר מוכן להיות שר החינוך?
"אני לא מתכוון להיות שר חינוך מחר בבוקר, כן? אני גם לא חושב שזה ריאלי לצערי. אבל אני חד משמעית חושב שזה הנושא הכי חשוב היום לישראל. אתה לא חייב להיות שר החינוך כדי לקדם נושאים שקשורים לחינוך. הקמתי ארגון שמתעסק בהסברה ישראלית, אבל אחת החטיבות שהיה לנו הכי חשוב להשקיע בהן הייתה חטיבת החינוך. יש לכך סיבה, אני מאמין שבסוף הצעירים הם אלה שמשנים בעולם.
אז נראה אותך רץ באחת הרשימות?
"אני ממש שוקל את זה, כן. זה לא סוד, זה ברור שזה נמצא שם על הפרק. מנחה אותי שאלה אחת: האם אני אוכל להשפיע? רבי דוד כבר נתן את הברכה ואמר ללכת על זה, אבל בסוף אני רוצה לדעת שאני לא בא להיות בובה על חוט או קוף שמצביע בהצבעות, אלא שיש לי כוח להשפיע".
