מהשופטים שממעטים להתערב בהחלטות הפוגעות בסביבה ועד לאופטימיות שאפשר להציל את עצמנו מעצמנו, למרות האכזבה שבאה כמעט כל יום מחדש. עו"ד נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית ומדיניות האקלים בחברה להגנת הטבע, מספרת בריאיון ל-ynet על המאבקים, ההצלחות וגם הכישלונות.
ריאיון עם עו"ד נועה יאיון
(צילום: ירון ברנר)
עו"ד יאיון (38), מנהלת המחלקה המשפטית ומדיניות האקלים בחברה להגנת הטבע, היא אחד האנשים שמעצבים את העתיד שלנו. אם היא וחבריה יצליחו במשימה שלהם, החיים שלנו בישראל בעוד כמה עשורים יהיו ירוקים יותר. אם היא תפסיד - כולנו נפסיד. במסגרת תפקידה היא אחראית על כל הפעילות המשפטית בתחום שמירת הטבע. היא עוסקת בעיקר בעתירות מנהליות לבג"ץ ולבתי משפט מחוזיים, נגד הממשלה ומוסדותיה, על החלטות שפוגעות בטבע, או מחדלים של הממשלה או חברות פרטיות או אי פעולה של מי שאמורים לעשות את תפקידם ולהגן על הטבע.
במהלך 11 השנים האחרונות היו לה לא מעט הצלחות בבתי המשפט או בקידום חקיקה בכנסת. רק לאחרונה אסרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, על ציד שני עופות בסכנת הכחדה. כנציגת החברה להגנת הטבע הגישה יאיון גם עתירה לבג"ץ, ששינתה באופן מהותי את האופן שבו רשות מקרקעי ישראל וקק"ל מייערות שטחים טבעיים, שלא אמורים להיות יער, וקבעה לראשונה שלרשות הטבע והגנים יש סמכות וטו בכל הנוגע לפגיעה בערכי טבע מוגנים בישראל. אחת העתירות המפורסמות היא זו שהוגשה בעניין המרינה הרצליה למניעת מגורים של מעטים, בעלי אמצעים, בדירות שנועדו לנופש של כלל אוכלוסיית ישראל.
מעוזרת וטרינר למחלקה המשפטית
בתחילת דרכה הייתה יאיון עוזרת וטרינר בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים, וכעבור שנתיים כבר סיימה את התואר במשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-2009 החלה התמחות במשרד גרוס קלינהדלר חודק הלוי ושות', הייטק ומחלקה בינלאומית. המשרד נותן שירותים לחברות מובילות במשק, בהם מגזר החיפוש וההפקה של גז ונפט, מפעלים ותעשייה ביטחונית. בשנת 2009 עברה לחברה להגנת הטבע. "מקצוע עריכת הדין, כמקצוע, פחות מעניין אותי", היא אומרת. "יותר חשוב לי מה שאפשר לעשות איתו. הוא אמצעי חשוב מאוד לשמירה על הטבע בכל העולם וגם בישראל. נורא קשה לי שאומרים רק שמירה על הטבע, זה בסופו של דבר להציל את העולם האנושי לפני חורבן".
עד כדי כך?
"כן. החיים שלנו תלויים בבריאות של הטבע. אנחנו בעיצומה של מגפה שהחלה ממישהו שצד ואכל חיית בר. אנחנו חווים על בשרנו באופן יומיומי מה המשמעות של הרס ופגיעה בטבע ואם לא נתעשת ככה ייראה העתיד שלנו. רק גרוע יותר. הצלחה היא זמנית וכישלון הוא בלתי הפיך. כשאת לוקחת שטח ובונה עליו הרסת את בית הגידול שהיה שם וזה בלתי הפיך. אבל כשאת מצליחה לדחות תוכנית הרסנית אחרי מאמץ רב שום דבר לא מבטיח לך שהגורם הממשלתי שיבוא אחרי לא יעיר את התוכנית הזו מרבצה ויוציא אותה מהמגירה כמו רכס לבן בהרי ירושלים (תוכנית שכוללת הקמת שכונת מגורים ומלונאות למרגלות מושב אורה, שטח יער ופארק מטרופוליני. זו גרסא מעט שונה של תכנית אחרת, שהוקפאה בשל התנגדות ציבורית עזה - א"ק). לכן אנחנו למודי אכזבות וסקפטיים".
המרינה בהרצליה, זו הצלחה רק על הנייר?
"בדיוק. את מבינה כמה זה מתסכל. כל פעם שאני עוברת ליד המקום הזה אני אומרת לעצמי 'אנחנו במדינת עולם שלישי?' כל כך הרבה תהליכים, אנשים וכספים שנזרקו על 20 שנה של התדיינות משפטיות, משהו שבבסיס שלו הוא כל כך פשוט. קניתם דירת נופש? אתם לא גרים בה. ולא אוכפים את זה. שטחי החוף בישראל הם השטחים הכי יקרים והכי מתמעטים. 60 אחוז מאוכלוסיית ישראל גרה בקרבת חוף. כל כך חשוב לקחת את שטחי החוף המתמעטים האלה ושרק מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש דירה על חוף הים ייהנה מהם. למה? איזה היגיון יש בזה?".
למגזר הפרטי יש נקודת פתיחה טובה יותר
"בוודאי. מכל בחינה שהיא. יש להם יתרון כלכלי. אני לא יודעת מתי שאלת בפעם האחרונה כמה צבי מוכן לשלם עבור משפט. בסוף הלקוחות שלנו הם חיות הבר והטבע הישראלי. ואלה לא לקוחות שמשלמים לפי שעה".
בעצם עולם המשפט הוא בסופו של דבר אחד הכלים החשובים ביותר בשמירה על הטבע?
"הכלי המשפטי מאפשר לגורמים אזרחיים, כמו החברה להגנת הטבע או עמותות לייצג את האינטרס של אלה שלא יכולים לבוא רגלית לבית המשפט. שזה כל המערכות הטבעיות שמסביבנו ומה שכולל אותם. זה מאפשר לך להיות הקול של מי שאין לו קול בפני המערכת הזו. זה כלי יעיל כי את מחייבת את רשויות המדינה הרלוונטיות לדבר אחת עם השנייה. ברגע שאת מגישה עתירה נגד ההחלטה של הממונה על ענייני הנפט, שבגלל הרגולציה הבעייתית בישראל המשרד להגנת הסביבה לא לקח חלק בהליך קבלת ההחלטות - את מחייבת שיח שמובל על ידי משרד המשפטים, הפרקליטות ומשרדי הממשלה. זה שם פוקוס על ההחלטה ולכן בוחנים אותה. כמה שזה נשמע ברור מאליו זה לא. חיפושי הנפט של חברת אנרג'יאן מול חופי פלמחים, האזור הכי רגיש בים התיכון, הם רק דוגמה אחת (א"ק: החברה להגנת הטבע הגישה עתירה נגד החלטת הממונה על ענייני הנפט, לתת רישיון לחיפוש גז ונפט על השטח הכי רגיש מבחינה סביבתית בים התיכון – פלמחים) בעיה סביבתית היא לעולם לא רק סביבתית. היא קשורה לגורמים כמו אנרגיה, חקלאות תחבורה ועוד. את מבינה שבנושא הזה ספציפית יש צורך בקבלת החלטות מערכתית שלא קיימת בממשלה. הכלי המשפטי מאפשר לך לטייב את מערך קבלת ההחלטות".
את מתארת מצב של מערכת קבלת החלטות ממשלתית עקומה
"אני לא יודעת אם לקרוא לה עקומה. זו מערכת מאוד מסורבלת. היא מאוד עמוסה. וזה לא חדש שמשרדי הממשלה לא אלופים בלעבוד אחד עם השני. זה אומר שיש הרבה מאבק על סמכויות. מי מחליט ומי מייעץ. ולמה שאני אקשיב לך? ובסופו של דבר אנחנו אומרים משרדי ממשלה, אבל מדובר בבני אדם".
את חלק מגוף קטן יחסית, וצריכה להתמודד מול גורמים פרטיים גדולים, חברות, משרדי ממשלה
"אני קטנה, כשאני לובשת את גלימת עורכי הדין היא בולעת אותי. אבל עם השנים למדתי שמה שחשוב זה מה שאני אומרת".
את מרגישה השופטים נותנים משקל למה שאת אומרת, לטיעונים הסביבתיים?
"אני חושבת שכן. זה השתנה עם השנים. במובן טוב ובמובן רע. במובן טוב, כי יש יותר קשב ויותר הבנה לחשיבות של האינטרס שאני מייצגת. גם השופטים השמרנים בבית המשפט העליון מתבטאים לטובת השמירה על הטבע והסביבה. אבל בסופו של דבר זה כמעט ולא בא לידי ביטוי בהחלטות. והסיבה היא שבית המשפט העליון, בעשור האחרון, ממעט מאוד להתערב בהחלטות של הממשלה ושל הרשות המבצעת. בין השאר, אני משערת, בגלל האווירה הציבורית והגורמים שנבחרים לשבת בבית המשפט העליון".
זה בגלל איזשהו פחד של השופטים? איך שיתקבלו ההחלטות שלהם?
"אני לא חושבת שזה פחד, אלא שזו הרוח הנושבת שמשפיעה עליהם. רוח ציבורית. ממשלתית. איילת שקד הייתה שרת המשפטים בזמן הממושך ביותר בשנים האחרונות. בכל פעם שדיברה, היא דיברה על כך שצריך לקדם את השמרנות של בית המשפט העליון, לשנות את הזהות של השופטים בשם משילות וכל מיני מושגים כאלה. בסופו של דבר אני חושבת שעילת הסבירות נמצאת על ערש דווי".
מה זה אומר למי שלא שאין לו רקע משפטי?
"רשות מנהלית בישראל- כל רשויות הממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות וכל מי שפועל מכוחה של המדינה - מחויב לפעול לפי אמות מידה מנהליות. שזה אומר לא להפלות, אסור לו לפעול בשרירותיות, הוא חייב לפעול על פי העובדות הכי רלוונטיות וחייב לפעול בסבירות. הסבירות על פי האדם הסביר. בעבר היו הרבה מאוד עתירות, גורמים אזרחיים שערערו על קבלת החלטות ממשלתיות בשל העובדה שההחלטה הייתה לא סבירה באופן קיצוני. והעילה הזו כמעט ולא קיימת יותר. זה צמצום משמעותי ביכולת התערבות האזרחים בעבודת הממשלה".
אז בית המשפט הוא זה שימנע את הפגיעה בטבע ויפעל בנושא משבר אקלים?
"בשורה התחתונה, זה פחות תלוי בבתי המשפט. בית המשפט נותן גיבוי משמעותי להחלטות הממשלה. בסופו של דבר איך ייראה העתיד של הטבע הישראלי - ובעצם החיים שלנו כאן - תלויים בממשלה. זה המצב. ככל שהמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרדי האנרגיה והתחבורה ונוספים יפעלו לטובת הטבע ועם ישראל, כך ייטב לנו. בתי המשפט בסופו של דבר - בתוך הפרדת הרשויות - לא יהיו אלה שיושיעו אותנו מהמצב הסביבתי שאנו מצויים בו".
--
