מחקר: רוב המוצרים לשיפור הכושר - לא יעילים
משקאות אנרגיה? תוספי מזון? נעליים שמחקות ריצה יחפה? שוק מוצרי הכושר מגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה, אך מחקר מקיף חושף כי ברוב המוצרים אין באמת תועלת ושההבטחות חסרות כל בסיס מדעי, מדווח "24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"
מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם עושים כושר. כולם רוצים להשיג תוצאות טובות יותר, להימנע מכאבי שרירים, ליהנות יותר ולסבול פחות בחדר הכושר או בג'וגינג. על התקוות האלה בנוי שוק המגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה, וגדל בעקביות.
על מה כדאי להוציא כסף?
- מומחה: נעל ריצה יקרה - לא בהכרח טובה. מה כן?
המוצרים כוללים נעלי ספורט המותאמות באופן אישי למתאמן; משקאות אנרגיה (איזוטוניים) שמטרתם לאפשר ספיגה מהירה יותר של נוזלים ולשמור על מאזן המלחים בגוף כדי לשפר את הביצועים בזמן מאמצים ארוכים; ביגוד מיוחד שנועד לעזור לגוף להיפטר מעודפי החום הנוצרים בזמן מאמץ; תוספי מזון שונים כמו חלבונים ומינרלים שמטרתם למנוע כאבי שרירים ולשפר את התאוששות הגוף לאחר המאמץ; שרוולי לחץ המולבשים על הרגליים כדי לשפר את זרימת הדם בגוף בזמן המאמץ ועוד.
אולם מחקר חדש מאוניברסיטת אוקספורד, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי הבריטי ,British Journal of Medicine מצא שבניגוד גמור להבטחות היצרנים, אין הוכחה מדעית אמיתית שרוב המוצרים האלה אכן מביאים לשיפור כלשהו ביכולת הגופנית.
ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בעבודה המקיפה והיסודית של החוקרים, שכללה סקירה של אתרי האינטרנט של היצרנים וגם פנייה לחברות עצמן. בשלב הראשון בחרו החוקרים את המוצרים המובילים על ידי סקירת הפרסומות בכמאה מגזיני כושר מובילים בעולם. כך הם בחרו בכ-250 מוצרים מובילים של המותגים הידועים ביותר בתחום הכושר הגופני - כולם הציגו את עצמם כמוצרים משפרי יכולת.
תנו לנו הוכחות!
בבחינה ראשונית מצאו החוקרים שרוב הפרסום התבסס על ספורטאים מובילים שהמליצו על המוצר. רק שלושה אחוזים מהיצרנים הציגו הוכחות מדעיות בפרסום עצמו. בשלב שני סרקו החוקרים אחר אתרי האינטרנט של היצרנים במטרה למצוא אם יש שם הוכחות מדעיות. בשלב השלישי פנו החוקרים ליצרנים עצמם והודיעו שבמידה שיש ברשותם הוכחות מדעיות ליעילות המוצרים שלא פורסמו עד היום, הם ישמחו לקבל אותן ולבחון אותן.
תוצאות הסקירה המקיפה היו עגומות מאוד. כ50- אחוז מהיצרנים שמוכרים מוצרים המוצגים כמשפרי יכולת אינם נשענים כלל על הוכחות מדעיות כלשהן שלמוצרים יש באמת איזו השפעה מיטיבה. 50 אחוז מהחברות הנותרות כן סיפקו מחקרים, אך אלה היו מעטים עד גיחוך.
השוק כולו, שכפי שציינו מגלגל מאות מיליוני דולרים, מתבסס על מחקרים שנערכו לאורך השנים בסך הכל על אלפיים משתתפים. כל מחקר בוצע על קבוצות קטנות מאוד של נבדקים, חלקם חובבנים וחלקם ספורטאים. חלק מהמחקרים שסיפקו החברות בוצעו על בעלי חיים, ואחרים בוצעו לפני לא פחות מ60- שנה.
כאשר החוקרים בחנו את איכות המחקרים וכיצד הם בוצעו, הם מצאו שהמצב אינו טוב בהרבה. בחלק גדול הרמה המדעית נמוכה וקיים סיכון גדול שהתוצאות שהתקבלו אינן משקפות את המציאות. לדוגמה: ברוב המחקרים ידעו הנבדקים שהם נוטלים תכשיר אשר אמור לשפר את יכולתם הגופנית, מה שגורם לאפקט פסיכולוגי.
השפעה פסיכולוגית זו, שנקראת אפקט הפלסיבו, נבדקה במחקרים מקבילים ונמצאה לעתים כשווה ביעילותה לתוצאות שהציגו היצרנים, למשל בתחום משקאות אנרגיה. במחקר שנערך על רוכבי אופניים נתנו להם לשתות מים בזמן המאמץ ונאמר להם שזהו משקה שאמור לשפר את הביצועים הגופניים. התוצאה: נמצאה עלייה של שני אחוזים ביכולת הגופנית שלהם, השפעה זהה להשפעה שגרמה שתיית משקאות אנרגיה.
ממציאים מונחי בריאות חדשים
בנוגע לתחום משקאות האנרגיה, שתופס נתח שוק גדול, טוענים החוקרים כי החברות למעשה המציאו את השוק על ידי שיווק מונח בריאותי חדש: "התייבשות בזמן מאמץ ממושך." תיאוריה זו טוענת ששתיית מים בלבד בזמן המאמץ אינה יכולה לספק את צורכי הגוף.
לטענת יצרני המשקאות האלה הספורטאי מזיע במהלך הפעילות, מאבד נוזלים, מתייבש, ויכולתו נפגמת. אם ישתה משקה המכיל סוכרים ומלחים, מסבירות החברות, תהיה ספיגה מהירה יותר של הנוזלים בגוף והמתאמן ישמור על איזון ברמת המלחים. אולם מעבר לעובדה שמשקאות אנרגיה עולים כסף רב וגם מכילים קלוריות רבות, תיאוריה זאת מנוגדת למחקרים מדעיים מבוססים אשר מוכיחים שתחושת הצימאון בזמן המאמץ, שגורמת לשתיית מים, מונעת את התייבשותו של המתאמן ומספיקה כדי לשמור על ביצועיו הספורטיביים.
דוגמה נוספת: נבדקים שידעו שהם נוטלים מגנזיום על מנת למנוע התכווצויות שרירים בלילה, דיווחו על ירידה בשכיחות ההתכווצויות. אולם אפקט זה נעלם במחקר אחר, כאשר הנבדקים נטלו את אותו מגנזיום אבל לא ידעו מהו החומר שאותו נטלו ואיך הוא אמור להשפיע.
היעדר הוכחות מדעיות אינו מאפיין רק חברות קטנות יחסית בתחום הכושר הגופני. חברת נייקי, אשר משווקת מאות מוצרים בתקציב פרסום אדיר, יצאה עם נעלי ריצה חדשות שלטענת החברה "יודעות להתאים את עצמן לרץ בכל צעד." כשהתבקשה החברה לספק הוכחה מדעית, היא שלחה לחוקרים סרטון וידאו שבו צולם איש רץ עם הנעליים, ללא כל ניתוח מדעי שמסביר מה זה אומר.
גם חברת ניובאלאנס לא הצליחה לספק הוכחות מדעיות למרבית הטענות הפרסומיות שלה לגבי היעילות בשימוש הנעליים שהיא מייצרת. גם בנוגע לשוק הנעליים ש"מחקות" ריצה יחפה, אשר תפסו פופולריות אדירה לאחרונה, אין מחקרים שמצביעים על יעילותן.
כל השוק מתבסס על מאמר שפורסם בנוגע לביומכניקה של ריצה יחפה, אך לא היה לו שום קשר למוצרים עצמם.
לא להיכנע ללחץ חברתי
גם כאשר החברות מציגות בפרסומים הוכחות מחקריות, הן מתעלמות מפרסומים של אנשי אקדמיה, אשר בחנו את המוצרים והגיעו לתוצאות הפוכות. לדוגמה: חלק גדול מהמתאמנים בריצות מרתון לובשים שרוולי לחץ על הרגליים כדי לשפר את זרימת הדם בשרירים. אולם כמה מחקרים אובייקטיביים שנערכו על ידי חוקרים באקדמיה שאינם קשורים לחברות המייצרות, לא מצאו השפעה ממשית לשימוש בשרוולים האלה על היכולת הגופנית.
לגבי תוספי מזון: נטילת חלבונים בצורת שייקים או חטיפים לאחר אימון לא הוכחה מדעית כמשפרת את בניית השרירים ואת התאוששות הגוף. כל נתוני החברות המשווקות מוצרים אלה מתבססים על מחקרים שנערכו בקרב מתאמנים שצרכו דיאטה עשירה בחלבונים, אולם הם דווקא לא אכלו שייקים או חטיפים אלא חלבונים אחרים.
לגבי הביגוד המנדף: הוא הוגדר כנוח יותר על ידי ספורטאים, ומבחינה טכנית הוא מאפשר אוורור טוב יותר של העור, אבל מחקרים גילו כי הוא לא מוביל לשיפור בביצועים או ביכולת, וגם לא מפחית את קצב ההזעה לעומת ביגוד רגיל.
לסיכום, אולי כדאי שנשאל את עצמנו האם אנחנו מוציאים מאות שקלים בחודש בגלל פרסום אגרסיבי, המלצות של מאמנים בחדר הכושר, לחץ של חברים בקבוצת הריצה או הרכיבה - או שאנחנו באמת חשים הבדל. כי פסיכולוגית, יש למוצרים האלה השפעה. אבל מדעית, מה לעשות, ברובם כנראה אין כלום.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף
בהרצליה לפיזיותרפיה, שיקום וכושר אישי
לפנייה לכתב/ת 
