מדד הדת והמדינה: 83% - די ל"תורתו אומנותו"
החברה הישראלית רוויה מתחים, אך "מדד הדת והמדינה" מגלה כי 71% סבורים שהקשה מכולם הוא זה שבין חרדים לחילונים - בגלל הגיוס, בגלל הדרת נשים, בגלל דת ומדינה. מנכ"ל חדו"ש, אורי רגב: "פער לא-נסבל בין עמדות הציבור למציאות"
שנה הלכה, שנה באה, והמתח בין חילונים וחרדים לא רק שאינו נמוג, אלא רק הולך ומתעצם: שתי סוגיות מרכזיות הקשורות לממשק בין שני המגזרים העסיקו השנה את הציבוריות הישראלית במשך חודשים ארוכים: סוגיית "הדרת נשים" שהפכה לתקופה מסוימת לחזות הכל, וסוגיית גיוס חרדים לצה"ל שעלתה לכותרות בעקבות ביטול חוק טל.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- בראש טוב: שירי ראש השנה מגניבים במיוחד
- פתאום, באמצע החיים, גילינו שאנחנו יהודים כל מה שרציתם לדעת לקראת ראש השנה - עמוד מיוחד!
האם נשים יופיעו בפרסומות בירושלים? האם בחורי ישיבה ימשיכו ללמוד באישורה של המדינה? עד כמה, אם בכלל, יש לכפות את לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדים? והניתן להכריח צעירים חרדים ללבוש מדים, או לצאת לשירות לאומי? שאלות אלו, ודומות להן, עוד לא נעלמו מהשיח, ולא מפתיע לפיכך ש"מדד הדת והמדינה" של עמותת חדו"ש ו-ynet, המתפרסם הבוקר (יום א'), מכתיר את המתיחות בין שתי הקבוצות כקשה ביותר בחברה הישראלית (ובפער עצום מאלה שאחריה).
מדד הדת והמדינה, בעריכת שחר אילן, מתפרסם זו הפעם הרביעית ומבוסס על סקר דעת קהל טלפוני מקיף בנושאי דת ומדינה. עורכי המחקר הם רפי סמית ואולגה פניאל (מכון סמית) והשתתפו בו 800 בני אדם - מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית היא 3.5%.
שפשוף לא נעים
בשנה שעברה ציינו 64% מהנשאלים כי המתח החילוני-חרדי הוא אחד מהשניים הקשים ביותר בחברה הישראלית, והשנה המספר צמח באופן מדאיג: 71% ממשתתפי הסקר ב-2012 אחזו בעמדה דומה. בכל המגזרים נמצא רוב שהציב עימות זה בראש הרשימה, ואחריו: המתח בין ימין ושמאל (41%), ביו עשירים לעניים (33%), בין אשכנזים למזרחיים (16%) ובין עולים לאזרחים ותיקים (9%).
את המתח המתעצם בין חרדים לחילונים מתדלק בעיקר הוויכוח סביב הגיוס לצה"ל. בעוד שהחרדים סבורים כי לימוד תורה קודם לכל - ומי שיכול להקדיש את חייו לכך תורם את חלקו לעם ישראל, הציבור החילוני דורש שוויון בנטל ורוצה לראות גם את החרדים מתייצבים תחת האלונקה.
על-פי מדד הדת והמדינה, 34% מהאוכלוסייה (ובהם 48% מהחילונים) סבורים כי יש לגייס את כל הצעירים לשירות חובה מלא - כולל חרדים. 32% קוראים לחייב את החרדים לכל הפחות בשירות לאומי, 17% תומכים בקביעת מכסות ל"עילויים בתורה" שיקבלו פטור משירות צבאי והיתר יידרשו להתגייס, ורק 17% הנותרים (בהם 91% מהחרדים) בעד הסדר "תורתו אומנותו" הישן.
למרות רצונם של 83% בשינוי המצב הנוכחי, נראה כי בעקבות הדיון הרותח בעניין הגיוס - הרוב הפכו פרגמטיים בשנה שחלפה: שיעור הדורשים שירות לכל ירד בשעור של 15% (מ-40% ל-34%) ושיעורם של התומכים במכסות קפץ בשיעור של 70% (מ-10% ל-17%).
63% (בהם 79% מהחילונים) תומכים בהטלת סנקציות כלכליות נגד בני ישיבות שלא יתגייסו, לעומת 37% (80% מהחרדים ו-56% מהדתיים) המתנגדים לכך.
חפש את האישה
במשך שבועות ארוכים השנה סערה הארץ סביב "הדרת נשים" - סוגיה שאיגדה שלל תופעות, קשורות ולא קשורות, הנוגעות בעיקר למקומן של נשים במרחב הציבורי: הופעת נשים בשלטי חוצות, מקומן של נשים באוטובוסי מהדרין, צנזור תמונות בעיתונים חרדיים, היחס לבנות ונשים המהלכות ברחובות ועוד כהנה וכהנה.
משתתפי המחקר נשאלו מה דעתם על הצעות החוק הקובעות כי אפליה שכזו במרחב הציבורי תיחשב לעבירה פלילית, והתוצאות היו: 64% בעד (79% מהחילונים, וגם רוב הדתיים והמסורתיים) ו-36% מתנגדים (84% מהחרדים).
ביטוי יום-יומי נוסף למתח שבין חילונים לחרדים הוא במאבקים על בשכונות ה"מתחרדות" - כאשר התושבים הוותיקים שבהן מנסים למנוע את השינוי הדמוגרפי שישפיע על אופיין. 52% מהמרואיינים שאינם חרדים הצהירו כי בכל מקרה, שכן חרדי חדש יזכה מהם ליחס זהה כמו כל אדם אחר, ו-9% אף ישמחו על בואו לאיזור. לעומתם, 28% יאבקו נגד ההתחרדות ו-10% יעזבו את השכונה.
אז מה הפתרון לסכסוך ההיסטורי? הפחות אהוד הוא הפרדת הדת מהמדינה – 56% בעדו (בהם 78% מהחילונים) ו-44% נגדו (85% מהחרדים, 74% מהדתיים ו-56% מהמסורתיים). לעומתו, מתן חופש דת ומצפון לאזרחים זוכה לתמיכה רחבה יותר – 85% (רוב בכל המגזרים – מ-56% אצל החרדים ועד 94% מהחילונים), ורק 15% מתנגדים לו.
על פי 59% מהנשאלים (ו-86% מהחילונים), חופש זה יתבטא, בין היתר, בהכרה בכל טקסי הנישואים - דתיים לסוגיהם ואזרחיים. 41% התנגדו לכך (כולל 94% מהחרדים, 81% מהדתיים ו-52% מהמסורתיים – למרות תמיכתם העקרונית בחופש דת).
60% (84% מהחילונים) סבורים כי יש לשבור את המונופול האורתודוכסי בתחום הגיור – 30% תומכים בהכרה גם בגיורים דתיים אחרים ו-30% קוראים להכיר גם ב"גיור חילוני". לעומתם, 40% (98% מהחרדים ו-82% מהדתיים) מתנגדים לשינוי המצב הקיים.
מי אמר סטטוס קוו?
מעט לפני קום המדינה התקבע הסכם סטטוס-קוו בין דוד בן גוריון לבין ראשי "אגודת ישראל", הנוגע לענייני דת ומדינה. מאז, אחת לכמה זמן, עולות שאלות, תהיות וטענות על המצב הקיים. כמה יוזמות מקומיות - פרטיות ושלטוניות - להפעלת תחבורה ציבורית בשבת העלו השנה את העניין לכותרות.
ומה חושב הציבור? 63% (85% מהחילונים) אמרו כי הם בעד מתן שירות זה לאזרחים ביום המנוחה – 20% התומכים בכך באופן מלא, כבשאר ימות השבוע, ו-43% שבמבקשים להפעיל תחבורה בשבת במתכונת מצומצמת. מנגד, 27% סבורים כי יש לשמר את המצב הקיים, ולדעת 10% יש לבטל אף את התחבורה הציבורית הפועלת כיום בשבת (94% מהחרדים תומכים בשתי האפשרויות האחרונות).
"מדד הדת והמדינה" בדק גם את עמדת האוכלוסייה בנוגע ליחס הראוי כלפי החרדים מצד המדינה. 75% מהמשתתפים במחקר קבעו כי יש לחייב את מוסדות הלימוד החרדיים בלימוד מקצועות הליבה (כך 90% מהחילונים וגם 52% מהדתיים). 25% התנגדו לכך (בהם 93% מהחרדים עצמם).
57% טענו כי החרדים מופלים לטובה בקבלת תקציבים מהמדינה (74% מהחילונים), 24% אמרו כי ציבור זה דווקא מקופח (87% ממנו עצמו), ולדעת 19% הוא מקבל בדיוק את מה שמגיע לו. בהתאם לכך, 78% הבהירו כי הם תומכים בהקטנת המימון הממשלתי לישיבות ולמשפחות ברוכות ילדים, כדי לעודד גברים חרדים לצאת לשוק העבודה (95% מהחילונים) ורק 22% התנגדו לכך (בהם 92% מהחרדים). בנוסף, 82% (90% מהחילונים ו-78% מהדתיים) דרשו להתנות הטבות דיור לכל אזרח במיצוי כושר השתכרות, ו-18% (64% מהחרדים) – נגד.
הכל פוליטיקה
רוב מוחלט של הציבור (76%) אינו מרוצה מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה (מדובר בנתון חוצה מגזרים - 79% מהחרדים, 53% מהדתיים ו-88% מהחילונים). זאת ועוד, ל-65% מפריע היותן של המפלגות החרדיות לשון מאזניים בפוליטיקה הישראלית באופן המאפשר להם להכתיב את אופיה היהודי של המדינה, ו-67% סבורים כי נציגיהן מרחיקים את הציבור הרחב מהיהדות. בשל כך, 44% הצהירו כי מפלגה שתחליט לקדם את ענייני חופש הדת והמצפון
תגדיל בכך את הסיכוי שהם יצביעו עבורה, ועוד יותר מכך - 53% - אמרו כי מפלגה שתקדם "שירות לכל" תגרום להם לשקול בחיוב את תמיכתם בה.
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב: "שוב ושוב מגלה המדד פער בלתי נסבל בין עמדות הציבור, הרוצה חופש דת ושוויון בנטל לעמדות הקואליציה שמתחמקת מכל עימות עם המפלגות החרדיות. הציבור רוצה שירות חובה לכל, חובת לימודי ליבה, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, קיצוץ בהטבות לאברכים ומאבק בהדרת נשים - ובמקום זה הוא זוכה, במקרה הטוב, לאוזלת יד, ובמקרה הרע לעסקאות וקומבינות פוליטיות.
"המדד מוכיח שהציבור רוצה יהדות, אבל כזו החופשית מכפייה. הוא מראה עד כמה חסרת יסוד היומרה של המפלגות החרדיות כי הן מייצגות את היהדות ואת האינטרסים שלה. בפועל, המפלגות האלו יוצרות זיהוי מסולף בין היהדות לבין סחטנות פוליטית, שחיתות וקיצוניות, ומרחיקות את הציבור הרחב".