שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    סקר: 80% לחייב ליבה, 63% בעד תחבורה בשבת

    "מדד הדת והמדינה" שנערך על-ידי "מכון סמית" מגלה כי 62% מהציבור בעד נישואים אזרחיים ו-52% תומכים בנישואי חד-מיניים. 87% רוצים חובת שירות לכל, ו-79% קיצוץ בתקציבי מוסדות תורניים. הרב אורי רגב: "הציבור דורש שוויון בנטל"

    החברה הישראלית רוויה קונפליקטים ומתחים: בין מזרחים לאשכנזים, בין ימין ושמאל בפוליטיקה, בין עולים לוותיקים, ובין עשירים לעניים. עם זאת, נדמה כי אחד השסעים העמוקים ביותר בישראל הוא זה הנוגע לדת ומדינה. כמעט בכל ממשק בין שני הגורמים האלה, עפים ניצוצות - תחבורה בשבת, גיור, נישואים וגירושים, גיוס לצבא ועוד סוגיות בוערות.

     

    עוד בערוץ יהדות - קראו:

     

    גם השנה האחרונה הייתה מלאה במאבקים על מקומה של הדת בישראל, כשבין האירועים המרכזיים ניתן למנות את הכשרת הגיורים הצבאיים, שירת נשים ומקומן של נשים בצבא, הכרה בברית הזוגיות, ומכתבי הרבנים על השכרת דירות לערבים ועובדים זרים. לקראת השנה החדשה מתפרסם "מדד הדת והמדינה" לשנת 2011 של עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), שבדק את עמדות הציבור בסוגיות מרכזיות בנושא.

     

    המדד מבוסס על סקר רחב במיוחד שנערך על-ידי "מכון סמית" ובו השתתפו 800 מרואיינים - מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל (טעות דגימה מירבית: 3.4%).

     

    מי רוצה חופש דת? 

    מממצאי הסקר עלה כי 56% מהיהודים בישראל סבורים שיש להפריד בה את הדת מהמדינה. 35% תומכים מאוד בעמדה זו ו-21% די תומכים בה. לעומתם, 28% מתנגדים לה מאוד ו-16% די מתנגדים. בפילוח להגדרות דתיות מתברר כי 85% מהחרדים, 87% מהדתיים ו-54% מהמסורתיים נגד הפרדת הדת ומדינה, ואילו 80% מהחילונים בעדה.

     

     

    עמדות הציבור בעניין הפרדת דת מהמדינה ()
    עמדות הציבור בעניין הפרדת דת מהמדינה

     

    על השאלה "האם אתה מסכים או לא מסכים לכך שבמדינת ישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם?", השיבו 83% מהנשאלים בחיוב (60% מסכימים מאוד ו-23% די מסכימים) ו-17% בשלילה (10% לא מסכימים ו-7% לא כל כך).

     

    החרדים הם המגזר היחיד שבו נרשם רוב למתנגדים לחופש דת בישראל (51%), בעוד שהדתיים, המסורתיים והחילונים היו בעד (68%, 84% ו-91% בהתאמה).

     

    ממה אתה חושש?

    משתתפי המחקר התבקשו לדרג את המתחים הפנימיים בחברה היהודית בישראל, לפי מידת החומרה שלהם - והציבו בראש את זה שבין החרדים לבין החילונים (64% מהמשיבים). אחריו: המתח בין ימין לשמאל (33%), בין עשירים לעניים (14%), בין מזרחים לאשכנזים (4%) ובין עולים לוותיקים (2%).  

     

    מניתוח התוצאות עלה כי בכל המגזרים יש רוב שציין את המתח החרדי-חילוני כאחד מהשניים הקשים ביותר: כך 58% מהחרדים, 59% מהדתיים, 63% מהמסורתיים ו-68% מהחילונים.

     

    למשתתפים אף הוצגה רשימת נושאים בתחום דת ומדינה, והם נשאלו איזה מהם מדאיג אותם יותר מכולם. 22% בחרו בהיעדר מקצועות הליבה מתכניות הלימודים לחרדים ואי-השתלבותם של גברי המגזר בשוק העבודה כסוגיה הבוערת ביותר. 19% בחרו בגיוס תלמידי ישיבה, 16% ראו בקצבאות שמעניקה המדינה ללומדי התורה את הבעיה המרכזית, 14% טענו כי כי הקושי הוא במונופול הדתי-אורתודוכסי בתחום הנישואים והגירושים, 11% ציינו את עניין הגיור ו"מיהו יהודי", ו-7% את מאבקי השבת.

     

    מה מדאיג אותך יותר מכל? ()
    מה מדאיג אותך יותר מכל?
      

     

    בהתייחס לסוגיית מקצועות הליבה, 80% סברו כי יש לכפות את לימודי החול על החרדים (90% מהחילונים, 81% מהמסורתיים ו-75% מהדתיים). 20% התנגדו לכך (82% מהחרדים).

      

    64% מכלל הנשאלים אף תמכו בשלילת תקציבים מבתי ספר שאינם מלמדים את מקצועות החול (74% מהחילונים ו-67% מהמסורתיים) ו-28% אף צידדו בחקיקה שתקבע כי זוהי עבירה שהעונש עליה הוא קנס גבוה. לעומתם, 18% הסתפקו במצב הקיים שבו יש תמיכה חלקית בלבד לבתי ספר אלה (31% מהדתיים).

     

    במדד הדת והמדינה של חדו"ש גם פרק נרחב העוסק בחלקים מתקציב המדינה שמהם נהנים בעיקר חרדים. 79% מהנשאלים (בהם 92% מהחילונים, 84% מהמסורתיים ו-57% מהדתיים) תמכו מאוד או הביעו תמיכה מסוימת בצמצום התקציבים למוסדות תורניים ולמשפחות מרובות ילדים, בניסיון לעודד את הגברים במגזר לצאת לעבודה. 21% (בהם 85% מהחרדים) מאוד או די התנגדו להצעה.

     

    מי מתגייס?

    כשבודקים את התשובות לשאלת ה"סוגיה הבוערת" בדת ומדינה על-פי חלוקה למגזרים, מתברר כי 51% מהמסורתיים ו-50% מהחילונים סברו שהבעיה הקשה ביותר במתח הדתי בישראל היא גיוס חרדים.

     

    נוכח מספר החרדים שבוחרים ללמוד בישיבה במקום להצטרף לצה"ל, אמרו 40% מהמרואיינים כי יש לגייס את כולם לשירות סדיר באורך מלא (52% מהחילונים), 37% קראו לחייב אותם לכל הפחות בשירות לאומי (דתיים ומסורתיים – 41% בכל מגזר) ו-10% סברו שיש לקבוע מכסה של פטורים - ואת היתר לגייס. לעומתם, 13% אמרו כי המצב הקיים מקובל עליהם (כך 85% מהחרדים). 

     

    לעומת החילונים והמסורתיים, החרדים (74%) והדתיים (43%) סברו שהבעיה הקשה ביותר מבחינת דת ומדינה היא סוגיית הגיור. השנה צפה בעיה זו במלוא עוזה, כאשר הרבנים הליטאים סירבו להכיר בגיורים הצבאיים כתקפים - ורק הודות לרב עובדיה יוסף, שהכיר בהם דה-פקטו, התאפשר רישומם כיהודים של אלפי מתגיירים באמצעות צה"ל.

     

    באילו גיורים על המדינה להכיר? ()
    באילו גיורים על המדינה להכיר?
     

     

    "מדד הדת והמדינה" של חדו"ש מגלה כי 39% מכלל הנשאלים סבורים שעל המדינה להכיר רק בגיור אורתודוכסי, 32% בעד הכרה בכל גיור דתי - מהארץ או מהעולם (כולל קונסרבטיבי ורפורמי) ו-29% מוכנים לקבל גם גיור חילוני, הכולל לימוד וטקס קבלה לעם היהודי. מפילוח להגדרות דתיות עלה כי החרדים, הדתיים והמסורתיים רוצים בעיקר גיור אורתודוכסי (92%, 72% ו-47% בהתאמה), והחילונים מתחלקים בין גיור דתי (מכל סוג) לבין הכרה גם בגיור חילוני (43% לכל אחד).

      

    מי תתחתן איתך?

    סוגיה נוספת שחוזרת ועולה מדי פעם בפעם לכותרות היא המונופול האורתודכסי על נישואים וגירושים בארץ. השנה הונהגה בארץ "ברית הזוגיות", המאפשרת את מיסוד היחסים בין בני זוג חסרי דת. יש שרואים במהלך בכיוון הכרה בנישואים אזרחיים בארץ, אחרים רואים בכך "פלסטר" לפצע הרבה יותר גדול.  

     

    מתוצאות הסקר עלה כי 62% מהישראלים (בהם 91% מהחילונים) תומכים בהכרה של המדינה בכל סוג של נישואים – דתי מכל סוג שהוא (כולל קונסרבטיבי ורפורמי) או אזרחי. 38% (92% מהחרדים, 81% מהדתיים ו-54% מהמסורתיים) מתנגדים לכך.

     

     

    האם אתה תומך בנישואי חד-מיניים?   ()
    האם אתה תומך בנישואי חד-מיניים?

      

    52% גם תומכים בנישואים או בברית זוגיות בין בני זוג מאותו מין (בהם 69% מהחילונים). 48% נגד (91% מהחרדים, 84% מהדתיים ו-51% מהמסורתיים).

     

    שבת, שלום

    מוקד תסיסה קבוע בחברה הישראלית הוא גורלה של השבת. האם מדובר ביום חופש רגיל, או שמדינת היהודים צריכה להעניק לו נופך שונה - ואם כן, כיצד? האם יש לפתוח מרכזי קניות? האם כולם חייבים לשבות דווקא בשבת? ומה עם התחבורה הציבורית?

     

    ב"מדד הדת והמדינה" התברר כי יש רוב מוחלט להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. 63% מהציבור רוצים יותר קווים פעילים בסוף השבוע, כאשר 36% בעד הפעלת התחבורה הציבורית בדומה לימי חול ו-27% מבקשים להגדיל את נפח הפעילות הנוכחי באמצעות קווים למוקדי בילוי, מוקדים רפואיים וכדומה. 27% נגד שינוי הסטטוס-קוו ו-10% רוצים לבטל גם את הקווים הפעילים כיום. 

     

     

    עמדות הציבור בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת ()
    עמדות הציבור בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת
     

     

    רוב החרדים (57%) מחמירים ודורשים את הפסקת התחבורה הציבורית מכל וכל. הדתיים (57%) והמסורתיים (45%) תומכים בהמשך המצב הקיים, ואילו החילונים בעד הגברת הפעילות להיקף מצומצם (48%) או מלא (45%).

      

    נשים שהשתתפו במחקר נשאלו כיצד הן נוהגות, או היו נוהגות, בעלייתן ל"קווי מהדרין". 35% אמרו כי היו יושבות מאחור (27% כי "כך נהוג" ו-8% "בשל חשש מתגובות הנוסעים") 18% היו נוהגות כאילו מדובר בקו רגיל ו-47% היו נמנעות מנסיעה זו ומחפשות

    דרכים אחרות להגיע לייעדן.

     

    94% מהחרדיות ו-56% מהדתיות שהשיבו אמרו כי היו יושבות מאחור. 57% מהחילוניות ו-51% מהמסורתיות לא היו עולות לאוטובוס. 

     

    מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב: "הציבור מביע בהחלטיות את רצונו בחופש הדת והמצפון בישראל. כדי להשיג צדק חברתי, צריכה להיות חובת שירות צבאי או אזרחי, צריך לקצץ בהקצבות לישיבות, להוציא אברכים לעבודה וצריך לחייב מוסדות חרדים ללמד תוכנית ליבה.

     

    "הציבור מבין שבלי שוויון בנטל זה לא יעבוד, ומעביר מסר ברור: אסור להירתע מעימות עם המפלגות החרדיות. אחרת, לא רק שהנטל על מעמד הביניים לא יקטן - הוא ילך ויגדל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גיוס חרדים. סוגיה בוערת
    צילום: צביקה טישלר
    תחבורה בשבת. הרוב רוצים יותר
    צילום: דודו אזולאי
    לימודי ליבה. חובה או לא?
    צילום: Shutterstock
    ולאן יילך הכסף?
    צילום: shutterstock
    הרב אורי רגב. "הנטל יגדל"
    צילום: לימור אדרי
    מומלצים