שתף קטע נבחר

 

לא רק יידיש: השפה היהודית הנכחדת של צפון מרוקו

הסופרת ד"ר נינה פינטו אבקסיס מקדישה את חייה להנצחת החכתייה - שפת מגורשי ספרד שהגיעו לצפון מרוקו - ולהנכחתה בתרבות הישראלית בהצגה חדשה, "סיפורים אינטימיים". "היהודים התביישו בה עוד במרוקו, כיוון שהיא סימנה את שפתם של הבורים שלא אימצו את הספרדית הקסטליאנית"

 

לאורך כל חייה של ד"ר נינה פינטו אבקסיס, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2018, היא הייתה בטוחה שהיא מדברת ספרדית קסטיליאנית. רק לאחר שהכירה את בן-זוגה ושהתה איתו במדריד, עיר מגוריו, התפלאה לגלות שמידי פעם צוחקות הזבניות בחנויות השונות כשהיא מבקשת לראות עגילים, או לשאול אם המוצר הנוסף הוא בחינם.

 

<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

"הן שאלו אותי באיזו שפה בדיוק אני מדברת, ואם אני שייכת למאה הזו, כיוון שהמילה עגילים (סרסיוס) והמילה חינם (דה ולדה) מאוד עתיקות בשפה הספרדית, ואין עוד מי שמשתמש בהן בדיבור או בכתיבה", היא מספרת. "נראיתי להן דמות מעולם אחר, עם מבטא ספרדי ייחודי ומתנגן ואוצר מילים משונה".

 

עוד תרבות בערוץ היהדות :

 

ד"ר פינטו אבקסיס אומרת עוד, "ידעתי בתת המודע שלי שאנו מדברים שפה אחרת, ושיש לה שם, חכתייה, אבל לא תיארתי לעצמי שהשוני הוא בולט כל כך".

 

היכן דוברה השפה הזו?

"החכתייה היא לשון ספרדית יהודית עתיקה, שהביאו עמם היהודים שהגיעו מגירוש ספרד לצפון מרוקו, והמשיכו לשמר אותה למעלה מ-500 שנה. היהודים עצמם, ברבות הזמן, החלו להתבייש בה, בעיקר עם החלת הפרוטקטורט הספרדי בצפון מרוקו. הם העדיפו להידמות לספרדים הקסטליאנים ולהשמיט כל סממן שיבדיל בין השליטים הספרדים לבינם. בשפת החכתייה יש גם רכיבים עבריים וערביים שיוצרים את ההבדל והשוני בין השפות".

 

מאות שנים בצפון מרוקו

כמו אחותה המפורסמת יותר, הלדינו - גם החכתייה היא שפת מגורשי ספרד. "לאחר גירוש ספרד התפזרו היהודים לאזורים גיאוגרפיים שונים, והמשיכו לשמר את הספרדית היהודית", מסבירה ד"ר פינטו אבקסיס. "הלדינו דוברה בתורכיה, יוון, בולגריה ועוד, ואילו היהודים שהגיעו למרוקו עברו במהרה לאמץ את השפה הערבית, מלבד אלה שהתיישבו בצפון מרוקו (מרוקו הספרדית). הם המשיכו לשמר את הספרדית היהודית במשך מאות שנים".

 

ד
ד"ר נינה פינטו אבקסיס

 

אני שומע אותך מדברת על השפה והתרבות הזו באהבה גדולה. זו הרי שפה שהולכת ונכחדת.

"יש בה המון הומור וחוכמה משולבת של שלוש התרבויות הקרובות אליי: הספרדית, העברית והערבית. הן שוכנות יחד בשלום ובהרמוניה בשפה אחת ובפי הדוברים אותה, ויש בכך קסם של איחוד בין תרבויות מרוחקות ושונות זו מזו. אני עצמי מקדישה את רוב חיי המקצועיים לחקר השפה והתרבות הזו ולהנכחתה בציבוריות הישראלית והעולמית".

 

לפני כשנה הוציאה פינטו אבקסיס את ספר הפרוזה הראשון שלה, "סיפורים אינטימיים" (הוצאת זמורה ביתן), שכולו הנצחת התרבות הייחודית של יהודי צפון מרוקו והערים הקרובות טיטואן, טנג׳יר, אלקאזר כיביר, שאוואן, וגם מלייה, לארצ׳ה וגיברלטר), דרך סיפורי ילדותה והתבגרותה.

 

"בערב ההשקה לספר ביקשתי מהשחקנית נילי צרויה שתכבד אותי בקריאת סיפור או שניים", היא מספרת. "הכרתי אותה בילדותי כיוון שהורינו הם חברים עוד מטיטואן. ראיתי שהמבטא החכתי שגור בפיה, והיא, כמוני, אוהבת את השפה ואת הצחוק והסוד שבה. בערב עצמו הקהל הריע לה, וכשיצאנו משם היה לי רעיון חדש".

 

היהודים התביישו בה

כך נולדה ההצגה "סיפורים אינטימיים" שעולה בתיאטרון "הבימה". "הוספתי בה יותר מילים וביטויים בחכתייה, בתוך הסיפורים עצמם בעברית. אמיר קריאף נטל את שרביט הבימוי, נילי צרויה היא זו שמשחקת את הדמות של נינה, ולצדה מיכל ויינברג המשחקת בימים אלה בהצגה 'הלווייה חורפית', בדמויות מגוונות בתוך 'סיפורים אינטימיים'.

 

נילי צרויה ומיכל ויינברג, מתוך
נילי צרויה (אחותה לשפה) ומיכל ויינברג, מתוך "סיפורים אינטימיים"(צילום: אדר יראון)

 

"תיאטרון הבימה אימץ אותנו בזרועות פתוחות. עבור הוריי שלא חוו את השפה שלהם מונכחת כאן בארץ בשום הקשר תרבותי, היה זה רגע מרגש לצפות בה בתיאטרון הלאומי. אבי בנימין, המוזיקאי הוותיק של תיאטרון 'גשר', הצטרף אלינו ולקח רומנסות עתיקות בחכתייה, פיוטים ושירים חדשים שאותם עיבד בגוונים של פלמנקו, תפילה ושירה אדירה שמפלחת את הלב.

 

"השפה וההצגה הזו מזכירות לכל אחד מאיתנו שאנחנו יהודים עם שורשים עמוקים מאוד, והיא נוגעת בלב בסיפורים שבהם היא משולבת שמספרים על חוויות ילדות מפחידות, אהבות נכזבות, נשיקות ראשונות, קשיי נישואין ורצון להיכנס להריון שמתעכב, וגם על מחזור החיים: גידול ילדים, מחלות והפחד של כולנו מפני המוות. הסיפורים עצמם כמובן מובאים בעברית, אבל הלב שלהן הוא הלב הספרדי יהודי".

 

מדוע לדעתך היא לא הונחכה בתרבות הישראלית?

"הסיבה לכך היא שהייתה פחות פתיחות לרב תרבותיות, ואילו כיום המחסום נפתח מעט יותר. כמו כן, היהודים ממרוקו הספרדית הם אנשים סגורים ששומרים על פרטיותם בצורה יוצאת דופן, כך שלדלות מהם מידע היא משימה מורכבת.

 

"חכתייה היא שפה שהיהודים התביישו בה עוד במרוקו, כיוון שהיא סימנה את שפתם של הבורים, הלא מלומדים, שלא אימצו את הספרדית הקסטליאנית ה'טהורה'".

 

  • ההצגה הקרובה של "סיפורים אינטימיים" תעלה היום (ג') בשעה 20:00 בתיאטרון "ענבל" בתל אביב

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אפרת כהן אראל
ד"ר נינה פינטו אבקסיס
צילום: אפרת כהן אראל
מומלצים