כבר קונים דאודורנט במחירי ברלין? אלי כהן, השר שרצה להוזיל את מוצרי הפארם

"אם תיערך תחרות יח"צנות השנה - לרפורמת התמרוקים יש סיכוי גדול להתברג בצמרת, ואולי אף לזכות בתואר בלון השנה". כך מסכם יבואן את אחד המהלכים הבולטים של שר הכלכלה, אלי כהן. מדובר ברפורמה שמטרתה להקל על יבואנים לייבא תמרוקים לישראל - ולקצר את זמן כניסתו של תמרוק חדש לשוק.

• שלטי השיימינג שמשווים מחירי חו"ל לישראל על המדף: פחות קולגייט ובלי ספיד סטיק
• מוי כיף: התחליב הוקטן המחיר עלה - גל הקטנות מוצרי פארם
  

בכירי שופרסל מביטים בשר הכלכלה אלי כהן, משיק את רשת הפארם החדשה של חברת קמעונאות המזון הגדולה בישראל(צילום: מירב קריסטל)

רפורמת התמרוקים אושרה, אך ביצועה נסחב כבר שנתיים. זו אינה הרפורמה היחידה ששר הכלכלה הוביל בתחום הפארם, אבל לפי היבואן, "אם נשאל את הצרכנית הישראלית, הרי שבקדנציה של כהן לא קרה כלום מבחינתה. היא עדיין משלמת הרבה יותר על מוצרי הטיפוח שלה מאשר מקבילתה הברלינאית. והדואופול שהתגבש השנה - סופר-פארם מול Be של שופרסל, לא מתיימר אפילו להיטיב איתה. אמנם לכהן היו מטרות טובות, אולם הוא לא הצליח להתמודד עם היבואנים הראשיים - שרתמו בעזרת לוביסטים את משרד הבריאות, אשר חסם רפורמה אמיתית".

סופר פארם כבר לא לבד

בנובמבר 2018 שופרסל השיקה את רשת הפארם שלה באירוע רב משתתפים. הראשון לברך אותה על הבמה היה שר הכלכלה. כהן אינו השר הראשון שנטל חלק באירוע יחסי ציבור של חברה מסחרית. קדם לו איוב קרא, באירוע פריסת הסיבים של פרטנר; אבל הדבר המחיש, לצד חיבתו לשכשוך באור הזרקורים, גם את רצונו להיזכר כמי שחולל תחרות והורדת מחירים בשוק הפארם. כחלון של הטואלטיקה.

כוונות טובות. אלי כהן(צילום: אבי מועלם)

ביוש יבואנים שמוכרים ביוקר - מהלך שהוריד מחירים?

עוד מקור לגאווה היוותה יוזמת הביוש של השר. כהן ביקש להתביית בקדנציה שלו, ובצדק, על פערי המחירים הגבוהים בין ישראל לעולם בתחום מוצרי יבוא טואלטיקה; ולא חשש לנקוב בשמות היבואנים שמוצריהם יקרים פה בהרבה, בין היתר, שסטוביץ ודיפלומט.

הוא הוביל מהלך שנוי במחלוקת, שחייב רשתות שיווק לתלות על המדף שלטים לצד שבעה מוצרי טואלטיקה ובהם מחיריהם במדינות נבחרות בעולם - מול ישראל. זמן מסוים לאחר מכן הודיע שהמחירים ירדו ב-8% ואף למעלה מכך, בעקבות הסימון. הודעה שקמעונאים הכחישו, לאחר שטענו כי שתי בדיקות המחירים של משרד הכלכלה נעשו במועדים שונים.

לאחרונה הודיע שהרשימה של המוצרים שיקבלו שלטי "שיימינג" לפי צו סימון המוצרים תורחב ל-16 מוצרים. אולם בסופו של דבר, נשארו בה שמונה פריטים בלבד לאחר שהתברר כי השוואת המחירים שנעשתה אינה מדויקת, משום שהתבססה על מוצרים שנמכרים באירופה בגודל שונה מגודלם בארץ. בשוק רואים בכך מהלך מעניין - שלא צלח.

השלטים שהבישו את היבואנים שמוכרים ביוקר(צילום מסך)

חוק היבואנים הבלעדיים - אולי בעתיד

במקביל, השר הוביל חוק שאמור להגביל את היבואנים הבלעדיים ולהקל על יבואנים קטנים, במטרה להגדיל את המגוון ולהוריד מחירים. זה חוק לא מושלם: ראשית, היבואנים המקבילים הם לא תמיד יבואנים קטנים, ולעיתים קרובות אלה רשתות ענק. שנית, לא תמיד הטבות שנותנים ליבואנים מתגלגלות לצרכנים; ובכל מקרה לא ניתן להבטיח שכך יקרה. שלישית, החוק עדיין לא נחקק - ויבואנים אומרים שכבר "יצא להם האוויר" מלהמתין לחקיקתו, והם צמצמו יבוא מקביל.

חוק התחרות רוכך

השר הוביל גם שינוי בחוק ההגבלים העסקיים, לפיו הוא יגדיר מונופול כמי שיש לו כוח שוק משמעותי גם אם נתח השוק שלו קטן מ-50% - וכך יחולו עליו כל כללי הזהירות שמונופול מחויב בהם. החוק יאפשר מיזוגים של עד 360 מיליון שקל ללא אישור מראש, ורף העיצומים במסגרתו יהיה בשיעור של 8% מהמחזור ובתקרה של 100 מיליון שקל (במקום 24.5 מיליון שקל). זאת בניגוד להצעת החוק המקורית של השר והממונה על ההגבלים העסקיים, שלא כללה תקרה.

צו יבוא אישי

אם נמאס לכם מתככי היבואנים ואתם רוצים לייבא מספר רב של מוצרים לשימוש אישי - אתם עדיין על הכוונת של המכס. זאת משום שצו יבוא אישי, שאמור היה לאפשר יבוא "כמו מסחרי" לצרכנים פרטיים, עדיין לא נכנס לתוקף - למרות שזכה להרבה קידומים ויחסי ציבור.

ביטול חובת סימון בעברית של מוצרי טקסטיל לפני יבוא

כהן לא רק הקשה על יבואנים - הוא גם הקל עליהם. במשרד מגדירים את ביטול חובת הסימון בעברית על מוצרי טקסטיל - "דבר אשר עשוי להביא להפחתת עלויות ישירות לעוסקים בשיעור כולל של כ-54 מיליון שקל בשנה". בשוק טוענים שהשר הקל על היבואנים, אך מדובר בהנחה קטנה מכדי שהם יטרחו לגלגל אותה לצרכנים.

הפרטת מתן התקנים - צעד טוב לצרכנים?

עוד הטבה ליבואנים הייתה "שבירת המונופול" של מכון התקנים, באמצעות מתן תקנים ואישור רפורמה הדרגתית במכון. במסגרת המהלך הזה הוכנסה מערכת ממוחשבת ליבואנים (מערכת שנקראת "שער עולמי" אשר קרטעה לא פעם); תקנים ישראלים הוחלפו בתקנים בינלאומיים; ובוועדות התקינה הוחלפו נציגים (לרוב יושבים בהן נציגי החברות הגדולות).

אבל לב ליבה של הרפורמה הוא מתן האפשרות למכוני בדיקה עצמאיים להתחרות במכון התקנים בבדיקת מוצרים שנכנסים ארצה. על מה המכונים יוותרו כדי לבדוק מהר יותר, כמה כסף הם יגבו פחות, האם יכנסו כך ארצה יותר מוצרים מסוכנים שלא עומדים בתקנים, ומי מבטיח שהחיסכון ליבואנים יתגלגל לצרכנים? התשובות לכל השאלות האלה - בקדנציה הבאה.

עוד פעילויות

תחת הקדנציה של השר, גדלה גם פעילות הרשות להגנת הצרכן. הרשות החלה לקנוס גופים, בין היתר, חברות טלמרקטינג שעוקצות קשישים. יש לה עוד הרבה עבודה בתחום, אך הרחבת הפעילות היא בהחלט צעד בכיוון הנכון.

למרות שמפעלים קרסו בתקופתו (בין היתר סוגת), בלשכת השר מזכירים שהמשרד תמך בהקמת 123 מפעלים ונתן מענקים ל-11 מפעלים בנגב המערבי בסך של 70 מיליון שקל; לצד קידום תוכנית חדשנות בפריפריה בהיקף 400 מיליון שקל. הושקו גם תוכניות לפיתוח כלכלי של קריית שמונה וירוחם והוקמו 19 מאיצי יזמות טכנולוגית בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, הנמצאים בשלבי הפעלה שונים בהיקף של כ-25 מיליון שקל.

כמו כן, שרי הכלכלה והביטחון קידמו החלטת ממשלה המקנה הטבות לחיילי מילואים. ההטבה הכוללת, בין היתר, קידום עסקים בבעלות משרת מילואים פעיל באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; סיוע למעסיקים המעוניינים להעסיק משרת מילואים פעיל בעלות העסקה גבוהה; והקמת מאיץ עסקי טכנולוגי ייעודי למשרתי מילואים פעילים. עם זאת, בתקופתו "נמכר" מועדון בהצדעה לחברת אשראי וקרסו עשרות אלפי עסקים קטנים, נסגרו רשתות אופנה בינוניות וכן ניכר כי קיים משבר מתמשך בענף הרהיטים.