שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גיוס חרדים, שבת וליבה: קרבות דת ומדינה מבן גוריון עד נתניהו
    בעוד שבוע יעקוף נתניהו את בן גוריון וישבור את השיא באורך כהונה לראש ממשלה. אבל הוויכוחים על תחבורה ציבורית בשבת וגיוס חרדים אינם דבר חדש. עוד לפני הקמת המדינה נדרש בן-גוריון לדילמות, וכך נולד "הסטטוס-קוו". איזה נושא פתר בן גוריון ומהו האתגר הפוליטי הגדול של נתניהו?

     

    ביג ראשית כתבה על  סטטוס קוו היסטורי היסטוריה של דת מדינה  (צילום: shutterstock, מוטי קמחי, עופר עמרם)
    המלחמה על עבודות בשבת, על גיוס חרדים, על הכותל ועל סוגיות נישואים ודמות המשפחה החדשה (צילום: shutterstock, מוטי קמחי, עופר עמרם)

    מהשבת ועד ל"מיהו יהודי", מנישואים וגירושים ועד לגיוס תלמידי ישיבות. יותר משבעים שנה חלפו מאז שנדרש דוד בן-גוריון לראשונה להסדרת היחסים בין הדת למדינה הצעירה ובין אזרחיה הדתיים והחילונים, ונראה כי מאז דבר לא השתנה.

     

    בעוד שבוע יעקוף בנימין נתניהו את ראש הממשלה הראשון ויקבע שיא ישראלי חדש באורך הכהונה - 13 שנים ו-128 יום - אבל לפחות בתחום אחד הוא לא מצליח להתעלות עליו ומתחפר בדיוק באותו הבוץ כמו הזקן: המחלוקת בעם על הצביון היהודי של המדינה.

    דוד בן גוריון ובנימין נתניהו (צילום: דוד רובינגר, EPA)
    בן גוריון ונתניהו. בעיות דת ומדינה רלונטיות גם היום(צילום: דוד רובינגר, EPA)

    ההישג האישי של נתניהו מול בן-גוריון הוא הזדמנות לבדוק ולגלות שמלחמות הדת בישראל נשארו כשהיו, ורק לבשו צורה אחרת: אז התווכחו מה יהיה יום המנוחה – והיום אם יפעלו בו מרכולים והתחבורה הציבורית; ב-1948 הדיון היה אם לאפשר לזוגות להתחתן מחוץ לרבנות – וב-2019 על זכויותיהם של להט"בים ומשפחות חדשות; פעם התלבטו את מי לכלול כיהודי בחוק השבות – ועכשיו מי מוסמך לגייר; בדור המייסדים כופפו ידיים על עצמאות החינוך הדתי – ובימינו על הדתה-שמדתה; רק סוגיה אחת נותרה בדיוק כפי שהייתה: גיוס החרדים והשוויון בנטל.

     

    למעשה, הדיונים בנושא דת ומדינה, שזכו בהמשך למעמד קדוש של "סטטוס-קוו", החלו עוד קודם להכרזת העצמאות. השנה היא 1947, חודשים ספורים לפני כ"ט בנובמבר, בו אושרו באו"ם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ותוכנית החלוקה. בן-גוריון, אז יו"ר הסוכנות היהודית, שיגר לראשי אגודת ישראל, נציגי החרדים בארץ, מעין "הצהרת כוונות" בנוגע לצביון המדינה שבדרך, וזאת כדי לרכך את הסתייגותם האידיאולוגית ממנה ואולי אף לגייסם לפעולות שתדלנות למענה.

    בן גוריון. הבטיח את הסטטוס קוו כדי לגייס תמיכה חרדית במדינה שבדרך (צילום: דן הדני, מתוך אוסף IPPA, הספרייה הלאומית) (צילום: דן הדני, מתוך אוסף IPPA, הספרייה הלאומית)
    בן גוריון. הבטיח את הסטטוס קוו כדי לגייס תמיכה חרדית במדינה שבדרך(צילום: דן הדני, מתוך אוסף IPPA, הספרייה הלאומית)

    במסמך ההיסטורי הקצר והתמציתי מופיעות התייחסויות נקודתית לארבעה נושאים בלבד - שבת, כשרות, חינוך ודיני אישות - אך הוא מצליח להשפיע על כל מערכת היחסים המורכבת בין הדת והמדינה ובין דתיים לחילונים, ובמובן מסוים מהווה עד היום בסיס להבנות וגם למחלוקות בתחומים אלה.

     

    ההתנגשות בין הערכים הדתיים-הלאומיים לעקרונות הדמוקרטיה הפכו כבר אז את היהדות לגורם מפלג ומסכסך דווקא במדינת היהודים ולאחד ממוקדי השסע והקיטוב המשמעותיים בחברה הישראלית.

     

    גיוס חרדים: הדילמה שעוד לא נפתרה

    עיון ברשימת ציוני הדרך המרכזיים של יחסי הדת והמדינה בכנסת ה-20 מלמד כי הגיוס, השבת ו"מיהו יהודי" (ובכלל זה שאלת היחס לזרמים הלא-אורתודוכסים) עדיין מככבים בראש. אם לשפוט על פי שתי מערכות הבחירות של השנה, נושא גיוס תלמידי הישיבות הוא השנוי ביותר במחלוקת וגם האתגר הפוליטי הגדול ביותר של בנימין נתניהו.

    חרדים בלשכת הגיוס. הדילמה שעדיין לא נפתרה - מאז בן גוריון (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    חרדים בלשכת הגיוס. הדילמה שעדיין לא נפתרה - מאז בן גוריון(צילום: יובל חן)

    אם בתקופת בן-גוריון הוסמכו ראש הממשלה ושר הביטחון להעניק פטור או דחיית שירות ללומדי התורה, הרי שבישראל 2019 בג"ץ דורש שוויון או לכל הפחות מתווה חוקי שיקדם אותו – עסק מסובך הרבה יותר.

     

    לאחר שבית המשפט ביטל את ההסדר הקודם, נכשלה הכנסת ה-20 בניסיונות לקדם חוק חדש שיסדיר את מעמדם בני הישיבות, ורגע לפני שחובת השירות חלה על כל צעיר, חרדי כחילוני - היא התפזרה. גם לאחר שהתקיימו בחירות ונתניהו קיבל את המנדט להקים ממשלה חדשה, לא עלתה בידו - גם הפעם על רקע המחלוקת בנושא זה, ומיד נקבעו בחירות נוספות.

     

     

    טובי המוחות הפוליטיים והמשפטיים מנסים כבר שנתיים ימים לרבע את המעגל ולגבש חוק המשמר את המצב הקיים, שלפיו לומדי התורה אינם מתגייסים, ומאידך יוצר מראית עין של שוויון בנטל כלפי שופטי העליון – בינתיים ללא הצלחה. זו צפויה להיות אחת המשימות הדחופות ביותר של ראשי הקואליציה בכנסת ה-22.

     

    בנוגע לגיוס בנות דתיות לצבא, שהיה נתון במחלוקת בעם בתחילת שנות החמישים, נשמר הסטטוס קוו, שלפיו כל צעירה המצהירה כי היא שומרת שבת וכשרות פטורה משירות, ולא קמה דרישה ציבורית רצינית לחייבן להתגייס בשם השוויון.

    לוחמות במסע. הסטטוס-קוו לפטור לדתיות נשמר, צצו אתגרים חדשים (צילום: דובר צה''ל) (צילום: דובר צה''ל)
    לוחמות במסע. הסטטוס-קוו לפטור לדתיות נשמר, צצו אתגרים חדשים(צילום: דובר צה''ל)

    עם זאת, בשנים האחרונות טוענים רבנים וארגונים דתיים שצה"ל מתנכל לתלמידות תיכון דתיות הזכאיות לפטור, מאשים אותן בהתחזות ומערים עליהן קשיים בדרך לקבלתו. ברקע נשמעת טענה כי הצבא נוהג כך משום שהוא מבקש להשפיע על תהליכים חברתיים בתוך הציונות-הדתית ועל הפולמוס ההלכתי בשאלת ההיתר לגיוס בנות, ולחזק את האגף הדתי-הליברלי.

     

    בנוסף, נושא שירות הנשים הופיע בלבוש אחר ועורר בשנים האחרונות מחלוקת קשה בצה"ל ומחוצה לו, על רקע פקודת השירות המשותף ושיבוץ חיילות ליחידות לוחמות או בסיסים מעורבים – לעתים לצד גברים דתיים הרואים בכך פגיעה באורח חייהם וברגשותיהם ועבירה על דיני צניעות.

     

    המאבק על השבת: מהשטח לשלטון המקומי

    גם מאבקי השבת לא פסקו לרגע, אך אם בימי בן-גוריון הם התחוללו בעיקר ב"שטח", מתוך ציבור האזרחים, בעידן נתניהו הם מעסיקים ללא הרף את השלטון המרכזי והמקומי. בכנסת ה-20 היו אלה חוק המרכולים שהסעיר את המדינה והמשבר סביב עבודות התשתית והתחזוקה ברכבת ישראל ובגשר יהודית שטלטל לרגע את הממשלה.

     

    עבודה בשבת בתחנת הרכבת בתל אביב    (צילום: חגי דקל)

    עבודה בשבת בתחנת הרכבת בתל אביב    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תחבורה ציבורית בשבת בטבריה (צילום: אביהו שפירא)
    אוטובוס השבת של טבריה(צילום: אביהו שפירא)

    כעת אלו הן החלטות מוניציפאליות, כמו זו הטריה של עיריית רמת גן, להפעיל שאטלים לטובת התושבים ביום המנוחה. אחרי הבחירות יידרש המנהיג הנבחר להכריע אם גם בתחבורה הציבורית, כפי שנעשה במסחר, תפקיע הכנסת את סמכות הרשויות המקומיות לסטות מהסטטוס-קוו.

     

    מיהו יהודי: מתווה הכותל וסמכות הגיור

    שאלת "מיהו יהודי" בגרסת 2019 מתבטאת בעיקר במאבקים של רבנים וארגונים פרטיים שאינם פועלים מטעם המדינה – אורתודוכסים, המחויבים להלכה כמו הרבנות הראשית, קונסרבטיבים או רפורמים, להכרה בהם, בזכויותיהם ובשרותי הדת שלהם – שלושה תחומים שעתירות בעניינם תלויות ועומדות בבג"ץ.

     

     

    בית המשפט כבר פסק שגיורים אורתודוכסים פרטיים יוכרו לעניינים אזרחיים, ומתוך חשש כי החלטה דומה תינתן בקרוב גם בעניינן של התנועות הליברליות, ביקשה הממשלה לקדם את חוק עוקף בג"ץ שלפיו רק מערך הגיור הממלכתי, הכפוף לרבנות, יוסמך לעסוק בנושא.

     

    בעקבות מחאה חריפה של הארגונים היהודיים בארה"ב, המזוהים ברובם כרפורמים וקונסרבטיבים, והחשש ממשבר עם יהדות התפוצות כולה, הורה נתניהו לגנוז את ההצעה ובמקום זאת הקים ועדה בראשות השר לשעבר משה ניסים כדי לגבש פשרה בין הצדדים. אלא שמתווה הפשרה שגובש נתקל בהתנגדות עזה מצד הרבנים הראשיים, נדחתה מיד על ידי המפלגות החרדיות – ומאז הוקפא. לא מן הנמנע שבית המשפט יחזור בקרוב לדון בנושא ואולי אף להכריע בעתירה.

    הכותל המערבי  (צילום: EPA)
    הכותל המערבי. סוגיה עדכנית נוספת לשאלה "מיהו יהודי"(צילום: EPA)

    סוגיה נוספת שתלויה ועומדת בבג"ץ בהקשר של "מיהו יהודי" היא מתווה הכותל, המסמל את מאבקם של הזרמים הליברלים לחופש דת. לאחר כמעט 30 שנה של מאבק, ונגד כל הסיכויים, הושגה בתחילת 2016 פשרה היסטורית בין הזרמים הליברליים משמאל, לדתיים השמרניים מימין, בדבר הקמת רחבה פלורליסטית בכותל המערבי, שבה תתאפשר תפילה שוויונית בהשתתפות פעילה של גברים ונשים.

     

    כשהגיעה ההצעה לממשלה, שרי ש"ס ויהדות התורה אפשרו את אישורה בהסכמה שבשתיקה ולא עמדו על קיום ההסכם הקואליציוני האוסר כל שינוי בסטטוס-קוו. רק מאוחר יותר, בעקבות לחץ פנים-חרדי, הם חזרו בהם ודרשו את ביטולה – ולפני כשנתיים החליטה הממשלה להקפיאה.

    עזרת ישראל (צילום: דותן גואטה) (צילום: דותן גואטה)
    עזרת ישראל(צילום: דותן גואטה)

    גם הצעד הזה קומם על מדינת ישראל את הארגונים היהודיים הגדולים בעולם, ונתניהו התחייב שרחבת התפילה השוויונית הקיימת תישמר ואף תורחב, והבהיר שמשמעות הקפאת המתווה היא רק סמלית-הצהרתית. למרות ההבטחה, שיפוץ המתחם טרם אושר – הן בגלל מגבלות חוקיות ובירוקרטיות, והן בשל ניסיונות בלימה פוליטיים בוועדת התכנון והבנייה.

     

    אוטונומיה חינוכית והדתה

    ההבטחה של בן-גוריון לחרדים במסמך הסטטוס-קוו לאוטונומיה של מוסדות החינוך במגזר נשמרה חלקית: על העצמאות יש הקפדה, ואילו על קביעת "מינימום של לימודי חובה" על ידי המדינה – פחות. מאז מנסה הכנסת מדי כמה שנים לחייב את בתי הספר ותלמודי התורה ללמד את מקצועות הליבה, או לכל הפחות להתנות בכך את תקצובם, אך אין מדובר בנושא מרכזי של יחסי הדת והמדינה.

    כיתה (צילום: shutterstock)
    אוטונומיית החינוך החרדי נשארה, טענות על הדתה בחינוך הממלכתי(צילום: shutterstock)

    מנגד, בשנים האחרונות גוברות הטענות שלפיהן דווקא עצמאות החינוך הממלכתי החילוני אינה נשמרת, כאשר בשיעורי היהדות (ולא רק) הפכו הלימודים מהענקת ידע - להטפה ו"הדתה", בין היתר באמצעות עמותות חיצוניות בעלות אג'נדה דתית מובהקת.

     

    רק נושא אחד שבו נדרש לטפל דוד בן-גוריון, נישואים וגירושים, נחסך מבנימין נתניהו – ולא מהסיבות הנכונות. הסוגיה הרגישה נמצאת כבר יותר משבעים שנה במחלוקת ציבורית קשה, והיא כאן כדי להישאר, אבל במקום להיאבק עליה במגרש הפוליטי,
    שבו אין לצד הליברלי שום סיכוי לשנות מהסטטוס-קוו, זוגות רבים שמתנגדים לחתונה ברבנות החליטו פשוט להצביע ברגליים: את טקס הנישואים האישי – דתי או חילוני - הם עושים כרצונם, ובשנים האחרונות אף באמצעות רבנים אורתודוכסים פרטיים, על פי ההלכה, כדת משה וישראל – ללא הכרה מצד המדינה, ומי שהרישום במשרד הפנים חשוב לו עושה גיחה קצרה לקפריסין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים