שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עושים סדר: מה התפוצץ בסוריה ובלבנון - ומה יכול לקרות בצפון
    המערכה בין ישראל לאיראן מתרחשת בכמה זירות, והלילה שבין שבת לראשון היה דרמטי במיוחד. למה הפעם חשפנו את פעולת הסיכול? כיצד עשוי נסראללה להגיב? מה חשיבות פרויקט דיוק הטילים, ומה יכולה ישראל לעשות מולו? ואיך טראמפ קשור לכל זה? | שאלות-תשובות

     

    ראש אמ"ן לשעבר בריאיון לאולפן ynet    (צילום: ניצן דרור, אורי דוידוביץ)

    ראש אמ"ן לשעבר בריאיון לאולפן ynet    (צילום: ניצן דרור, אורי דוידוביץ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מתי ואיך הכול התחיל?

    ישראל ואיראן מנהלות בשנים האחרונות מערכה שרובה חשאית, ברחבי המזרח התיכון. האיראנים מנסים לפעול להרחבת שליטתם באמצעות שליחים כמו חיזבאללה, החות'ים בתימן ולפעמים גם הג'יהאד האיסלאמי בעזה, נגד ישראל ונגד סעודיה במפרץ. במקביל הם מנסים לשמור על האינטרסים המדיניים-כלכליים באמצעות הסכם הגרעין, שמגביל את פעילותם בתמורה להקלות בסנקציות. בשנה שעברה ארה"ב פרשה ממנו, והסנקציות שלה הובילו בין היתר להחרפת המצב הכלכלי בטהרן.

     

    בתחילת 2017 עלתה המערכה הילוך בסוריה, עם הרחבת הפעילות הישראלית נגד ההתבססות האיראנית, וזו כללה מאות תקיפות שעל רובן ככולן לא נלקחה אחריות. את הפעילות האיראנית מנהל "כוח קודס" של משמרות המהפכה, האחראי על פעילות חשאית מחוץ למדינה, ובראשו עומד קאסם סולימאני.

    הסלמה בצפון בעקבות התוכנית לתקיפת ישראל באמצעות רחפנים (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)
     

    אחת ממטרותיו של סולימאני היא להפוך את ארסנל עשרות אלפי הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה - ומהווים איום על ישראל, אך ברמה שניתן להתמודד איתה - לנשק מסוג אחר לגמרי. "הוא רוצה לייצר טילים שיש להם הנחיה מדויקת", הסביר אלוף (במיל) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם אלכסנדרה לוקש באולפן ynet. "עם דיוק פגיעה של 10-5 מטר, הוא יכול לפגוע במרכזי הכוח של ישראל - בבסיסי חיל האוויר, בבסיסי המודיעין, בקריה בתל אביב, בתחנות הכוח. מדינת ישראל נמצאת בפני איום אסטרטגי מהמעלה הראשונה".

     

    איראן גם שואפת לייצר "מסדרון יבשתי" מטהרן ועד הים התיכון שיאפשר לה להעביר ציוד לחימה ולחזק את אחיזתה באזור. לאחרונה הורחבה הפעילות לשם כך בעיראק, מדינה שבה מתנהלים מאבקי שליטה בלתי פוסקים בין כוחות פרו-איראניים לבין כוחות בתמיכה אמריקנית וסעודית. שורת פיצוצים במחסני טילים של מילציות פרו-איראניות בעיראק, שיועדו להעברה לסוריה וללבנון, יוחסה לישראל.

     

    מה בדיוק קרה בסוריה בשבוע האחרון?

    כפי שכתב פרשננו רון בן ישי, סולימאני תכנן פיגוע בישראל, שלשיטתו יהיה נקמה על התקיפות שמיוחסות לה בעיראק (שם לפי הדיווחים הפציצו מל"טים את מאגרי הטילים). צה"ל פרסם כי על המבצע פיקד גנרל ג'ואד רפארי, הנמצא תחת פיקודו הישיר של סולימאני ומשמש מפקד הכוחות האיראניים בסוריה. תחתיו פועלים עשרות אלפי שיעים מלאומים שונים. הוא גייס את הפעילים, דאג להכשרתם ופיקח על הוצאת ניסיון הפיגוע לפועל.

     

    הפעילים, יאסר אחמד סאהר, חסן יוסף זאביב ושני פעילים נוספים עברו הכשרה לשימוש ברחפנים באיראן, ניסו לשגר רחפני נפץ לשטח ישראל מאזור הכפר ערנה הקרוב לגבול בגולן בליל 23-22 באוגוסט, והותקפו בדרכם לבצע ניסיון שיגור נוסף, בליל 24 באוגוסט. הם שהו בווילה בעקרבא שמדרום-מזרח לדמשק.

     

    חסן נסראללה כנראה לא ידע על התוכנית. האנשים שחוסלו בווילה שבה עמדו להוציא לפועל את ניסיון השיגור הנוסף, היו אמנם מחיזבאללה במקור, אך גויסו לכוח האיראני.

    אזור התקיפה (צילום: ImageSat International (ISI))
    אזור התקיפה - לפני ואחרי(צילום: ImageSat International (ISI))

    חסן נסראללה בנאום באל מאנאר ()
    נסראללה. ככל הנראה לא ידע על התוכנית האיראנית לפיגוע רחפנים

     

    מה בדיוק קרה בביירות?

    לעומת מה שקרה בסוריה, על ההתרחשות בביירות - שהיא כנראה חשובה יותר - בישראל הרשמית לא מדברים. כמה שעות אחרי התקיפה בסוריה, ברובע הדאחייה שבביירות, מעוז חיזבאללה, הופיעו שני רחפנים שנשאו חומר נפץ. תחילה דווח רק על פיצוץ שגרם נזק גל ב"מרכז מדיה", אבל לפי פרסום בעיתון הבריטי "טיימס" מאתמול, היעד היה אסטרטגי: ציוד איראני שמשמש ל"פרויקט דיוק הטילים".

     

     

    תקיפת רחפנים ()
    תמונות ממקום התקיפה בביירות

    תמונות מהמקום הראו ארגזים גדולים שעלו באש, ו"גורמי מודיעין" שצוטטו בדיווח מסרו כי אחד הרכיבים הושמד, ולרכיב אחר נגרם נזק משמעותי.

     

    פרשננו רון בן ישי ציין השבוע שהרחפנים לא היו ישראליים. מתמונותיהם ניתן לראות דמיון לכלים שמפעילים החות'ים בתימן, בעלי בריתם של האיראנים, נגד מטרות סעודיות כמו מתקני נפט. בהארץ פורסם כי מערכת ישראלית מאפשרת להשתלט על רחפני אויב ולהנחיתם ללא פגע בכל מקום שיבחר המפעיל. קליטת הרחפן ללא נזק מאפשרת להשתמש בו שוב.

     

    נראה שהפעולה בדאחייה התבססה על מודיעין מדויק מאוד, והצליחה גם לגרום נזק ל"פרויקט הדיוק" וגם להימנע מפגיעה באנשים. למרות זאת, ייחוסה לישראל מהווה שינוי בכללי המשחק שהתקבעו מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006: תקיפה ישראלית על אדמת לבנון, ועוד בלב מעוז חיזבאללה.

     

    למה ישראל חשפה את הפעולה בסוריה?

    על ההודעות הפומביות לגבי סיכול הפעולה בסוריה, וכן על פרסום תיעוד ופרטים מודיעיניים, קמה ביקורת במערכת הפוליטית. "בלבולי ביצים" כינה ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק באולפן ynet את הטענה שהפרסום תורם להרתעה, והזהיר מנזק עקב שבירת העמימות ו"הכרחת" הצד השני להגיב.

     

     

    עם זאת, נראה שגם במערכת הביטחון תמכו בפרסום, מכמה סיבות, כפי שהסביר רון בן ישי: יש בכך גרימת מבוכה לאיראנים לנוכח חדירות מודיעינית משמעותית, והרתעה מפעולות דומות. זהו גם מסר שהפומביות מחזקת - לרוסיה למשל, כדי שתראה מה האיראנים עושים באזור שבו הובטח להגביל את פעילותם נגד ישראל. סיבה נוספת היא להמחיש למנהיג העליון באיראן, אייתוללה עלי חמינאי, ששליחו סולימאני נכשל. בכמה מקרים הוא כבר ניסה להסתיר את כישלונותיו.

     

    מה אומרות המעצמות, והאם ארה"ב מתקרבת לאיראן?

    ההתפתחות הבינלאומית החשובה בזירה האיראנית בימים האחרונים הייתה האפשרות לפגישה היסטורית בין נשיא איראן חסן רוחאני לבין נשיא ארה"ב טראמפ. בפסגת ה-G7 בצרפת, הנשיא הצרפתי מקרון אמר ש"נוצרו התנאים לפגישה בשבועות הקרובים", וטראמפ אישר שזו אפשרות "בנסיבות הנכונות". עם זאת, אתמול אמר רוחאני שתנאי לחידוש המגעים הוא הסרת הסנקציות, צעד שהאמריקנים אינם מוכנים לו.

     

    בישראל מודאגים מהאפשרות שטראמפ יצעד עם איראן במודל הצפון קוריאני, כפי שהתרכך מול הרודן קים ג'ונג און (אך עדיין לא ויתר לו על הסנקציות). החשש בירושלים נובע גם מהקשר המיוחד שיש לטראמפ עם ישראל - והקושי להתעמת איתו כמו שנתניהו עמד מול אובמה ב-2015.

    טרמאפ ומקרון בG7 (צילום: EPA)
    טרמאפ ומקרון ב-G7. "נוצרו התנאים"(צילום: EPA)
     

    סגן הנשיא מייק פנס העביר שלשום מסר מרגיע ותומך: "הייתה לי שיחה מצוינת עם נתניהו", צייץ פנס בטוויטר. "ארצות הברית תמיד תתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה אל מול איומים מיידיים. תחת הנשיא טראמפ, אמריקה תמיד תעמוד לצד ישראל".

     

    רוסיה, כהרגלה, הביעה דאגה מהפעולות הישראליות בסוריה, ומזו המיוחסת לה בלבנון, והדגישה את "הסכנות לחוסר היציבות באזור".

     

    האם יש קשר לאירועים ברצועת עזה?

    המצב סביב הרצועה מתוח מאוד אף הוא בשבועות האחרונים - שורת ניסיונות חדירה ושיגורים לישראל, לצד תגובות מדודות של צה"ל. השבוע אף נרשמה בהלה המונית בעת שיגור ויירוט מעל שדרות בזמן פסטיבל עם אלפי מבלים. גבי אשכנזי מכחול לבן האשים את ראש הממשלה שאינו פועל מול חמאס משיקולי בחירות - ונתניהו ענה שייתכן מבצע בלי קשר לבחירות.

     

    הקשרים בין חמאס לבין איראן ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, אך לאחרונה נרשמה התקרבות - עם ביקור משלחת בכירים בטהרן. למרות זאת, האינטרסים של חמאס מגוונים, ואתמול דווח ברשת "אל ערבייה" הסעודית כי מצרים הזהירה את חמאס מפני לחימה בישראל בשירות איראן וחיזבאללה. אנשי חמאס במשלחת לקהיר השיבו, לפי הדיווח, כי יחסיהם עם האיראנים אינם מגיעים על חשבון הקשר למצרים ולשאר מדינות ערב.

     

     

    מה יכול נסראללה לעשות?

    לפי ראש אמ"ן לשעבר ידלין, "נסראללה לא רוצה מלחמה. מצד שני, בעיניו חצינו שני קווים אדומים שלא חצינו מאז 2006: נהרגו טרוריסטים של חיזבאללה בסוריה, והתקיפה בדאחייה נגד פרויקט הדיוק. לפי הפרסום ב'טיימס' נגעו לו במקום הכי רגיש, בפרויקט הכי רגיש, ולכן הוא רוצה להגיב.

     

    "מה הוא אומר? אני אגיב תגובה מדודה, תגובה מינורית, תגובה שישראל תוכל להכיל אותה ולא ללכת למלחמה, כי הוא יודע טוב מאוד שגם ישראל לא רוצה מלחמה". בעבר, בתגובה לתקיפות כוח איראני-חיזבאללאי בסוריה שבהן חוסלו בין היתר ג'יהאד מורנייה וסמיר קונטאר, חיזבאללה הגיב בירי נ"ט שממנו נהרגו לוחמי גבעתי בהר דב, ובמטען באותו אזור. זו אחת מאפשרויות התגובה.

     

    כפי שציין רון בן ישי, אפשרות נוספת שמחפש גם סולימאני להוציא לפועל יכולה לבוא מהאוויר - בדמות מל"טים או רחפנים. המטרה בכל מקרה צפויה להיות צבאית ולא אזרחית, כך מעריכים בישראל. לכן גם לא פורסמו הנחיות מיוחדות לעורף בצפון - אלא רק הוגבלה תנועת כלי רכב צבאיים והוגבלה התנועה האווירית באזור הגבול.

     

    מה מתכננים בישראל ומה הסיכוי למלחמה?

    פעולת תגמול של חיזבאללה יכולה להיגמר כאירוע נקודתי, אבל אם תוביל לפגיעה משמעותית, היא עשויה להוליד תגובה ישראלית חריפה - ומשם עלולה להיגרם הידרדרות. ידלין מגדיר את המלחמה הבאה "מלחמת הצפון הראשונה", כי צפויה יותר מחזית אחת.

    אלוף אמיר ברעם עם תת-אלוף שלומי בינדר סיור לאורך גבול הצפון (צילום: דובר צה
    אלוף פיקוד צפון אמיר ברעם עם תת-אלוף שלומי בינדר בסיור לאורך הגבול, אתמול(צילום: דובר צה"ל)
     

    "חיזבאללה יספוג מכות קשות על בסיס מודיעין מאוד טוב שיש לנו, על בסיס יכולות מאוד מודרניות עם טכנולוגיה מתקדמת שיש לחיל האוויר וכנראה גם מהלך קרקעי שיהלום בהם", הוא מעריך. "אבל יש פה א-סימטריה בהפעלת הכוח ובהגדרת הניצחון. אנחנו יותר מוגבלים. למרות הפגיעה הקשה ב-2006 נסראללה קבע 'ניצחון אלוהי'. יש הבדל ברגישות של שתי החברות".

     

    נסראללה מבין, לדברי ראש אמ"ן לשעבר, "שהמאזן יהיה הרסני, לא רק לחיזבאללה, גם למדינת לבנון. ובסוף, לנסראללה יש לא רק שיעי, לא רק איראני, אלא גם לבנוני".

     

    בכל מקרה, הדילמה אינה רק בצד של נסראללה. "יש דיון מאוד חשוב שצריך לעשות בקבינט מיד אחרי הבחירות - האם האיום האסטרטגי של הטילים המדויקים נכנס לתוך הקטגוריה של 'דוקטרינת בגין'. דוקטרינה שאומרת שמדינת ישראל יוזמת מכה מקדימה, לפעמים מלחמת מנע, אם מישהו מפתח נגדה יכולת גרעינית. האם הטילים המתקדמים האלה בכמויות גדולות נכנסים לאותה קטגוריה ויחייבו את ישראל להגנה?".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל
    תקיפה בסוריה, פיצוץ בביירות
    צילום: דובר צה"ל
    מומלצים