שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחליפים קידומת: סיכום עשור בכלכלה הישראלית

    בעשור הזה הסמארטפון השתלט על חיינו, טיסה לחו"ל הפכה עניין פשוט מאי פעם, הטלוויזיה הציעה שפע של סרטים וסדרות, והפקקים עדיין מעיקים. בעשור הבא נסמוך יותר על הקורקינטים, האופניים והאופנועים כדי להגיע ממקום למקום, נמשיך לעופף לחו"ל, ואולי כבר נקנה בסופר המבורגרים שיצאו ממדפסת. סיכום ותחזית

    תחבורה: עדיין עמוק בפקק

    בעשור האחרון ירד האסימון במשרדי האוצר והתחבורה, שהחלו סוף-סוף לתעדף השקעה בתחבורה ציבורית, ברכבות ובאוטבוסים. אבל הדברים נעשים באיטיות והפערים עדיין עצומים, ולכן מה שקורה היום על מדרכות וברחובות תל אביב, כל הקורקינטים החשמליים שמתוצצים שם, הם רק הצצה לאיך שייראו הערים שלנו בעוד עשור.

     

    המחירים זינקו, התאונות הקטלניות התרבו: סיכום עשור בנדל"ן

    סיכום עשור: אקזיטים של 70 מיליארד דולר בהייטק הישראלי

    דרוש: סדר עדיפויות חדש בענייני כלכלה

     

    מסוף 2021 אמורים להבשיל סוף-סוף פרויקטים של רכבות קלות במרכז ובירושלים, וכן תוספות חשובות לרכבת הכבדה, כמו מסילה רביעית באיילון, המסילה המזרחית והמסילה לאורך כביש 431. במקביל, תשלים נתיבי איילון מגרשי חניה ענקיים בכניסות הצפונית והדרומית לתל אביב ונתיב תחבורה ציבורית לאורך נתיבי איילון, שבו יוסעו עשרות אלפי הנהגים שישאירו את רכבם במגרשים, או יגיעו בקווים מיוחדים. גוש דן יקלוט עוד כ-300 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית, בערים ובכבישים המחברים אותם.

    שוק היד השנייה - משתנה (צילום: רועי צוקרמן)
    פקקים בנתיבי איילון. נזכרו מאוחר מדי להשקיע בתחבורה ציבורית(צילום: רועי צוקרמן)

    אבל כל אלה לא יספיקו לבדם כדי לשחרר את הפקקים המתארכים, שגוזלים מאיתנו עשרות שעות מבוזבזות בכל חודש. קווי הרכבת הקלה יהיו מפוצצים כבר בהתחלה, כי הם נבנים באיחור של 20 שנה. פרויקט המטרו - שלושה קווי רכבת תת קרקעיים קריטיים ארוכים, שישתלבו זה בזה ובקווי הרכבת הקלה - לא יהיה מוכן בעשור הקרוב. וגם מצוקת הרכבות באיילון לא באמת תיפתר עד שייסללו עוד שתי מסילות תת קרקעיות, עוד פרויקט שאין לו לו"ז או תקציב.

     

    מה יהיה: יותר קורקינטים ואופנועים

    על רקע כל זה, בעשור הקרוב נראה את עלייתה של התחבורה האישית. הקורקינטים הם רק ההתחלה. משרד התחבורה צפוי להפוך לחוקיים אופניים וקטנועים קלים שמגיעים ל-45 קמ"ש. הם יחויבו ברישיון ובביטוח, אבל יגיעו לכל מקום בפחות ממחצית הזמן מרכב, מהר יותר מתחבורה ציבורית, ובעלויות הרבה יותר נמוכות מקטנועים רגילים.

    אכיפת משטרת ישראל רוכבי אופניים וקורקינטים בת
    נראה יותר קורקינטים(צילום: מוטי קמחי)
     

    הפיגור של ישראל בתחום הרכב הדו גלגלי עצום. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב הדו גלגלי, בישראל רק 21 אופנועים וקטנועים ל-1,000 תושבים, לעומת 116 בספרד, 167 באיטליה ו-179 ביוון, מדינות עם מזג אוויר דומה. בשנים האחרונות יש עלייה במכירות קטנועי 300 סמ"ק, שרוכביהם יכולים להתנהל ברחבי גוש דן ולחסוך יותר משעה ביום.

     

    המגמה הזו תימשך, ותשלים את עליית הכלים החשמליים האיטיים והזולים יותר. לנוכח הזדקנות האוכלוסייה, סביר שנראה גם יותר שימוש בקלנועיות. כך שגם בעשור הקרוב מי שלא ירצה להידחס בתחבורה הציבורית המתרחבת אך העמוסה, ימשיך להתנייד בכוחות עצמו, אבל פחות בקופסאות סגורות ויותר בכלים אישיים מכל הסוגים.

     

    תזכורת: הפקקים מחריפים בעקבות נתיב פלוס    (צילום: ירון ברנר)

    תזכורת: הפקקים מחריפים בעקבות נתיב פלוס    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רכב: אוטונומי, אבל פחות

    המכונית שיש לכם ב-2019 לא שונה דרמטית מזו שהייתה לכם ב-2009. היא בטוחה וחסכונית יותר, אבל אתם עדיין בשליטה, מגובים בחיישני התרעת התנגשות. לרוב המכוניות שעל הכביש עדיין אין מערכות בטיחות שלוקחות שליטה מהנהג בזמן חירום.

     

    אבל המכונית שיש לכם בדצמבר 2019 וזו שתהיה לכם בדצמבר 2029 כן יהיו שונות מאוד. ראשית, רוב הסיכויים שעוד תהיה לכם מכונית וכנראה שגם חשמלית. למרות ההבטחות שרכב אוטונומי תיכף יגיע בלחיצה על מסך המגע של הסמארטפון - הולד יור הורסז, מה שנקרא, או לפחות את המכוניות ה"טיפשות" שלכם.

     

    יצרני רכב, שהבטיחו לנו רכב אוטונומי בייצור סדרתי ב-2021, לקחו בשקט כמה צעדים לאחור. פרויקטי הסעות אוטונומיות, כמו של ויימו בארה"ב, מתבצעים באזורים מאוד מוגבלים, ועם נהגי ביטחון. אפילו פולקסווגן, מובילאיי וצ'מפיון מוטורס, שהבטיחו להשיק מוניות שנוסעות לבד בתל אביב ב-2022, כבר מבהירות שגם הן יזדקקו לנהג ביטחון, ולפני אמצע העשור לא יוכלו לוותר עליו מבחינה בטיחותית.

    רכב אוטונומי, רמה 3 (צילום: shutterstock)
    רכב אוטונומי(צילום: shutterstock)

    כדי שהמכונית תוכל לנסוע לבדה בבטיחות בכל מצב, היא עדיין זקוקה למכ"ם, לייזר ומצלמות טובים וזולים יותר, לאלגוריתמים משופשפים יותר ולרגולציה שתדע סוף-סוף להכריע מי יהיה אשם בתאונה - המחשב או האדם.

     

    יצרני הרכב שחררו הצהרות שהזניקו את מחירי המניות שלהם, אבל לא יעמדו בהן. מכוניות אוטונומיות בהיקף נרחב יגיעו, לפי ההערכות העדכניות, לכל המוקדם בסוף העשור, או בעשור הרביעי של המאה. וגם אז יעברו עוד 20-15 שנה עד שרוב המכוניות בכבישים לא יזדקקו לנהג.

     

    מה יהיה: נהיה יותר בטוחים

    עד אז הטכנולוגיה האוטונומית תזלוג לתוך המכוניות שלנו. נהיה חייבים לשבת מאחורי ההגה, אבל הן ידעו לבצע יותר ויותר מהנהיגה בעצמן. שיוט בכביש מהיר, למשל, ובעיקר התערבות במצבי חירום. אחד הכוחות המניעים לכך הוא היורואנקאפ, תוכנית הבטיחות האירופית, שמפורסמת במבחני הריסוק שהיא עורכת למכוניות חדשות, וגם מבהירה לאיזה יכולות היא מצפה מיצרני הרכב להציע בשנים הבאות. היצרנים שיתעלמו יקבלו ציונים מביכים.

     

    עד 2022 יהיה חייב כל רכב חדש באירופה להיות מצויד בבלימת חירום אוטונומית, במערכת שתסיט את ההגה במצבי חירום כך שלא יפגע בילד או ברכב שבא ממול, ואפילו במערכת שמזהה ילד שנשכח ברכב. ב-2024 המכוניות יחויבו ביכולת לתקשר זו עם זו ועם רמזורים, כדי להאט לפי התראה על תאונה או לקראת רמזור אדום. המטרה היא להגיע לאפס הרוגים בכביש באירופה ב-2030. אשרי המאמין. כך שיש לנו לפחות עוד 10-20 שנה של נהיגה, אבל היא תהיה פחות לחוצה והרבה יותר בטוחה.

    אינפו כלכלה סיכום עשור ()
     

     

    תיירות: טרולי, אהובי

    המהפכה הצרכנית של העשור - לצד המעבר לקניות באינטרנט - היא מהפכת השמיים הפתוחים שנכנסה לחיינו ב-2013, הביאה לנו את עולם טיסות הלואו קוסט והפכה את הנסיעה לחו"ל ל"קפיצה" שנגישה לכל שכבות האוכלוסייה. לפני 10 שנים טיסה לאירופה ליומיים-שלושה במחיר של 10 אירו אחת לחודש הייתה בגדר הזיה פרועה. היום יש לא מעט אנשים שעושים כך בדיוק. הרגלי הצריכה השתנו לא רק בתדירות הטיסות.

     

    אם פעם במשך חודשים ארוכים היינו חוסכים ומתכננים את הטיול לחו"ל בקפידה לפי אתרים נבחרים, ודוחסים שבע מדינות בשבעה ימים - היום רוב נוסעי הלואו קוסט בוחרים את הטיסה לפי המחיר, ולא לפי היעד. כך הפכו ערים שמעולם לא נחשבו לאתרי תיירות עבור הקהל הישראלי, אם בכלל שמע עליהן, כמו גדנסק בפולין, קישינב במולדובה או סוצ'י ברוסיה, ליעדים פופולריים.

    תורים בנתב
    נתב"ג. טיסה ב-10 אירו לגדנסק בינואר? ברור שכן

    הטרולי החליפה את המזוודה והפכה לסמל טיסות הלואו קוסט קצרות הטווח. חודשי החורף הקרים, בהם מטיילים ישראלים הדירו רגליהם מאירופה, הפכו לחודשים הלוהטים, כי שום כפור לא ירתיע את הישראלי מול מחיר של עשרות יורו לכרטיס. איזי ג'ט, וויזאייר וראיין אייר הפכו לחברות הלואו־קוסט המובילות במספר הנוסעים מנתב"ג.

     

    עוד שינוי הוא "מותו של סוכן" - מהפכת האינטרנט איפשרה לכל אחד להיות הסוכן של עצמו ובהינף מקלדת לרכוש כרטיסים. סייעו לנו בכך מנועי חיפוש שמציגים את האפשרות הזולה או הטובה ביותר לטוס ליעד, ומייתרים את סוכני הנסיעות ואת העמלות שהיו כרוכות ברכישה דרכם.

     

    140 חברות תעופה פועלות כיום בישראל - ב-50% יותר בהשוואה לתקופה שקדמה להסכם השמיים הפתוחים. נתב"ג, שלפני עשור השתייך לקטגוריית נמלי התעופה הקטנים, ייכנס השנה לראשונה לקטגוריית השדות הגדולים בעולם (עם יותר מ-25 מיליון נוסעים בשנה).

     

    רפורמת השמיים הפתוחים של משרד התחבורה הובילה לתחרות גבוהה בין חברות התעופה, שהביאה להפחתת מחירי הטיסות, וכפועל יוצא - לגידול בתנועת הנוסעים. מחירי הטיסות ירדו ב-30%, ותנועת הנוסעים הבינלאומית קפצה ביותר מ-66% - יותר מפי שניים משיעור הגידול הגלובלי. טיסות הלואו־קוסט הפכו למנועי צמיחה משמעותיים בענף.

     

    מה יהיה: עוד 86 דלפקים בנתב"ג

    לפי תחזיות רשות שדות התעופה, הגידול בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג צפוי להימשך. עם ישראל ימשיך לטוס, וחברות תעופה נוספות יתחילו לפעול. עד 2025 יוכל נתב"ג לגדול בכמיליון נוסעים בשנה.

     

    הרשות תשקיע כ-9.5 מיליארד שקל בהרחבת התשתיות בנתב"ג, הרחבת הטרמינל ב-58 אלף מ"ר נוספים במבנה של ארבע קומות, הוספת מערכת מיון חדשה ו-86 דלפקי צ'ק אין, הרחבת הדיוטי פרי, הוספת ארבעה מסועים לכבודת נוסעים נכנסים, הרחבת אולם ביקורת הגבולות ומתחם הבידוק, פתיחת זרוע רביעית ובניית זרוע חמישית בנתב"ג, הרחבת מערך החניונים, הרחבת טרמינל 1 והוספת 30 דלפקי רישום לטיסה, הרחבת אזור בידוק כבודת היד, הוספת רחבות חניה למטוסים, ועוד.

     

    לצד העלייה בתנועת הנוסעים בטיסות בינלאומיות, חלה ירידה בתנועת הנוסעים הפנים ארצית מתחילת השנה ב-14%. מאז נסגרו שדה דב  ונמל התעופה באילת, חלה ירידה של 30% במספר הטסים לעיר. אם לא תגדל רמת התחרות בטיסות הפנים ארציות, ולא ירדו המחירים בטיסות לאילת, צפויה תנועת הנוסעים בטיסות פנים ארציות להמשיך ולרדת. עם זאת, הצפי הוא שאילת לא תיפגע, משום שפתיחת שדה התעופה רמון יגדיל את מספר התיירים הבאים לעיר.

     

    אנרגיה: מהפכת הגז מול הכישלון הירוק

    סיכום משק האנרגיה בעשור האחרון אמנם יכול להסתכם במילה "גז", אבל זה יעשה עוול לשאר המגזרים. אם בוחנים איפה היינו בתחילת העשור ואיפה אנחנו כיום, מדובר בקפיצות שאפשר למדוד בשנות אור. בתוך עשור הוכפל היקף ייצור החשמל עד ל-18-19 אלף מגה ואט. ייצור החשמל היה כולו בחברת החשמל, כיום היא מחזיקה רק בכשני שלישים ממנו, ועד 2026 תחזיק רק בכ-35% מייצור החשמל. היקף ייצור החשמל הירוק הגיע רק לכ-7% מכלל הייצור, אבל בתחילת העשור היה אפסי, והגז הטבעי אחראי לכ-70% מייצור החשמל, כפול ממה שהיה בתחילת 2010.

     

    בצד המלבב פחות - תחום האנרגיה סבל מהזנחה, מרגולציה קפריזית ומשינויים תכופים בחוקי המשחק. וכך, במקום שהמדינה תנצל את אוצרות הטבע שלה ואת השמש, היא הסתבכה בכל פעם מחדש. די אם נזכיר את שלוש הוועדות שניסו לעשות סדר במשק הגז, אבל רק גררו את היזמים להיות יצירתיים יותר יותר, עד כדי כך שהם תמיד הקדימו בצעד אחד את כולם: ועדת ששינסקי, ועדת צמח ומתווה הגז הממשלתי.

    קידוח תמר. כישלון בחיבור הגז למפעלים (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר) (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)
    קידוח תמר. כישלון בחיבור הגז למפעלים(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

    בתחום אנרגיית השמש החמיצה הממשלה את כל היעדים שהציבה: 5% חשמל ירוק עד 2014 ו-10% חשמל ירוק עד 2020. מה חסר כדי שנהנה מייצור חשמל ירוק? בעיקר תשתיות הולכה, מכרזים אגרסיביים ועידוד אגירת חשמל ברשת, אולי אפילו בסבסוד ממשלתי. בלעדי אלה, היעד החדש - 30% עד 2030 - ישאיר את המשק עם תלות בדלקים אחרים.

     

    כשלנו גם בתחום חיבור הגז למפעלים: הגז הטבעי הוא דלק נקי ביחס לסולר ולמזוט, אבל אם הגז התגלה לפני כ-20 שנה והחל לזרום לפני כ-15 שנה, מספר המפעלים שחוברו למערכת הוא כמה עשרות מפוטנציאל של כמה מאות. אז כמה זמן נדרש בשביל לחבר מפעל לצנרת גז, במדינה שבה נדרשו 18 שנה לחבר את ירושלים לת"א ברכבת חשמלית? נצח.

     

    המדינה התעלמה מהצורך לפתח תשתיות גיבוי והזניחה את הפיקוח על חברת החשמל. התוצאה: כשהגז המצרי נעלם בתחילת 2011, פתאום לא היה כסף לקנות סולר, ובה בעת לא היה איפה לחבר את הגז החדש של מאגר תמר, שהצנרת שלו נדדה מהשרון לאשדוד והגיעה לתחנות הכוח אחרי חודשים רבים של איחור. התוצאה: תעריף החשמל זינק בכ-33%.

     

    ואז באה המכה הפיננסית השנייה: חברת החשמל נאלצה לחתום על חוזה גז כשידיה כבולות - יש רק ספק אחד, והפקידות חששה יותר מהעלייה בתעריפי החשמל מההתמקחות על המחיר. דו"ח מבקר המדינה ממאי 2017 מצא שהחוזה המוזר הזה גילגל ויגלגל על הציבור תשלומים עודפים של יותר משמונה מיליארד שקל ב-15 שנות אספקה.

     

    אם הייתה המדינה מחברת מפעלים לגז, והמוצרים שהיו יוצאים משם היו זולים יותר מכיוון שהשימוש בגז מוזיל עלויות ייצור, היינו יכולים לומר שאולי הרווחנו משהו מכל זה. בפועל? המיסוי וההכנסות של מאות המיליונים לקופת האוצר יגיעו רק בעשור הבא. העשור הנוכחי היה בעיקר של היזמים.

     

    מה יהיה: נעבור מספק לספק

    בתרחיש האופטימי, היקף ייצור החשמל הירוק יתחבר לאגירה ונוכל לייתר את תחנות הכוח הפחמיות. כל המפעלים יחוברו לגז וצרכני החשמל יוכלו לעבור מספק לספק, כמו בסלולר. כל אלה אמורים לצמצם מאוד את זיהום האוויר. בתרחיש הגרוע, המדינה לא תקדם הולכה או ייצור חלופי, תחנות הכוח הפחמיות ייתקעו איתנו והמפעלים ימשיכו לשרוף מזוט.

     

    טכנולוגיה: כל החיים שלנו בפנים

    בפרוס 2020 יצאה כתבת וול סטריט ג'ורנל, ג'ואנה סטרן, למסע לאחור. היא איפסנה ל-24 שעות את האייפון 11 החדש שלה, וכתחליף הצטיידה בגאדג'טים ששימשו אותה לפני 10 שנים בדיוק. עם טלפון הבלקברי הישן היא התייבשה משעמום בתורים, נגן המוזיקה Zune ז"ל לא איפשר לה גישה לשירים מספוטיפיי, ומכשיר ה-GPS הקשיש של גרמין נתקע במהלך הנסיעה והיא נאלצה לעבור למפת נייר. ניסיון שלה להעלות סלפי באינסטגרם דרש צילום עצמי "על עיוור" במצלמת הקנון הדיגיטלית והעלאה ידנית של התמונות בבית קפה מזדמן. סיוט.

     

    מאחורי הזינוק באיכות החיים שלנו בעשור האחרון עומד סוד אחד: שילוב נדיר ומהיר של הישגים טכנולוגיים עם צורכי היומיום הבסיסיים. היו כמה הישגים כאלה: שיפור דרמטי בעוצמת המעבדים - בסמארטפונים, במחשבים האישיים ובחוות השרתים - שהוליד את ה"ענן"; זינוק במהירות ובקיבולת הרשתות המוליכות את האינטרנט - מקווי הנחושת הישנים של הטלפון עד הדור הרביעי בסלולר; וטכנולוגיות האלחוט המתקדמות, שהפכו את ה-WiFi והבלוטות' ליציבים יותר משנה לשנה.

    נייד טלפון סלולרי בני נוער נערים אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    הסמארטפון הפך לכוכב העשור(צילום: shutterstock)

    כשכל הכוכבים האלה הסתדרו בשמיים, הסמארטפון הפך לכוכב העשור. מטלפון נייד הוא הפך לכל בו המאגד בתוכו את תמצית חיינו ומחליף עשרות עזרים מן העבר, שהפכו כמעט מיותרים בן לילה - ממחשב נייד עד מצלמה, מארנק עד טלוויזיה, ממכונת משחקים עד ספר קריאה, ממפת דרכים עד מילון אלקטרוני.

     

    תערוכת הסלולר בברצלונה 2010 בישרה את פריצתו של החוט המקשר בין הטכנולוגיה הדוהרת לעולם האמיתי: האפליקציות. אולם התצוגה שהוקדש להן היה גדוש עד אפס מקום. שלוש שנים קודם לכן עוד התנגד סטיב ג'ובס לפתיחת "חנות אפליקציות" באייפון. אחרי ששוכנע - בסוף 2008 היא כללה 500 אפליקציות, וב-2010 כבר היו בה כ-26 אלף. היום מספרן מוערך בכארבעה מיליון.

     

    האפליקציות היו למתווך, שדרכו אנחנו מצליחים לסחוט עד דק את יכולות המכשירים והרשתות, ולנצל באמת את נפלאות התבונה של אשפי הטכנולוגיה בארה"ב, במזרח הרחוק ובישראל. וכן, גם לוותר על פרטיותנו, לסכן את שפיותם של ילדינו, ולהפקיר את מוחנו למניפולציות מסחריות ופוליטיות.

     

    מה יהיה: יכולות עיבוד פנטסטיות

    שלהי העשור החולף מבשרים כבר את להיטי העשור הבא: מעבדי הבינה המלאכותית ומעבדי הקוואנטים. לטוב ולרע, הדמיון האנושי עדיין מתקשה לחזות את היישומים האפשריים של הטכנולוגיות רבות העוצמה האלה. הן מבשרות על יכולות עיבוד מידע בהיקפים אדירים ובמהירות מסחררת, מה שיסייע, בין השאר, בחיזוי מזג אוויר, בריפוי מחלות, במניעת פשעים, בקבלת החלטות אוטומטית, בחוויית גיימינג מעולם אחר - אבל גם בפריצות סייבר מסוכנות.

     

    השילוב בין יכולות העיבוד הפנטסטיות לבין מהירות הדור החמישי בסלולר יאפשר בתוך שנים ספורות להריץ בכבישים מכוניות אוטונומיות ש"מדברות" זו עם זו ולסגור פערי מרחק ונגישות ברפואה, בחינוך ובתעשייה. אין כמעט פעולה שלא ניתן יהיה לעשות מרחוק. מהנדסים, טכנאים ומנתחים יהפכו את משקפי המציאות הרבודה והמדומה לכלי הכרחי בתכנון מטוסים או בחדרי ניתוח. הדפסת איברים "לפי מידה" תהיה הליך שגרתי.

     

    וכדי לסגור את המעגל - מה שהיה לידידו הטוב של האדם, הסמארטפון, ישנה צורה ויחזור לכיס שלנו: המסכים הגמישים החדשים יאפשרו לקפל אותו, להקטין את משקלו, לעצב אותו בצורות שונות ולהחזיר אותו לממדיו מן העבר הרחוק, כלומר מלפני עשר שנים.

     

    תקשורת: ממהפכת הסלולר לטלוויזיה החדשה

    קצת קשה להאמין, אבל בתחילת העשור עוד עמד הסכום שהוציאה משפחה ממוצעת בישראל על תקשורת לגווניה - טלפון קווי, סלולרי וטלוויזיה - על כ-1,000 שקל ויותר. מהפכת הסלולר של משה כחלון, שהקפיצה אותו ברבות הימים לכיסא שר האוצר, שינתה את התמונה מקצה לקצה. זה החל בפתיחת השוק הסלולרי לתחרות ועידוד אגרסיבי של כניסת מתחרות חדשות, ונמשך בהפרדה בין רכישה של מכשיר לבין רכישה של חבילת סלולר, ובהוזלת המיסים על הסמארטפונים.

     

    המהלכים הללו חוללו רעידת אדמה אצל ארבע מפעילות הסלולר הגדולות בישראל, שעד אז נהנו מרווחים חסרי פרופורציה ומשכבות שומן עבות במיוחד. בתחילה צללו מחירי הסלולר. במחצית השנייה של העשור, כשגם שוק הטלוויזיה - שנשלט שנים ארוכות על ידי החברות HOT ו-yes - נפתח לתחרות עם בוא האינטרנט, צנחו המחירים גם כאן, ונולדו אופציות חדשות, זולות, כמו סלקום TV ואחריה פרטנר TV. לא במקרה המתחרות ה"חדשות" כאן הן המפעילות שנפגעו קשות מהמהפכה הסלולרית, חיפשו נואשות אפיקי הכנסה חדשים, והפכו ל"קבוצות תקשורת".

      ()
    מהפכת הסלולר שינתה את התמונה

    ישראל הפכה בבת אחת לאחת המדינות הזולות בעולם בסלולר, אבל החידוש המרענן הזה לא היה מתאפשר בלי השילוב המנצח של טכנולוגיית האינטרנט וטכנולוגיית הדור הרביעי, שהבשילו במקביל, ושל תשתיות סיבים אופטיים. למעשה, מן הרגע שבו "שוחררו הפקקים" וניתן היה כבר להזרים הכל - מסמכים, תמונות, סרטים, שיחות, נתונים - במהירות הגיונית ובאיכות גבוהה באמצעות פרוטוקול הרשת (IP) וכמעט בכל תשתית, התחוללה מהפכה של ממש.

     

    הקלות המדהימה שבה יכולים היום אנשים לשוחח זה עם זה בווידיאו, בשיחת ווטסאפ סלולרית חינמית או בשיחת ועידה מקצועית, שוברת גבולות ומקצרת מרחקים - יתרון חשוב לתעשיית ההיי־טק במדינה קטנה במזרח התיכון, אבל גם להורים ליוצאי צבא המשוטטים בדרום אמריקה. היכולת להעביר כמויות נתונים אינסופיות בקצב מהיר שינתה דרמטית את הדרך שבה מתנהלות כיום עסקאות בשווקים הפיננסיים, וכמובן - את הדרך שבה אנחנו צופים בטלוויזיה.

     

    אחרי עשרות שנים שבהן הטלוויזיה הביתית הייתה בעצם מסך "טיפש" והתוכן המשודר בה הוכתב ב"ערוצים" על ידי ספקית שידורים, החל מאמצע העשור היא הפכה בהדרגה ל"חכמה" בזכות קישוריות לאינטרנט - מובנית או דרך סטרימר חיצוני. האינטרנט שבר את התלות בספקיות השידורים. הוא העביר לצופה את השליטה על המסך, ופתח בפניו ים של אפשרויות חדשות: גישה לספקי סדרות וסרטים מכל סוג, בכל זמן, "הורדה" או הקלטה של תכנים, צפייה מאוחרת ועוד.

     

    מה יהיה: שירותי הווידיאו ישלטו

    לא רק yes ו-HOT אצלנו - כל המקבילות שלהן במערב סובלות מנטישת צופים המונית ונאלצות להמציא את עצמן מחדש. זה גם הרקע לצמיחתם של שירותי הווידיאו החדשים: נטפליקס, אמזון פריים, דיסני פלוס, אפל TV פלוס, ורבות אחרות. בעשור הבא, שיביא עימו גם תשתית אינטרנט יציבה של סיבים אופטיים בכל בית (במקום כבלי בזק והוט הקשישים), משפחה ממוצעת תהיה מנויה על שירות בסיסי מוזל, ועל לפחות שניים־שלושה שירותי סרטים וסדרות, לפי הטעם האישי (וגיל הילדים).

     

    בנקים: מקס וישראכרט יוצאות לדרך

    האירוע המכונן של העשור האחרון במערכת הבנקאית היה כמובן חוק שטרום, שבמסגרתו נאלצו שני הבנקים הגדולים בישראל למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם - פועלים את ישראכרט, ולאומי את לאומי קארד שהפכה למקס. בעוד שלאומי בחר למכור את חברת שירותי התשלומים שלו לקרן השקעות זרה (ורבורג פינקוס), ישראכרט העדיפו הנפקה בבורסה.

     

    התקוות הגדולות של יוזמי החוק, שר האוצר משה כחלון והפיקוח על הבנקים שתמך בו, היו כמובן להפוך את חברות האשראי למתחרות של הבנקים בשוק האשראי. בחזון של כחלון הוא ראה אותן מבקשות, רגע לאחר הפרידה מהבנקים, לקבל רישיון של בנק - אבל כחלון התבדה. מנהלי הקרן הרוכשת את לאומי קארד, וגם דירקטוריון ישראכרט, הבהירו כי אין להם שום רצון להפוך לבנק, על כל המשמעויות הרגולטוריות הכבדות הכרוכות בכך. כחלון נאלץ להסתפק בתקווה שהחברות ייצרו תחרות בשוק האשראי ויורידו את הריביות בשוק בעזרת מאגר נתוני האשראי (החושף את דירוג האשראי של הלקוח, והיה עד כה נחלת הבנקים בלבד).

    בנק פועלים לאומי דיסקונט (צילום: אבישג שאר-ישוב, יוגב עמרני, כפיר סיון)
    סניפי בנקים. ייקח זמן עד שהציבור המבוגר ילמד לוותר על המגע האנושי(צילום: אבישג שאר-ישוב, יוגב עמרני, כפיר סיון)

    בינתיים, שנה למכירת לאומי קארד, זה עוד לא קרה. חברות כרטיסי האשראי מתמודדות עם עלייה בהוצאות המימון שלהן, ממחיר גבוה ששילמו למועדונים חוץ בנקאיים (כמו שופרסל וסופר-פארם) כדי שישווקו את כרטיסיהן ומהסכמי תפעול שמיטיבים עם הבנקים (שמשווקים עבורן את הכרטיסים). וכך, ממוצע הריביות שהן גובות מהלקוחות לא רק שאינו יורד, אלא הוא עולה, והן נהיו יותר אגרסיביות ופונות לקהלים יותר מסוכנים.

     

    בימים אלו בוחן הממונה על שוק ההון, משה ברקת, אם לאפשר לחברות האשראי להיכנס ולהתחרות בסוכני הביטוח בשיווק ביטוחים. בינתיים הציבור לא נהנה מבשורה גדולה כתוצאה מהפרדתן מהבנקים, למעט תחרות אמיתית שמתבטאת בהטבות מצד מועדוני הלקוחות. המבחן של חברות כרטיסי האשראי יהיה להצליח לנגוס באשראי הבנקאי, בדגש על החלקים היקרים שלו - המינוס בחשבון.

     

    מה יהיה: בנקאות דיגיטלית מותאמת אישית

    ללא ספק, העשור הבא יהיה קשור לעולמות הטכנולוגיה. ישראל מפגרת הרחק מאחור בכל הקשור לשוק התשלומים החכמים דרך הסמארטפונים. דווקא מכירת חברות כרטיסי האשראי האיצה בבנקים להשיק אפליקציות תשלום חדשות, שמתחילות לחדור גם לעולמות בתי העסק, בתקווה שבשנים הקרובות כרטיס האשראי יוחלף בארנק דיגיטלי.

     

    אלא שהבשורה הטכנולוגית הגדולה תגיע מהחלפת מודל הבנקאות המסורתית, המרושתת סניפים, לבנקאות דיגיטלית מותאמת אישית ומבוססת דאטה. זאת לצד הליך כואב של התייעלות וחיסכון בכוח אדם. הבנקים יהיו רזים יותר, מהירים יותר, וייאלצו לחלוק מידע עם חברות פינטק וטכנולוגיה, כשהשקיפות ועימה התחרות ילכו ויגדלו. בישראל תולים תקווה גדולה בבנק הדיגיטלי החדש שקיבל לאחרונה רישיון - זה של מריוס נכט ואמנון שעשוע, אך סביר שייקח עוד כמה שנים טובות עד שהציבור, בעיקר המבוגר יותר, ילמד לוותר על המגע והקול האנושיים.

     

    נדל"ן: המחירים עולים ועולים

    בעשור החולף המשיכו מחירי הדירות לטוס למעלה - 75% זינוק בעשר השנים שבין ספטמבר 2009 לספטמבר 2019, לפי נתוני הלמ"ס, לאחר עשור קודם של עליית מחירים. זאת למרות שב-2011 יצאו הצעירים המיואשים למחאה חברתית שהתחילה באוהלים ברוטשילד וסחפה מאות אלפים, ובעקבותיה החליטו הפוליטיקאים סוף-סוף לנסות להילחם ב"משבר הדיור". הדרך: מצד אחד לסייע לצעירים ברכישת דירה, ומצד שני לנהל מערכה נגד המשקיעים, שהובילו את עליית המחירים.

    מחיר למשתכן אופקים (צילום: אלכס פוטייבסקי)
    מחיר למשתכן באופקים. התוכנית היא ללא ספק המהלך המשמעותי ביותר בעשור האחרון מבחינת הזוגות הצעירים(צילום: אלכס פוטייבסקי)

    לאורך העשור קודמו שלל רעיונות - מתוכנית מחיר מטרה של יאיר לפיד, הגלגול הקודם של מחיר למשתכן שפנה גם למשפרי דיור, דרך ניסיון לקידום 150 אלף יח"ד להשכרה ארוכת טווח שלא צלח, ולבסוף תוכנית מע"מ אפס של לפיד, שהובילה לביקורת רבה ונגנזה.

     

    אחרי לפיד הגיע משה כחלון שהוביל את תוכנית הדגל שלו - מחיר למשתכן, שבמסגרתה כל קרקעות המדינה לבנייה רוויה משווקות בהנחה. במקביל הקים את מטה הדיור, שריכז סמכויות שלא היו קודם לכן תחת שר האוצר. זה כולל את מינהל התכנון, שהיה תחת משרד הפנים, ואת רשות מקרקעי ישראל, שהייתה תחת משרד הבינוי והשיכון.

     

    המטרה: לשלב את כלל הגופים להשגת המטרה של הגדלת היצע הדירות, שיוביל להתייצבות במחירים. כחלון גם הכה במשקיעים בהעלאת מס הרכישה ובתוכנית "מס דירה שלישית" שנגנזה לבסוף, והראתה שיש יותר מ-50 אלף איש - 2.2% ממשקי הבית בישראל - שמחזיקים יותר משלוש דירות בבעלותם.

     

    תוכנית מחיר למשתכן היא ללא ספק המהלך המשמעותי ביותר בעשור האחרון מבחינת הזוגות הצעירים, שמחכים לזכות בהגרלה ומקבלים דירות בהנחה. הביקורת על התוכנית מתמקדת בעלויות שלה למדינה - יותר משבעה מיליארד שקל, ובעיקר בכך שהיא למעשה "תוכנית לעשירים" באזורי ביקוש, שבהם דירות של יותר משני מיליון שקל מקבלות הנחה של יותר מחצי מיליון שקל, כפי שקרה בשכונת גליל ים בהרצליה; ואילו בפריפריה, שם צריכים במיוחד את הסיוע הממשלתי, ההנחות נמוכות יותר באופן משמעותי. אפילו ארגון מדינות ה-OECD כתב על התוכנית: "זו תוכנית שמעוותת את השוק משום שנהנים רבים ירכשו נכס בזול אך הוא לא עונה על צורכיהם וימריץ את שוק השכירות".

     

    הממשלה אישרה את התוכנית ביולי 2015 והחלה לפרסם מכרזים והגרלות. הקריטריון היחיד היה להיות זוג נשוי, ידוע/ה בציבור, או רווק/ה מעל גיל 35, שאין בבעלותם דירה, ללא כל קשר למצבם הכלכלי. להגרלות הראשונות נרשמו עשרות אלפים שהתמודדו על עשרות בודדות של דירות. ביוני 2017 שונתה השיטה והחלו הגרלות גדולות הכוללות אלפי דירות.

     

    כבר יותר מארבע שנים שהתוכנית רצה, והתור של הצעירים לרכישת דירה מוזלת רק מתארך. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, כיום רשומים 187 אלף איש. מתוכם כ-72 אלף הגרילו דירות, אך רק לכ-50 אלף כבר הוצאו היתרי בנייה. 33 אלף זוכים בחרו את הדירה שירכשו, רק 3,000 דירות אוכלסו. הסיבה: הסחבת בשוק הדיור לא נפתרה במסגרת התוכנית, ועדיין קשה ומסורבל להוציא היתרי בנייה, גם בגלל היעדר תשתיות מתאימות והרשויות שעוצרות את הבנייה כתוצאה מכך.

     

    מה יהיה: המחסור בדירות באזורי ביקוש יימשך

    בשנתיים האחרונות ישנה התייצבות יחסית בעליית מחירי הדיור בהשוואה לעשור החולף, אבל המחסור בדירות בהיצע באזורי הביקוש יימשך, ויהיו רעיונות יצירתיים להגדלת מלאי הדיור. במקום תוכנית תמ"א 38, שתבוטל בשנת 2020, ייתכן שנראה פרויקטים ענקיים של פינוי בינוי לשכונות שלמות, שיכללו גם תחנות רכבת תחתית וגשרים לאופניים. בכל מקרה, ייעשה יותר ויותר צפוף, ומחדרה עד גדרה יהיה מרבד של דירות, שכתוצאה ממנו יהיו בעיות תחבורה ופקקים חמורים בהרבה מאלו שאנחנו מכירים היום.

      

    צפו: איך תשפיע מערכת בחירות שלישית על מחירי הדירות?    (צילום: ירון ברנר)

    צפו: איך תשפיע מערכת בחירות שלישית על מחירי הדירות?    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מזון: יחי השף

    ביוני 2011 פתח איציק אלרוב, צעיר אלמוני מבני ברק, קבוצת פייסבוק וקרא לצרכנים להחרים את תנובה בעקבות התייקרות הקוטג', שתנובה שולטת ב-70% מהשוק שלו. הקבוצה סחפה את המדינה, הביאה לזעזועים בתנובה, לחקירת הרשות להגבלים עסקיים על הסתרת מידע בחברה, ולהתפטרות המנכ"לית דאז, זהבית כהן. המחאה עצרה התייקרויות לא רק בתנובה, אלא בכל חברות המזון, שהנהלותיהן "נכנסו לבונקר" מאימת כוחו של הצרכן.

       (צילום: shutterstock)
    הפכנו לצרכני מזון הרבה יותר מגוונים, שדורשים מהמערכת להתאים את עצמה לצרכינו(צילום: shutterstock)

    למחאת הקוטג' היו גם השפעות ארוכות טווח. החששות מזעם הצרכנים בלמו עד לשנה האחרונה התייקרויות בוטות בתחום מוצרי המזון, אם כי היצרנים מצאו "מסלול עוקף" של הקטנת האריזות. כשיוניליבר ניסתה "לטייח" את פרשת הסלמונלה בקורנפלקס (2016) ולטפל בה בשיטת השו־שו הישנה, היא חטפה ונדרשה לזמן ממושך למדי כדי להתאושש מהמשבר במכירות.

     

    מלבד הפיכתנו לצרכנים מודעים יותר, בעשור הזה גם הפכנו לצרכני מזון הרבה יותר מגוונים, שדורשים מהמערכת להתאים את עצמה לצרכינו. "הארוחה המשפחתית הקלאסית" מתה: ביום-יום הביתי, ובוודאי באירוח, אנחנו מתחלקים לטבעונים, צמחונים, נמנעים מגלוטן (ולא רק צליאקים), חסידי הפליאו מול הנמנעים מלקטוז, שלא לדבר על שומרי כשרות, ועוד.

     

    מחאת הקוטג' חידדה את החיוניות בלספק תשובות לקהלים השונים על ידי יצרנים, יבואנים, רשתות, מסעדות, בתי מלון ואפילו מקומות עבודה. היא גם שימשה זרז לשר הבריאות יעקב ליצמן להכריז ב-2016: "מקדונלד'ס אאוט, ג'אנק פוד אאוט". משרד הבריאות נסוג מחלק מההתבטאויות, אבל תקנות מדבקות המזון נולדו.

     

    הודות לקשב לצרכן שהתחדד אצל יצרני המזון, בשילוב איום המדבקות והתקדמות הטכנולוגיה, שונו בעשור האחרון הרכבי מוצרים ברמה חסרת תקדים: הופחתו תכולות נתרן, חומצות שומן רווי וסוכר. גם הרשויות מגלות עניין רב יותר בעולם המזון. ה"ריקול" (הסרת מוצרים פגומים מהמדפים) נעשה דבר שבשגרה.

     

    חוץ מזה, זה היה עשור ששינה רבים מהרגלי הצריכה שלנו. נטשנו את העוף הקפוא לטובת בשר הבקר, בשל פתיחת שוק הבשר ליבוא, כניסה מסיבית של הרשתות ליבוא עצמי ושיפור באיכות הבקר, שהוזילו את המחירים. נטשנו את הקרפיון לטובת הסלמון, והפכנו למעצמה של סושי. השפים הפכו למובילי דרך ומשפיענים גם על המטבח הביתי, והצילחות, עם צילומי הסלפי, מביאים אותנו למסעדות.

     

    דו"ח ארגון הבריאות העולמי (2015) על הסיכונים המוגברים לסרטן הנובעים מאכילת בשר מעובד – השפיעו על שוק הבשר המעובד. הנקניקים, הנקניקיות והפסטרמות לא התאוששו לחלוטין עד היום. שינינו גם את הרגלי שתיית הקפה והפכנו לעם של מכונות קפה וקפסולות. נכון שנספרסו פתחה את הבוטיק הראשון שלה בישראל כבר ב־2008, אבל בעשור הזה היא תפסה תאוצה אדירה, הנגישה את מחירי המכונות, והגיע מבול של קפסולות תואמות נספרסו.

     

    מה יהיה: מהפכת המזון האישי

    המהפך הבא של תעשיית המזון, שבעולם כבר מתכוננים לו (בארץ פחות): לשנות את השיטה הוותיקה של one size food - כלומר מוצרי מזון אחידים - ולעבור למזון המותאם אישית או לנישות אוכלוסייה קטנות, על בסיס תכונות ובעיות ספציפיות. מחקרים מאפשרים למשל התאמת תזונה לפי אבחון גנטי וניתוח חיידקי המעי.

     

    פורצי דרך בתחום הם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ועמיתו ד"ר ערן אלינב, שפיתחו את דיאטת DayTwo שמסייעת למלחמה בסוכרת ובהשמנה. תעשיית המזון וההסעדה תצטרך לחפש ולמצוא מענה יותר ויותר ספציפי לאנשים בעלי תכונות ספציפיות.

     

    בעשור הבא גם יתגברו הנסיונות לייצר תחליפי בשר, כולל הדפסת בשר, על רקע המודעות הגוברת לבריאות ולשמירה על הסביבה, וחשש ממחסור במזון בעתיד. בארץ ובעולם יש כבר מיזמים העוסקים בכך, כשהאתגרים הם הגעה לטעם קרוב ככל האפשר לבשר, והורדת המחיר לצרכן.

     

    קניות: הצרכן הפך ליבואן

    זהו טרנד העשור: הפכנו למעצמת אינטרנט. לעומת היקף קניות אונליין של כמיליארד שקל ב-2009, בעיקר באתרי חו"ל, נסיים את 2019 על פי הערכות עם קניות של 18־20 מיליארד שקל.

    נקודת המפנה הייתה המחאה החברתית של קיץ 2011 והרשתות העולמיות. עלי אקספרס הפכה כל צרכן ליבואן. יום הרווקים הסיני גילגל ב-2009 רק 76 מיליון דולר, ב-2010 כבר הגיע ל-1.4 מיליארד דולר וב-2019 ל-38.4 מיליארד דולר. אמזון זיהתה את הקהל הישראלי כקהל יעד חשוב.

     

    קניות האון-ליין הן הטרנד הגדול בעולם הצריכה בעשור לא רק מכיוון שהן חוצות מגזרים, מעמדות וגילים - רק 6% מהישראלים לא קונים און-ליין - אלא מכיוון שהן יצרו שינויים דרמטיים, חלקם פסיכולוגיים.

    הדואר התקשה להתמודד עם עומס ההזמנות ברשת (צילום: מירב קריסטל) (צילום: מירב קריסטל)
    הדואר התקשה להתמודד עם עומס ההזמנות ברשת(צילום: מירב קריסטל)

    נגישות המוצרים ומדיניות השמיים הפתוחים מיתנו את הרגשת "המדינה במצור" שנבעה משוק קטן, מוגבל וכפוף לגחמות של משווקים, יבואנים וחברות בינלאומיות. כעת אין צורך לנסוע למרכז קניות או לקפוץ לחנות השכונתית. יותר מ-50% מקניות האון־ליין נעשות בסלולרי. הועמקו הפטורים ממע"מ והמיסים שסייעו להקפצת הקניות.

     

    ב־2009 התמקד בלאק-פריידיי בטפטופים קטנים, בעיקר בחנויות הפיזיות. האון-ליין הפך את נובמבר לחודש הקניות של השנה. 60% מהישראלים השתתפו השנה בחגיגה. הקניות בחו"ל והשוואות המחירים ברשת הורידו את המחירים בשוק המקומי בתחומים כמו מוצרי חשמל ומִחשוב, קוסמטיקה ואופנה. כל משווק ישראלי ובינלאומי שמחשיב את עצמו פתח אתר.

     

    בענפי התיירות האון-ליין הוא כבר יותר מ-50% מהקניות. הקניות ברשת יצרו צרכים חדשים ומקורות הכנסה חדשים. צצו קבוצות פייסבוק ואתרי מומחים המייעצים איך לעשות כסף ומחלקים עצות של "איפה לקנות" תוך כדי שהם גוזרים קופונים מדילים עם האתרים.

     

    סניפי סופרמרקט היו למרכזי ליקוט, דואר ישראל מצא בטיפול בחבילות חלופה לתפקידו המסורתי, העברת מכתבים. את העשור סיים בגמגומים ובחריקות במסירת חבילות. הקניונים משתנים. מחסני חשמל החלו בהקטנת חנויות ושילוב קנייה בחנות הפיזית עם חוויית האינטרנט. סופר-פארם משתמשת באתר המכירות כזרז להכנסת לקוחות לחנות. 80% מהלקוחות אוספים מוצרים בחנות. Terminal X הנגישה את יוניקלו, שמתעקשת לא להיכנס לשוק הישראלי. Azrieli.com המשיכה את קניוני עזריאלי בבית.

     

    העשור האחרון ידע תנודות רבות. מגה קרסה ונרכשה על ידי יינות ביתן, עסקה שהייתה גדול עליה. קופיקס הכניסה את עולם הטייק-אווי לשוק הכל בדולר ובנוסחה הישראלית, "הכל ב-5 שקלים", שהתגלה כטרנד חולף. בתי הקפה והסופרמרקטים של קופיקס נרכשו על ידי רמי לוי, שמחולל בהם שינויים. רעידת אדמה בשוק הפארמים: החלו הורדות מחירים, אם כי לא מספיקות, ותחרות אמיתית. אמריקן איגל השפיעה על השוק ועל הראל ויזל מפוקס, דקתלון מנערת את עולם הספורט והפנאי.

     

    מה יהיה: הלקוח יהיה באמת במרכז

    מהפך: הלקוח יהיה במרכז, אבל באמת. אמזון הפכה את המשפט הזה לאמנות. בארץ זה יקרה בעשור הבא עם ההעמקה של כניסת אמזון, ובהמשך אלקסה, שהופכת את הקניות לנוחות מאוד. הקניונים יהפכו למרכזי חיים, החנויות הפיזיות יהפכו בחלקן למרכזי מדידה והתנסות למי שמתעקש למדוד.

     

    תזכורת: כמה קניתם בבלאק פריידי?    (צילום: אלי סגל)

    תזכורת: כמה קניתם בבלאק פריידי?    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים