2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' אלי כהן וניר ברקת
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' אלי כהן וניר ברקת
החוק הנפיץ היה בהסכמים בין הצדדים. נתניהו ובן גביר
(צילום: יונתן זינדל, יואב דודקביץ' )
לאחר שהבוקר (א') ביקשו בליכוד להוריד את החוק מסדר היום, וברקע פיגוע הירי בחווארה בצהריים - אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק עונש מוות למחבלים, שהיה חלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית. הוועדה החליטה שלאחר הצבעה טרומית, ובטרם העלאתו לקריאה ראשונה בכנסת, יתקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני בנוסח החוק.
לפי החוק, בית המשפט יוכל להטיל עונש מוות על מי שביצע רצח על רקע לאומני נגד אזרחי ישראל. נתניהו אמר לאחר האישור: "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל. התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה ולהעמיק את שורשינו בארצנו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהתעמת עם בכירי הליכוד שביקשו לא לדון בחוק לפני החגים, אמר: "ביום קשה זה, שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי והוגן, שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".
2 צפייה בגלריה
היועמ"ש גלי בהרב־מיארה
היועמ"ש גלי בהרב־מיארה
צפויה להתנגד לחוק. היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה
(צילום: נחום סגל)
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד לעונש המוות למחבלים. בחוות דעתה של בהרב-מיארה ייאמר כי בהצעת החוק טמונות בעיות חוקתיות כבדות משקל. לפי חוות הדעת, למרות שמגישי הצעת החוק בעבר ובהווה מאז ומתמיד ראו בו "הכרח הרתעתי", החמרה בענישה ככלל ועונש מוות בפרט, אינם מביאים לחיזוק ההרתעה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבריינים אידיאולוגיים ובמחבלים, הנכונים ממילא למות במהלך ביצוע העבירה.
לטענת בהרב-מיארה, המגמה הברורה במדינות מתקדמות בעולם היא ביטולו של עונש המוות. מעל לשני שליש ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות, ובאיחוד האירופי, למשל, חל איסור על עונש מוות. המדינה המערבית היחידה שבה עדיין מבוצע עונש המוות היא ארה"ב, ו"גם שם החלו מדינות לבטל את עונש המוות, וכיום רק 31 מהמדינות כוללות בחוקיהן עונש מוות - שבע מדינות ביטלו את עונש המוות בעשור האחרון", כך חוות הדעת.
בהרב-מיארה תדגיש גם כי המערכת המשפטית סבורה כי הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיה של המדינה לעניין עונש המוות בפני פורומים בין-לאומיים, ועם עמדת ועדת זכויות האדם של האו"ם בעניינה של ישראל, וכן עם המגמה בזירה הבין-לאומית. בשל כך, היא צפויה לעורר ביקורת בזירה זו. היועצת תציין בחוות הדעת כי העבירות המחייבות עונש מוות בספר החוקים הישראלי נחקקו בטרם נחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שפרשנותו שוללת עונש מוות.
חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שחתומה על החוק, טענה הבוקר ב-ynet radio כי "אנחנו רואים פעם אחר פעם בתקופה האחרונה מחבלים שהולכים ומסגירים את עצמם. אם הם באמת היו כל כך רוצים למות, הם לא היו לוקחים מונית ומסגירים את עצמם אחרי הפיגוע". נציין כי ברוב הפיגועים האחרונים המחבלים חוסלו בזירה, ואלה שלא נעצרו מיד אחרי הפיגוע. במקרים אחרים, שבהם מחבלים נמלטו אחרי הפיגוע, לרוב הם נתפסו אחרי מצוד ממושך - וחלקם חוסלו.