שרי הממשלה החדשה עדיין לומדים להכיר את הכורסה בלשכתם החדשה, אבל על שולחנם כבר נערמת ערימה גבוהה של עניינים שמחייבים קבלת החלטה בדחיפות. אולי ענייני ביטחון ובריאות נמצאים גבוה יותר בסדר העדיפות, אבל גם הטכנולוגיה וההייטק הישראלי לא יכולים עוד לחכות. שוחחנו עם כמה אנשים, בדקנו מה עומד על הפרק, וקצת נבהלנו מכמות ההחלטות הנדרשת. שפטו בעצמכם.
5 צפייה בגלריה
נפתלי בנט. בהייטק בונים על ראש הממשלה ההייטקיסט הראשון
(עיבוד תמונה. צילום: EPA, Shutterstock)
עוד כתבות בערוץ דיגיטל:
עידוד תעשיית ההייטק
עם ראש ממשלה הייטקיסט בעברו, עידוד תעשיית ההייטק אולי הייתה צריכה להיות הנושא הדחוף ביותר, אבל בקווי היסוד של הממשלה הוא מוזכר בקצרה בלבד. האחריות הישירה להייטק בממשלה החדשה הועברה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה של השרה אורית פרקש הכהן, אבל סביב כמה בעיות בוערות כבר הקמו ועדות והתקבלו המלצות להכרעת הממשלה. עכשיו נדרש רק להניע את המהלכים.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, קורא לממשלה החדשה לעודד את תעשיית ההייטק באמצעות החזרת התמיכה המשמעותית במחקר ופיתוח, בגובה חצי אחוז מהתוצר. הוא מוסיף כי יש לעדכן את התוכנית למשיכת השקעות אסטרטגיות, להקים מרכזי ייצור של חברות בינלאומיות בישראל ולהצמיח מרכזי פיתוח וסטארטאפים לחברות פעילות במשק הישראלי.
ברשות החדשנות טופלו תוכניות רבות לקידום ההייטק וכולן נתקעו באותו מקום: צוואר הבקבוק של אישור הממשלה. שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ברשות החדשנות, מזכיר כי ועדות בהשתתפות משרד האוצר, משרד הביטחון, האוניברסיטאות ורשות החדשות המליצו על תוכניות שאפתניות בתחומי הקוונטום והבינה המלאכותית, שנועדו להחזיר את ישראל למסלול התמודדות בזירת הטכנולוגיה הבינלאומית. כל מה שנותר לממשלת בנט הוא לאמץ את המלצות הוועדות ולאשר את התקציבים הנדרשים. לדבריו, תוכניות נוספות לקידום תשתיות טכנולוגיה ותוכניות לאומיות לקידום תחומי טכנולוגיה חדשים נמצאות בדיונים, "אך ללא ממשלה מתפקדת לא ניתן היה להביאן לאישור תקציבי".
קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אומרת שמדיניות ההייטק צריכה להתמקד בנושאי-אב בעלי השפעה ישירה על צמיחת המשק הישראלי: "בתחום המיסוי ישראל חייבת להתיישר עם מדיניות מס החברות המינימלי הגלובלי תוך שימור האטרקטיביות של ישראל עבור חברות רב-לאומיות. בתחום מדעי החיים, הממשלה צריכה להסיק מסקנות ממשבר הקורונה ולפתח כושר פיתוח וייצור עצמאי של תרופות וחיסונים. נכון יהיה לקדם הקמת FDA ישראלי".
סייבר
מדינת ישראל נמצאת במלחמת סייבר שגובה קורבנות, אבל בממשלה הנוכחית אין שר לסייבר, אפילו לא לדיגיטל. היערכות הממשלה להגנת סייבר מתפזרת בין מספר משרדי ממשלה ולמעשה התחושה העיקרית היא שאין אחראי להגנת הסייבר. בארה"ב למשל, ממשל ביידן הודיע על השקעה של 750 מיליון דולר רק כדי להתמודד עם משבר Solarwinds, זאת בתוספת ל-9.8 מיליארד דולר שהוקצבו להיערכות הסייבר של ארה"ב, יותר מעשרה מיליארד דולר שמוקצבים לסייבר במסגרת תקציב משרד הביטחון האמריקאי ועוד שני מיליארד דולר לסייבר במשרד לביטחון המולדת. ממשל ביידן גם הקים לאחרונה את משרד מנהל הסייבר הלאומי, פרויקטור הסייבר של ארה"ב, וגם קרן של 20 מיליון דולר לסיוע לחברות שנפגעו ממתקפות סייבר. האם ממשלת ישראל תבין, כמו מפקדת נאט"ו לאחרונה, שמלחמת סייבר היא חלק ממלחמה כוללת בזירה?
רם לוי, מייסד ומנכ״ל קונפידס ומי ששימש מרכז ועדת הסייבר של ראש הממשלה, אומר: "זו צריכה להיות שנת הגנת הסייבר הלאומית. החזרה לשגרה, לצד ההפוגה בכמות התקיפות והקמת הממשלה חדשה הם הזדמנות להתארגן מהר ולשפר את ההגנה המצרפית והמוכנות של ארגונים לתקיפות סייבר". הוא קרא לממשלה החדשה להצטרף ליוזמות בינלאומיות להתמודדות עם מתקפות הכופרה ולהקים קרן לנפגעי תקיפות סייבר, שתאפשר לחברות שלא לשלם דמי כופר או סחיטה. לדבריו יש לתקצב את גופי האכיפה - משטרה, שב״כ, רשות לניירות ערך, הרשות להגנת הפרטיות - להתמודדות עם חקירה מהירה של פשעי מחשב ופרסום הגורמים התוקפים.
בועז דולב, מנכ"ל חברת הסייבר קלירסקיי, אומר: "יש להפוך את מערך הסייבר הלאומי מגוף סמי-ביטחוני שב"כי לגוף אזרחי. הגיעה העת להתמקד בהגנה על אזרחים ועסקים מכנופיות פשע, האקרים, פשע מאורגן, סחיטות וכופרה. באיראנים ובשאר האויבים יטפלו גופים אחרים". הוא קורא לפרסם דו"חות אמת על מצב תקיפות הסייבר בישראל, "כמו דו"חות של ה-FBI ולא ערפל רב-חושי".
גיא ברנהרט-מגן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת הסייבר פרופרו (Profero), אומר: "המשק הישראלי מופקר כמעט לחלוטין. חברות שנתקפות היום - וזה קורה כל העת במחשכים - נמצאות בין הפטיש לסדן – בין הרצון שלא לשתף פעולה עם פושעים באי-ידיעה לאן הכסף שלהם מתגלגל, לבין הרצון לחזור לפעילות ולהתאושש במהירות". הוא אמר שהממשלה חייבת להעניק תמיכה לעסקים שנתקפו בטרור סייבר.
על שולחנה של הממשלה החדשה מונחת גם הצעת חוק הסייבר, שמצריכה עיון מחדש. מומחים מזהירים כי ההצעה הנוכחית מעניקה סמכויות רחבות מאוד למערך הסייבר ולשב"כ בכניסה למחשבים של אנשים פרטיים ושל חברות וגישה למידע האישי של אזרחים. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת שנדרש חוק הגנת סייבר חדש ומאוזן, שייתן מענה לסוגיות אבטחת סייבר, "בלי להפוך אותנו לחברת מעקב נוסח רוסיה". ד״ר אבנר ברנע, חוקר חדשנות וסייבר בעסקים במכללה האקדמית נתניה, קורא לדון מחדש בהצעת חוק הסייבר שיזמה הממשלה הקודמת: "דווקא אחרי השימוש הנרחב ב'כלי' של השב"כ לצורך איתור חולי קורונה, יש צורך לחשב מסלול מחדש בהקשר לחוק זה. הוא מעניק סמכויות רחבות ללא פיקוח מספק והשב"כ נשאר גורם משמעותי בעבודה מול גורמים אזרחיים. על הממשלה החדשה לשקול שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים לצמצום משמעותי לפגיעה בפרטיות ופיקוח רגולטורי הדוק על פעולות השב"כ בעניין זה״.
פרטיות
שר המשפטים גדעון סער יגלה תחת אחריותו את הרשות להגנת הפרטיות, שכמו קפאה במקומה בשנים האחרונות. נסיונות חוזרים ונשנים לחוקק כמה תיקונים בחוק הישראל שיתאימו אותו לעידן הרשתות החברתיות והפייק ניוז לא צלחו מול מכבש ראש הממשלה הקודם, שמנע כל שינוי. כך מתפקדת רשות הגנת הפרטיות עם ראש רשות שמתפקדת במשרה חלקית, שורה של בכירים שעזבו בתקופת השרה איילת שקד, ועם חוק משנת 1981 שמביא לכך שהיא פועלת כגוף אכיפה חסר שיניים, שיכול להתריע על סכנות כמו איכוני השב"כ אבל איש לא מקשיב לו, ושהקנסות שהוא מטיל על עברייני פרטיות מעוררים גיחוך.
באירופה ובארה"ב הולכים ומתחזקים גופי הרגולציה מול ענקיות הנתונים המאיימות על הפרטיות של כולנו - גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט. פעילותן נמצאת תחת מעקב מחמיר, קנסות מוטלים עליהן, יש מדינות שחוסמות את הגישה אליהן. בישראל עד כה הייתה לחברות האלה דלת פתוחה אצל ראש הממשלה ואפס איום לאכיפה או מניעה. האם הממשלה החדשה תשנה משהו?
ד"ר שוורץ אלטשולר אומרת שההחלטה הראשונה שנדרשת היא חוק הגנת פרטיות חדש, "אחרת נמשיך לפגר אחרי כל העולם המערבי ובמיוחד אחרי האיחוד האירופי". משימה שנייה לדבריה היא לתקן את חוקי תעמולת הבחירות, להתאים אותם לשיח שמתנהל ברשתות החברתיות, לחייב שקיפות של מי ששולח מסרים ויוצר רשתות השפעה ולהסדיר את נושא איסוף המידע על בוחרים דרך ישומוני הבחירות. שוורץ אלטשולר הוסיפה: "צריך לטפל בהצבת גבולות להסתה לאלימות ולגזענות ברשתות, ולמניעת פרסום מידע שפוגע בפרטיות של אנשים. אם לא ניצור לעצמנו מסגרת מאוזנת, שבה שופטים יוכלו לתת צווי הסרת תוכן, נמשיך להיות שבויים בידי הכללים של הרשתות עצמן ובידי הפרקליטות בלי שקיפות ובלי פיקוח".
האוצר
במשרד האוצר של השר אביגדור ליברמן מחזיקים במרבית המפתחות לשינויים ורפורמות בתחומי ההייטק. כך למשל המשרד משתתף בכל הדיונים על תוכניות חיזוק ההייטק הישראלי, באגף החשב הכללי מנהלים ישירות את פרויקט הענק הלאומי, והמשרד גם משמש כרגולטור ישיר של תחום הפינטק. ד"ר גל אביב, מייסד ומנכ"ל בלנדר טכנולוגיות פיננסיות, אומר כי בישראל צמחו מאות חברות פינטק, חלקן אף מובילות עולמיות, אך מעטות מהן בחרו לפעול בישראל. "אנו קוראים לממשלה החדשה לפתוח את החסמים ולאפשר חופש וגישה למידע הפיננסי שלנו בדומה לנעשה באירופה", הוא אומר, "על הממשלה להוביל לתחרות, לחדשנות ולהפיכתה של ישראל למובילת הענף בעולם. הדרך לעשות זאת היא בין היתר, ליצר תמריצים מיסויים ללקוחות חברות הפינטק כפי שעשו באנגליה".
"לאור ההישגים מעוררי הדאגה של תלמידי ישראל במבדקים הבינלאומיים, הממשלה החדשה תהיה חייבת לגבש מדיניות ארוכת טווח בתחומי הכשרה וחינוך טכנולוגי במטרה לצמצמם את הפער"
רויטל אוחיון, מנהלת פעילות טרנד מיקרו ישראל, אמרה כי לאחר שנבחרו החברות שיקימו את תשתית הענן הממשלתי, על הממשלה להוביל עתה את בחירת ספקיות אבטחת מידע: "ראוי לאמץ פתרונות היברידיים על מנת לאפשר ללקוחות ממשלתיים לאמץ בעתיד שירותי ענן לצד שימור גישת הגנת סייבר עבור רשתות קריטיות. עם החלפת הממשלה, אני מאמינה שמשרדי הממשלה יקבלו את הכלים להגשים חזון זה".
ליאת מילר, מנהלת מגזר הממשלה בחברת מטריקס, אומרת שיש למנף את תשתית הענן המוקמת: "יש לייצר יישומים ופתרונות שישפרו את שירות, יהיו יעילים יותר ולא פחות חשוב - יאפשרו לממשלה להאיץ את תהליכים הפיתוח והיישום של פתרונות. שנת הקורונה המחישה לנו עוד יותר, את החשיבות במתן האפשרות לשירות דיגיטלי לאזרחים ולעסקים. הממשלה תצטרך גם להתאים את תהליכי העבודה, הרכש והבקרה ואת התרבות הארגונית כדי שכל אלו יהוו מכפיל כוח לעבודה בענן ולא מעצור".
הבריאות
במשרד הבריאות השר ניצן הורוביץ ימצא שורה של החלטות נדרשות בתחומי הטכנולוגיה והפרטיות, בראשן היוזמה לשחרר את נתוני החולים למחקרים רפואיים תחת התממה, שמעוררת דאגה רבה בקרב שוחרי הפרטיות. בעניין לא פחות חשוב, דרור פלנבאום, מנכ"ל דנאל סיעוד, אומר שיש לקבל החלטות בהקדם לדרכי הטיפולך בבני הגיל השלישי: "הגופים המטפלים בבני הגיל השלישי ואחראים עליהם – משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים וחברות הסיעוד - עובדים בקווים מקבילים, ללא סנכרון מבוסס טכנולוגיה ושיתוף של מידע יקר מפז. על משרד הבריאות, בשיתוף עם הגופים המטפלים בקשישים, לבנות מערכת פורצת דרך של ידע טכנולוגי לטיפול בקשישים, שמירה על איכות חייהם ומניעת הידרדרות מצבם".
ייעול הממשלה
בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לשפר את השירות הממשלתי באמצעות המעבר לשירותים דיגיטליים. מרבית הפעילות הזאת נעשית במסגרת רשות התקשוב הממשלתית, שמחליפה ידיים ועוברת לאחריותה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
בועז דולב מקלירסקיי אומר שעל הממשלה להשלים את הרפורמות הדיגיטליות: "רם בלינקוב התחיל את התהליך ב-2008 והוא הופסק על ידי נתניהו כשהוא עלה לשלטון וש"ס קיבלה את משרד הפנים". הוא אומר שיש גם להשלים את יכולת ההזדהות האלקטרונית מול כל משרדי הממשלה: "היה נחמד שאזרח או עסק לא יצטרך להפיק לעצמו סיסמה שונה לאתר רשות המיסים, לאתר מע"מ, לממשל זמין".
לירון לייבוביץ׳, מנהלת פעילות אספרי (Asperii) מקבוצת אמן, אומרת: "על הממשלה להנגיש את שירותי השימוש העצמי בפורטלים מותאמים, תוך שיפור מתמיד של רמת ואיכות השירות לאזרחים. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת הנתונים, שמחייבת אותנו לייצר מערכת נתונים אחת, תוך שקיפות וזמינות המידע - סטנדרט חדש של שירות דיגיטלי אחיד ומהיר".
התעסוקה
ההחלטה היחידה בעניין ההייטק שהתקבלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה היא קביעת היעד של 15 אחוזים מכלל העובדים במשק שיועסקו בתעשיית הייטק, זאת לעומת כ-10 אחוזים היום. בהייטק מקבלים את היעד הזה בסיפוק ואפילו מוסיפים עצות רבות בעניין הכשרת כוח האדם הרב שיידרש להייטק בעקבות יעד זה. כך למשל נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אומר שאחת המשימות העיקריות של הממשלה היא יצירת תוכנית אסטרטגית להתאמת כוח העבודה בישראל לעבודה בהייטק, וזאת על מנת לצמצם את המחסור בעובדים בתחום ולתרום לצמיחת המשק.
בת שבע משה, ראש תחום פועלים הייטק בבנק הפועלים, אומרת: "הממשלה החדשה נדרשת לייצר תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר תייצר פתרון למצוקת ההון האנושי בהייטק". היא קוראת לממשלה לגבש תוכניות שיאפשרו להעביר אוכלוסיות נוספות לעבודה בהייטק, למשל על ידי הכשרה מקצועית לכלל האוכלוסייה, הכשרה להייטק במהלך השירות הצבאי או האזרחי, בניית מסלולים מקוצרים להייטק במוסדות אקדמאיים והרחבת תוכניות ההסבה המקצועית לבעלי תארים.
ארז צור, נשיא קארביין, אומר: "לאור ההישגים מעוררי הדאגה של תלמידי ישראל במבדקים הבינלאומיים, הממשלה החדשה תהיה חייבת לגבש מדיניות ארוכת טווח בתחומי הכשרה וחינוך טכנולוגי במטרה לצמצמם את הפער. החינוך הטכנולוגי הוא מרכיב משמעותי בשילוב בתעשיית ההייטק והטכנולוגיה ויש לפעול לחיזוקו בבתי הספר התיכוניים ולפתיחת מסלולי הכשרה מקצועיים למצטיינים".
אלון ויטן מחברת אוונבקאפ (Ownbackup) אומר: "דרוש סבסוד להכשרות מעשיות בחברות הייטק. כך נוכל לראות יותר מועמדים פוטנציאליים מצטרפים לתחום שההכשרה המעשית בו מובטחת לאלו שסיימו את ההכשרה העיונית, וחברות שלא חוששות לתת הזדמנות ראשונה למועמדים, בידיעה שהן הראשונות לקצור את פירות ההכשרה בסוף התהליך". שלמה נמרודי, מנכ"ל הייקון מערכות, מציע לממשלה להשתתף במימון מומחים בתחומי הייטק כדי שיעברו לעבוד בפריפריה: "כחברה היושבת ביבנה, אנחנו לא פעם מוצאים את עצמנו נאבקים על טאלנטים המתמקדים בחיפוש משרות מחדרה לגדרה. אם הממשלה הייתה מכניסה יד לכיס, חברות כמונו היו מגייסות יותר בקלות ויכולות לפתוח עוד משרות".
גיא כספי מדיפ אינסטינקט מציע להעניק ויזות עבודה לגרמנים, צרפתים ובריטים, מומחים בתחומי הייטק שיש בהם מחסור בישראל. גם דמי בן ארי, ממייסדי פנורייז (Panorays), מציע להביא מפתחים זרים לישראל באמצעות אשרות עבודה, במקום שחברות ישראליות ייאלצו להוציא עבודה לחו"ל במיקור חוץ. שחר בר-אור, מנכ"ל אינפינידט ישראל, קורא לממשלה לתקצב תוכניות הכשרה ייעודיות לחרדים ולערבים בדגש על מקצועות ההייטק: "ישראל רחוקה מאוד ממיצוי ההון האנושי שלה. זו הדרך האפקטיבית ביותר להגביר ניידות חברתית, לצמצם פערים ולאפשר גיוון במקומות העבודה. שיתוף המעסיקים יגביר גם את המוטיבציה של הלומדים להשתתף בתוכניות האלה. מעבר לערך הכלכלי של המהלך הוא חשוב גם חברתית: לקרב ולחבר את החלקים השונים בחברה הישראלית ולשבור תקרות זכוכית". מוטי חדד, מנהל מכללת ג'ון ברייס: "אנו מצפים שהמדינה תקצה יותר כספים לבתי ספר ולהכשרות מונחות תעסוקה. בשנת הקורונה דיברו על כך, אך זו היתה טיפה בים והביקוש רק הלך והעמיק".
