יש טענה אחת שצריך לומר היום באופן ברור וחד: בינה מלאכותית איננה מסתכמת במודלי שפה גדולים בלבד. מדינה שמודדת את מעמדה בתחום ה-AI לפי הצלחתה בפיתוח LLMs מפספסת את התמונה המלאה - ובעיקר את ההזדמנויות הטכנולוגיות והכלכליות האמיתיות.
4 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג. שורפים הרבה חשמל
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
נכון, ישראל איננה מובילה בפיתוח המודלים הגדולים עצמם, אבל היא בהחלט אחת המדינות החזקות בעולם כמעט בכל שאר השכבות של עולם הבינה המלאכותית - ושם בדיוק נמצא היתרון האסטרטגי שלה.
בשיח הציבורי נוצרת לעיתים זהות מוחלטת בין AI לבין מודלים גנרטיביים, אך הם רק שכבה אחת במערכת מורכבת בהרבה. מאחורי כל מודל כזה עומדות תשתיות חומרה, מערכות תקשורת, ניהול נתונים, אופטימיזציה של ביצועים ופתרונות אבטחה - ומעליהם שכבת אפליקציות שמתרגמת את כל זה לפתרונות אמיתיים בשווקים גלובליים. בלי כל זה, גם המודל הכי מתקדם לא יעבוד.
ישראל פיתחה לאורך עשרות שנים מומחיות עמוקה במערכות מורכבות, בשילוב חכם בין חומרה לתוכנה ובפתרונות תשתיתיים שהם קריטיים ל-AI בקנה מידה תעשייתי. חברות ישראליות פועלות כבר היום כמעט בכל רכיב תשתיתי של AI: שבבים ייעודיים, פתרונות קישוריות מתקדמים, מערכות לניהול מאגרי מידע עצומים ודאטה סנטרים, תשתיות תוכנה, אבטחה וייעול אנרגטי. זהו לא השוליים - זה הלב הפועם של מהפכת ה-AI.
וזה אינו תיאורטי. התעצמות הפעילות של ענקיות טכנולוגיה בישראל בשנים האחרונות ממחישה זאת היטב. הדוגמה הבולטת ביותר היא ענקית השבבים והתוכנה אנבידיה, שהעמיקה כאן את נוכחותה באמצעות גל רכישות (למשל Deci AI ו-Run:AI) והרחבת מרכז הפיתוח שלה בצפון בהשקעות של מיליארדי דולרים.
במקביל, ההודעה מאתמול (ב') של חברת Astra Labs על הקמת מרכז מו"פ בישראל מצטרפת למגמה ברורה: העולם מזהה כאן יתרון ייחודי, וישראל הופכת לכוח משמעותי בכל הנוגע לפיתוח שבבי בינה מלאכותית.
במקביל, ישראל מובילה גם בשכבת האפליקציות - כלומר ביכולת למנף את הבינה המלאכותית למוצרים ופתרונות לבעיות אמיתיות בשווקים הגלובליים. זהו יתרון היסטורי של ההייטק הישראלי: זיהוי צורך, בניית מוצר, כניסה מהירה לשוק.
כך נבנים בארץ פתרונות מבוססי בינה מלאכותית בסייבר, בריאות, פינטק, תעשייה חכמה, אגריטק, אנרגיה ותחבורה - מוצרים שמייצרים אימפקט גלובלי ממשי ובעלי ערך כלכלי עצום.
כאן חשוב להדגיש אמת נוספת: ישראל לא צריכה, ולא יכולה, להתחרות במדינות ענק על בניית מחשבי על זוללי הון, שטח ואנרגיה בלתי מוגבלים. הקרב האמיתי - זה שבו נוצר הערך הכלכלי הגבוה ביותר - מתרחש במקום אחר.
הוא קורה במחקר ופיתוח, בארכיטקטורה, באלגוריתמיקה, בתקשורת, בניהול נתונים, בסייבר, בתוכנה עמוקה וביכולת לתרגם כל זאת ליישומים עסקיים. בעוד מעצמות מתחרות על ג'יגה ואט, ישראל יכולה וצריכה להתחרות על המוח.
מעבר לכלכלה, מדובר גם בריבונות טכנולוגית. תשתיות AI אינן מוצר מדף; הן נכס אסטרטגי שמשפיע על עצמאות, ביטחון וחוסן לאומי. מדינה שמחזיקה נכסים בשכבות הקריטיות הללו היא מדינה עם עוצמה רבה בחזית הגלובלית.
המסקנה פשוטה: אם נמשיך לצמצם את השיח על AI רק למודלים גדולים - נפספס את המציאות ונחליש את עצמנו. אם נבין את התמונה המלאה ונשקיע בחוכמה בכל שכבות הבינה המלאכותית - תשתית, מחקר ופיתוח ואפליקציות - ישראל לא רק תישאר רלוונטית, אלא תהיה גם אחת המדינות החשובות ביותר בעולם ה AI של העשור הבא.
