"תיקי פייסבוק" (The Facebook Files), סדרת תחקירים של הוול סטריט ג'ורנל על מאחורי הקלעים של פייסבוק, חושפת עד כמה היו מודעים בחברה לנזקים שגורמות הפלטפורמות שלה, ואיך בכל זאת לא התמודדו איתם כראוי. התחקירים מתבססים על מסמכים פנימיים של החברה - ביניהם דו"חות מחקר, דיונים בין עובדים, וטיוטות של מצגות. "המסמכים מציגים את התמונה הברורה ביותר אולי, עד כמה הבעיות של פייסבוק היו ידועות באופן נרחב בתוך החברה, עד לרמת המנכ"ל עצמו", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
עוד בנושא:
הפגיעה של אינסטגרם בצעירים
מהתחקירים עולה כי בפייסבוק ידעו במשך שנים שאינסטגרם, שבבעלות פייסבוק, עשויה לפגוע בבריאות הנפשית של משתמשים צעירים, ובמיוחד בקרב מתבגרות. ממחקרים פנימיים של פייסבוק עלו ההשפעות השליליות על מיליוני צעירים שמהווים כמעט חצי ממשתמשיה, וכי החשיפה לאינסטגרם עשויה לגרום להפרעות אכילה, דכאון ומחשבות אובדניות. מצגת אחת הראתה כי בקרב מתבגרים שדיווחו על מחשבות אובדניות, 13% מהמשתמשים הבריטיים, ו-6% מהאמריקאים קישרו את הסוגיה לשימוש באינסטגרם.
חוקרי פייסבוק מצאו כאמור כי מתבגרות חשופות במיוחד למחיר המנטלי שעשוי להתלוות לשימוש בפלטפורמה, בה התמונות מאוד ערוכות ומקדמות סטנדרט למראה בלתי ניתן להשגה. לפי התחקיר, במצגת פנימית מ-2019 הוצג נתון שלפיו אינסטגרם הופכת את סוגיית דימוי הגוף לגרועה יותר עבור אחת מכל שלוש מתבגרות. מצגת נוספת גרסה כי 32% מהמתבגרות שהרגישו רע לגבי הגוף שלהן הרגישו גרוע יותר אחרי שימוש באינסטגרם. צוות המחקר מצא גם כי 40% מהנערים חווים את ההשפעות השליליות של ההשוואה החברתית בזמן השימוש באינסטגרם. החוקרים אף מצאו כי כמה מהפיצ'רים המרכזיים שהופכים את אינסטגרם למצליחה וממכרת, כמו לשונית ה-Explore, הם בין המזיקים ביותר לצעירים.
פטור למפורסמים מכללי הקהילה
תחקיר אחר בסדרה חשף כי במסגרת תוכנית פנימית בשם XCheck, משתמשים בעלי פרופיל גבוה, כמו סלבריטאים, פוליטיקאים ועיתונאים, פטורים מחלק או מכל חוקי הפלטפורמה. מטרת התכנית המקורית הייתה לספק בקרת איכות לצעדים שננקטו נגד אותם משתמשים, אך בפועל היא התירה להם להימנע מפיקוח תוכן. לפי דו"ח פנימי מ-2019, פחות מ-10% מהפוסטים שהיו אמורים להיבדק במסגרת התכנית באמת נבדקו. נכון ל-2020, התוכנית הגנה על 5.8 מיליון משתמשים לפחות, בהם נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ והסנאטורית אליזבת וורן.
4 צפייה בגלריה
במסגרת תוכנית פנימית, טראמפ ומיליוני משתמשים נוספים בפרופיל גבוה היו פטורים מפיקוח תוכן
(צילום: EPA)
התוכנית איפשרה לפוסטים שהכילו תכנים שקריים, הטרדות, הסתה לאלימות ואפילו "פורנו נקמה" להישאר בפלטפורמה, בניגוד לכללים ששאר המשתמשים כפופים אליהם. באותו דו"ח פנימי מ-2019 נכתב כי "אנחנו לא באמת עושים את מה שאנחנו מצהירים בפומבי שאנחנו עושים, בשונה משאר הקהילה שלנו, האנשים האלו יכולים להפר את המדיניות שלנו ללא השלכות".
קידום תכנים שקריים ומפלגים
מהתחקירים עולה גם כי שינוי האלגוריתם של פייסבוק ב-2018, שמטרתו הייתה לקדם בפיד "אינטראקציות חברתיות משמעותיות", לפי הצהרות החברה - הביא בפועל לתוצאה הפוכה. האלגוריתם הדגיש תכנים מפלגים. לפי התחקיר, עובדי החברה התריעו כי האופן שבו האלגוריתם מדגיש דווקא תכנים שזוכים לשיתופים רבים, מביא לכך שהתכנים שזוכים לעלות לראש הפיד הם שקריים ומפלגים. חוקרי פייסבוק אמרו כי תכנים אלו מעוררים זעם בקרב משתמשים, ובהתאם זוכים לתגובות רבות. חוקרי פייסבוק אמרו כי "דיסאינפורמציה, תכנים רעילים ואלימים הם הנפוצים ביותר בקרב תכנים שזוכים לשיתופים".
לפי התחקיר, הוצעו תיקונים לסוגיה הזו, כמו להפסיק לדחוף תכנים שיש להם סבירות גבוהה להיות משותפים. אלא שמנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, התנגד לתיקונים שונים שהוצעו, מחשש שאלו יובילו לירידה במעורבות המשתמשים בפלטפורמה.
שימוש לרעה במדינות מתפתחות
עובדי החברה התריעו גם מהאופן שבו נעשה שימוש בפלטפורמות של פייסבוק במדינות מתפתחות, בהן הן זוכות לפופולריות רבה שממשיכה לצמוח. הם הזהירו מהאופן בו נעשה שימוש בפלטפורמה באתיופיה, כדי להסית לאלימות נגד מיעוטים אתניים, ומכך שבמזרח התיכון משתמשים בפייסבוק כדי לפתות נשים לעבודות שבהן התנהגו אליהן כשפחות, או כפו עליהן לעבוד בתעשיית המין. עובדים התריעו מפני שימוש בפלטפורמה למכירת איברים, הפצת פורנוגרפיה ואף פעולות ממשלתיות נגד מתנגדיהן. גם כאן, החברה הגיבה באופן לא מספיק, ובמקרים אחרים כלל לא הגיבה.
הניסיון לקדם חיסונים שנכשל
התחקיר האחרון בסדרה חושף כי גם כשבהנהלת החברה מנסים לפעול, למען מטרה טובה - האופן שבו הפלטפורמה בנויה מכשילה את המאמצים. לפי הוול סטריט ג'ורנל, בפייסבוק רצו לקדם את החיסונים נגד נגיף הקורונה, ולפי מסמך פנימי מדובר היה ב"עדיפות עליונה עבור החברה". בפועל, מסמכים פנימיים מראים כי פעילים נגד החיסונים הציפו את הרשת עם תכנים שאותם פייסבוק מכנה "חסמים בפני התחסנות", והשתמשו בפלטפורמה כדי לזרוע ספק לגבי המגפה והחיסונים.
תגובת פייסבוק
בפוסט שפרסם אמש סגן נשיא פייסבוק ליחסים בינלאומיים, ניק קלג, בבלוג הרשמי של החברה, נכתב כי "בלב סדרת התחקירים קיימת האשמה שקרית, לפיה פייסבוק מבצעת מחקרים ואז מתעלמת מממצאים לא נוחים באופן מערכתי". קלג אמר כי אלפי החוקרים, מומחי המדיניות והמהנדסים בפייסבוק פועלים לשיפור מוצריה והבנת ההשפעה שלהם, וכי בחברה ימשיכו להשקיע במחקר, לשאול שאלות קשות ולשפר את שירותיה. הוא אמר בנוסף כי מחקרים לגבי השפעת רשתות חברתיות עדיין נמצאים בשלב מאוד ראשוני, ושהרשתות החברתיות עצמן משתנות במהירות.
עוד הצהירו בפייסבוק בעקבות התחקיר כי הביקורת על XCheck מוצדקת, ופייסבוק פועלת כדי לטפל בבעיות בתכנית, שמטרתה "לאכוף את המדיניות שלנו באופן מדויק על גבי תוכן שעשוי לדרוש הבנה גדולה יותר". בתגובה לממצאים הנוגעים לאינסטגרם, פייסבוק הצהירה כי בעוד שהתחקיר "מתמקד בסט ממצאים מוגבל ומציג אותם באור שלילי", החברה עומדת מאחורי המחקר שלה "שמדגים את המחויבות שלנו להבין את הסוגיות המורכבות והקשות איתם מתמודדים צעירים, ומסייע לנו לפעול עם ידע כדי לעזור למי שמתמודד עם הסוגיות האלו". לגבי האלגוריתם, בחברה אמרו כי כל אלגוריתם עשוי לקדם תכנים שליליים, ושהחברה עובדת על פתרונות לסוגיות האלה. על שימושי הפלטפורמות במדינות מתפתחות אמרו בפייסבוק כי החברה מפעילה צוותים בינלאומיים ומשתפת פעולה עם מומחים מקומיים כדי לשמור על הבטיחות של משתמשיה, ובעניין החיסונים ציינה כי הססנות בנוגע לחיסונים בקרב משתמשי פייסבוק בארה"ב ירדה ב-50% מאז ינואר.
הביקורות על החברה בעקבות התחקיר המטריד כמובן לא איחרו לבוא, ובארה"ב משווים אותה לחברות הטבק - הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל אמר לוול סטריט ג'ורנל כי כמו חברות הטבק, פייסבוק "פונה למתבגרים עם מוצרים עם פוטנציאל מסוכן, בעוד שהיא מסתירה מהציבור את המדע". וחבר הקונגרס הרפובליקני קן באק צייץ כי "חברות הטכנולוגיה הגדולות הפכו לחברות הטבק הגדולות החדשות. פייסבוק משקרת לגבי האופן בו המוצר שלה פוגע במתגברים".
רק לאחרונה יצא ספר על פייסבוק בשם "אמת מכוערת", שמראה כיצד בשנים האחרונות החברה לא הצליחה לפתור כשלים בפלטפורמה בזמן אמת, מאחר שגם כשהיה ידוע בחברה על בעיות שונות, ההנהלה הבכירה בחרה להתעלם ולטייח, עד שאלה הפכו שוב ושוב לשערוריות, שפייסבוק מצאה את עצמה מתנצלת עליהן בדיעבד.
