ישראל בדרך להיות המדינה הראשונה שבה אפשר לאכול בשר בקר מתורבת: חברת הפוד-טק הישראלית אלף פארמס (Aleph Farms) הודיעה הבוקר (יום ד') כי קיבלה אישור רגולטורי ראשון מסוגו ממשרד הבריאות, אשר יסלול את הדרך לשיווק הבשר המתורבת שלה בישראל. ההערכה היא שהסטייק הראשון של החברה יגיע למסעדות כבר במהלך השנה.
בניגוד לתחליפי בשר מהצומח, כמו אלה של ביונד מיט או רידיפיין מיט, בשר מתורבת מבוסס על תאים שנלקחו מפרה או בעל חיים אחר וגדלו בביו-ריאקטורים. מדענים הציגו המבורגר מתורבת כבר ב-2013 במסיבת עיתונאים בלונדון, אך זו הייתה הדגמת יכולות בלבד, ורק בשנים האחרונות הבשר המתורבת החל לצאת מהמעבדה ולהגיע אל הצרכנים.
סינגפור הייתה המדינה הראשונה שאישרה לשווק עוף מתורבת בשנת 2020, ומאז הצטרפה אליה ארה"ב כאשר אישרה לחברות Upside Foods ו-Good Meat לשווק את מוצרי העוף המתורבת שלהן. כעת הופכת ישראל למדינה הראשונה שמעניקה אישור רגולטורי לבשר בקר מתורבת.
לפי ההודעה שפרסמה Aleph Farms, משרד הבריאות הנפיק לה אישור רגולטורי המכונה "No Questions Letter", שמשמעותו כי המוצר שלה בטוח למאכל. בסופו של הליך בירוקרטי שצפוי להימשך עוד כמה חודשים, תוכל החברה להתחיל למכור את המוצר שלה בישראל.
הנתח הראשון ש-Aleph Farms מתכוונת להגיש לסועדים בישראל, תחת המותג Aleph Cuts ("נתחי אלף"), נקרא "פטיט סטייק מתורבת". מדובר בנתח סטייק דקיק שלפי החברה עשוי מתאים של פרה משובחת מזן אנגוס שחור בשם לוסי, אשר לא עברו שום שינוי גנטי או תהליך של אימורטליזציה (הנצחה), וכן מפיגום של חלבון צמחי העשוי מסויה וחיטה.
"מלבד תאים שמקורם מאחת מהביציות המופרות של לוסי, אין בתהליך הייצור או במוצר הסופי רכיבים שמקורם מן החי", אומרים בחברה. "בתהליך הייצור גם לא נעשה כל שימוש באנטיביוטיקה".
ידידיה טוביהצילום: אלף פארמסידידיה טוביה, מנכ"ל ומייסד-שותף של Aleph Farms, הודה למשרד הבריאות וקישר בין האישור שקיבלה החברה לבין המלחמה בעזה: "אנחנו מאמינים שהתייחסות לאתגרים משותפים כמו ביטחון מזון תהיה הדרך הטובה ביותר להבטיח את שגשוג אזור המזרח התיכון, וכמו כן אזורים אחרים ברחבי העולם התלויים באופן משמעותי ביבוא של מזון, בדגש לאסיה". יפעת גבריאל, ראש מחלקת רגולציה, הבטחת איכות ובטיחות מוצר ב-Aleph Farms, מסרה כי צוות הרגולציה של החברה עובד במקביל עם רשויות ברחבי העולם לקבלת אישור רגולטורי בשווקים נוספים.
ממשרד הבריאות נמסר כי "בשר מתורבת מוגדר כ'מזון חדש' ולכן הדבר דורש תהליך אישור מורכב ופרטני, בדומה לנעשה בעולם, זאת על מנת לשמור על בריאות הציבור. במסגרת זו, כל מזון חדש נבחן לגופו, כיוון שלכל חברה טכנולוגיה, תהליכי ייצור ומוצר שונים". ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, הוסיפה כי "האישור מגיע לאחר שנבחנו מגוון גורמים קריטיים, ביניהם טוקסיקולוגיה, אלרגניות, הרכב תזונתי, בטיחות מיקרוביולוגית וכימית של המזון החדש ותהליך הייצור שלו על כלל היבטיו, החל מבידוד התאים הראשוני וכלה בעיבוד ואריזת מוצר המזון המוגמר".
אלה וולדמן-רנצר, סמנכ"לית אסטרטגיה וממשל בארגון GFI ישראל שמקדם את תחום החלבון האלטרנטיבי, אמרה ל-ynet כי האישור הרגולטורי שקיבלה Aleph Farms מהווה "נקודת מפנה עבור מערכת המזון הישראלית והעולמית. אנו מברכים את חברי אלף פארמס על קבלת האישור ואת משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, רשות החדשנות ושירות המזון הארצי על העבודה המקצועית. הישג זה מדגיש את התמיכה המתמשכת והאמונה של הממשלה בתחום החלבון האלטרנטיבי הישראלי שהוא מהבולטים בעולם".
רונית אשל, מנהלת אגף פוד-טק ברשות החדשנות, אמרה על Aleph Farms כי "מדינת ישראל הפכה להיות מובילה עולמית בפיתוחים טכנולגיים בתחום הפודטק בזכות חברות כאלה, שחלמו, לא חששו להגשים ופיתחו מוצרים פורצי דרך ברמה בינלאומית. מוצרים כאלה הינם בבחינת בשורה בינלאומית בשל השפעתם על תחום האקלים - מוצר שמביא השפעה חיובות גם על זיהום אוויר וגם על היחס לבעלי החיים. מדובר ביום היסטורי ואנו גאים להיות חלק מהההצלחה".
ריפרש
המטרה: להוציא את הפרה מהחלב / עם אביב וולף
37:18
תמיכה מלאונרדו דיקפריו
Alpeh Farms נוסדה ב-2017 על ידי טוביה, ד"ר נטע לבון, פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון וחממת The Kitchen של שטראוס והרשות לחדשנות. החברה הציגה את סטייק הבקר המתורבת הראשון בעולם ב-2018, ואת סטייק האנטרקוט המתורבת הראשון בעולם ב-2021. מאז שהוקמה גייסה החברה כ-140 מיליון דולר, בין היתר מענקית המזון הבינלאומית קרגיל. משקיע נוסף הוא לאונרדו דיקפריו, שמכהן בוועדה המייעצת של החברה.
בתעשיית הפוד-טק אומרים כי הבשר המתורבת מהווה פתרון לסבל העצום שתעשיית הבשר המסורתית גורמת לבעלי החיים ולנזק שהיא גורמת לסביבה. עם זאת, בפני היצרניות בתחום ניצבים שני אתגרים משמעותיים: היקף הייצור, שצריך להיות בקנה מידה רחב מספיק כדי להוות אלטרנטיבה אמיתית לבשר מבעלי חיים, והתמחור, שצריך להיות אטרקטיבי דיו כדי לגרום לצרכנים לבחור באופציה המתורבתת.
Alpeh Farms טרם הודיעה מה יהיה המחיר של הנתח שלה, אך בריאיון שהעניק ל-ynet בשנת 2022 אמר המנכ"ל טוביה: "אנחנו מכוונים להתחיל עם פרמיה של 50%-100% (ביחס לבשר מבעלי חיים - י"מ) ולהגיע להשוואת מחירים תוך חמש שנים. אנחנו במצב הרבה יותר טוב בהשוואה לדור החדש של המוצרים הצמחיים, שהיו יקרים ב-300% כשיצאו לשוק ואחרי עשר שנים הם עדיין יותר יקרים". באותו ריאיון העריך טוביה כי המוצרים של Aleph Farms יגיעו לחנויות בשנת 2025 או 2026.
מעצמת פוד-טק מקומית
Aleph Farms היא לא החברה הישראלית היחידה שמפתחת בשר מתורבת: לצידה פועלות בישראל בליוור מיטס (לשעבר פיוצ'ר מיט), סטייקהולדר פודס (לשעבר מיטק), סופרמיט ומיטאפורה. בישראל פועלות גם כמה חברות שמפתחות דגים ומאכלי ים מתורבתים, בהן וונדה פיש, סי-טו-סל, פורסי, מרמייד סיפודס ואפישנט פרוטאין. חלק מהחברות האלה נמצאות עדיין בשלבים מוקדמים של מחקר ופיתוח, ואף אחת מהן לא קיבלה עדיין אישור רגולטורי.
ישראל ניצבת בחוד החנית של תעשיית הפוד-טק העולמית: לפי GFI ישראל, מכון מחקר שפועל לקידום תחום החלבון האלטרנטיבי, בשנת 2022 הושקעו 454 מיליון דולר בחברות ישראליות בתחום - 15% מההשקעות העולמיות. למעשה, התעשייה הישראלית הייתה שנייה רק לזו האמריקאית, שגייסה 1.246 מיליארד דולר. לפי GFI ישראל, ההשקעות בחברות הישראליות בתחום חצו את רף המיליארד דולר בשנים 2022-2021.
לדברי וולדמן-רנצר, "הנוכחות העצימה של חברות ישראליות באקוסיסטם ובעולמות הבשר המתורבת, פרמנטציה ומקורות צמחיים, לצד הפעילות באקדמיה, היזמות, התעשייה והצריכה, מייצרים בישראל הזדמנות להוביל את התחום שנים קדימה ובכך לחזק את היכולת שלנו לתת ערך למדינות העולם בעידן של משברי אקלים וביטחון מזון".
